פריקת עצבים, או- איך דפקו לי את הרכב ושרשרת האירועים שאחרי

[Maor Bracha]

שבוע טוב לכולם.

ביליתי את השישי-שבת אצל החברה, בחניון שלה יש 4 חניות- אחת לכל דירה ועוד חניה אחת שהיא בגדר חניה חופשית בצבע אפור.

היופי בחניה הזאת הוא שבאיזור יש מצוקת חניה ומכיוון שכדי להיכנס לחניה הזאת יש לעלות את העליה של הבניין שלה (זה הבניין האחרון ברחוב) והעליה הזאת בתכל'ס משאירה רושם של כניסה לאיזור חניון פרטי- היא תמיד פנויה. פעם אני מחנה בה, פעם הבן של השכנים שקפץ לביקור וכו'.

חשוב לציין שהיא גרה בקומה השניה והחניה המדוברת נמצאת ממש מתחת לחלון שלה, בטווח ראיה ושמיעה. דבר נוסף זה שהחניון הזה הוא מהחניונים של פעם שנמצאים מתחת לבתים על עמודים, כאלה שרחבים בחניה עצמה (המרווח בין העמודים) אבל הכניסה אליהם פשוט צרה, חניה ברוורס אם אסכם בשתי מילים- בלתי אפשרית. פעם אחת ניסתי להסתובב במקום עם המיטו הקטנה שלי, סתם בשביל הספורט- נדרשתי ל3 רוורסים. בקיצור, חניה שאין מה לעשות- חונים עם הפנים פנימה ויורדים את הירידה חזרה ברוורס.

בסביבות השעה 3 הלכנו לישון צהריים וכמו תמיד אוזן אחת קשבת למתרחש למטה. כששמעתי את השכן שלה מגיע ומתחיל לתמרן ישר הבנתי שהוא מנסה לסובב את הרכב שלו ולהחנות ברווס (לא ברור למה). בזמנים רגילים הייתי נשאר רגוע, אבל כשחושבים על זה שאני עם המיטו המיניאטורית (הכל יחסי) נדרש לשלושה רוורסים ודיי הרבה תמרון שם כדי להסתובב, מה יהיה עם השכן המבוגר שלה שנוהג באוניה? (קרייזלר ישנה)

ישר קמתי לחלון לבחון את העניינים, 5 שניות אחרי שהתחלתי להסתכל- טראח. הפגוש הקידמי שלו בפינה השמאלית של הפגוש האחורי.

התלבשות זריזה וירידה לראות את חומרת העניינים. בדרך למטה היא הספיקה להזהיר אותי שהשכן שלה קצת משוגע, כשחלפתי עליו במדרגות החלטתי שלא להגיד כלום לבנתיים, קודם לבדוק אם יש פגיעה ע"מ לא לפתוח מהומה עם אדם מבוגר שמועד לפורענות סתם....

מה שכן, הוא לא טרח לבדוק בכלל מה שלום הרכב שלי וכשעברתי אותו במדרגות הוא נתן לי את המבט המתחמק של "הממ, מעניין אם הוא יורד כי הוא קלט אותי דופק לו את האוטו או סתם הולך הביתה."

הממצאים: כמה שריטות (צבע שלו שירד על שלי אני מקווה) באורך כ5-8 ס"מ שכנראה יעלמו בשטיפה שזה פחות נורא וקוביה של בערך 2 ס"מ על ס"מ אחד של צבע שירד מהרכב שלי על שלו (ואת זה כבר שום שטיפה לא תסתדר).

מאחר והרכב שלי בצבע כחול כהה, הקילוף בצבע שחור מתחת והפגיעה גם ככה באיזור שקשה לראות- אמנם אני פדנט, אבל אפשר לחיות עם זה אם במידה ולדוגמא שכן שלי היה עושה את זה, או סתם מישהו בחניון של הקניון והוא היה בא כמו בנאדם ואומר לי "מצטער, לא ראיתי" באמת שהייתי מחליק את זה. עצם העובדה שהוא קלט שהוא דפק את האוטו, לא טרח לבדוק אפילו אם קרה משהו וכשהוא ראה אותי הוא לא טרח לידע אותי- שרפו לי את הפיוזים.

עולה אליו, דופק בדלת. אל תשכחו שדקה לפני זה ראיתי אותו עולה הביתה. אין תשובה... ממשיך לדפוק. דופק, דופק ודופק- אין תשובה. ממשיך ככה 10 דקות שלמות ואין מענה!

