רוצה להתחתן, אבל מבועת מהמחשבה על גירושים. מה עושים?

[hans]

מבחינה כספית אין הבדל גדול בין גרוש לנשוי - ילדים עולים הון תועפות כך או כך.

בעל הקשור ל"דברים רעים עלולים לקרות", ובכן, אין לך שליטה על זה בלי קשר לגירושין! גם במשפחות יציבות ואוהבות עלולה להיות איזו מחלה איומה אצל בת זוג או ילד/ה, מוות, שיגעון, מה לא.

 

סליחה שאני קצת בוטה, אבל זאת המציאות.

 

השאלה האמיתית היא האם אתה מוכן, לפחות מבחינה הצהרתית, לתפקד כמו גבר ולהתמודד עם קשיים בחיים באחדות ובשיתוף. אם אין לך תשובה ברורה לזה, אני ממליץ לפנות לייעוץ זוגי. כן כן, אפילו כשהכול בסדר עכשיו! יש אנשי מקצוע טובים בתחום שיודעים להציף בצורה עניינית נושאים שלא סודרו עד עכשיו ביניכם.

לפני 9 דקות, Benor כתב:

למה לרוב הולדת ילדים לא נכנסת במערכת השיקולים הכלכליים?

אשכרה כתבת את זה בפורום רכב שבו כל מיני משוגעים לדבר קונים את מכונית החלומות שלהם בלי שום היגיון כלכלי...

כי אנחנו בני אדם. כשבני אדם רוצים משהו מספיק חזק, השיקול הכלכלי נדחק למקום נמוך יותר. אנחנו לא באמת רציונליים, להזכירך

[אורח לרגע]

לפני 50 דקות, hans כתב:

 

 

סליחה שאני קצת בוטה, אבל זאת המציאות.

זה לא בוטה בכלל. אלו החיים, החיים יכולים להיות לא נעימים.

[sperial]

@davemustaine87 תגיד, כשאתה יוצא בבוקר כדי לנסוע לעבודה אתה מבועת מהפקקים ומהתאונות שיכולים להיות בדרך? נכון, יש נישואין פחות ויותר מוצלחים, יש גם כאלה שמתפרקים. עדיין אתה מתאר מערכת יחסים ארוכה ויציבה, אז למה לא להמשיך בה? כמובן, לגיטימי לחשוש מהתחייבות ארוכת טווח, אבל תחשוב על האלטרנטיבה. האם אתה רוצה לוותר על זוגתך? האם אתה לא מבין את הרצונות שלה, ואת רצונה שאתה תהיה השותף?

 

@Derish 'צטערת - יש סיבה טובה להתחתן, והיא כאשר מתוכננים ילדים. הילדים זקוקים למסגרת יציבה ובטוחה, והסדר פורמלי מספק מסגרת כזו עם חובות כלכליות וחברתיות ומשהו שקצת יותר קשה לפרק. אגב, אני מתכוון לנישואין בכל דרך, זה יכול להיות עם רב, כומר, פקיד עיריה או עורך דין. העיקר ליצור מסגרת מחייבת.

[falou]

לפני 3 שעות, davemustaine87 כתב:

העניין הוא איך מתמודדים עם זה? כי אני כן רואה את עצמי נשוי, וכן רוצה לבנות את החיים שלי עם זוגתי, אבל לא מצליח להתנער מההרגשה שעוד כמה שנים דברים יכולים להתהפך לגמרי, ויכול למצוא את עצמי בשפל גדול במקרה הטוב, ובכמה מדורי גהינום במקרה הרע. 

 

אז אתה לא מתחתן בינתיים כי אתה רוצה לשמור על האופציה לטרייד אין במחיר מוזל, באם יימאס לך ממנה?!

והיא לא מתחתנת איתך, כי גם לה מתאים לשמור את האופציה פתוחה?

 

אני אגיד לך מה אני הבנתי מהחיים שלי, או שאתה מתחייב להשאר ביחד, ואתה נשאר ביחד, כי ככה התחייבת, ואתה מנהל את החיים שלך בידיעה הברורה שאתה פותר כל בעיה עם זוגתך, כי גירושים זו לא אופציה. נקודה.

