בואו נדבר על סדרת הכתבות של "כלכליסט" בנוגע לזוגות בלי כסף לדירה

[Applez]

"HOT הקפיצה את סטלה הנדלר לעשירייה הפותחת עם עלות שכר של 8.83 מיליון שקל

 

צפוף בטבלת שיאני השכר ל-2013: עלות שכר שנתית של 6.15 מיליון שקל לא מספיקה בשביל להכניס את הרצל עוזר, יו"ר HOT לעשירייה הפותחת. בראש טבלת שיאני השכר עומד ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, שעלות שכרו עמדה על 25.88 מיליון שקל. כבכל שנה, "כלכליסט" עוקב אחרי החגיגה בחברות הציבורית."

 

מישהו חושב שהחברה הרווחיה את הסכומים האסטרונומים ביושרה ובהתנהלות כלכלית טהורה ? מי מאיתנו לא חווה את התרגילים והשקריים המסריחים של חברת HOT ?

ומי המציא את השיטות השיקריות אם לא הדרג הבכיר.

 

לא טוב לך? תתנתק! זה קל ופשוט מתמיד ואף אחד לא מחזיק אותך.

[מרק10]

בוודאי שהתנתקתי לאחר מסע של עשרות טלפונים על גבייה לא חוקית.

 

תהליך ההתנתקות לא תמיד פשוט וקל כפי שאתה חושב.

[Applez]

בוודאי שהתנתקתי לאחר מסע של עשרות טלפונים על גבייה לא חוקית.

 

תהליך ההתנתקות לא תמיד פשוט וקל כפי שאתה חושב.

 

אני עם הוט וטוב לי.

יש לי 2 ממירים,טלפון ואינטרנט ולמעט יום אחד שלא היה אינטרנט בערב הכל תקין ורץ מעולה.

[roee]

בוודאי שהתנתקתי לאחר מסע של עשרות טלפונים על גבייה לא חוקית.

 

תהליך ההתנתקות לא תמיד פשוט וקל כפי שאתה חושב.

 

וגם אף אחד לא יכול להקים מתחרה להוט או יס. אלו קרטלים בחסות המדינה.

[Applez]

וגם אף אחד לא יכול להקים מתחרה להוט או יס. אלו קרטלים בחסות המדינה.

 

אתה יכול להקים חברה מתחרה.

רק לעשות תשתית זו כמות כסף עצומה ואף אחד לא מוכן לקחת סיכון

[redroze]

החגיגות של הטייקונים בהווה ובעבר בטלות בשישים לעומת הבעיות האחרות של מדינת ישראל.

תכנוני מס ותספורות (הסדרי חוב) יש בכל העולם, כמו גם מס נמוך יותר לרווחי הון לעומת עבודה. אתה לא יכול לתלות בזה את התחלואים הספציפיים שלנו.

 

מה שאתה אומר הוא לא יותר מחיפוש אשמים שמסתיר את הבעיות החמורות יותר. 2000 העובדים המיותרים בתע"א, אלון חסן, תע"ש ועופר עיני גורמים להרבה יותר נזק כלכלי ממה שגרמו התספורות של דנקנר, בן דב וזיסר ביחד, רק שמהאחרונים השוק נפטר והראשונים איתנו כאן עד גיל פרישה.

 

פה איבדת אותי. יש פה כמה נושאים שאתה מדבר עליהם שממש, אבל ממש, אין לך מושג קלוש. רואים שאתה ניזון בעיקר מהתקשורת שאוהבת לצייר את הכל בשחור ולבן, טובים ורעים.

אם חברה X היא חברה ממשלתית, חברה רווחית, משלמת מס ודיבידנדים למדינה כל שנה. מה אכפת לך מה השכר הממוצע שם? מה זה מעניין אותך כמה עובדים יש שם וכמה מהם עובדי כפיים כגון כרתכים/מבנאים/סבלים/נהגים (עובדים שבד"כ מוגדרים ככאלה שבאמת עושים משהו) וכמה מהם מזכירות/מנהלה/נערי מים (עובדים שבד"כ מוגדרים ככאלה שרק יושבים בכיסא המרופד שלהם ומגרבצים)?

אתה רוצה לפגוע בחברה הזו? אל תקנה מוצרים שלה, תפגין נגד ההנהלה שלה. אל תצא במסע רפש מול העובדים שלה.

