מבקר המדינה בדו"ח על המוות בכבישים

[Dudi910]

מתוך YNET:

"מבקר המדינה מפרסם דו"ח קשה המצביע על משרד התחבורה, משטרת ישראל והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כאחראים לכישלון המתמשך בטיפול בתאונות, לאור העלייה הרצופה במספר ההרוגים. מחינוך לתעבורה ותקינות כלי רכב, דרך מידע שגוי על אודות נפגעים ועד אכיפה לקויה ושימוש מוטעה בתקציבים."

 

אני מוכן להשבע שאת כל הטענות שלו קראתי פה בעבר.

יכול להיות ששפירא קורא כאן בפורום?

 

מה יש לנו שם?

-חוסר תקנים וניידות במתנ"א, חלקם לא מאויישים כלל

-תקציבים לא מנוצלים בכל הרשויות הרלוונטיות

-תקציבים שלא ברור לאן הגיעו

-מחסור בחינוך תעבורתי, ומלחמות בין הגורמים האחראיים

-אי קיום בדיקות תקינות לכלי רכב כבדים

-חוסר תפקוד כללי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

ועוד ועוד

 

 

 

[sperial]

רק דבר אחד הוא שכח - את נושא החינוך הכללי (לא דווקא התעבורתי). חיסול תופעת ה"אני לא אהיה פראייר" וה"אני ואפסי עוד".

שלא לדבר על האוירה האלימה במדינה ככלל.

[חן ג.]

לא חושב שקטל רב בדרכים נגרם מעבירות שמקורן בדפוס חשיבה כזה. אלו נוטות להיות יותר עבירות "נימוסין". הן אולי מרגיזות, אבל לרוב קורות בתנאי עומס ולכן במהירות אטית.

 

העבירות המסוכנות באמת נעשות בבלי דעת, וברוב הזמן מי שמבצע אותן כנראה לא יהווה משום הפרעה לשאר התנועה.

[sperial]

חן - חיתוכים ביציאה מכביש מהיר נעשים במהירויות סביב 100 קמ"ש.

נסיעה של דו"ג על מדרכות מסוכנת גם במהירות נמוכה.

עקיפות בהעדר שדה ראיה ובדרך לא פנויה הן עניין של חוסר סבלנות וחוסר סובלנות לשאר משתמשי הדרך.

נהיגה במהירות מופרזת היא עניין של "צפצוף" על החוק.

התנהגות מסוכנת של רוכבי אופניים חשמליים היא עניין של התעלמות מוחלטת מהחוק.

 

לא מספיק?

[504L]

חן - חיתוכים ביציאה מכביש מהיר נעשים במהירויות סביב 100 קמ"ש.

נסיעה של דו"ג על מדרכות מסוכנת גם במהירות נמוכה.

עקיפות בהעדר שדה ראיה ובדרך לא פנויה הן עניין של חוסר סבלנות וחוסר סובלנות לשאר משתמשי הדרך.

נהיגה במהירות מופרזת היא עניין של "צפצוף" על החוק.

התנהגות מסוכנת של רוכבי אופניים חשמליים היא עניין של התעלמות מוחלטת מהחוק.

 

לא מספיק?

 

בעוד שאני מסכים עם רוב מה שכתבת, הגישה שלך ביחס למהירות מופרזת פשטנית, לדעתי - קל וחומר שלמחוקק מגוון שיקולים לקביעת המהירות - ולא כולם רלבנטיים.

 

אינך יכול להשוות מהירות מופרזת בכביש עירוני ובשטח בנוי למהירות מופרזת בכביש בינעירוני מודרני המוגבל למהירות אנכרוניסטית.

[חן ג.]

בכבישים בינעירוניים המגבלה לא אנכרוניסטית כלל. רק בדרכים מהירות, וגם שם לא בפער גדול.

[504L]

בכבישים בינעירוניים המגבלה לא אנכרוניסטית כלל. רק בדרכים מהירות, וגם שם לא בפער גדול.

 

את אותו פער, פחות או יותר, ניתן להוסיף גם בכבישים בינעירוניים בתנאי ראות וסלילה מספקים, כמובן. מהירות של 80-90 קמ"ש היא אנכרוניסטית ושייכת לימי הפרינץ והחיפושית.

[יבגניפ]

ספריאל, בגדול מה שחשבתי לעצמי ורציתי לפתוח עליו שרשור התבכיינות, אבל התעצלתי.

כל המחקרים עוסקים בהשוואה של מה קורה בישראל ביחס למערב.

תרבותית, ישראל רחוקה מ"המערב", בערך כמו שירדן רחוקה ממנו.

כולם פשוט עסוקים באופן שיטתי, אינסטינקטיבי ואובססיבי לא לצאת פראיירים, וכלם, כמעט ללא יוצא מן הכלל, שמים ז** על כל הסביבה שלהם.