או שאתה לא מתחתן, תגורו בנפרד, ותבלו ביחד על בסיס חשק הדדי.

 

 

לפני 3 שעות, Derish כתב:

לא הבנתי מדבריך מה הבעיה בלהישאר ביחד/ידועים בציבור אבל לא נשואים פורמלית. אתם באים מרקע דתי/עדתי מסויים שבו יסתכלו עליכם עקום אם תביאו ילדים מחוץ לנישואים? מנהל הבנק אמר שלא יתן משכנתא לשני רווקים? נסה להיות יותר ספציפי, כי אנחנו ב-2020 והנחת היסוד שזוג נורמלי = זוג נשוי כבר לא ממש תקפה ברוב העולם המערבי.

 

נכון, אבל משפטית הם בדיוק כמו זוג נשוי (בניקוי ההתעסקות עם בית דין רבני), וכל מה שהוא חושש ממנו קיים בין כה וכה.

כלומר, אם זוג מנהל משק בית משותף, אחד הצדדים יכול לקחת את השני לבית משפט, כאילו היו זוג נשוי, בהעדר הסכם ממון כתוב ביניהם.

 

לפני שעתיים, AK21 כתב:

להוציא סיפורי אימה על אחד מבני הזוג שממרר לשני את החיים לאחר הגירושין בפן הכלכלי , נניח מצב שאתם נפרדים ויש לכם ילד/ים ובהחלטה שלכם הילד/ים נשארים אצלה- לא תתמוך בהם גם אם זה לא נקראה "מזונות" בצורה רשמית? אגב אני לא מכיר את החוק ויכול להיות שהחוק מחייב גם אם הייתם רק ידועים בציבור.

 

 

לא יודע איך לבשר לך את זה, אבל יש מצב שלא השקעת בקונדומים, מתוך מחשבה שמזונות מקבלת רק מי שעשתה ילדים מגבר שהוא בעלה.

אז תשקיע בקונדומים, כי מזונות תובעת האם בשם הילד, ומהו האבא בשבילה, זה בכלל לא משנה.

אני מכיר מישהו שמשלם עבור תאומים בגלל בילוי שיכור בשירותים של פאב, בלי שידע מה השם של האם העתידית בכלל...

[davemustaine87]

לפני 3 שעות, Derish כתב:

לא הבנתי מדבריך מה הבעיה בלהישאר ביחד/ידועים בציבור אבל לא נשואים פורמלית. אתם באים מרקע דתי/עדתי מסויים שבו יסתכלו עליכם עקום אם תביאו ילדים מחוץ לנישואים? מנהל הבנק אמר שלא יתן משכנתא לשני רווקים? נסה להיות יותר ספציפי, כי אנחנו ב-2020 והנחת היסוד שזוג נורמלי = זוג נשוי כבר לא ממש תקפה ברוב העולם המערבי.

 

כמו שאמרו, מזונות ודברים כאלה, הם זהים פחות או יותר בין אם אתה ידוע בציבור או נשוי. ובלי קשר, גם אם אני לא הייתי מעוניין לבוא בברית הנישאוים, עדיין יש צד שני שגם לו יש סיי בעניין...

 

לפני 3 שעות, AK21 כתב:

אני מניח שאנשים כאן יחלקו עליי אבל להתחתן/להתמסד עם מחשבה על מה קורה כשמתגרשים /מפרקים את החבילה נשמע לי כמו נקודת פתיחה רעה לחיים משותפים.

 

אולי, אבל את הטיפ הזה לוקחים רוב המוחלט של הזוגות, וחלק לא קטן מהם בסופו של דבר מתגרשים... אז תחשוב על זה או לא תחשוב, לתוצאה הסופית זה לא בהכרח משנה. 

לפני שעתיים, SlowRide כתב:

אם אתה לא מרגיש שאתה סומך עליה מספיק שתסבול אותך עד שהילדים העתידיים שלכם יהיו בני 18, אולי באמת כדאי שלא תתחתנו.

