מועדון החמש מזמין להשקת פיז'ו מסחרית D4A, משנת 1956 ב"קניותר" בנס-ציונה ב-02.11.12

[hreuven]

בדרך כלל אני לא מצליח להגיע להשקות השונות אך במקרה זה, הצלחתי להגיע בזמן.

כך, הצלחתי גם לשמוע את כל דבריו של קובי מילוא על היסטורית היצרן, הדגם והרכב הספציפי, כולל הקשיים שבדרך.

זה המקום להחמיא על הידע המעמיק ואופן אמירת הדברים.

אני מניח שדברים בעלי אופי דומה נאמרים ע"י קובי בכל השקה.

האם יש אפשרות להעלות לפורום את הדברים בכתב?

לא ראיתי את קובי מקריא מתוך נייר אז אני מניח שהכל קיים רק במוחו, אבל בוודאי היו צלם או שניים שהסריטו את ההשקה ומשם ניתן להוריד את המלל?

זה יכול להוסיף המון לכל שרשור שיפוץ שנגמר בהשקה או שרשור השקה בלבד בעיקר לטובת כאלו שעקבו אך לא הגיעו להשקה או לא הצליחו לשמוע את הדברים.

אם למשהו יש את ההסרטה, אשמח להוריד את התמלול בעצמי.

 

נקודה למחשבה

 

חיליק

[CLIPPER159]

אפשר לקבל תמונות של תהליך השיפוץ?

[A110]

ה- D4 והשוק הישראלי

ראשית, כל הכבוד על השיפוץ והתוצאה!

אני מצטרף למה שנכתב כאן. לטעמי, למסחרית כזו, אפורה ורבועה, יש זיקה אמיתית וחזקה למשק התחבורה הישראלי במחצית הראשונה של שנות השישים.

 

כמה מילים על ההיסטוריה הישראלית של סדרת המסחריות 1400 ק"ג של פז'ו.

כבר ב- 1958 נמנו כאן שמונה מסחריות כאלו, מהן שתיים עם סמלי Chenard et Walcker (שיוצרו לפני 1950, והופצו ברשת פז'ו). אני מניח שכולן, ובוודאי שתי D3A נוספות שיובאו אח"כ, הגיעו לכאן ביבוא אישי.

 

היבוא הסדרתי של המסחרית לישראל נפתח ב- 1959 עם חמש מסחריות D4A בגרסת אוטובוס (נהג+12). אלו נרכשו על-ידי הלקוח המקומי המפורסם ביותר של "אף החזיר" (nez de cochon, כינוייה בצרפתית): חברת אל על.

בין 1959 ל- 1964 רכשה אל על לא פחות מ- 22 אוטובוסים כאלו (17 הבאים יוצרו אחרי ינואר 1960, והיו בגרסת D4B), וכן כמה מסחריות. תמונה ברורה של אוטובוס אל על (דגם 1964) אפשר לראות כאן. תמונה מעניינת לא פחות היא זו של מסחרית D4B, אף היא במדי אל על (ליד זנבו של בואינג 707).

יבוא סדיר של ה- D4B בגרסה מסחרית החל ביולי 1962 והתנהל על מי מנוחות. עד למאי 1965 יוצרו ונשלחו לישראל 77 מסחריות (ובכלל זה אלו של "אל על"). באופן לא מפתיע, חלק גדול מהן - 30 במספר - היו משנת היצור האחרונה של המסחרית הותיקה הזו, שהוחלפה בקיץ 1965 ע"י ה- J7. זו האחרונה זכתה לפופולאריות גבוהה, גם הודות לרכש משטרתי, והפכה לימים לאוטו-גלידה האולטימטיבי.

אף שהוצעה בצרפת עם מנועי דיזל, לישראל לא הותר יבוא מסחריות קלות עם מנועי דיזל עד 1983, ועל כן יובאו לכאן המסחריות והאוטובוסים עם מנוע ה- 403 בנזין, בהספק מירבי של 45 כ"ס.

ה- D4B החדשה ביותר שיובאה לישראל היתה אחת האחרונות שיוצרו (אחריה רק 110 מסחריות בנזין נוספות). היא קיבלה את מספר הרישוי 702-678 בחיפה, ב- 29 יולי 1965. ככל שאני זוכר, צבעיהן של ה- D4B בישראל היו אפור וירוק כהה.