בנתיים אמא של החברה מגיעה הביתה ואומרת לי שהוא באמת טיפוס בעייתי, אבל יש לה את הטלפון של הבת שלו. מתקשרים לבת, מיידעים אותה במקרה והיא בתגובה "אני ואבא שלי לא מדברים כבר הרבה זמן, תעשו עם זה מה שאתם רוצים".

אני החלטתי להיות נחוש ושאני לא מוותר, ברצינות שבסה"כ קיוויתי לשמוע הסבר למה הוא פעל בצורה שהוא פעל אבל כנראה שהייתי אופטימי מדי.

יורד חזרה וממשיך לדפוק, אחרי כמה דקות הוא פותח את הדלת.

הוא: "כן?"

אני: "שלום אדוני, תסלח לי אבל אני חייב לשאול. כשהחנית את הרכב שלך, לא שמת לב לאוטו הכחול שהיה שם?"

הוא: "לא, למה?"

אני: "לא שמת שהוא שם? אז גם לא שמת לב שדפקת אותו?"

הוא: "אני לא יודע על מה אתה מדבר..."

אני: "אתה מוזמן לרדת איתי למטה ולראות את השפשוף על הרכב שלי, את הצבע שלך על האוטו שלי ואת הצבע שלי על האוטו שלך"

הוא: "אתה יודע כמה שיפשופים יש לי על האוטו? איך אתה יודע שזה צבע שלך?"

אני: "אדוני, ראיתי אותך דרך החלון בעיניים שלי משפשף את האוטו. יותר מזה?"

הוא: "טוב, אז?"

-פה, הדם באמת התחיל לעלות לי לראש! אבל בהתחשב בעובדה שמדובר באדם מבוגר שמרתי על קור רוח. באמת שלא התכוונתי לעשות מזה עניין יותר מדי, אבל הייתי חייב לעשות משהו.

אני: "אז אתה שמת לב או לא?"

הוא: "כן אבל אתה הפרעת לחניה!"

אני: "סליחה? איך בדיוק? זאת חניה שכל יום מחנה שם רכב אחר ואם כבר- אז הרכב שלי קטן יותר מהמאדה הממוצעת שמחנה שם, אז איך אני אשם? ובכל מקרה, גם אם רכב מפריע לך להסתובב שגם ככה קשה לי להבין את ההגיון בזה- הפתרון זה להכנס בו? אתה יודע למי הרכב שייך יכלת לעלות אם באמת הפריע לך"

מיותר לציין שאני ממש לא הפרעתי ואם עקבתם אחרי ההודעות שלי בטח ראיתם שרשור על צורת הפדנטיות שלי בחניות.

הוא בתגובה: "דבר איתי דרך המשטרה."

אני: "סליחה, אבל זה ממש לא הכיוון שאני רציתי לקחת את העניין הזה אליו. סה"כ ניסיתי להבין מה קרה פה. בהתחלה אתה אומר שלא שמת לב לרכב בכלל, אח"כ ששמת לב שהיה רכב, אח"כ אתה גם מודה שדפקת ומאשים אותי? מה יהיה הלאה?"

הוא: "מ-ש-ט-ר-ה-!"

אני: "תן לי את פרטי הביטוח שלך וזהו, לא צריך להגיע לרמה הזאת"

הוא :משטרה! להתראות!" וטרק את הדלת.

אוקיי, איך שהוא רוצה. מרים טלפון למשטרה, שם המוקדנית אומרת לי להגיע לתחנה. כשהגעתי לתחנה עצמה ישבו קבלה שוטר ושוטרת שאת דעתי עליהם לא אתן, אבל בכל מקרה- שלחו אותי להמתין לחוקר שלפי דבריהם כנראה הלך לשירותים לרגע.

אחרי שעה של המתנה מגיע שוטר, צועק לי "כן!?" מהקצה השני של המזדרון כמו איזה ערס בפוזה של מינימום שריף במערב הפרוע ובצורה כזאת שאם מישהו מהצד היה שומע כנראה שהיה מאמין שאני עצור ולא הגעתי בכוחות עצמי.

אני: "אהלן, אתה החוקר שאיתנו עכשיו?"

