יציאה מגדוד בעזרת קב"ן - השלכות לבעל רישיון?

[Shotdown]

שלום, יש לי שאלה שאני קצת שקוע בה תקופה דיי ארוכה.

התגייסתי בתור לוחם לגדוד 202 של הצנחנים, הוציאו לי ת"ש 2 ואמרו לי שאין באפשרותי להמשיך בשירות כלוחם וקיבלתי הצעה להיות נהג בגדוד.

מיד הוצאתי רישיון עד 12 טון, וכיום אני בבית נבאלה בקורס של משא כבד (מעל 12).

 

ת"ש 2 קיבלתי על מצבה הבריאותי של אמא שלי, יש לה סתימות עורקים בלב ולכן חמצן ודם לא מגיעים ללב בצורה סדירה וגורם לה לבעיות פיזיות, עד כדי כך שאם היא עולה 20 מדרגות זה כמו מרתון. בנוסף היא סובלת מבעיה בלב שקשורה לאופן סדירות דפיקות הלב.

 

לאחר הת"ש 2, אחרי תקופה של שנה+ שירות ויציאות של 11-3 כלומר 11 ימים בבית וסופ"ש פעם בשבועיים בלבד. לאחר הסגירה הייתה מקבל 2 אפטרים כפי שנוח למפקד שלי.

אצל אימי גילו מאז גידול סרטני ברחם, היא עברה כריתה, לאחר מכן גילו שזה לא נעלם וזה עוד בגוף שלה ולכן היא עוברת טיפולים.

תוך כדי הטיפולים נמצא גם שהיא חולה בסכרת! מה שלא ידעה עד לא מזמן, הרופא אמר לה שהיא לא צריכה כדורים ולא כלום! אם היא לא מזריקה ישירות אינסולין במידיית היא תהיה בבעיה חמורה כי היא ברמת סיכון גבוהה.

 

שכחתי לציין שאני חי עם אימי, את אבי הביולוגי אני לא מכיר מלבד שמו לא יודע עליו כלום.

ביחידה דיברתי עם משק"ית ת"ש לגבי ת"ש 3 והיא טוענת שהסיכוי שיאשרו לי דיי נמוך בגלל המצב בגדוד של חוסר נהגים ולכן לא יאשרו לי.

משם הלכתי למפקד הישיר, הוא - אין לי מה לעשות, הלכתי למ"פ שלי, הוא אמר שאם הוא יתן לי תנאים מיוחדים כולם ירצו ולכן שלח אותי למג"ד, המג"ד אמר לי "העיסוק שלי הוא לא בחייל ספציפית אלא בכל הגדוד ורק המ"פ יכול לאשר תנאים" בקיצור עושים ממני צחוק, ואני כבר חודשיים+ בלי מילים בפה ואין ביכולתי לעשות כלום.

 

אני מעוניין לצאת מהגדוד בדרך האחרונה שנשארה לי וזה ע"י קב"ן, חשוב לי להגיד שבתחילת השירות הייתי אצל קב"ן על נושא אמא שלי וזה למה גם הקצינת ת"ש שמה לב אליי והוציאו לי ת"ש 2 אבל אחרי הטירונות.

לפי מה שאני הבנתי, שיחה רגועה לא תניב תוצאות, וחד משמעית כל חייל ואפילו 2 קצינים שמכירים אותי באזרחות אמרו שהדרך היחידה להוציא משהו מקב"ן זה בצמד המילים "אני מתאבד".

עכשיו בתור אחד שהרישיון נהיגה מאוד חשוב לו, מה ההשלכות לגבי זה? הבנתי שאם הקב"ן מחליט להוציא אותי מהגדוד אין בעיה, אבל סתם דוגמא הוא ימליץ להוציא אותי מהצבא, האם יש סיכון לרישיון

 

סליחה על האורך רק רציתי לתת את הרקע

[michaelbe6]

שלום ידידי.

קודם כל אני חייב לציין שאתה כנראה בן אוהב ודואג ולכן אני מבין אותך שהכל נ ובע מדאגה עמוקה לאמא שלך וזה מאוד נוגע ללב.

דבר שני אני לא יודע כמה זמן אתה מנסה להשיג את הת"ש 3 (שאין לי מושג מה זה אומר),אבל אני כן יודע שעל מנת להשיג משהו בצבא צריך להיות נחושים ,מתמידים ועיקביים בפעולות שלך מול המערכת הצבאית .על פי מה שאתה מספר יש לך בעיות לא פשוטות בכלל ואני לא רואה סיבה שבמידה וצרותייך עומדות בקריטריונים של ת"ש 3 שלא תקבל את זה על אפם וחמתם של הקצינים שם.