אם אתה כ"כ רודף צדק אז מדוע אני לא רואה אותך יוצא פה מול כל חברות ההייטק שמשלמות לעובדים הזוטרים שלהם לעתים שכר כפול מעובדי קבלן שהם מעסיקים באותו תפקיד/תפקיד מקביל שווה ערך.

 

אם אנחנו מדברים על חברה שמבזבזת כספי ציבור, כלומר נקלעת לחובות ודורשת הלוואות כל הזמן מהמדינה (כספי הציבור) אז אני מבין את הטענה שלך. פה המדינה צריכה להיכנס ולהתערב. אבל ברגע שהחברה מרוויחה את כספה ביושר זה הזכות שלה לעשות אתו מה שהיא רוצה.

אני לא מבין למה אתה מבדיל בין חברות פרטיות כגון חברות ביטוח, בנקים וכו' לחברות ממשלתיות כמו הנ"ל שציינת. למה אתה לא תוקף את חברות הסלולר הפרטיות שגבו ממך במשך שנים סכומי כסף מטורפים וכיום הוכח שהם יכולים לעבוד גם ב-50% מהתעריף שגבו ועדיין להיות רווחיות. כלומר 50% זה שומן שהיה אפשר להיפטר ממנו, שומן שאתה טוען שיש בכל החברות הממשלתיות שציינת.

 

אני חייב לציין לסיום כחלק מגילוי נאות שעבדתי בעבר/בהווה בחברה פרטית ובחברה ממשלתית, כלומר אני חוויתי על בשרי את היתרונות והחסרונות של כל חלופה.

אני אישית חושב שהגוף הזה שנקרא "ועד עובדים" די מיותר אבל רק לאחר שהממשלה תחוקק פה חוקי עבודה אשר רלוונטיים לכל מקצוע ולא קווי מתאר כלליים. הסיבה היחידה היא כי אם תבטל את הוועדים ותשאיר את המושכות למעסיקים יתפתח פה חברות שיעסיקו שוק של עבדים.

אני לא טוען שאין שומן בחברות הממשלתיות, אבל יש חברות שאם תפריט אותם אתה תגלה שאתה תאבד נכסים שיכולים לגרום לך הרבה נזק מעבר לכמה מיליוני שקלים בשנה (אני מדבר על מילארדי שקלים שפשוט ילכו לכיס של קבוצה/רוכש מחו"ל).

[roiei]

אז מה שאתה אומר בעצם שחברה בבעלות ההממשלה, יכולה להעסיק אנשים "סתם" ולבזבז כספים "סתם" (לא משנה אם זה שוחד או איזה דבר אחר שלא נחוץ), רק בגלל שהיא רווחית?

[roee]

פה איבדת אותי. יש פה כמה נושאים שאתה מדבר עליהם שממש, אבל ממש, אין לך מושג קלוש. רואים שאתה ניזון בעיקר מהתקשורת שאוהבת לצייר את הכל בשחור ולבן, טובים ורעים.

אם חברה X היא חברה ממשלתית, חברה רווחית, משלמת מס ודיבידנדים למדינה כל שנה. מה אכפת לך מה השכר הממוצע שם? מה זה מעניין אותך כמה עובדים יש שם וכמה מהם עובדי כפיים כגון כרתכים/מבנאים/סבלים/נהגים (עובדים שבד"כ מוגדרים ככאלה שבאמת עושים משהו) וכמה מהם מזכירות/מנהלה/נערי מים (עובדים שבד"כ מוגדרים ככאלה שרק יושבים בכיסא המרופד שלהם ומגרבצים)?

אתה רוצה לפגוע בחברה הזו? אל תקנה מוצרים שלה, תפגין נגד ההנהלה שלה. אל תצא במסע רפש מול העובדים שלה.

 

ברור שהחברות האלו רווחיות ומשלמות דיבידנדים, כי הן נמצאות בחסות הממשלה, והממשלה קובעת את ההכנסות שלהן ומעדיפה לגלגל את העלויות העודפות שלהן לציבור! הדוגמא הכי טובה לכך היא הנמלים. הם כמובן רווחיים, אבל המדינה קובעת את התעריפים. בדיוק כמו שהמדינה קובעת את תעריפי החשמל, תעריפי המים - וכמה היא משלמת על מערכות של התעשיה האווירית. זה עוד מס על הציבור במסווה. אם העובדים לוקחים עוד 500 מיליון שקל לשנה לכיס מעל מה שהם היו מכניסים אם החברה הייתה גוף פרטי, אלו 500 מיליון ש"ח שהיו יכולים וצריכים לחזור למשלם המיסים.