זה מתחיל ברוכבי הדו"ג, שהגורואים שלהם בעיתונאות הרכב מפמפמים כמה דו"ג עוזר "לחסוך פקקים" (בעברית פשוטה - מאפשר לבצע עבירות תנועה שקצת יותר קשה לבצע עם רכב, במעשים - מעודד התעלמות מוחלטת מכל חוק אפשרי, כדי חלילה לא לפספס עוד שניה שאפשר לחסוך) ועד לנהגים מקצועיים, ובתוכם נהגי אוטובוסים, שמספיק לנסוע יום אחד את כביש 1 אפילו עד שער הגיא, כדי לראות איזה מאמצים הם מוכנים להשקיע כדי לא להדפק.

 

בנסיעה האחרונה לנס הרים עמדתי 20 דק' בפקק ליד נתבג. על כל אלו שעקפו מהשול באופן כללי, אין מה לדבר אפילו. אלא שביניהם היה גם אוטובוס מלא נוסעים של אגד, שאחר כך המשיך את כל העליה בשמאלי. זה מעניין מישהו? ב"מערב" שמאוננים עליו בכל הכתבה זו נורמה תרבותית לנהג אוטובוס לעקוף מהשול, כדי לא לצאת פראייר?

שאלות רטוריות, כמובן.

[57mmStroke]

מסכים עם יבגניפ.

לא ניתן לנתק את מערכות ומעגלי החיים מהכביש.

מרוב שאף אחד לא רוצה לצאת פראייר - מדינה שלמה מלאה בפראיירים, אחד של השני. כמו שני אנשים שכל אחד מנסה להתחבא מאחורי חברו. אני מקדימה, עכשיו אני, עכשיו שוב הוא, עכשיו אני, אני ראשון, עכשיו הוא, שוב אני.

וכל אחד מרגיש גיבור לשעה, לדקה, לשניה, עד לרגע שהוא סיפר לחברו, וחברו שילם/הגיע/עשה/השיג/ ב-יותר/פחות/ וגם על הדרך לימד את כל היתר. והראה להם.

אחד מחנה עקום, אחר חונה לו על הדלת. דיון בפורום. מי חזק? מי תותח? מי צודק? מי לימד? מי למד? מי ילמד?

 

דיון קטן על מכוניות עם לוחיות זרות בישראל, מראה לנו יפה מאוד איך אנחנו מתיחסים לזולת הנמצא בשטח ABC אז כמה שנים לדעתנו ייקח עד שמי שלא בעיר/בניין/קומה שלי יקבל יחס מתעלם דומה? או מי שלא באוטו איתי עכשיו כרגע?

שנה? חמש שנים? דור? שני דורות? מאה שנים? הניסוי ממשיך.

 

אי אפשר להפריד את מה שהאנשים ונבחרי הציבור שלהם קמים לעשות כל בוקר כי זו המציאות. ואנשים נוהגים את מכוניותיהם במציאות זו.

המסקנה הברורה היא שזה לא מפריע לאנשים מספיק. ההתנהלות בכבישים היא סבבבא בסבבבא. אלו בעיות של נימוסין כמו שציין חן ג. ואני בטוח שרוב האנשים בישראל מרגישים כמוהו. ואילו רוב האנשים בישראל היו קוראים סטטיסטיקה של תאונות היו גם רואים שגרמניה וישראל לא רחוקות זו מזו בהרוגים לנפש בתאונות דרכים. והיו מתעודדים, ומפרגנים אפילו. קצת כמו ההשגים האולימפיים המרגשים מהקיץ האחרון, מי לא פרגן על המדליות?

עריכה אחרונה ב-1 לנובמבר, 2016 על ידי 57mmStroke

[חן ג.]

אני מעולם לא ציינתי את הדמיון בין ישראל לגרמניה כדי להרדים את הצורך בנקיטת פעולה למזעור הקטל בדרכים. ציינתי את זה כדי למנוע את קו המחשבה, שכבר עלה כאן בשרשור, כי עלינו להידמות דווקא לגרמנים בכל הנוגע לנהיגה.

 

אני עדיין חושב שרוב ההרוגים אינם נקטלים בגלל עבירות נימוסין אלא בגלל הסחות דעת, נהיגה במצב לא כשיר (עייפות, גילופין), חוסר ידע כיצד להגיב למצבים וחוסר מודעות לסכנות מסוימות.

 

כדי לבצע כל אחת מהעבירות הללו לא צריך להיות בריון כביש. זה יכול להיות מישהו שנוהג סביר רוב הזמן.

 

את אותו פער, פחות או יותר, ניתן להוסיף גם בכבישים בינעירוניים בתנאי ראות וסלילה מספקים, כמובן. מהירות של 80-90 קמ"ש היא אנכרוניסטית ושייכת לימי הפרינץ והחיפושית.

 

אתה מכיר מדינה בעולם שיש בה מגבלת מהירות גבוהה ממאה קילומטרים לשעה לדרכים שאינן מהירות?

 

אתה הרי יודע שדרך כזו, סלולה היטב ככל שתהיה, אינה כוללת גידור שימנע מהולכי רגל ובעלי חיים למצוא את דרכם לנתיבך? או שתכנון העקומות שונה לגמרי? או שיש כניסות ויציאות היישר מיישובים הסמוכים לכביש?

 

גם בדרכים מהירות יש מדינה אחת שמתירה כל רסן, ואוכלים שם מרורים בגלל זה.

עריכה אחרונה ב-2 לנובמבר, 2016 על ידי חן ג.