בואו נדבר על סדרת הכתבות של "כלכליסט" בנוגע לזוגות בלי כסף לדירה

[roee]

כאמור, אין לי דבר וחצי דבר נגד איגוד עובדים מהסוג הזה, רק שזה לא המודל הקלאסי של עבודה מאורגנת בארץ, בטח לא במגזר הציבורי.

האם הועד שלך דורש תוספת יוקר מדי שנה בלי קשר לתוצאות העסקיות?

האם הועד שלך חוסם כל אפשרות לרה-ארגון ושינוי כוח אדם?

האם הועד שלך מאיים בשביתות ומתערב בשיקולים המקצועיים של ההנהלה?

האם הועד שלך מעורב בפעילות פוליטית (כמו מרכזי מפלגות)?

 

אם השבת על כל אלו ב"לא", אז אין לי כלום נגד הועד שלך.

[יבגניפ]

יכול להיות שיש מוביליות גבוהה יחסית בישראל, אבל גם בצהל זה תלוי במקום ממנו אתה מגיע (גיאוגרפית). יש כאן מעגל מסוים, שקשה לפרוץ. חוץ מזה, רועי, לפעמים נראות זה גם דבר חשוב. בגלל זה, נגיד, לפעמים ראוי שאנשים כמו יעקב פרי יוותרו על חגיגות יומהולדת ראוותניות. ואגב יעקב פרי הוא דוגמא נפלאה למישהו שלא הצליח בהרבה תפקידים ניהוליים, ועדיין יותר עשיר מכל מי שכותב כאן גם יחד, כמו שזה נראה. השורה התחתונה היא שאני חושב שמאוד צריך להפריד בין שחיתות שלטונית ואנשים שצריך להעיף לכל הרוחות, כמו מנהלי הועדים הגדולים בארץ, לבין תפיסות עולם עקרוניות יותר של סוציאל דמוקרטיה (לא סוציאליזם) אל מול קפיטליזם טהור. הגישה הזו שאם לעשירים יהיה יותר אז גם לעניינים יהיה יותר פשוט לא עובדת. אין כאן נדבנות ואף פעם לא הייתה. ויותר מזה, אם זה היה תלוי באותם הדנקנרים שאנחנו דנים בהם, שכר המינימום של כולנו היה עומד בערך על שקל ביום. זה בדיוק מה שגרם בארה"ב בזמנו, ובכל מקום אחר בעולם. שכר מינימום זה לא מושג שצץ בגלל שג'יי. פי. מורגן או הנרי פורד רצו שהעובדים שלהם יחיו טוב יותר. ממש לא.

[sperial]

במקרה שלי יש הסכם שכר ארוך טווח שכולל עלית שכר הדרגתית, אבל גם מונע הצגת דרישות חדשות או השבתות למשך תקופת ההסכם.

עד היום לא נתקלתי במצב שבו הארגון מנע שינויים בכח האדם. הצד השני הוא שגם הארגון נוהג בהגינות, כך שפיטורין יחייבו סיבה טובה, ולועד יהיה קושי גדול למנוע אותם. היו מקרים של עימות על מינוי זה או אחר שבו מוסכם שהועד יביע דעתו, בד"כ נפתרו בפשרה זו או אחרת, אבל לא גרמו סכסוכי עבודה.

הועד בהחלט מעורב בשביתות, אבל אלה אינן פורצות אלא כאשר תוקף הסכם העבודה פג ומו"מ על חידושו נכשל (מה שדי צפוי, כיון שהמדינה מעורבת והאוצר נוטה להכשיל כל נסיון להגעה להסכמה עד שפורצת שביתה. זו תופעה שכיחה מאד בשירות הציבורי).

האם הועד מעורב בפעילות פוליטית - לא עד כמה שידוע לי, אבל אם כן זה משהו ברמה האישית. אף אחד מראשי הועד לא יעלה על דעתו עירוב הועד בפעילות פוליטית, כגון החתמת העובדים על חברות במפלגה על מנת לקדם או להכשיל פוליטיקאי זה או אחר.