 

משפט לסיום: לוחית הרישוי השחורה של ה- D4A של נועם חצרוני משייכת אותה למחוז לוט (Lot) שחבל הדרום פירנאים. נראה שהמסחרית הגיעה למחוז זה ונרשמה בו במהלך 1969. התחנה הבאה שלה היתה בישראל.

[itzik_s]

כל הכבוד למשפצים ולמארגנים הרכב מיוחד ומדהים מאוד אהבתי את איכות הגימור והצבע.

מעניין לדעת האם הרכב מורשה בהסעת נוסעים לפי כמות הכיסאות וספסלים שיש ברכב.

איציק

[oldcar]

נראה שההשקה היתה ראויה.

מזל טוב והנאה בהנעה למשיק.

תודה למעלי התמונות.

 

קובי מילוא, חילק אומר שלא מגיע להשקות ונהנה ממה ששמע מפיך לגבי ההסטוריה של הרכב.

כמו שנאמר אורח לרגע רואה כל פגע. אבל אכן גן חיליק צודק. אמנם לא פגע אבל אנחנו כבר לוקחים את דבריך כמעט כמובן מאליו.

"דברי ימי הרכב" היוצאים מגרונךך הם הנאה לאוזניים!

המשך בעבודתך הטובה והמסורה בענין זה...

להתראות בהשקה אחרת.

[Riksha9]

חברים יקרים מודה לכם מאוד על שהגעתם מכל קצוות הארץ לכבד אותי בנוכחותכים

ביום חשוב זה.כמו כן ברצוני להודות לכם על הברכות החמות שמחממות את ליבי תודה חברים !

תודה מיוחדת לקובי מילוא על כך שהוא סיפר על כל השתלשלות הרכב מרגע שיוצר בצרפת ,ועד ליום ההשקה

ועוד תודה מיוחדת לקובי בן ניסן ,לבועז איתם למשה מצא על כל הארגון וההפקה של ארוע ההשקה

תודה שוב חברים מכל אזור השפלה !

[בני ל]

ה- D4 והשוק הישראלי

ראשית, כל הכבוד על השיפוץ והתוצאה!

אני מצטרף למה שנכתב כאן. לטעמי, למסחרית כזו, אפורה ורבועה, יש זיקה אמיתית וחזקה למשק התחבורה הישראלי במחצית הראשונה של שנות השישים.

 

כמה מילים על ההיסטוריה הישראלית של סדרת המסחריות 1400 ק"ג של פז'ו.

כבר ב- 1958 נמנו כאן שמונה מסחריות כאלו, מהן שתיים עם סמלי Chenard et Walcker (שיוצרו לפני 1950, והופצו ברשת פז'ו). אני מניח שכולן, ובוודאי שתי D3A נוספות שיובאו אח"כ, הגיעו לכאן ביבוא אישי.

 

היבוא הסדרתי של המסחרית לישראל נפתח ב- 1959 עם חמש מסחריות D4A בגרסת אוטובוס (נהג+12). אלו נרכשו על-ידי הלקוח המקומי המפורסם ביותר של "אף החזיר" (nez de cochon, כינוייה בצרפתית): חברת אל על.

בין 1959 ל- 1964 רכשה אל על לא פחות מ- 22 אוטובוסים כאלו (17 הבאים יוצרו אחרי ינואר 1960, והיו בגרסת D4B), וכן כמה מסחריות. תמונה ברורה של אוטובוס אל על (דגם 1964) אפשר לראות כאן. תמונה מעניינת לא פחות היא זו של מסחרית D4B, אף היא במדי אל על (ליד זנבו של בואינג 707).

יבוא סדיר של ה- D4B בגרסה מסחרית החל ביולי 1962 והתנהל על מי מנוחות. עד למאי 1965 יוצרו ונשלחו לישראל 77 מסחריות (ובכלל זה אלו של "אל על"). באופן לא מפתיע, חלק גדול מהן - 30 במספר - היו משנת היצור האחרונה של המסחרית הותיקה הזו, שהוחלפה בקיץ 1965 ע"י ה- J7. זו האחרונה זכתה לפופולאריות גבוהה, גם הודות לרכש משטרתי, והפכה לימים לאוטו-גלידה האולטימטיבי.