 

אם אתה כ"כ רודף צדק אז מדוע אני לא רואה אותך יוצא פה מול כל חברות ההייטק שמשלמות לעובדים הזוטרים שלהם לעתים שכר כפול מעובדי קבלן שהם מעסיקים באותו תפקיד/תפקיד מקביל שווה ערך.

 

כי לא אכפת לי כמה הם ישלמו לעובדים שלהם. גוף פרטי - שיעשה מה שהוא רוצה (כל עוד הוא עומד בתנאי החוק). זה בינם, לבין בעלי המניות שלהם, לבין העובדים שלהם. אתה עדיין יכול לבחור איפה אתה עובד, וכך גם כל אחד אחר. המשכורות בחברות ההייטק גבוהות מספיק, ולמעט נוגשי עבדים כמו מטריקס וכו' תופעת עובדי הקבלן די מצומצמת ממילא.

 

אם אנחנו מדברים על חברה שמבזבזת כספי ציבור, כלומר נקלעת לחובות ודורשת הלוואות כל הזמן מהמדינה (כספי הציבור) אז אני מבין את הטענה שלך. פה המדינה צריכה להיכנס ולהתערב. אבל ברגע שהחברה מרוויחה את כספה ביושר זה הזכות שלה לעשות אתו מה שהיא רוצה.

אני לא מבין למה אתה מבדיל בין חברות פרטיות כגון חברות ביטוח, בנקים וכו' לחברות ממשלתיות כמו הנ"ל שציינת. למה אתה לא תוקף את חברות הסלולר הפרטיות שגבו ממך במשך שנים סכומי כסף מטורפים וכיום הוכח שהם יכולים לעבוד גם ב-50% מהתעריף שגבו ועדיין להיות רווחיות. כלומר 50% זה שומן שהיה אפשר להיפטר ממנו, שומן שאתה טוען שיש בכל החברות הממשלתיות שציינת.

 

כי חברות פרטיות צריכות לתמחר את עצמן בהתאם לשוק, בניגוד לבנקים, לנמלים, לחברת חשמל, לתעשיות הצבאיות ולכל גוף ממשלתי אחר - שבו סעיף ההכנסות מותאם על ידי הממשלה לסעיף ההוצאות ומגולגל הלאה לציבור. בבנקים עושה את זה המפקח על הבנקים (שקובע את העמלות ובכך נותן הסכמה שבשתיקה לטירוף השכר שמתחולל שם, על חשבון הציבור), בנמלים קובע את זה משרד התחבורה (או גוף ממשלתי אחר), בחח"י זו רשות החשמל וכן הלאה. ההתנהלות הזו היא גורם מרכזי וחשוב ביוקר המחיה שיש כאן. ההכנסות של כל אחד מהגופים האלו מותאמות באורח פלא להוצאות ולמצב הקיים והציבור משלם כמו בור בלי תחתית.

 

אני חייב לציין לסיום כחלק מגילוי נאות שעבדתי בעבר/בהווה בחברה פרטית ובחברה ממשלתית, כלומר אני חוויתי על בשרי את היתרונות והחסרונות של כל חלופה.

אני אישית חושב שהגוף הזה שנקרא "ועד עובדים" די מיותר אבל רק לאחר שהממשלה תחוקק פה חוקי עבודה אשר רלוונטיים לכל מקצוע ולא קווי מתאר כלליים. הסיבה היחידה היא כי אם תבטל את הוועדים ותשאיר את המושכות למעסיקים יתפתח פה חברות שיעסיקו שוק של עבדים.

אני לא טוען שאין שומן בחברות הממשלתיות, אבל יש חברות שאם תפריט אותם אתה תגלה שאתה תאבד נכסים שיכולים לגרום לך הרבה נזק מעבר לכמה מיליוני שקלים בשנה (אני מדבר על מילארדי שקלים שפשוט ילכו לכיס של קבוצה/רוכש מחו"ל).

