הופסק שיווק דייהטסו בישראל

[רוכב בודד]

היבואן לא הופתע ולא בדיוק התאכזב.

כבר לפני שנה-שנתיים היו שמועות מהימנות על הפסקת יבוא דייהטסו לישראל.

שימו לב לירידה העקבית במסירות של היבואן שהיתה בשנים האחרונות.

אם תלכו עוד קצת אחורה, ל-2007, תמצאו ששם טלקאר התחילה את הרומן עם קיה, בזמן שקיה התארגנה לשינוי ושדרוג משמעותיים, והיה מי שידע לקרוא את המפה. לדעתי המהלך היה מתוכנן וצפוי.

[hans]

מעניין. סיריון למשל נמכר באירופה כסובארו, מעניין אם זה יקרה גם פה.

[thebaron]

אני די עצוב...יש לי בלב פינה חמה מאד למכוניות של דייהטסו. את משפחתי ואת המשפחה המורחבת, שירתו בנאמנות רבה לא פחות מחמש מכוניות של דייהטסו במהלך השנים כולל כעת: אפלאוז, סיריון ישנה, סיריון חדשה וגראן מוב. בזכות המלצות שלי, קנו שלושה ממכריי סיריון חדשה ומאד נהנו, ומכרים אחרים רכשו YRV וגם כן, לא התאכזבו!

 

לגבי אחד המגיבים מעלי: בפירוש לא מאמין שזה היה מהלך מתוכנן של טלקאר מפני מספר שנים; הסיבה להפסקת הייבוא קשורה לשיקולי דייהטסו, והחברה לא משתפת את כל נציגיה בעולם בשיקולים המסחריים/שיווקיים שלה. דייהטסו מעולם לא הייתה חזקה בשוק האירופאי. לעומת זאת, היא מאד חזקה בשוק המקומי (יפן) והאסיתי - מלזיה, סינגפור, וכו'.ביפן היא חזקה בשוק המיקרו (KEY CAR) וזה סיגמנט שטיפוסי ליפן בלבד, עם הרבה דגמים מעניינים לכל קהל. ההחלטה של דייהטסו קשורה בעצם להחלטות של בעלת הבית, טויוטה, שהחליטה עקב נתוני מכירות שמן הסתם היו מאז ומעולם נמוכים באירופה, לצאת מהשוק הזה קליל. הרי ברור שאם היה חשוב להם כל כך להישאר באירופה, הם היו מתאימים את דגמיהם ליבשת הקלאסית.

 

לגבי מגיב נוסף: נכון שהיא שווקה גם תחת השם סובארו ג'סטי באירופה. אך מכיוון שהמכונית הספציפית כבר לא מתאימה לאירופה (תקינה וזיהום אוויר), מן הסתם היא לא תגיע לאירופה וגם לא אלינו, ולא משנה איך בדיוק קוראים לה.

[eran_zaki]

תראו לי עוד רכב שאפשר פשוט לפתוח את תא המטען שלו, לזרוק פנימה את האופניים ולנסוע בלי בעיות.

 

האפלאוז היה רכב לא רע, ותא המטען שלו הוא אחד היותר פראקטיים שראיתי אי פעם.

כנראה שלא ראית אף פעם סטיישן.

[יוסי פרנקוס]

אני מדבר על רכבים שנמכרים בארץ.

 

בארץ כמעט אין סטיישנים כי הישראלי מעדיף קיבעון עיצובי על פני פראקטיות.

 

מבחינתי סטיישן זה הרכב האידיאלי.

[איציק נ.]

האפלאוז היתה משפחתית בינונית לחלוטין, צפופה ורועשת - שהדברים הטובים שהיו בה היו ביצועי המנוע ותא המטען (דלת חמישית).

מעבר לכך מדובר ברכב עם מתלים רופסים, אפס תכונות דינאמיות, ראשי מנוע רגישים (אלומיניום) וצריכת דלק שהיתה זוועה בתחילת שיווק הדגם (קרבורטור ותיבה אוטומטית של 3 הילוכים).

לפני כ 12 שנה חיפשתי אפלאוז לקניה ומצב השוק דאז (שהמכוניות היו בקושי בנות 10) היה זוועה. לא היה רכב אחד שלא סבל מבעיות חמורות במנוע שגרמו למערכת הקירור נזקים קשים, ולא נשכח שלמרות שהיא הוצגה לאחר סובארו לאונה - בידוד הרעשים (של מנוע ה 16V) היה קטסטרופה. בנוגע לשריידים הישנות וכו' - מדובר בזוועה גם כן. רעש, חוסר נוחות וכד'.