[roee]

יכול להיות שיש מוביליות גבוהה יחסית בישראל, אבל גם בצהל זה תלוי במקום ממנו אתה מגיע (גיאוגרפית). יש כאן מעגל מסוים, שקשה לפרוץ. חוץ מזה, רועי, לפעמים נראות זה גם דבר חשוב. בגלל זה, נגיד, לפעמים ראוי שאנשים כמו יעקב פרי יוותרו על חגיגות יומהולדת ראוותניות. ואגב יעקב פרי הוא דוגמא נפלאה למישהו שלא הצליח בהרבה תפקידים ניהוליים, ועדיין יותר עשיר מכל מי שכותב כאן גם יחד, כמו שזה נראה. השורה התחתונה היא שאני חושב שמאוד צריך להפריד בין שחיתות שלטונית ואנשים שצריך להעיף לכל הרוחות, כמו מנהלי הועדים הגדולים בארץ, לבין תפיסות עולם עקרוניות יותר של סוציאל דמוקרטיה (לא סוציאליזם) אל מול קפיטליזם טהור.

 

יעקב פרי הוא דוגמא נהדרת. מה הוא מייצג, לדעתך? קפיטליזם? סוציאליזם? כלכלת מקורבים? שחיתות שלטונית?

 

הגישה הזו שאם לעשירים יהיה יותר אז גם לעניינים יהיה יותר פשוט לא עובדת. אין כאן נדבנות ואף פעם לא הייתה. ויותר מזה, אם זה היה תלוי באותם הדנקנרים שאנחנו דנים בהם, שכר המינימום של כולנו היה עומד בערך על שקל ביום. זה בדיוק מה שגרם בארה"ב בזמנו, ובכל מקום אחר בעולם. שכר מינימום זה לא מושג שצץ בגלל שג'יי. פי. מורגן או הנרי פורד רצו שהעובדים שלהם יחיו טוב יותר. ממש לא.

 

הגישה שבה אפשר להטיל את בעיות המשק על קבוצה מצומצמת (עשירון, מאיון או אלפיון עליון) היא זו שלא עובדת. כשאתה עושה את זה אתה מפספס את העיקר והופך את הדיון לפופוליסטי. אתה יכול להכפיל את גביית המס על העשירון העליון, ועדיין לא התחלת לפתור את הבעיות העיקריות שיש במשק הישראלי. להפך, אתה כנראה רק תיצור עיוותים נוספים.

[sperial]

רועי, באותה מידה אי אפשר להטיל את האשמה על קבוצה אחרת - כגון הועדים, או עופר עיני, או המגזר הציבורי.

הבעיה הרבה יותר מורכבת ונובעת משילוב של תפיסת העולם הכלכלית-חברתית של ראשי המדינה, עם חוסר רצון שלהם להתמודד עם תופעות מזיקות לכלכלה ולחברה ורמות כאלה ואחרות של שחיתות. בעצם, כל מה שנכתב בעמודים האחרונים מתאר מציאות זו: מצד אחד שכבה דקה של עשירים מופלגים הצוברת עוד ועוד עושר, מצד שני "מעמד ביניים" שכבר אינו מעמד ביניים אלא מעמד עני (בעצם מעמד הביניים נמצא איפה שהוא בין העשירון התשיעי לאמצע העשירון העשירי), וקובוצות גדולות שהשתתפותן בכלכלה ובחברה מוגבלת ולא רק שאינם תורמים אלא מזיקים לכלכלה. הוסף לכך כלכלה שחורה שכנראה גדולה יותר מהמקובל בעולם המערבי ותקבל תמונה די קודרת.

 

והערה לפוסט שלך מהדף הקודם: ציינת מוביליות חברתית. אני חייב לומר לך שגם לי היתה תחושה שהמוביליות החברתית בארץ טובה, אבל ממה שאני קורא אני למד שלא זה המצב. אני לא מבין מספיק בשיטות מחקר בסוציולוגיה וכלכלה, ובודא שמוסיף יותר מקורט מלח למאמרים של כלכליסט ואחיו, אבל לפחות המידע שמובא בהם סותר את תחושתנו זו.

 

ולסיום - הפרק התורן של אמסטרדמסקי, עיתונאי שעד השבוע די הערכתי. הנציגה היום היא מובטלת שעד לאחרונה התפרנסה מ-9000 ש"ח לחודש, ויותר ממחציתם הוצאה על שכירת דירה בת"א. שוב איזו דוגמא הזויה של מסכנה מנותקת מהמציאות.

עריכה אחרונה ב-12 למרץ, 2014 על ידי sperial

[צביקי]

אני יכול לומר לך , מניסיון אישי ודווקא מהצד של ההנהלה, שיש מקרים שבהם מאוד נוח שיש ועד עובדים כי אתה עושה שינויים כלפי מטה בשכר עם נציגות מועטה ולא מול כל עובד. לצערי זה עובד דווקא מול העובדים החלשים ביותר

[יבגניפ]

יעקב פרי הוא דוגמא נהדרת. מה הוא מייצג, לדעתך? קפיטליזם? סוציאליזם? כלכלת מקורבים? שחיתות שלטונית?