 

אתה יודע, הסיבה אחת העיקריות שאנשים מתגרשים היא כי הם משתנים... אתה וזוגתך תשתנו עוד הרבה לאורך השנים. אין בהכרח קשר מה אני חושב כרגע על זוגתי ומה יהיה בעוד 10 שנים. 

לפני שעתיים, aviaviavi כתב:

נשמע שאתה מחפש סיבות למה לא להתחתן..

תודה על הניתוח הפסיכולוגי המעמיק. 

אשמח אם נשאר בגופו של נושא, ולא גופו של טוען. 

 

ציטוט

 

תגיד, כשאתה יוצא בבוקר כדי לנסוע לעבודה אתה מבועת מהפקקים ומהתאונות שיכולים להיות בדרך?

 

לא, כי אני יודע שהסטטיסטיקה היא לא גרועה כול כך.לא זוכר כבר את המספרים המדוייקים,אבל הסטטיסטיקה להתגרש ב-10 שנים הראשונות היא די גבוהה. לא יודע כמה היית בטוח לעלות על ההגה אם היית יודע שקיים 20 אחוז שתיפצע קשה... 

 

ציטוט

 

אני אגיד לך מה אני הבנתי מהחיים שלי, או שאתה מתחייב להשאר ביחד, ואתה נשאר ביחד, כי ככה התחייבת, ואתה מנהל את החיים שלך בידיעה הברורה שאתה פותר כל בעיה עם זוגתך, כי גירושים זו לא אופציה. נקודה.

או שאתה לא מתחתן, תגורו בנפרד, ותבלו ביחד על בסיס חשק הדדי.

 

 

אתה יכול לדאוג לזה כמה שאתה יכול, אבל עדיין, יש גם צד שני בעניין שיכול לרצות להתגרש ואתה לא תוכל לעשות שום דבר בנידון. 

 

עריכה אחרונה ב-12 לנובמבר, 2020 על ידי davemustaine87

[aviaviavi]

מה הנושא אם לא "אני רוצה לעשות משהו אבל פוחד שהוא ייהרס מתישהו" בגדול?

זה כמו לשאול האם כדאי לי לקנות רכב/פריט/בית ממש יקר, שאני אוהב אבל יש מצב שהוא יתקלקל ואני אצטרך לבזבז עליו המון כסף.

התייחסת בעיקר לנושא הכלכלי והסבל בלשלם מזונות או לחיות כגרוש

חתונה + ילדים לא כלכליים, נקודה. הרצון  להגיע אליהם מגיע ממניעים אחרים

וכפי שאמרת ושאומרים לך כל השאר - לך תדע מה יהיה חודש אחרי החתונה או שנה אחרי הולדת ילד, זה שקול לנסות לנבא האם מנייה מסוימת תעלה או תרד מחר

[SlowRide]

לפני 11 דקות, davemustaine87 כתב:

אתה יודע, הסיבה אחת העיקריות שאנשים מתגרשים היא כי הם משתנים... אתה וזוגתך תשתנו עוד הרבה לאורך השנים. אין בהכרח קשר מה אני חושב כרגע על זוגתי ומה יהיה בעוד 10 שנים. 

צא מנקודת הנחה שאם יש רצון הדדי לחיות יחד אתם משתנים לטובה אחד לשני ולא ההפך. מה שלא יהיה, קשה להאמין שהכל ילך טוב 10 שנים ופתאום היא תתהפך עליך, זה תהליך מתמשך ותוך כדי אפשר לזהות את הבעיות ולנסות לתקן. נראה לי, בכל אופן.

מסגרת הנישואין לא מתאימה לכל אחד, יש אנשים שיותר קל להם להתחייב לגבי העתיד הלא ידוע ויש שלא. אולי תנסה להבין מה יגרום לך פחות סבל - לדעת שיכלת לנסות ופחדת להתחייב או להיכנס לזה וכל יום להתמודד עם חוסר הוודאות לגבי העתיד.