 

ברוב המקצועות והשוק אין ועדי עובדים, ורוב השוק מתנהל בצורה סבירה. להנחה שלך שועדים הם מה שמבטיח תנאים סבירים לעובדים אין שום אחיזה במציאות, במיוחד לא אם אתה משווה למדינה כמו ארה"ב בה השכר הממוצע גבוה מבארץ ויש בה מעט ועדים.

[roee]

אז מה שאתה אומר בעצם שחברה בבעלות ההממשלה, יכולה להעסיק אנשים "סתם" ולבזבז כספים "סתם" (לא משנה אם זה שוחד או איזה דבר אחר שלא נחוץ), רק בגלל שהיא רווחית?

 

... כשהממשלה (ולא השוק או התחרות) היא הקובעת את ההכנסות של החברה. אכן התבוננות סבירה והגיונית.

[redroze]

כי חברות פרטיות צריכות לתמחר את עצמן בהתאם לשוק, בניגוד לבנקים, לנמלים, לחברת חשמל, לתעשיות הצבאיות ולכל גוף ממשלתי אחר - שבו סעיף ההכנסות מותאם על ידי הממשלה לסעיף ההוצאות ומגולגל הלאה לציבור. בבנקים עושה את זה המפקח על הבנקים (שקובע את העמלות ובכך נותן הסכמה שבשתיקה לטירוף השכר שמתחולל שם, על חשבון הציבור), בנמלים קובע את זה משרד התחבורה (או גוף ממשלתי אחר), בחח"י זו רשות החשמל וכן הלאה. ההתנהלות הזו היא גורם מרכזי וחשוב ביוקר המחיה שיש כאן. ההכנסות של כל אחד מהגופים האלו מותאמות באורח פלא להוצאות ולמצב הקיים והציבור משלם כמו בור בלי תחתית.

 

אני מכבד מאוד את הדעה שלך ומבין מאיפה היא מגיעה, אבל שוב פעם אתה מוכיח את חוסר הידע שלך בנושא.

אני מסכים עם זה שיש חברות שעובדות רק פה בארץ והם גם מונופול פה בארץ ולכן צריך להיות עליהם יותר פיקוח.

אבל ברשימה שנתת יש חברות ממשלתיות שמתחרות בחברות פרטיות פה בארץ ובחברות פרטיות מחו"ל ולכן מה שרשמת זו סתם הכללה כמו שרוב הישראלים אוהבים לעשות.

 

אם אתה כ"כ חסיד של שוק חופשי, איך אתה בורח מהדוגמה שנתתי על חברות התקשורת? זה לא חזירות לשמה? הרי גם פה היה "שוק נקי מוועדים" ועדיין עשקו את הציבור הרבה שנים עד שנכנס להם הרגולטור לכיס.

 

אני חושב שזו צביעות לבוא ולהיכנס מתחת לעור של חברות ממשלתיות (לא כאלה שהם מונופולים ושאין להם תחרות) כאשר במקביל יש לך מספיק חברות פרטיות ששם גם יש בזבוז אדיר.

 

דווקא בחברות הממשלתיות האלה אתה רואה משהו שלא קורה בשוק הפרטי, גם העובדים הפשוטים מרוויחים שכר מכובד. בניגוד לניצול שקורה בהרבה חברות פרטיות כמו לדוגמה בחברות הסלולר, חברות הביטוח, חברות הליסינג וכו'. אחוז נכבד מהחברה מרוויח שכר מינימום שכידוע היום בקושי מספיק בשביל להתקיים ואחוז קטן של שכבת הניהול מרוויח בכפולות מהעובדים הזוטרים.

אני חלילה וחס לא מצדיק שכר של 18K ש"ח לנער מים, זו הגזמה פראית לצד השני. אבל פועל פשוט שמרוויח שכר של 7-8K ש"ח שבחוץ היה בקושי מגרד את המינימום, זה לדעתי איזשהו סוג של תיקון.

[roee]

אני מכבד מאוד את הדעה שלך ומבין מאיפה היא מגיעה, אבל שוב פעם אתה מוכיח את חוסר הידע שלך בנושא.

אני מסכים עם זה שיש חברות שעובדות רק פה בארץ והם גם מונופול פה בארץ ולכן צריך להיות עליהם יותר פיקוח.