הוא: "לא...." בטון מגעיל

אני: "אז? אתה יודע אולי איפה הוא?"

הוא: "מולך, אני החוקר. אבל אני החוקר שאתה נמצא איתו, לא להפך" - בשלב הזה רציתי להקיא לו בפנים!

כשהתחלתי לספר לו את הסיפור הוא קטע אותי מיד ואמר "תשמע, אני חוקר. לא מתעסק בזה, בוא ביום ראשון לך לאגף התנועה"

את פריקת העצבים שלי על כך שהמוקדנית אמרה לי להגיע, השוטרים-פקידים בקבלה נתנו לי להתיבש במשך שעה עד שהוא יגיע ועל היחס המזלזל שלו אני אחסוך מכם.

בכל מקרה, יצאתי משם עם טפסי דיווח. כשחזרתי אליה, אני קולט מרצדס חדשה חונה במקום שבו עמדתי (ובולטת החוצה יש לציין)

החלטתי בפעם האחרונה לנסות להוציא תגובה הגיונית מהבנאדם, דופק שוב בדלת. הפעם היא נפתחת תוך שניה ובחור צעיר (יחסית) פותח. באתי לדבר איתו, אבל ישר המבוגר שנכנס בי התחיל לצעוק מאחור "תוציא אותו מכאן! לא רוצה לדבר איתו! שיעוף מפה!"

בתגובה הנפתי את הטפסים באוויר ואמרתי "הייתי במשטרה, חבל מאוד שזה צריך להגיע למקומות כאלה" תגובתו הייתה בהוראה לבחור לסגור את הדלת.

עולה לחברה ומה אני מגלה? איזו הפתעה נעימה, הבת שלו- שאיתה לא דיבר כ"כ הרבה זמן יושבת בסלון.

משיחה קצרה הסתבר שהמרצדס שלה, שהיא הייתה אצל אבא שלה והבחור שם זה בעלה.

מדבריה, אבא שלה טוען שאני הפרעתי, שמאחורי עמד הרכב של חברה שלי וחסם בחניה כפולה (לא היה ולא נברא, באותו זמן הרכב היה אצל אמא שלה מחוץ לבית).

יותר מזה- פתאום הוא גם טוען שהוא עלה אלינו כדי להגיד שאנחנו העמדנו שני רכבים ושנזיז אותם כדי שיוכל להחנות.

באותו זמן אגב, היינו אחותה התאומה של החברה וחברה שלה בסלון (מטר מהדלת) ואני והחברה בחדר שלה. שוב- לא היו דפיקות בדלת וזה עוד שקר שלו. כנראה שהיה נשמע לו הגיוני מה שאמרתי לו מקודם בעניין הדפיקה בדלת...

בקצרה, הסברתי לבת שלו שהיא ניראת לי דווקא בסדר, חבל מאוד שזה צריך להיות ככה. אמרתי לה בנוסף שהכל שקרים, היא אמרה שהיא מאמינה לי ושלאבא שלה יש בעיות. בנוסף הזמנתי אותה להזיז את המרצדס שלה שחונה באותו מקום שחניתי אני ולראות שאם המרצדס שלה לא מפריעה- כשהרכב שלי שם במקומה יש עוד מטר לפחות של מרווח. נתתי לה את הטלפון שלי והצעתי לה לנסות לדבר איתו פעם אחרונה והדדליין הוא מחר בערב, אם לא- אני חוזר למשטרה עם הטפסים מלאים.

היא ירדה למטה, אחרי עשר דקות כשבאתי ללכת הביתה שמעתי אותם מדברים בניהם על המקרה, כ"כ הרבה שקרים, כ"כ הרבה דברים מגעילים (בסגנון של קריאות פרחה שמנה לאחותה) וכו'.

מה שכן הספקתי לשמוע- שבעלה נוזף בו על השקרים, שהבת שלו מציעה לו ללכת לטיפול אבל שלא ידאג כי אין לי מה לעשות ושהמשטרה לא תעשה כלום כי לא מעניין אותם...

 

לסיכום:

כמה כיף לחיות במדינה שלנו!!

[SuperBamba]

פעם עלה אליי שכן עצבני עם סכין וכלי פריצה. תגובת המשטרה הייתה ״פנו לשוטר קהילתי לפתור סכסוך בין שכנים״.