[pooh-bear]

לפני שעתיים, falou כתב:

אני אגיד לך מה אני הבנתי מהחיים שלי, או שאתה מתחייב להשאר ביחד, ואתה נשאר ביחד, כי ככה התחייבת, ואתה מנהל את החיים שלך בידיעה הברורה שאתה פותר כל בעיה עם זוגתך, כי גירושים זו לא אופציה. נקודה.

או שאתה לא מתחתן, תגורו בנפרד, ותבלו ביחד על בסיס חשק הדדי.

מאיפה בדיוק הבנת את זה?

 

אני מכיר אישית כמה זוגות שלא טרחו להתחתן בשום צורה שהיא (או אפילו לקיים טקס כלשהו), ועדיין גרים באותו בית, מגדלים ביחד ילדים ולא חושבים להפרד בשום צורה. מהצד השני, דווקא לא מעט מהלקוחות של טרנספורטר שמרימים ארוע בסכום שלא יבייש רכב פרימיום איכותי מוצאים את עצמם ברבנות לא הרבה אח"כ. אני ממש לא בטוח לאיזה צד הסטטיסטיקה נוטה במקרה הזה.

 

ומעבר לזה, אם התחייבתם, אבל אחרי עשור או שניים הבנתם שאתם ממררים אחד לשני את החיים, אז זהו? תמשיכו שניכם לסבול עוד כמה עשורים ביחד רק כי התחייבתם ואין אופציה אחרת? בשביל מה? מה יוצא מזה למישהו?

 

פות"ש, ברור שאף אחד לא יודע מה יהיה עוד 20 שנה, או מחר בבוקר. גם נורא קשה להסיק מחיים משותפים במשך כמה שנים בתור צעירים שהמטלה המשותפת הכי קשה שלהם היתה לארגן טיול זוגי לחו"ל איך תגיבו כשהילדים יגיעו, שניכם תהיו בחוסר שינה קבוע, בעומס עבודה, מינוס בבנק, ערימה של צעצועים מפוזרת בסלון וזוגיות שחוקה עד לא קיימת. הדבר אולי הכי חשוב בבחירת פרטנר לדעתי הוא היכולת (של שני הצדדים) להקשיב ולקבל ביקורת והנכונות להשתנות (כמה שאפשר, זה רחוק מלהיות פשוט) כדי להתחשב בצד השני. כל עוד יש תקשורת פתוחה ונכונות לוויתורים (כואבים) משני הצדדים כדי שהעסק יעבוד יש סיכוי. ברגע שזה לא קיים, מהר מאוד תמצאו על מה לריב ועל מה לא להתפשר.

[קאררה]

אומרים ״צריך לדעת ממי להתגרש ולא עם מי להתחתן״ ולדעתי זה נכון.

יש לי חברים שהתגרשו מנשים שהיו ״נוחות״ יחסית ויש כאלו שהתגרשו מנשים נקמניות. תנסה להבין לאיזה קבוצה אשתך לעתיד משתייכת.

במידה ואתה מגיע לנישואים בלי כלום ואין לך הורים שהם אמידים יותר משל אשתך אין לך יותר מידי מה לחשוב על הסכם ממון, ההסכם נועד בעיקר לטפל במקרים שיש בהם צד שהוא משמעותית יותר אמיד מהצד השני בנקודת הנישואים. בנוסף, הסכם ממון לא מתייחס לילדים ובמידה וכן הוא לא שווה את הנייר שעליו הוא מודפס. 

אני חושב שבשורה התחתונה החומר שאתה ואשתך לעתיד עשויים ממנו יקבעו את מידת הצלחת הנישואים שלכם ובמידה ולא יצלחו את הקושי שלאחר הנישואים.

 

בהצלחה!

[Michazzz]

יש פוסטים שבהם אני מרגיש שיש לי מה להגיד בנושא, ויש שלא. אני ביחד עם זוגתי 20 שנה ועכשיו בהליכי גירושין. יש לי כבר 3 חברים טובים שהתגרשו בשנה האחרונה. לכולם יש מכנה משותף אחד - הם לא השתנו אבל האשה השתנתה מהרגע שבו נולדו הילדים. פשוט הגבר הפך להיות במקום השני או השלישי והרביעי בסדר העדיפות.