לפני שאתה פונה לקב"ן שזה פיתרון קיצוני בעייני, תנסה שוב להיתקרצץ ולהציף במסמכים רפואיים כל מי שרק אפשר,משקית ת"ש, קצינת ת"ש, את המפקדת של קצינת הת"ש ואת המפקדת של המפקדת של קצינת הת"ש,את המ"פ את המג"ד ואם אפשר לבצע שיחה של אמא שלך עם הקצינת ת"ש עוד יותר טוב,אמצעי לחץ מצויין ,אפילו כל יום שיחה. זה רק עניין של זמן אחרי התמדה כזאת שהם יוותרו ויבינו שאתה מקרה אבוד.

בהצלחה.

[Night Driver]

קודם כל מאחל רפואה שלמה לאימא שלך.

 

אם תלך לקב"ן ותגיד שאתה חושב שאתה יתוש יהיו לכך השלכות אבל אם תסביר שאתה בדיכאון בגלל המצב וחוסר ההתחשבות המקסימום שיהיה זה הפנייה למכון לבטיחות בדרכים שיעשה לך מבחן מפגר ויאשר לך את הרישיון.

 

האטימות של הצבא פשוט מפתיעה כל פעם מחדש. במקום לקחת חייל כמוך ולהעביר אותו למקום שבו יוכל גם לתרום וגם לעזור בבית הם מביאים אותך לחשוב על קב"ן וכל מיני דרכים לצאת מהצבא.

[edanj]

אמך יכולה לפנות לקפ"ץ.

הם יכולים לסייע למעבר שכזה.

זה נכון וראוי שתוכל לתת לאמך סיוע.

קב"ן יכול לעזור גם אם לא מבקשים להתאבד אלא מביעין דאגה אמית ודיכאון עקב מצב שניתן לפתור.

נטיה אובדנית היא פתרון אחרון וקיצוני.

עידן

[Shotdown]

כן , הייתי בעבר אצל קב"ן, הבעיה שאני תמים מידי, הוא אמר לי "לך תנסה להיות עוד קצת בגדוד תראה איך יסתדר" מלבד החמרה לא קרה כלום, ורק אז הבנתי שפשוט הוא ניסה לנער אותי ממנו.

מי שפה עוד זוכר ימים בבהירות מהצבא יודע שבטוב אני יכול לחכות עד אחרי השחרור.

אבל עד שתוגש הבקשה, ועד שהבקשה תעבור בין כל המפקדים, לקצינים ולמפקדים של הקצינים, אני יכול לחכות כמה חודשים טוב מאוד מה שאין לי.

 

חשבתי על זה כרגע יותר לעומק, אמרתי לעצמי, הצבא הוציא לי 2 רישיונות, אחד עד 12 והשני מעל! זה ים כסף, ונהג עם רישיון כזה זה משהו שהצבא צריך ולא יוותר בקלות, לכן אני משער לעצמי שלהוציא אותי מהצבא הם לא ירוצו, הם יעדיפו אפילו שאני יבוא לעשות נסיעה ביום וללכת מאשר לוותר .

בנוסף אחרי תקופה של יותר מחצי שירות, נראה לי שהקב"ן לא יסתכל עליי בתור עוד חייל בכיין, אחרי הכל כל השרות שלי היה יציאות כאלה, ובתור אחד שלא ישב בכלא, עלה משפט אחד בכל השירות על זה שנגמר לי דלק בהאמר, הנקודת מבט תהיה שונה או שנקודת המבט שלי שגויה?

[מה רע בשביט?]

לא משנה מה, אל תלך לקב"ן להתבכיין.

תתעד את כל הקצינים שלך ואת המשקית ת"ש ותעלה קבילה לנקח"ל. תכתוב שאתה עומד בקריטריונים לקבלת הקלות ושמים עליך זין.

בד"כ לא לוקח הרבה זמן עד שמביאים קצין בודק ואתה תקבל את מה שמגיע לך.

[עידן ו]

לבחור שמעליי - קצת רצינות, קבילה היום לא ממש שווה הרבה... ואין פה שום פקודה בלתי חוקית, כל אחד מושך לכיוון שלו ומכסת"ח.

 

אמך יכולה לפנות לקפ"ץ.