 

הגישה שבה אפשר להטיל את בעיות המשק על קבוצה מצומצמת (עשירון, מאיון או אלפיון עליון) היא זו שלא עובדת. כשאתה עושה את זה אתה מפספס את העיקר והופך את הדיון לפופוליסטי. אתה יכול להכפיל את גביית המס על העשירון העליון, ועדיין לא התחלת לפתור את הבעיות העיקריות שיש במשק הישראלי. להפך, אתה כנראה רק תיצור עיוותים נוספים.

רועי, לא אני ולא אחרים לא מחפשים להטיל את בעיות המשק על קבוצה מצומצת. ממש אבל ממש לא. מה שאנחנו אומרים, במעגלים, זה שכדי לחיות בחברה בה יש מוביליות חברתית, ולא בחברה של ימי הביינים, יש לאפשר את קיומן של מערכות ציבוריות שיכולות להבטחי את אותה המוביליות החברתית. הסיבה היחידה שבגללה אני מזכיר אנשים כמו יעקב פרי או דומים לו, זה התחושה שלי שיש כאן מגיבים כמו קייסר, שמתייחסים לעשירי ישראל בתמימות יתרה וכותבים עליהם כאילו הם אלטרואיסטים טהורים, שעכשיו כל מיני רובין הודים בשקל מצמידים להם אקדח לראש ודורשים מהן את ההון שהרוויחו ביושר. אני לא מפיל את האחריות עליהם. גם אני הייתי שמח להתעשר. אני רק מזכיר שאיש מהם לא מחפש להטיב איתנו, שחלקם צברו את הונם בכך שפגעו בחלשים מהם, כדי להבטיח רווחים לעשירים אחרים והכי חשוב, המיסוי עליהם קיים לא בגלל זה, אלא בשביל לאפשר לילדים של כל אחד מאיתנו את הסיכוי המינימאלי להיות עשיר כזה בעצמו בבוא היום. ומה יעקב פרי מייצג בעייני? את זה: עונת החווסים הגיעה. כן, כלכלת מקורבים ושחיתות שלטונית. אבל גם ריקנות, ניתוק, חוסר הבנה באיזו מציאות הוא חי ועוד, בדיוק כמו ראש המפלגה שלו. מה ההבדל בין הראיון העגום שלקח בו חלק לאחרונה בערוץ 2 (למיטב זכרוני), לבין "אם אין לחם תאכלו עוגות"? אולי (לא אולי) אני לא מבין גדול בכלכלה, אבל אני יותר משוכנע שאנשים כמו יעקב פרי עשו קריירה בעיקר בזכות היכולת לקמבן ולהתקמבן ולהרשים אחרים. ושוב, אני לא מחפש לדפוק אותו או דומים לו, רק לא מבין איך אפשר להתסכל עליו ולראות בו איזה קדוש מעונה, שעכשיו סוציאליסטי העולם באים להתעלל בו.

[roee]

רועי, לא אני ולא אחרים לא מחפשים להטיל את בעיות המשק על קבוצה מצומצת. ממש אבל ממש לא. מה שאנחנו אומרים, במעגלים, זה שכדי לחיות בחברה בה יש מוביליות חברתית, ולא בחברה של ימי הביינים, יש לאפשר את קיומן של מערכות ציבוריות שיכולות להבטחי את אותה המוביליות החברתית. הסיבה היחידה שבגללה אני מזכיר אנשים כמו יעקב פרי או דומים לו, זה התחושה שלי שיש כאן מגיבים כמו קייסר, שמתייחסים לעשירי ישראל בתמימות יתרה וכותבים עליהם כאילו הם אלטרואיסטים טהורים, שעכשיו כל מיני רובין הודים בשקל מצמידים להם אקדח לראש ודורשים מהן את ההון שהרוויחו ביושר. אני לא מפיל את האחריות עליהם. גם אני הייתי שמח להתעשר. אני רק מזכיר שאיש מהם לא מחפש להטיב איתנו, שחלקם צברו את הונם בכך שפגעו בחלשים מהם, כדי להבטיח רווחים לעשירים אחרים והכי חשוב, המיסוי עליהם קיים לא בגלל זה, אלא בשביל לאפשר לילדים של כל אחד מאיתנו את הסיכוי המינימאלי להיות עשיר כזה בעצמו בבוא היום. ומה יעקב פרי מייצג בעייני? את זה: עונת החווסים הגיעה. כן, כלכלת מקורבים ושחיתות שלטונית. אבל גם ריקנות, ניתוק, חוסר הבנה באיזו מציאות הוא חי ועוד, בדיוק כמו ראש המפלגה שלו. מה ההבדל בין הראיון העגום שלקח בו חלק לאחרונה בערוץ 2 (למיטב זכרוני), לבין "אם אין לחם תאכלו עוגות"? אולי (לא אולי) אני לא מבין גדול בכלכלה, אבל אני יותר משוכנע שאנשים כמו יעקב פרי עשו קריירה בעיקר בזכות היכולת לקמבן ולהתקמבן ולהרשים אחרים. ושוב, אני לא מחפש לדפוק אותו או דומים לו, רק לא מבין איך אפשר להתסכל עליו ולראות בו איזה קדוש מעונה, שעכשיו סוציאליסטי העולם באים להתעלל בו.