 

למרות שבאותה תקופה היו מכוניות אירופאיות כמו ה 205 והקליאו שנחשבו לפחות אמינות, הן היו שנות אור טובות יותר משרייד בפן הנוחות והיו לא פחות חסכוניות משרייד (ולמי שהיתה 205 או קליאו 1.4, יודע עד כמה הן חסכוניות). מי שהצליח לגמוע משרייד 200K ק"מ בלי בעיות, סימן שהוא מטפל טוב מאוד ברכב שלו - ואם הוא ימשיך עם הקו הזה גם במכוניות אחרות, הוא יגלה שרמת האמינות שלהן לא רחוקה בכלל מהתדמית שאופפת את הפחנועים של דייהטסו.

 

כיום, שהיצרנים האירופאיים מייצרים מכוניות קטנות עם איכות ואיבזור של מכוניות מכוניות שנחשבות לכמה רמות מעל סגמנט ה"קטנות", אין שום הצדקה לנסוע במכוניות מינימליסטיות כאלה.

לדעתי, לא מדובר באבדה לשוק הישראלי - ואני אומר זאת למרות הפריחה של סגמנט הקטנטנות הידניות ב 60K שח לאחרונה.

 

איציק

[wil]

הלך על שוק היד 2 שלהם.

 

פרט ונמק למה.

 

מה זה משנה לשוק היד 2 שלא מוכרים יותר חדשות?

[yulianx]

כי אנשים יכולים עכשיו לחשוב שלא יהיו חלפים בעוד כמה שנים.למרות שהיבואן אמר שעוד 7 שנים אין מה לדאוג.

[חן פרחי]

האפלאוז היתה משפחתית בינונית לחלוטין, צפופה ורועשת - שהדברים הטובים שהיו בה היו ביצועי המנוע ותא המטען (דלת חמישית).

מעבר לכך מדובר ברכב עם מתלים רופסים, אפס תכונות דינאמיות, ראשי מנוע רגישים (אלומיניום) וצריכת דלק שהיתה זוועה בתחילת שיווק הדגם (קרבורטור ותיבה אוטומטית של 3 הילוכים).

לפני כ 12 שנה חיפשתי אפלאוז לקניה ומצב השוק דאז (שהמכוניות היו בקושי בנות 10) היה זוועה. לא היה רכב אחד שלא סבל מבעיות חמורות במנוע שגרמו למערכת הקירור נזקים קשים, ולא נשכח שלמרות שהיא הוצגה לאחר סובארו לאונה - בידוד הרעשים (של מנוע ה 16V) היה קטסטרופה. בנוגע לשריידים הישנות וכו' - מדובר בזוועה גם כן. רעש, חוסר נוחות וכד'.

 

למרות שבאותה תקופה היו מכוניות אירופאיות כמו ה 205 והקליאו שנחשבו לפחות אמינות, הן היו שנות אור טובות יותר משרייד בפן הנוחות והיו לא פחות חסכוניות משרייד (ולמי שהיתה 205 או קליאו 1.4, יודע עד כמה הן חסכוניות). מי שהצליח לגמוע משרייד 200K ק"מ בלי בעיות, סימן שהוא מטפל טוב מאוד ברכב שלו - ואם הוא ימשיך עם הקו הזה גם במכוניות אחרות, הוא יגלה שרמת האמינות שלהן לא רחוקה בכלל מהתדמית שאופפת את הפחנועים של דייהטסו.

 

כיום, שהיצרנים האירופאיים מייצרים מכוניות קטנות עם איכות ואיבזור של מכוניות מכוניות שנחשבות לכמה רמות מעל סגמנט ה"קטנות", אין שום הצדקה לנסוע במכוניות מינימליסטיות כאלה.

לדעתי, לא מדובר באבדה לשוק הישראלי - ואני אומר זאת למרות הפריחה של סגמנט הקטנטנות הידניות ב 60K שח לאחרונה.

 

איציק

כשהאפלאוז הוצגה בשנת 90' היא נחשבה למכונית טובה לזמנה, ובכל הפרמטרים היתה עדיפה על הסובארו לאונה, ובאופן חד משמעי.