הם יכולים לסייע למעבר שכזה.

זה נכון וראוי שתוכל לתת לאמך סיוע.

קב"ן יכול לעזור גם אם לא מבקשים להתאבד אלא מביעין דאגה אמית ודיכאון עקב מצב שניתן לפתור.

נטיה אובדנית היא פתרון אחרון וקיצוני.

עידן

 

בנימה קצת הומוריסטית ובלי כוונת פגיעה - הייתי בטוח רשום לקפוץ

 

ולפותח השרשור - הקב"ן הוא לווא דווקא דרך החוצה מהצבא (וזה טוב שאתה לא חושב כך) לא צריך להקצין בדרך ההתבטאות ולומר דברים חלילה שייהיו להם השלכות ונצטער על כך. הקב"ן בלימודיו הוא פסיכולוג, ותפקידו להוות מעין גורם עזר לצרכי בריאות הנפש בבסיסי צה"ל.

ידידי הנך מושפע בעיקר ממצבה הבריאותי של אמך (שתיהיה לה החלמה מהירה ותזכה לחיים ארוכים בע"ה) וזה נותן אותותיו במצבך הנפשי, זה בסדר גמור ללכת לקב"ן ולומר לו על כך. אין בזה שום רע, הוא אמור לתת לך פתרון מסויים שייפעל לטובתך, כמובן שהוא לא ישירות יגיד לך, אין בעיה אני מעביר אותך לבקו"ם להיות מש"ק ממטרות, זהו תחילתו של תהליך שעליך לגלות אליו סבלנות עד כמה שיתאפשר. מקווה שיהיה בסדר.

(פרט חשוב מאוד, אם מציעים לך כדורים אל תיקח, תראה איך אני גמרתי היום )

[Shotdown]

ברור, אני לא יקח מרשמים ולא תרופות שלא ישגעו אותי בעתיד.

כביכול אני אבליט את המצוקה בגלל המצב ולא כי השתגעתי ואין לי כוח לצבא. עוד שבוע אני מסיים את הקורס משא כבד ואז ביחידה אני יגיע למ"פ ויבקש קב"ן

אגב שכחתי לציין, השאיפה שלי זה לא להיות כל יום על מדי א', להגיע עם נייק שוקס חולצה בחוץ ושרשרת זהב "חי" לבסיס עם איזה תיק ורוד של פוקה שנכנס רק נסטי ובמבה.

 

אני מעוניין להמשיך שירות! ואם יתנו לי את האפשרות לצאת מהצבא ולקבל מענק והכל, אני לא ישקול זאת עד שאני לא ידע שאין לי אפשרות אחרת. אין לי בעיה לשרת גם חמשו"שים שזה כביכול גם נקרא בסיס סגור, הבעיה שלי בעיקר זה שבתות וגמישות במידה ואני צריך יציאות זריזות הביתה, הגדוד שלי תופס קו בחרמון ומשם לצאת הביתה זה סיפור מהפטרה

 

(אני סתם נתתי תדמית, סליחה אם מישהו לקח אישית, הכל בהומור יחסי! )

[Spring2005]

ביחידה דיברתי עם משק"ית ת"ש לגבי ת"ש 3 והיא טוענת שהסיכוי שיאשרו לי דיי נמוך בגלל המצב בגדוד של חוסר נהגים ולכן לא יאשרו לי.

 

תגיד לה ככה:

לא מעניין אותי מה מצב הנהגים בגדוד וזה גם לא אמור לעניין אותך כאשר אני כאינדיוידואל פונה אלייך בבקשה להגשת טפסים לשינוי מת"ש 2 לת"ש 3.

במקביל תפנה לקצינת הת"ש של היחידה ותציג בפניה את הטענה של מש"קית הת"ש- אתה כבר תראה אותה מאדימה (ואם לא אז גם פה משהו רקוב) מעצבים.

 

באם אין מענה סביר תוך שבועיים-חודש ימים מפעולותיהן של מ"שקית וקצינת הת"ש תבקש מאמא שלך שתפנה לקצין העיר ותקבע פגישה ושם תסביר מא' ועד ת' את המצב, לדעתי התערבות של קצין העיר תסיים את הפרשה לצד הטוב ביותר.

כמובן, לפני פניה לקצין העיר יש לבדוק את שאר החלופות והאופציות להסתדר וכמוצא אחרון לפנות לקצין העיר.

 

בהצלחה ורפואה שלמה!