 

אדם כמו יעקב פרי מסוגל לשגשג רק איפה שיש שלטון חזק ובעל משאבים. השיטה הסוציאליסטית - סליחה, "סוציאל-דמוקרטית" שלך היא מה שיצר אותו.

במקום שבו המדינה חלשה והאזרחים חזקים, איפה שהקרבה לשלטון לא מועילה במאום, איפה ששוררת מריטוקרטיה - שם אף אחד לא היה משתין לכיוון של אדם בינוני כיעקב פרי. איפה שחלוקת המשאבים נקבעת על ידי פוליטיקאים, שם יש שחיתות. תנטרל את כוחה של המדינה וניטרלת גם את כוחו של פרי.

הפתרון לבעיית יעקב פרי היא לא לעצום עין ולקחת ממנו עוד מס, אלא לבחון איך אדם כזה הגיע לאן שהגיע, ואיזה מנגנון שלטוני אפשר לו לעשות כך.

 

יעקב פרי הוא בבואה של אנטי-גיבור טיפוסי מספר של איין ראנד.

[יבגניפ]

מצטער, לא מסכים איתך. ישראל היא מדינת מקורבים, אבל זה לא בגלל שהיא סוציאליסטית או סוציאל דמוקרטית. יש לזה מגוון סיבות. אחת מהן, למשל, היא צה"ל. צה"ל זה הnetworking הכי טוב שאזרח ישראלי יכול לבקש לעצמו, בטח בתפקידים נחשבים כמו טייסים, מתכנתים מכל הסוגים, בוגרי 8200 וחרא אחר. שוב, אני חושב שאתה מסיק מהתוצר (מדינה כושלת) על השיטה, או חושב שהשיטה היא משהו מסויים בגלל איך שהמדינה נראת. ישראל היא לא סוציאליסטית או סוציאל דמוקרטית. היא פיאודלית או הגרסה לפיאודליזם של המאה ה-21. וכיאה למדינה פיאודלית, היא גם לא חזקה. היא נקרעת לגזרים על ידי ברונים מסוגים שונים ורואים את זה בכנסת בכל יום מחדש. אני לא מומחה לארה"ב של המאה ה-19. אני לא יודע כמה המדינה התערבה בחלוקת המשאיבם שם, אבל למיטב הבנתי וידיעתי סוציאליסטית היא לא הייתה. זה שמורגן, שהזכרתי אותו קודם, הפך לאדם הכי עשיר בעולם אי פעם (על פי חישובים שונים) והיה מוכן לשלם לאנשים פחות מהמינימום שנדרש להם בשביל המחייה רק מראה שעשירים ממש לא בדיוק מתעניינםי אף פעם באם לי ולך יש איך לסיים את החודש. ומה ששינה את זה, בסופו של דבר, זו רק ההבנה של מנהיגי המדינה (בעקבות לחץ של ארגוני עובדים ותו לא) שלפעמים צריך גם רגולציה, והבטחה של דברים בסייסים, כמו ימי חופש, זכויות סוציאליות, שכר מינימום ועוד. צריך איזון בין הדברים. אף אחד מאיתנו לא רוצה לחיות בברה"מ. רובינו גם לא מספיק תמימים בשביל להאמין במהפכות קומוניסטיות או סוציאליסטיות. אבל, וזה אבל ענק ואני מזכיר את זה בכל שרשור אפשרי בנושא: הקמתם של אותם ועדי העובדים הסוציאליסיטם ואימוץ חלק מהנורמות שהם הציעו, זה מה שהבטיח, בסופו של דבר, רמת חיים סבירה לרוב האזרחים של מדינות המערב מאז המאה ה-19. וכן, בשביל להבטיח את אותה רמת החיים המדינה חייבת לעשות רגולציה כלשהי, ולא לתת לעשירים פשוט לעשות מה שבא להם. הפער בין מצב כזה למצב של עבדות לכל דבר ועניין הוא הרבה יותר קטן ממה שנראה לפעמים.