בתחזוקה נכונה, שלא כללה אלא שימוש בנוזל קירור מקורי ושמן מנוע איכותי, הפגינה האפלאוז אמינות ברמה גבוהה, ויעידו על כך האפלאוזים ששירתו בצה"ל.

השרייד נהנתה מפופולאריות גבוהה שעיקר בשל השילוב האלמותי "אוטמט+מזגן" שאף מכונית אירופאית לא יכלה להציע, וברמת אמינות גבוהה מאד, ולראייה כמות השריידים מתחילת שנות ה 90' שעדיין משרתות נאמנה את בעליהן.

מסכים בהחלט שלא מדובר באבידה גדולה; הסיריון מיושנת ולא אטרטיבית ואילו פלח השוק של הטריוס זניח למדי.

[YRV]

חברים.

השרייד וכן הYRV והסריון נחשבו ל"רכב סטודנטיות"

פעם בסגמנט המיני לא היו סוזוקי אלטו יונדאי I10 פז'ו 107 וקיה פיקנטו.

מה שהיה זה מכוניות קטנות קליאו אונו ואח"כ פונטו ,פיאסטה ,ובסגמט היפניות

שרייד גאסטי ואפילו מאזדה 121.

השרייד לא היתה מצטיינת בשום תחום פרט לאמינות מופלגת.

אם רצית לקנות רכב קטן אוטומטי -האלטרנטיבה השפויה היתה

דייהטסו שרייד-הגירים האוטומטים הארופאים לא היו אמינים כמו היפנים.

היא היתה רכב נטול מחשבים או חיישנים ולכן לא התקלקלה כמעט לעולם.

לגבי הטיפול -השרייד היתה מאוד אמינה ונכון אני לעולם לא אשים שמן שלא עומד בתקנים בינלאומיים

או אשים מסנן סיני שידפוק את המנוע-ולא חשוב באיזה רכב אני נוסע.

הYRV אחרי 40K ק"מ אני מבין למה היא תאומת היאריס.

אמינות נוחות ביצועי מנוע נפלאים !וחסכון בדלק ובטיפולים.

קשה לי להאמין שהמותג יזנח את ארופה בכלל לטווח ארוך-איפה שאפשר למכור ימכרו.

יתכן ויחזור בבעלות חדשה ,או דרך יבואן מקביל.

[שומאכר]

שרייד 3 צילינדר ידנית, מכונית עירונית מצויינת בעלות של מנה פלאפל+שתיה.

 

+1. נהגתי על 1 ליטר (אם אני לא טועה) ידנית של חבר, דווקא הרגישה זריזה לרכב שיש לו נזילות בערך כל 20 ס"מ ואמור להיות גמור.

[msigal]

אכן, האפלאוז הייתה מכונית מצויינת בזמנו שהשתוותה לאירופאיות באיכות הנסיעה/ניהוג והציעה תא נוסעים איכותי וביצועים טובים בשילוב של שימושיות עם תא מטען בסגנון האוקטביה.

 

WTF?

 

האפלאוז היתה עם איכות נסיעה של קרש, ניהוג אנמי לחלוטין, תא נוסעים משעמם והיתרון היחיד אכן היה תא מטען נוח יותר. ועוד לא דיברנו על דגם "S" המדהים, שהוסיף הגה כוח!!!

[איציק נ.]

כשהאפלאוז הוצגה בשנת 90' היא נחשבה למכונית טובה לזמנה, ובכל הפרמטרים היתה עדיפה על הסובארו לאונה, ובאופן חד משמעי.

בתחזוקה נכונה, שלא כללה אלא שימוש בנוזל קירור מקורי ושמן מנוע איכותי, הפגינה האפלאוז אמינות ברמה גבוהה, ויעידו על כך האפלאוזים ששירתו בצה"ל.

השרייד נהנתה מפופולאריות גבוהה שעיקר בשל השילוב האלמותי "אוטמט+מזגן" שאף מכונית אירופאית לא יכלה להציע, וברמת אמינות גבוהה מאד, ולראייה כמות השריידים מתחילת שנות ה 90' שעדיין משרתות נאמנה את בעליהן.

מסכים בהחלט שלא מדובר באבידה גדולה; הסיריון מיושנת ולא אטרטיבית ואילו פלח השוק של הטריוס זניח למדי.