חובה לעשות הסכם ממון ואולי במקרה שלך גם הסדר של יחסים עם בת הזוג גם ללא חתונה, שם מסכמים מה ייהיה לילדים במקרה של פרידה, מה המרחק בו הם יחויבו לגור אחד מהשני, ימים של משמורת וכו'.

כולנו כשהתחתנו היינו בטוחים שמצאנו את האחת, אבל החיים משנים לנו לפעמים את התוכניות, יש הרבה בלת"מים והשנה גם יש קורונה שמערבבת לכולנו את החיים עם הקשיים שלהם לא פיללנו. אחד הסימנים שניתן להעזר בהם הוא כיצד נראית הזוגיות של ההורים ומיוחד כיצד מתנהגת האמא של בת הזוג, זה ייתן לך כיוון כיצד תתנהג בת הזוג.

אני יודע שהרבה לא יסכימו איתי, אבל זו החוויה שלי. בהצלחה לך, ילדים בהחלט עולים המון כסף אז תתכוננו טוב טוב מבחינה כלכלית לעניין, והעיקר שיהיה לכם טוב ביחד.

[discoTD5]

לפני 10 שעות, אורח לרגע כתב:

לא תקנה רכב כי יש מצב שהוא יתקלקל יום אחד?

בת הזוג שלו היא לא רנו סניק 1.6 אוטומטית, מודל 1999... אני מקוווה.  

 

 

פות"ש,

יש המון זוגות שמתגרשים, ויש המון שלא.

אף אחד לא יתן לך ערבות שלא תתגרש, ויכול להיות שהמצב ביניכם ישתנה כך שאתה תהיה זה שייזום את הפרידה. 

 

אבל זה אולי יקרה ואולי לא.

 

אם בת הזוג שלך היא חברה לחיים, היא אדם טוב מטבעו, אתה מכבד אותה ומעריך אותה, והיית רוצה שהיא תהיה האמא של הילדים שלך - והפוך, היא רואה בך את כל אותם הדברים בחזרה, אז יש לכם בסיס טוב להמשך החיים המשותפים.

 

אם יש דבר שאני מבטיח לך שיקרה זה שיהיו לכם הרבה משברים במהלך הקשר, ואפילו משברים קשים. 

יש מי שמפרק, ויש מי שנשאר בתקווה לצלוח את המשברים ולהמשיך להיות יחד. 

 

אחרי כמה שנות זוגיות, מגיע לבת הזוג שלך שתקבל החלטה, ולא מתוך פחד של 'ואם נתגרש?' אלא מתוך 'אני אוהב אותך ורוצה לחיות לצידך עד שנביא פיליפינית' 

[קורן בן אשר]

שני סנט יש לי בעניין זה לפות"ש:

1. מכיר מקרוב (אפילו מאוד מקרוב) זוג עם ילדים שאינו נשוי בשום צורה. מסתבר שזה עובד מבחינה ביולוגית בלי שום צעטעלה מגוף רשמי כלשהו, ומבחינה חוקית ומשפטית גם אין שום בעיה, יש כמה נקודות טכניות שצריך לשים אליהן לב בזמן אבל חוץ מזה אין שום דבר מיוחד.

 

2. צריך להתייחס להקמת משפחה לשם גידול ילדים כמו לעסק כלכלי לכל דבר. נניח שאתה מחפש שותפ/ה לעסק שלך. מגיעה בחורה שנראית טוב, נחמדה, שיחה קולחת, יש תחומי עניין משותפים. ממש כיף איתה. האם זה מספיק  בשביל להכניס אותה שותפה בביזנס? מה עם חזון משותף לעסק? האם היא רואה את העתיד כמוך, או שיש לה תוכניות אחרות? מה עם הבנה במטריה הרלוונטית לעסק? חומר למחשבה. חשוב מאוד שתברר את כל הדברים האלה עם עצמך ועם המיועדת לפני שאתה עושה את הצעד.

[sperial]

כשאני רואה את הניק שלך אני מבין על מה מדובר. נראה שזוגתך חשה את פעימות השעון הביולוגי, היא רוצה ילדים, והיא רוצה שאתה תהיה השותף שלה בגידולם. 

