11 באוגוסט 1953 - 54 שנים למותו של נובולארי

[דובי מילר]

לא רבים מכירים ולא הרבה זוכרים, אבל אתמול, 11 באוגוסט היה יום השנה ה-54 למותו של

אחד מגדולי נהגי המרוצים בכל הזמנים, האיטלקי טאציו נובולארי.

הוא נולד ב-18 בנובמבר 1892, ליד העיר מנטואה באיטליה אבל רק בגיל מאוחר יחסית של 28

הגיע לספורט מוטורי דרך רכיבה על אופנועים והשתתפות במרוצי אופנועים, והסיפור המוכר ביותר

מהתקופה הזו הוא על כך שבמקצי האימון לגראן-פרי של מונזה התרסק נובולארי ושבר את שתי רגליו.

רופא גיבס אותו וביקש ממנו לשכב כחודש .

למחרת בבוקר, עם הגבס, התייצב נובולארי במסלול וביקש מהמכונאים שיקשרו אותו לאופנוע ויחזיקו

אותו עד תחילת המרוץ.

הדגל ירד ונובולארי התעופף לעבר הנצחון !

בגיל 32 עשה את צעדיו הראשונים כנהג במרוצי מכוניות , עדיין במקביל לרכיבה על אופנועים.

בתחילת דרכו הקים קבוצה יחד עם נהג מרוצים איטלקי נודע אחר, אקילה וארזי כששניהם נוהגים

במכוניות בוגאטי 35B .

נובולארי החל לנצח מרוצים והידידות הפכה ליריבות על מסלולי המרוצים , וארזי עזב את הקבוצה ורכש

לעצמו אלפא-רומיאו P2 .

נובולארי המשיך בהצלחותיו והצטרף בהמשך גם הוא לקבוצת אלפא-רומיאו, כשהוא חובר שוב לוארזי.

ב-1930 מרוץ המילה-מילייה שוב התרחש סיפור שנכנס לאגדות המרוצים. וארזי הוליך במרוץ ונובולארי

שצימצם את הפער מאחריו כיבה את אורות הרכב בכדי שוארזי לא יבחין בו וכך חלף על פניו בדרך לדגל השחמט.

שנת 1935 הביאה לנובולארי את אחד מהנצחונות המפוארים ביותר שלו בקריירה. התקופה היא כבר

תקופת "חיצי הכסף" והקרבות בין מרצדס לאוטו-יוניון, תחת חסות הנאצים, והנהג האיטלקי מצא עצמו

במכונית אלפא-רומיאו נחותה במרוץ בנורבורגרינג.

נהיגה מרהיבה של נובולארי לצד תקלות מכניות במכוניות הגרמניות הביאו אותו ראשון לקו הסיום, תחת

עיני בכירי המפלגה הנאצית.

בשנת 1938 לאחר מותו של ברנד רוסמאייר, הנהג המוביל של אוטו-יוניון, פנה ד"ר פרדיננד פורשה

שהיה המנהל של קבוצת אוטו-יוניון לנובולארי וביקש ממנו להצטרף לקבוצה . התוצאות לא אחרו להגיע

והנהג האיטלקי ניצח את הגראן-פרי של דונינגטון-פארק.

אחרי מלחמת העולם השנייה המשיך נובולארי, שהיה כבר מבוגר, להתחרות במרוצים שונים אולם מחלת

ריאות קשה שפגעה בו גרמה לו לחולשה רבה ויכולת הנהיגה שלו הלכה ודעכה וב11 באוגוסט 1953 לאחר

התקף קשה ממנו סבל, הוא נפטר.

בקשתו האחרונה היתה להיקבר בתלבושת הצהובה עימה נהג להתחרות במשך השנים.

 

פרטים נוספים אפשר למצוא כאן - http://www.ddavid.com/formula1/nuvo_bio.htm

 

 

דובי

[Monopusto]

מקפיץ!

 

כדאי לקרוא את הלינק שצירף דובי. ישנן אין סוף אנקדוטות על הנהג המדהים הזה ועל היריבות שלו עם וארזי, נהג איטלקי דגול נוסף.

 

את שמו של נובולארי שמעתי לראשונה זמן קצר לפני תערוכת פריז ב-96', אז הציגה אלפא רומאו דגם קונספט הקרוי על שמו ("נובולה"= ענן, באיטלקית). מאוחר יותר, סיפוריו הרבים של רויבק בטורו ב'אוטוספורט.קום' הישן, ריתקו אותי למסך המחשב. הוא היה פשוט נהג-גדול-מהחיים!

 

בעיר הולדתו, מנטואה, ישנו מוזיאון לזכרו: http://www.tazionuvolari.it/museouk.htm

 

 

לקראת סוף המילניום הקודם, המגזין הבריטי המוערך MOTORSPORT ערך את רשימת 100 נהגי הגרנד פרי הגדולים בהיסטוריה. במקום הראשון? טאציו נובולארי.

 

עמוד 1:

 

 

 

עמוד 2:

 

 

קריאה מהנה!