[roee]

אתה מסיק מסקנות מרחיקות לכת. שאני אבין - אתה טוען שהבעיות של מדינת ישראל יפתרו באמצעות רגולוציה נוספת? בארץ הבירוקרטים והתקנות, מה שחסר לך זה עוד רגולציה? אני לא מבין לאן אתה חותר.

 

האירוני הוא שדווקא רגולציה, בירוקרטיה ותקנות הן דווקא נשקם של העשירים ודרכם לשמר את המצב הקיים. ראה את שוק הרכב הישראלי כדוגמא, ותחשוב את מי באמת התקנות משרתות.

[יבגניפ]

אני לא יודע אם ישראל צריכה עוד רגולציה. כנראה שלא. לא חושב שגם כתבתי את זה, וזו הסקה של ךבלבד מהדברים שאמרתי. מה שאני כן אומר, בצורה מאוד חד משמעית, זה ש:1) מיסים הם לא עונש לעשירים, אלא הכרח ודרישת סף כדי לקיים מדינה בה גם לעניים יש סיכוי לשבור תא מעגל העוני; 2) רגולציה היא הכרחית בשביל לא להגיע למצב בו אתה ואני ואחרים חיים ממשכורת של שקל ליום; 3)ישראל היא רפובליקת בבנות פיאודלית. זה לא קשור לסוציאליזם או קפיטליזם. לא כל רגולציה היא ברכה מאלוהים וגם לא כל מס וגם לא חוק. הכל צריך להגיע בפופרוציה ובאופן כזה שמשרת את הציבור. בארץ זה לא ממש קורה, ויש לזה מגוון סיבות. אבל, שוב, זה לא עניין של "סוציאליזם". ורק לשם הויכוח - אני רואה היטב את שוק הרכב. רק שאתה חושב (עד כמה שאני מבין) שבעולם ללא רגולציות כל אחד היה יכול להקים את צמפיון מוטורס #2, ואני חושב שבעולם ללא רגולציות צמפיון פשוט היו מייביאם את כל מותגי הרכב באשר הם, ללא שום תחרות כלל. מה שאני אומר בזה הוא שרגולציה זו לא מילת קסם. כמו כל חוק זה שהיא קיימת עוד לא אומר שהיא טובה או רעה. חוקים אמורים לשרת מטרה מסויימת. יכול להיות מאוד שבארץ המטרה היא פגומה. אבל זה לא אומר שעדיף ללא חוקים. כנ"ל גם לגבי מיסוי, כמובן. אי אפשר להסיק מפרט פגום כמו ישראל על הכלל בשום צורה שהיא.

[roee]

1. אני לא מבין מה הייעוד של מיסים לשם מיסים. מילא אם היית אומר לאן ילך הכסף - אבל אתה לא יכול לסגור את הפערים בחברה באמצעות העברה מכיס אחד לכיס אחר. זה לא עובד, וזה מושחת.

 

2. אתה חושב שהרגולציה היא מה שמונע ממך או ממני להשתכר שקל ביום? האם נראה לך שהמאזן בין עובדים ומעסיקים הוא כלכך חד צדדי שכל מה שמפריד בינך לבין חיי יתום בספרי צ'רלס דיקנס הוא חוקי העבודה?

 

3. הטיעון שלך לגבי "צ'מפיון שהיו מייבאים את כל המותגים" מעניין בעיני שכן עד השנים האחרונות (עד המלצות ועדת זליכה) ממש לא הייתה שם הגבלה או דיון במספר המותגים שמיובאים על ידי אותו היבואן.

[Applez]

אנשים צריכים לחזור בחזרה אל הקרקע.

לשוב למציאות מההזיות המוזרות שלהם.