[אמיר שליט]

1. לא כל קב"ן הוא פסיכולוג, חלקם בעלי הכשרה של עו"ס.

2. פסיכולוג לא נותן תרופות. תרופות נותן רק פסיכיאטר.

3. נקח"ל יכול לעזור אבל את זה ראוי לעשות אחרי שיש לך תעוד להוכיח שלא טיפלו בפנייתך כמתבקש (העתקי פניות/סיכומי ראיון וכד'). גם אם לפי הספר כולם צדיקי הדור, לנקח"ל יש את היכולת להמליץ לפעול לפנים משורת הדין. כשהמפקדים צריכים לענות תשובה לקונית ולהסתתר מאחרי הטכנוקרטיה היבשה, הם מבינים בעצמם שלפעמים הם שגו בתהליך קבלת ההחלטות.

4. אם המפקד הישיר שלך לא השכיל לערוך אצלך ביקור בית באופן אישי - מן הסתם אתה עוד מספר אצלו ולא עוד אדם. ביקור של קצינת ת"ש זה טוב לפרוטוקול, בעיקר כאשר רוצים להתייחס אליך כמספר.

 

_____________________________________

מקרה מתקופת השירות:

אבא של חייל, היה במצב רפואי קשה והחייל ביקש וקיבל חופשה לצורך טיפול באביו. המצב לא השתפר והחייל קיבל בנוסף גם חופשה מיוחדת. החופשה המיוחדת תמה, החייל ביקש עוד חופש וסורב. החייל החליט שאינו חוזר ליחידה ונשאר לסעוד את אביו. החייל הוכרז כניפקד, זכה לביקור בית, איומים טלפוניים מצד מפקדו ושלל הפחדות שהנפקדות תהפוך לעריקות ומ"צ וכו'. בסופו של דבר החייל נכנע וחזר ליחידה. כמובן שהיה עליו להישפט.

למחרת היום בעודו עומד מחוץ למשרד המפקד וממתין למשפטו, התקשר מפחד היחידה לשופט (שהוא מפקדו הישיר של החייל) והודיע לו שאביו של החייל נפטר ושמיד יסיעו אותו לביתו.

על הנייר, שרשרת הפיקוד צודקת למהדרין והחייל עבריין. בדיעבד היה ברור לכולם, שאם היו מספיקים לשפוט את החייל (וההבדל היה ענין של דקות בודדות), זה היה הופך לאות קלון, בזיון וחרפה לכל המפקדים ומעיד על קהות חושים בחסות החוק.

מאז הפיקו מסקנות והמפקדים היו יותר מעורבים בבדיקה, טיפול ופתרון של בעיות חיילים גם בלי צורך בגורמי ת"ש.

_______________________

מפקד שרוצה לעזור לחייל, לא צריך את קצינת הת"ש שתמליץ. מפקד שרוצה לעזור לחייל צריך לבדוק בעצמו, להחליט האם הוא יכול לספוג במערכת שלו את המיכלול או שהפתרון הוא להעביר החייל ליחידה אחרת/תפקיד אחר. אם מדובר בהעברת חייל, מן הסתם ראוי שזה יטופל גם ע"י גורמי ת"ש. בשלב הביניים המפקד יכול להיטיב את ת"ש החייל ולוודא שגם גורמי הת"ש יפעלו ביתר יעילות ולא רק בקורקטיות.

.

[שניר106]

רפואה שלמה לאמא שלך קודם כל,

 

דבר שני - שיהיה לך ברור - צמד המילים "אני מתאבד" יובילו אותך למקום שלא תצא ממנו - את הרישיון אתה לא תראה בזמן הקרוב, ויש סיכוי שגם תאושפז בכפיה (בעיקר עקב מצבה של אימך).

 

בתור מישהו (אינני גאה בכך, אבל גם הסיבות שלי נכונות לא פחות משלך) שיצא מהצבא בעזרת קב"ן. אני יכול להגיד לך שאין שום צורך "להתאבד". יש צורך לדבר בהיגיון ולספר לו על מצבי רוח, על דיכאונות וכו'.

 

להגיד את המילה מתאבד תעשה לך כתם גדול מאוד.

 

שיהיה בהצלחה, ואל תתייאש.

[drivemaster]

אז דבר ראשון-רפואה שלמה לאמך!

את הרישון אתה לא תאבד!

אני מכיר אישית כמה וכמה אנשים( חלקם חברים קרובים) שיצאו על 21 נפשי מהצבא( קב״ן כמובן).

