קריירה: סיפוק וקושי רב או חיים נוחים עם יותר שעמום

[Night Driver]

לפני 4 שעות, SlowRide כתב:

ילד שעושה קקי ואומרים לו כל הכבוד זה מבחינתי כמו שעובד עושה את התפקיד שלו ומשום מה אמור להרגיש וואו. 

כשאתה פותר בעיה הסיפוק הוא מעצם ההצלחה ולא תלוי במה יגידו לך.

 

לגבי סיפוקבמשכורת, זה לא סיפוק אלא פיצוי על הסבל.

 

זה כמו להגיד אני מוכן להידרס בשביל הסיפוק שבצ'ק שאקבל.

[SlowRide]

היכולת להצליח לפתור בעיות זו הסיבה שמעסיקים אותך ומשלמים לך, לא פיצוי על סבל. אם אתה סובל אל תעבוד בזה.

 

[hans]

לפני 7 שעות, David32 כתב:

אני בעבודה לפחות שליש מיממה, (תכלס יותר כי נסיעה וזה)

עוד (כמעט, הלוואי) שליש הולך על שינה. 

כמה שעות על כול מיני מטלות של החיים שיש חייב לעשות והן לא מספקות בכלל.

אז וואלה, כן, מעדיף שהסיפוק בחיים יגיע גם מהעבודה.

במקום להסתמך על זה שיהיה לי כוח בסוף היום לפעילות מספקת של שעה או אולי שעתיים. 

אחד ההסברים היותר-טובים שקראתי לאחרונה בנוגע לנושא הזה. העבודה לא חייבת להיות 8 שעות רצופות של סיפוק אבל אם אין שום רגע שתורם במהלך אותן שעות ל"בנק הסיפוק" אתה צריך לקושש את הסיפוק מהזמן שנותר אחרי המטלות היומיומיות.

אפשר לקרוא לזה גם "טעינת מצברים" - אם טענת מדי פעם את המצבר תוך כדי עבודה, אתה מגיע הביתה עם סוללה לא מרוקנת לגמרי - ויותר קל להטעין אז - בעזרת תחביבים, משפחה, סרט, מה לא, כל אחד והתמהיל שלו.

[Potato]

לפני 46 דקות, SlowRide כתב:

היכולת להצליח לפתור בעיות זו הסיבה שמעסיקים אותך ומשלמים לך, לא פיצוי על סבל. אם אתה סובל אל תעבוד בזה.

 

לא הגיע הזמן להתבגר?

"אם אתה סובל אל תעבוד בזה"...

יש חיים ויש אילוצים.

[SlowRide]

לא הבנתי.

[vadim6385]

לפני כשעה, Potato כתב:

לא הגיע הזמן להתבגר?

"אם אתה סובל אל תעבוד בזה"...

יש חיים ויש אילוצים.

 

לסבול יכול להיות טוב, כל עוד יש משמעות לסבל הזה.

 

אם אתה סובל בלי מטרה, אז או שתמצא מטרה, או שתשנה את סוג הסבל.

[Mr.Hybrid]

הייתי בוחר באופציה 2.  🍓🍓

[Potato]

לפני 4 שעות, vadim6385 כתב:

 

לסבול יכול להיות טוב, כל עוד יש משמעות לסבל הזה.

 

אם אתה סובל בלי מטרה, אז או שתמצא מטרה, או שתשנה את סוג הסבל.

הפסקת להיות תכנת עברת להיות מנטור?

[ezuf]

כאמור אופציה 2 נשמעת דמיונית \ אפשרית בעולם שהוא אוטופיה

ובכל זאת אבחר בה,מה שמפסידים עם המשפחה בגלל העבודה,לא ניתן להחזיר בשום צורה (אלא אם כן תקים משפחה נוספת מחדש בגיל מתקדם ממש)

כאמור #2 תחביבים אפשר לפתח בכל גיל בחיים.

[eitanuch]

רק אני מת לדעת מה מסתתר מאחורי אופציות 1,2?

[שביט]

לפני 13 שעות, SlowRide כתב:

לא הבנתי.

 

ז"א שלפעמים חייבים לעבוד במקום/ תחום שלא ממש "משתגעים" עליו, אבל עובדים בו בכל זאת, כי צריך לשלם חשבונות. 

וכל מיני משפטים כמו "תתפרנס ממה שאתה אוהב באמת ואז תרגי ששאתה לא באמת עובד" לא באמת מחזיקים מים. 

[NirLevi]

בתאריך 2.6.2021 בשעה 20:06, ניקו פ. כתב:

טוב, אז בגדול הכותרת קצת פשטנית. 