אבל ברשימה שנתת יש חברות ממשלתיות שמתחרות בחברות פרטיות פה בארץ ובחברות פרטיות מחו"ל ולכן מה שרשמת זו סתם הכללה כמו שרוב הישראלים אוהבים לעשות.

 

לאיזו חברה אתה מתכוון? למעט התעשיות הצבאיות, כל היתר פועלות רק בתוך המשק המקומי. ואפילו אם יש בין החברות האלו חברה שרווחית בזכות עצמה, אין בכך בשביל להצדיק בזבוז (כמו 2000 העובדים המובטלים בתע"א) שהוא למעשה שוד משלם המיסים (שהרי מדובר בחברה ממשלתית והכסף הזה היה צריך לחזור למדינה כדיבידנד).

 

אם אתה כ"כ חסיד של שוק חופשי, איך אתה בורח מהדוגמה שנתתי על חברות התקשורת? זה לא חזירות לשמה? הרי גם פה היה "שוק נקי מוועדים" ועדיין עשקו את הציבור הרבה שנים עד שנכנס להם הרגולטור לכיס.

 

שוק התקשורת הוא לא שוק חופשי. הוא שוק שנוצר על ידי הרגולטור, שאפשר לשלוש חברות בלבד להתחרות בו. לשלוש חברות שווה לחלק ביניהן את השוק ולא לשחוק את הרווחיות במגזר, בדיוק כמו שזה שווה לשתי חברות הטלוויזיה (יס והוט) ושתי חברות התשתית (בזק והוט) וכן הלאה.

אני לא יכול לחשוב על דוגמא גרועה יותר משוק הסלולר ל"שוק חופשי".

 

 

אני חושב שזו צביעות לבוא ולהיכנס מתחת לעור של חברות ממשלתיות (לא כאלה שהם מונופולים ושאין להם תחרות) כאשר במקביל יש לך מספיק חברות פרטיות ששם גם יש בזבוז אדיר.

 

בחברה פרטית העלות מגולגלת לבעלי המניות. בחברה ציבורית בעלי המניות הם המדינה, כלומר העלות מגולגלת אל כולנו. חברה פרטית יכולה לפשוט את הרגל ולהעלם, חברה ממשלתית לא (ע"ע רשות השידור שפשוט שודדת את הציבור); המדינה פשוט תכסה את החובות מכספי משלם המיסים.

 

דווקא בחברות הממשלתיות האלה אתה רואה משהו שלא קורה בשוק הפרטי, גם העובדים הפשוטים מרוויחים שכר מכובד. בניגוד לניצול שקורה בהרבה חברות פרטיות כמו לדוגמה בחברות הסלולר, חברות הביטוח, חברות הליסינג וכו'. אחוז נכבד מהחברה מרוויח שכר מינימום שכידוע היום בקושי מספיק בשביל להתקיים ואחוז קטן של שכבת הניהול מרוויח בכפולות מהעובדים הזוטרים.

אני חלילה וחס לא מצדיק שכר של 18K ש"ח לנער מים, זו הגזמה פראית לצד השני. אבל פועל פשוט שמרוויח שכר של 7-8K ש"ח שבחוץ היה בקושי מגרד את המינימום, זה לדעתי איזשהו סוג של תיקון.

 

זה נהדר והכל, כל עוד לא שוכחים שמישהו משלם על זה. ומי שמשלם על זה הוא העובדים במגזר הפרטי, שאין להם מנופי לחץ וקומבינות, סובלים ממיסוי מפלצתי ויוקר מחיה מחניק. העובדים במגזר הממשלתי, עם התנאים, הפנסיות והקביעות פשוט דורכים על הגופות שלהם בדרך למעלה, אין דרך אחרת לתאר את זה.

[Night Driver]

אשמח לקבל דוגמאות לחברות ממשלתיות שלא נהנות ממונופול ומתנהגות כך.

[יבגניפ]

ברוב המקצועות והשוק אין ועדי עובדים, ורוב השוק מתנהל בצורה סבירה. להנחה שלך שועדים הם מה שמבטיח תנאים סבירים לעובדים אין שום אחיזה במציאות, במיוחד לא אם אתה משווה למדינה כמו ארה"ב בה השכר הממוצע גבוה מבארץ ויש בה מעט ועדים.