[יבגניפ]

1) לא כתבתי שצריך מיסים בשביל מיסים. כתבתי שצריך מיסים (בפעם העשירית ) בשביל להבטיח שהילד הכי עני יוכל להפוך לאדם הכי עשיר במדינה, במידה ויש לו את הכישורים לכך. אבל מעבר לזה צריך מיסים גם בשביל דבירם יותר בסיסיים, כמו כבישים. 2) אני משוכנע שרגולציה היא מה שמבדילה ביני לבין ילד עני מיצירותיו של דיקנס. זה מה שמלמד אותנו הניסיון ההיסטורי. ורגולציה, מה לעשות, הגיעה רק כתוצאה ממספיק לחץ של פועלים או נציגיהם, גם כשהם לא שלטו בכלום בפועל (ע"ע גרמניה לאחר האיחוד שלה בימי ביסמרק). אתה יכול לטעון, כמובן, שאני זה אולי לא דוגמא מייצגת. לי בכל זאת יש תואר ומקצוע. אז בסדר. יותר נכון יהיה לטעון שמה שמבדיל בין מי שמרוויח שכר מינימום ואין לו הרבה אופציות אחרות, לבין גיבוריו של דיקנס, זו היא הרגולציה. יש לך הסבר אחר לזה? אתה חושב שלולא היה קיים חוק שדורש ממעסיק לשלם שכר מינימום, קופאית בסופר, למשל, הייתה מרוויחה יותר מאיזה 1000 שח בחודש? היו לה ימי חופש? ימי מחלה? כי המושיגם האלו ממש אבלל ממש לא היו קיימים פעם, וכשהם צצו, כאמור, הם צצו רק כתוצאה מכוחם העולה של הפועלים. לא משום מקום אחר. 3) אני לא לגמרי בטוח שללא הגבלות צמפיון לא היו יכולים להפוך למונופול עם הזמן. מנגד, זה שפעם לא הי ורגולציות לא ממש מנע ממספר מצומצם של חברות לשלוט, לא? אם נגיד לפני 15 שנה היית רוצה להקים את צמפיון #2 - אתה חושב שהיית מצליח? הרגולציה זה מה שמונע ממך את זה היום? שוק הרכב הישראלי דווקא מחזק את הטענה שלי: רגולציה כשלעצמה היא לאו דווקא פתרון (בדיוק כמו מס כשלעצמו). אבל איזו דרך אחרת בדיוק יש לך להבטיח "משחק הוגן" בין שחקנים שונים בשוק, או בין מעסיקים ומועסקים? אני אשאל אותך אחרת: עולה מהדברים שלך שאתה מאמין בסוג של אזון עצמי טבעי, הן בהקשר של תחרות והן בהקשר של תנאי תעסוקה. אני מבין אותך נכון? על סמך מה אתה חושב שיש אזון טבעי עצמי כזה? איפה אי פעם זה עבד בעולם? כי, שוב, אפילו בארה"ב היו וועדי עובדים די חזקים, לפחות בעבר. ומנגד היו שם מעסיקים כ"כ טובי לב, שהם דאגו לשלם למפיונרים בשנות ה-20 וה-30 כדי לשבור כל ניסיון שביתה אפשרי של הפועלים.

[roee]

נכון, אני מאמין באיזון של המערכת. וכשהמערכת לא מאוזנת, היא מתאזנת מעצמה (ע"ע משבר הסאבפריים, משברי הטייקונים, משבר נאסד"ק בשנת 2000 וכו').

 

אני לא מבין את מה שכתבת לגבי צ'מפיון. שוק הרכב הישראלי מפוקח ונמצא בהתערבות ממשלתית דורסנית מאז ומעולם. לא הייתה תקופה ללא רגולציה. הרגולציה מנעה תחרות וניפחה מחירים. בבואם של יצרני רכב לבחור נציג בישראל, אתה תהיה נאיבי לחשוב שמידת הקשרים לשלטון לא שיחקה תפקיד.

 

אני לא נגד חקיקה שמבטיחה את זכויות העובדים, אבל זו צריכה להיות בסך הכל אמצעי אחרון לטיפול בכשלי שוק ולהבטחת שלומם של החלשים באמת, ולא כלי רחב היקף לצמצום פערים. אתה לא יכול להבטיח שכר מינימום של 10K לחודש, במילים אחרות, ולכן זה גם לא האמצעי לטיפול בבעיות המבניות של החברה. בסביבה תחרותית גלובלית יש מעט מאוד מרחב תמרון מבחינת חקיקה כזו, ממילא.