 

החתונה היא מסגרת, אם תרצה היסטורית, מהימים הלא רחוקים בהם המשפחה היתה תלויה בגבר לפרנסתה. אבל המחוייבות יותר נרחבת מהכסף, ובעצם ההחלטה שלך לא צריכה להיות כלכלית* אלא הרבה יותר רחבה.

 

* יש הרבה שיקולים כלכליים בניהול המשפחה. לא אתה ולא אני, וכנראה גם לא רוב המשתמשים כאן מאמינים שילדים מביאים את הפרנסה. אבל אם זוגתך ואתה רוצים ילדים עשו זאת, רק דאגו למסגרת שבה שניכם תהיו שותפים לגידולם. אתה תשלם את חלקך בעלויות בלי או עם פסיקת בית המשפט.

 

ועניין אחרון, שנובע ממה שכתבתי קודם. אם זוגתך עברה את גיל 30 ורוצה ילדים, ואתה לא משתף פעולה, אל תופתע אם יום אחד תמצא שהיא מחפשת מישהו אחר, כזה שרוצה להיות האבא של ילדיה. בינינו, יש איזה גיל אופטימלי להקמת משפחה, ויש לי רושם שאתם מתחילים לעבור אותו.

עריכה אחרונה ב-13 לנובמבר, 2020 על ידי sperial

[EliC25]

לא הבנתי את העליהום שעושים על פות"ש באשר לחששות שלו.

אני יכול להתחבר למה ש @Michazzz כתב.

גם אני רואה אצל רוב הזוגות הגרושים שמה שהשתנה זה האישה שהפכה לקרירה/מתוסכלת/מופרעת בצורה כזו או אחרת, מה שהרס את הזוגיות ובעיקר גרם לגבר להרגיש כאילו היה שם רק כדי "לתרום זרע".

ברור שזה לא המצב תמיד, יש לי שכנה ממול שהיא גרושה כבר מעל ל15 שנה, והגרוש וזוגתו מגיעים כל הזמן לפה, עושים חגים ביחד ומגדלים את 3 הילדים במשותף.

אם אחוז הגירושין היה נמוך הייתי אומר לפות"ש שהוא בהחלט מגזים, אבל מדובר על משהו כמו 30 אחוז, שזה גבוה. אתם רוצים להגיד לי שכל אחד שמתגרש התחתן בידיעה "אה בסדר יום אחד נתגרש, זה לא באמת לכל החיים"? כנראה שלא. אני מכיר זוגות גרושים שהיו מאוהבים עד מעל הראש וניהלו זוגיות תקינה. משהו בדרך השתבש והם כבר הרגישו לא מתאימים אחד לשניה, דבר שיכןל לקרות ללא חתונה ובוודאי לקרות אחרי חתונה וילדים. 

אז פעם היה לי חשש להביא ילדים לעולם כי אם יקרה להם משהו זה יהיה נורא.

וגם עלו לי חששות להתחתן ולהתגרש אחר כך אם משהו ישתבש בצורה קטסטרופלית.

ואז הבנתי שאלו החיים ואני לא יכול לנהל ולשלוט בכל התרחישים, צריך לעשות מקסימום כדי למנוע ולשפר את הנקודות מהן אנחנו חוששים, אבל לא ללכת על שום דבר בגלל החשש זה לא בריא.

[yogev20]

גיל 30 זה עדיין צעיר לקבל החלטה פזיזה כמו הקמת משפחה. אני בעד לא להיות לחוץ כי לרוב זה מתכון לכישלון.

 

לגבי גירושים, אף אחד לא יכול לנבא מה יהיה עוד עשרות שנים, יש הרבה משתנים, והרבה וויתורים בחיי הנישואים.

יש כאלה שמפרקים משפחה מהר בלי לתת צ'אנס, יש זוגות  שכן נותנים הזדמנות נוספת למרות שזה לא עוזר

ויש גם זוגות שחיים ללא אהבה, ללא מין, בניתוק כמעט מוחלט -רק בגלל מחשבה כלכלית ונוחות.