 

לדעתי האישית זה לא נכון ברמה העובדתית. זה שהיא "נחשבה" למכונית טובה לזמנה, זה בגלל שעד שנת 90~ שלטה בשוק סובארו כמעט באופן בלתי מעורער. כאשר הוצגה האפלאוז (שדרוג משמעתי לעומת השרמנט של שנות ה 80) היא הציגה עיצוב עגלגל (מה שלא היה אופייני לעיצוב באותן שנים) ומנוע חזק יחסית (90 כ"ס לועמת ה 75 של סובארו) עם 16 שסתומים, מה שבסובארו הגיע עם הלגאסי בשנת 90 ועם האימפרזה ב 93. החדשנות שלה אכן היתה מסקרנת ומעוררת.

 

הלאונה היתה יותר עצלה ומעבר לזה היא היתה באופן משמעותי מרווחת יותר. הדגמים בצבא (במיוחד בדור של האפלאוזים לפני המתיחה) סבלו תמיד מבעיות במערכת מיזוג האויר - ובצבא לא החזיקו אותן מספיק זמן בשביל לראות את כל הבעיות במנועים (שבד"כ צצות עם הזדקנות המכוניות ולא בשנים הראשונות לחייהן). אני שירתתי באותה תקופה בצבא לכן אני זוכר את הדברים.

המנועים הם קטסטרופה שאין לתאר. בניגוד ליפאניות האחרות שהביאו איכות חומרים (במיוחד של המנוע) מעולה (עמידות לאורך שנים, כולל התעללות במי ברז ומה-לא) האפלאוז היתה סופר-רגישה בעניין הזה. באופן אישי בדקתי דאז כ 10-12 כלי רכב וכולם ללא יוצא מן הכלל היו עם בעיות חמורות במערכת הקירור (לחץ אדיר בצנרת, צינורות שהתפוצצו, דאירטורים שהתפוצצו וכד').

תשאל כל מכונאי על דעתו של המנוע באפלאוז.

 

אחת הסיבות ששריידים ובכלל מכוניות מסגמנט הזה שורדות המון זמן לא קשור בהכרח לאמינות (שוב, המנועים שלהם רגישים בצורה קיצונית למי ברז \ מים חומציים), אלא בעיקר למחירון. בגלל שבעבר המחירון של היפאניות היה נשמר טוב יותר באופן מוקצן ביחס לשאר התוצרים שהיו דאז בארץ, העניין נשמר (באופן יחסי, והתמתן משמעותית בשנים האחרונות) עד עצם היום הזה. זו הסיבה שטריוס מסריח (סליחה לנעלבים) בן 10-12 (מחיר שנת 2000: בין 25 ל 30 אלף שח) עולה כמו מכונית אירופאית מקבילה חדשה יותר בכמה שנים. ערך הרכב הוא פקטור מכריע אם להשבית את הרכב או לא - ולא בהכרח נושא האמינות.

 

איציק

[RK]

המחירון של האפלאוז מעולם לא היה להיט - כך שזו בוודאי לא הסיבה לשרידותן. לגבי הבעיות שמערכת הקירור - לא מדובר בבעיות, אלא בעיה אחת בלבד - רגישות למי ברז. אם מקפידים על נוזל קירור נורמלי - הרכב ייסע כמעט לנצח. הראשונה שהייתה לנו במשפחה שרדה 341010 ק"מ עד שהלכה בתאונה (ואם המחירון אכן היה גבוה - לא הייתה מושבתת).

 

לגבי דיבורים על נוחות נסיעה וניהוג - הניסיון שלי אומר אחרת. בהשוואה למתחרותיה (היפניות הכוונה) היא לא הייתה רעה בהיבט זה. מה שכן - הגה כוח חובה, שכן הרגיל היה כבד ביותר.

 

לגבי השרייד - שם בהחלט אפשר לדבר על ניהוג ונוחות די בקאנטים. אבל אמינות טובה מאד, ועלויות אחזקה אפסיות. כמו שאמרו פה - רכב סטודנטים מעולה.

[bagira]

האללו, אני לא מוכן לנהל דיון על ההיסטוריה של דיהטסו בלי לדבר על השרמנט!

 

 

 

יתכן ויחזור בבעלות חדשה ,או דרך יבואן מקביל.

 

כמו שכבר הסבירו, לא משנה מי הבעלים ומי היבואן, לרכבים אין יותר תקינה וליצרן לא משתלם לעשות תקינה לרכבים.