אף שהוצעה בצרפת עם מנועי דיזל, לישראל לא הותר יבוא מסחריות קלות עם מנועי דיזל עד 1983, ועל כן יובאו לכאן המסחריות והאוטובוסים עם מנוע ה- 403 בנזין, בהספק מירבי של 45 כ"ס.

ה- D4B החדשה ביותר שיובאה לישראל היתה אחת האחרונות שיוצרו (אחריה רק 110 מסחריות בנזין נוספות). היא קיבלה את מספר הרישוי 702-678 בחיפה, ב- 29 יולי 1965. ככל שאני זוכר, צבעיהן של ה- D4B בישראל היו אפור וירוק כהה.

 

משפט לסיום: לוחית הרישוי השחורה של ה- D4A של נועם חצרוני משייכת אותה למחוז לוט (Lot) שחבל הדרום פירנאים. נראה שהמסחרית הגיעה למחוז זה ונרשמה בו במהלך 1969. התחנה הבאה שלה היתה בישראל.

 

 

 

שלום

 

ועוד אתמול בהשקה שאלו אותי אנשים אים היו מכוניות כאלה להסעת נוסעים.

אז הנה תשובה מלאה!!!

ולגבי השאלה אם כול הכסאות מאושרים

התשובה היא כן

 

 

בברכה בני ל

[ג'ק]

אני חושב שהדבר הכי טוב בארוע זה הרגע בו הוא מסתיים, אפשר להפליט אנחת רווחה גדולה, לסמן עוד וי, ולהמשיך ולתכנן את הבא בתור.

הכל עבר בשלום, ח"ח אף אחד לא נפגע מהתנועה הרבה והצפופה של המכוניות והאנשים, השכנים לא התלוננו, היה מקום חנייה לכולם, כיבוד, כל הציוד עבד, הגיעו המון חברים לכבד ולהשתתף - והכוכבת - נתנה את השואו אליו כיוונו.

 

תודות חובה להנהלת הקניותר שאיפשרה לקיים את הארוע בתחומה, לראש העיר מר יוסי שבו על החסות, למנכ"ל קרית התרבות ומנהלת האירועים על התיאום הרצון והציוד.

לחברי מפגש שפלה -בראש בועז איתן שדאג לכל פרט קטן כגדול, גל, מצא, סיגל, לקובי מילוא שמפליא מילותיו והפעם עם נופך אישי, נחום ומתניה שטורחים לפני ואחרי כאילו שזה ברור מאליו.

לחברי המפגש - שפלה שאין כמוהם בחברותא, ולכלל האורחים והמשתתפים שטרחו ובאו לכבד ולהנות.

 

לנועם חצרוני שהלך על כל הקופה וטרח להביא מההרים בצרפת את הרכב שהיה לאביו, גרוטאה מעוררת חמלה שהפכה ליצירה נפלאה, שחזור בטעם טוב ובעל משמעות הסטורית.

ובאשר לאיכות, לתזמורת טובה יש מנצח מצויין, ועל הכל ניצח בני ל. מהבורג הראשון לאחרון עבור דרך כלל בעלי המקצוע, והוציא תחת ידיו עוד רכב מושלם.

 

יש כמה תמונות נוספות - להנאתכם:

 

[ג'ק]

מאחר וציפינו לכמות רכבים גדולה - קיבלנו רשות להשתמש בחניית הקניןו שנמצא מול מקום המפגש, החלטה שהתגלתה כנכונה

 

[ג'ק]

ועוד מהרחבה:

 

[ג'ק]

תמונות נוספות ממהלך ההשקה:

 

 

[ג'ק]

טקס ההשקה, נושאים דברים, נועם הזמין את בעלי המקצוע שהרימו את הפרויקט:

 

[ג'ק]

עוד ממהלך ההשקה ורגע לפני הסרת הכיסוי, רשימת התודות לעוסקים במלאכה א ר ו כ ה.

ברור שסיגל אחראית על המכוונים לא?

 

[ג'ק]

הגלילה, נועם ובני שלב אחר שלב:

 

 

 

[ג'ק]

על הפירוטכניקה ברקע אחראי בועז, איך לא.

בתום ההשקה עברנו למקום המפגש ברחבת היכל התרבות - וסניף קפה קפה.

בעלי בית הקפה הלכו איתנו גם להשקה, הקימו "עמדה קדמית" ברחבה ורשמו הזמנות שהגיעו אחרי 5 דקות למקום, אלופים!