 

אני לא חושב שאפשר לקבוע "נכון" ו"לא נכון" לגבי הצורך בועדי או ארגוני העובדים על סמך המצב הנתון ברגע זה בארה"ב, או כל מקום אחר. בנורבגיה, למשל, למעלה מ50% מהעובדים במשק חברים בארגוני עובדים. בשוודיה מדובר בכ-70% ובאוסטריה כ-30%. הקביעה הרגעית לגבי תפקידם וכוחם של הארגונים או השפעתם לא יכולה להיות מבוססת, כי אתה מנטרל הרבה מאוד משתנים ותהליכים, כשאתה מצביע על נקודה ספציפית בזמן וקבוע על פיה שאין צורך בועדי עובדים חזקים.

שוב, מציע לזכור שלועדי עובדים היה תפקיד מרכזי ביותר בקביעת עקרונות שכר המנימיום, אורכו של יום עבודה, כמות ימי חופש ועוד, בארה"ב, רוסיה וגם במדינות אחרות. בסוף זה שקלול של הרבה פרמטרים ומשתנים, כמו אופי העבודה במשק (כמה קל לפטר עובד "מתמרד" ולהחליף אותו באחד ממושמע) ועוד, אבל צריך לזכור שבבסיס מדובר בארגונים שאמורים להבטיח תנאי העסקה סבירים מינימאליים, למי שאין לו אופציה אחרת. ברור שמתכנת עם תואר שני במדעי המחשב, שמקבל הצעות עבודה חדשות כל יומיים, לא צריך את עופר עייני שיגן עליו, לא פה ולא בארה"ב.

[sperial]

אני לא יכול לחשוב על דוגמא גרועה יותר משוק הסלולר ל"שוק חופשי".

 

 

 

 

בחברה פרטית העלות מגולגלת לבעלי המניות. בחברה ציבורית בעלי המניות הם המדינה, כלומר העלות מגולגלת אל כולנו. חברה פרטית יכולה לפשוט את הרגל ולהעלם, חברה ממשלתית לא (ע"ע רשות השידור שפשוט שודדת את הציבור); המדינה פשוט תכסה את החובות מכספי משלם המיסים.

 

 

 

זה נהדר והכל, כל עוד לא שוכחים שמישהו משלם על זה. ומי שמשלם על זה הוא העובדים במגזר הפרטי, שאין להם מנופי לחץ וקומבינות, סובלים ממיסוי מפלצתי ויוקר מחיה מחניק. העובדים במגזר הממשלתי, עם התנאים, הפנסיות והקביעות פשוט דורכים על הגופות שלהם בדרך למעלה, אין דרך אחרת לתאר את זה.

 

1. שוק התקשורת סבל מתת רגולציה, מה שאפשר לחברות להעלות מחירים בצור לא מבוקרת. רק צעדים של הרגולטור שאנס את החברות לצעדים מגבירי תחרות (כגון רגולציה על זמן החייוב, שחרור מכשירים ל-SIM free, ניידות מספרים וכו'. לא לשכוח שהספקטרום האלקטרומגנטי הוא משאב מוגבל ואין אפשרות לשחררו בצורה לא מבוקרת.

 

2. העובדים שעליהם אתה מדבר לא סובלים ממיסוי כבד - לפחות במיסוי הישיר - כיון שאינם מגיעים לסף המס. וחלק גדול מעלויות המחיה מגולגלות עלינו (ועל העובדים החלשים) על ידי "השוק החופשי" שמשום מה ממאן להתנהג לפי הכללים התאורטיים שאתה כל כך מאמין בהם, אלא מעלים מחירים בצורה לא מבוקרת, בדיוק כאותו כלב שמלקק את ביצים פשוט כיון שהוא יכול. מי שדורך על גופות העובדים במגזר הפרטי הם קודם כל "בעלי הבית" שלהם שמושכים לעצמם משכרורות ודיוידנדים ומשלמים לעובדים מינימום. ד"א - יש חברות פרטיות או מופרטות שבהן יש עבודה מאורגנת והעובדים מתוגמבלים בצורה יותר הוגנת, אבל אתה צועק שהם סחטנים. רובם אינם כאלה, פשוט מבחינתך יש שני מעמדות: מעמד האצולה שצובר את הנכסים אצלו, ומעמד עבדים בשכר מינימום או קרוב לכך.