מסקרן אותי מה אתם הייתם עושים, בעיקר אנשים מבוגרים יותר שכבר קיבלו החלטות דומות בחיים. 

אני מבין שכל אחד ושיקוליו, אבל הייתי רוצה לקבל פרספקטיבה מאנשים שעברו דבר או שניים בחיים ונדמה לי שיש כאן בפורום כמה כאלו. 

האם הייתם:

1. הולכים לקריירה עם הלב, שמרוויחים בה יפה (כמו הייטקיסט טוב), יש בה סיפוק ועניין, אבל היא קשה מאוד. מאוד. ברמה שלא ניתן לדמיין. לא בקטע של אתגר בריא, אלא קשיים גופניים, נפשיים, מחיר משפחתי כבד. לאורך השנים היא שוחקת יותר ועם פחות הזדמנויות קידום, אבל היא מה שהלב שלכם אוהב להתעסק בו ויש בה הרבה עניין (ואחריות). היא גם יותר קריירת סולו מאשר עבודה בצוות מסוים. תדרוש תקופות של הקרבה בעיקר של חיים אישיים וזה הדבר שהכי מטריד אותי.

 

או

 

2. הולכים לקריירה הרבה פחות מספקת, אבל עדיין כן מספקת במידה מסוימת. יותר משעממת, אבל עדיין סבירה. משמעותית יותר קלה פיזית ונפשית, כוללת בתוכה כסף רב מאוד, הרבה הרבה הרבה מעל הממוצע (בערך פי 10 ממנו) ותנאים הרבה יותר נוחים. בשביל להגיע אליה צריך לעבוד מאוד קשה שנה בערך ואז היא שלכם די בוודאות. אפשר לראות בה את ילדיכם העתידיים ואשתכם הרבה יותר ולחיות איתם חיים נוחים וטובים בסך הכל. כולל הזדמנויות בחו"ל. מצד שני, אולי תחושת פספוס שתלווה אתכם.

 

עוד פרט קטן. אתם בני 35, בזוגיות בדרך לחתונה, ואי אפשר להתחרט מהרגע שבחרתם בדרך אחת.

 

אשמח לדעות ודברים שעוד לא חשבתי עליהם. 

 

תודה.

שלום,

 

עברתי כמה קריירות במהלך חיי, וראיתי את מיטב חברי עושים הסבות למקצועות אחרים ושונים בתכלית, בגילאים מבוגרים מאוד.

 

על הכל אפשר להתחרט, ובכל יום אפשר להחליט על דרך חדשה.

 

אם תבחר באופציה מס' 1, תצטרך לעמוד מול המראה מתי שהוא, כשאתה עם משפחה שבורה ועם נזקים פיזיים ונפשיים.

 

את אופציה מס' 2 גם אני בחרתי, כשעזבתי את ההיי טק (אופציה מס' 1 שלך) דקה וחצי לפני שזה עלה לי במשפחה.

 

בהצלחה בכל דרך שתבחר.

עריכה אחרונה ב-4 ליוני, 2021 על ידי NirLevi

[vadim6385]

לפני 21 דקות, שביט כתב:

וכל מיני משפטים כמו "תתפרנס ממה שאתה אוהב באמת ואז תרגי ששאתה לא באמת עובד" לא באמת מחזיקים מים. 

 

ברור שלא.

 

כשתגיע לדרים ג׳וב, תצטרך לעבוד עוד יותר קשה

[SlowRide]

לפני 25 דקות, שביט כתב:

 

ז"א שלפעמים חייבים לעבוד במקום/ תחום שלא ממש "משתגעים" עליו, אבל עובדים בו בכל זאת, כי צריך לשלם חשבונות. 

וכל מיני משפטים כמו "תתפרנס ממה שאתה אוהב באמת ואז תרגי ששאתה לא באמת עובד" לא באמת מחזיקים מים. 

נכון מאד, אבל זה לא מה שאני התכוונתי.

בהודעה לפני כתוב שמשכורת זה פיצוי על סבל, כמו שמישהו נדרס ומקבל צ'ק לפיצוי. אז אם אתה סובל בעבודה ברמה כמו כאילו אתה נדרס, אולי כדאי לעבוד במשהו פחות כואב...

אני חושב שלהתפרנס ממשהו שבאמת אוהבים זו פריבילגיה שאין לרוב האנשים, כבר כתבתי את זה כמה פעמים פה.

[sperial]

פיצוי על סבל או לא - האמריקאים קוראים לתנאי השכר compensation. כנראה שהם סובלים 😀