חלקם סתם אמרו שיתאבדו כי לא התאים להם לשרת וחלקם באמת סבלו מדכאונות רציניים.

אף אחד מהם לא איבד את הרשיון!!

בערך כשנה אחרי השחרור, הם קיבלו הזמנה למכון הארבעה כדי לבדוק את כשירותם לנהיגה.

זהו ״מבחן״ ארוך ומתיש עם כ400 שאלות טפשיות שנועדו לבדוק אם אתה באמת דפוק בראש או כשיר לנהיגה.

בסוף המבחן יש ראיון אישי עם פסיכולוגית ששואלת שאלות כלליות על סיבת השחרור האמיתית.

כל עוד היא לא רואה לפניה חולה נפש, היא נותנת את הok שלה.

אם אתה רק רוצה לצאת מהגדוד ולא להשתחרר לגמרי מהצבא, אז אין לך סיבה לחשוש מאיבוד הרשיון..

 

בכל מקרה, אל תאבד תקווה! ואל תוותר לרגע. תתעקש מספיק ותקבל את מה שמגיע לך. ובמקרה הזה באמת מגיע לך!

 

בהצלחה!

עודד.

[אמיר שליט]

עודד,

 

1. הבחינה לא בחינם ואת עלותה משלם הנבחן. לא מדובר בסכום סמלי.

2. אם הוא יבדק וימצא כשיר, לא קרה דבר. אם הוא יבדק ויחליטו שאינו כשיר, טוב שעלו על זה רגע קודם.

3. אף אחד לא יכול לחזות בוודאות מה תהיה תוצאת הבחינה. כבר היו מקרים בהם במסגרת ניסוי הושתלו אנשים נורמליים במלחקות סגורות ואובחנו כבעלי הפרעות. היות והצוות המושתל לא בא לקייטנה, אלא לחוות את העובר על מאושפזים, הם היו בעלי יצר סקרנות שנבע מהצורך לתעד ולזכור המידע. הסקרנות הזאת אובחנה כסוג של הפרעה.

4. על פי מידע שפורסם, רוב אלה שנפסלים ומערערים על תוצאות הבחינה, בסופו של דבר זוכים ברישיון מחדש, אך גם תהליך זה עולה כסף ונמשך זמן.

5. ככלל, הייתי ממליץ לצה"ל לבדוק מה טען נבדק שקיבל רישיון מחדש. אם טען שהמציא את ענין ההתאבדות, לגייס אותו מחדש ולהעמיד לדין.

 

זכור לי שקראתי על מקרה בו בחורה שקפצה בנג'י נפגעה ותבעה את המפעיל. במהלך הדיון עלה שהתובעת היתה מודעת לכך שמדובר בספורט מסוכן. כמו-כן התובעת ביצעה באותו יום מספר קפיצות בזו אחר זו כשבאחרונה נפגעה (ואם לא היתה נפגעת, כנראה היה ממשיכה). מהסיכום עלה שעל אף שהקופצת חתמה שהיא מסירה אחריות מן המפעיל, הרי שנניח היתה יכולה לתבוע אילו נפגעה בקפיצה ראשונה כשלמעשה טרם היתה מודעת להשלכות הקפיצה, אך כאשר כבר היתה מודעת ובעלת נסיון וחזרה על כך פעם אחר פעם, היא נטלה על עצמה ביודעין ומנסיון את הסיכון שבכך ועל-כן זכותה לתבוע מתגמדת ואולי מתייתרת. במילים אחרות קבע בית-המשפט: אל תתגרה בגורל.

.

[dorosen]

לצערי הייתי באותו מצב בדיוק לפני 10 שנים..

אבל המפקד שלי היה לצידי ופשוט כשאמרתי לו שאני צריך ללכת הוא נתן לי בלי שאלות.

הת"ש 3 מקבלים אוטומטית לצערינו לאחר פטירת קרוב משפחה מדרגה ראשונה, גם אני כשהייתי באותו מצב לא אישרו לי הת"ש 3 - רק 2, (בשלב מסויים קיבלתי הת"ש 3 - אוטומטית...).

 

זה שהמג"ד אומר שזה לא מעניין אותו - זה חרטא, מעל הת"ש 2 מאשר רק סגן-אלוף, ככה שהוא חייב להתערב, תקבע פגישה עם הקצינת ת"ש של החטיבה ותנסה להתקדם דרכה.

 

והכי חשוב, תהיה חזק.