 

3. גבי חברות ממשלתיות פחות או יותר רווחיות: חלקן נועד לספק צרכים שאינם בהכרח רווחיים. כבר כתבתי מספר פעמים - מדינה אינה חברה כלכלית, היא צריכה לספק הרבה צרכים שאינם רווחיים. אתה מתלונן על חברות ממשלתיות לא רווחיות, אבל, למשל, התעשיות הביטחוניות אמורות לספק עצמאות מבחינת אספקת ציוד צבאי, גם אם הדבר משולם על ידי הציבור. אפשר להתווכח על היקף הפעילות הנדרשת, אבל לא על עצם חיוניותה. לגבי תע"א - איני יודע מה מקור המספר של 2000 בטלנים במסגרת זו, אבל יתכן שיש שיקולים של שימור ידע וניסיון מקצועי גם בתקופת שפל, וכמובן יתכן שמדובר בלחצים פוליטיים לא לגיטימיים. אני מניח שלכל אחד מהרכיבים יש תפקיד בעניין (אם הוא נכון), בהתחשב בידיעה מיהו ראש הועד ומה מעמדו הפוליטי.

[roee]

אני לא חושב שאפשר לקבוע "נכון" ו"לא נכון" לגבי הצורך בועדי או ארגוני העובדים על סמך המצב הנתון ברגע זה בארה"ב, או כל מקום אחר. בנורבגיה, למשל, למעלה מ50% מהעובדים במשק חברים בארגוני עובדים. בשוודיה מדובר בכ-70% ובאוסטריה כ-30%. הקביעה הרגעית לגבי תפקידם וכוחם של הארגונים או השפעתם לא יכולה להיות מבוססת, כי אתה מנטרל הרבה מאוד משתנים ותהליכים, כשאתה מצביע על נקודה ספציפית בזמן וקבוע על פיה שאין צורך בועדי עובדים חזקים.

שוב, מציע לזכור שלועדי עובדים היה תפקיד מרכזי ביותר בקביעת עקרונות שכר המנימיום, אורכו של יום עבודה, כמות ימי חופש ועוד, בארה"ב, רוסיה וגם במדינות אחרות. בסוף זה שקלול של הרבה פרמטרים ומשתנים, כמו אופי העבודה במשק (כמה קל לפטר עובד "מתמרד" ולהחליף אותו באחד ממושמע) ועוד, אבל צריך לזכור שבבסיס מדובר בארגונים שאמורים להבטיח תנאי העסקה סבירים מינימאליים, למי שאין לו אופציה אחרת. ברור שמתכנת עם תואר שני במדעי המחשב, שמקבל הצעות עבודה חדשות כל יומיים, לא צריך את עופר עייני שיגן עליו, לא פה ולא בארה"ב.

 

התפקיד במשק של ועדי העובדים במדינות הנורדיות מאוד שונים מאשר במקומות אחרים. דבר ראשון, הם מאגדים ומייצגים את רוב עובדי המשק. זה מונע מצב, כמו בישראל, שבו הארגון נעדר ממלכתיות ומפעיל לחץ מאורגן בשביל לממן את חבריו מכספיהם של הלא מאוגדים במגזר הפרטי.

דבר שני, הם פועלים מתוך הסכמה עם המעסיקים ועם הממשלה. הם לא שובתים.

דבר שלישי, שוק העבודה שם גמיש מאוד וניתן לפטר, לייעל ולערוך רפורמות, וכל זה בחסות הועדים.

 

להגיד שכאן יש ועד ושם יש ועד זה כמו לומר שגם טויוטה וגם סגוויי הן יצרניות רכבים.

 

בכל אופן אין לי שום בעיה עם התאגדויות וועדים, כל עוד הן לא זוכות ליחס מועדף מהחוק. מבחינתי הדברים האלו צריכים להתנהל בין העובדים לבין עצמם והמעסיק. ירצו - יתאגדו, ירצה המעסיק לפטר את כולם - יפטר. ישכיל המעסיק לשלם כראוי לעובדיו ולא יצטרך להתמודד עם תופעות כאלו (ואכן זה המצב בהרבה חברות).