מאז אני לא מאמין במשטרה. אין מה לעשות. לפעמים מחליקים את המקרה ואם באמת המצב גרוע (כמו כששכנה שלי שברה לי מראה ימנית ותלשה פס קישוט) פונים לעורכי דין וממררים לו את החיים

[qil]

שמע, מקרה מאוד מתסכל, קרה לי בעצמי מקרה דומה לפני שנתיים בערך אצל החנייה בבניין של חברה שלי, שם פשוט השכן התעצבן שאין לו חנייה אז הוא החליט לבעוט לי במראה - שבר אותה לחלוטין.

אין כ"כ מה לעשות במדינה זו בנוגע לנזקים כאלו, אף אחד לא באמת יעשה עם זה משהו ובד"כ מדובר באנשים פסיכים שפשוט או שלא אכפת להם מרכבים או שלא אכפת להם מאנשים אחרים.

אני לא רוצה להסביר לפרטי פרטים מה הפתרון ע"פ ראות עיני מכיוון שאנשים יגדירו אותי כאן כאלים וכו' (רחוק מהמציאות) אבל אני רק אגיד שיחס גורר יחס במקרים כאלו לצערי.

 

אבי.

[Gosser1860]

אני לא "עבריין מקלדת", אבל התנהגות כזו בזויה ראוייה בתגובה חריפה. לא להאמין שאין כבוד לרכבים של אחרים ואף אין כבוד הדדי. רק מלחיץ אותי יותר מקניית רכב יפה/שונה/מיוחד בעתיד. לדעתי עדיף לך לדבר עם הבת בנוגע לפתרון הגיוני ושבעלה יהיה הגשר אל האדון. או כמו שאחד כתב כאן, עורך דין ופעולות משפטיות כאלה ואחרות. ואולי הדרך היותר "הגיונית" של מידה מול מידה.

[aribrukman007]

עם כמה שזה מעצבן, מרתיח וכל דבר שתרצה

"מידה כנגד מידה", אתה רק תפסיד עם מישהו בעייתי כזה, ולא בגלל תלונה במשטרה או משהו (הם פשוט לא עושים עם זה כלום)

לא תוכל אפילו להחנות את הרכב אצל חברה שלך מהפחד של מה שהוא יעשה, כי הוא ידע שזה היית אתה

 

תנסה דרך המשטרה, אם לא תצליח והנזק לא גדול מדי, תוותר.

חבל על העצבים

תנקה את מה שאפשר עם פוליש, ותמשיך הלאה, באמת שחבל על העצבים שלך, אין פה עם מי לדבר

[Black Joker]

1. פעם הבאה תלמד שצריך לחפש חברה עם חנייה כפולה מקורה בטאבו, אחרת זה לא יילך.

 

2. יש לה אחות תאומה ואתה לא מרחיב, רציני?

 

אם אני אכתוב לך שאני אף פעם לא ישנתי מחוץ לבית, כאשר הייתי בחוץ עם המכונית, תאמין לי? חוץ מזה, שאני אוהב לישון בבית שלי, כיוון שזו "הממלכה שלי...", גם המכונית תופסת פה שיקול. אומנם קטן, אבל קיים.

 

אין מה לריב עם אנשים כאלו ואסור גם לצפות לפיצוי. בכל מקרה, בהצלחה עם המשטרה.

[Nakamichi]

http://www.police.gov.il/meida_laezrach/Pages/ytz.aspx

[sronis]

תקשיב, ממה שאני קורא מדובר בבנאדם עם הפרעות נפשיות כאלו ואחרות. בנאדם שמשקר בלי למצמץ, רב על שטויות ומעל לכל - עם כמות אדירה של בעיות עם המשפחה שלו עצמו... הייתי שוכח מזה וממשיך הלאה.

[X plane]

המוח אומר להמשיך הלאה, הלב אומר לשרוף לו את האוטו.

[ExoduS]

פעלת יפה, כל הכבוד על ההתמדה והסובלנות.

עכשיו אחרי שנסית בדרכים המקובלות, אפשר לפרק לו את הרכב באישון לילה ללא רגשות אשם.

[Maor Bracha]

לגבי הבעיות שלו עם עצמו והמשפחה שלו אחרי המקרה שמעתי סיפורים שיהיה לכם קשה להאמין.

בעניין הבת, ככל שהיא נראתה לי שפויה וחביבה- אחרי השיחה איתה, כשעברתי מבחוץ לדלת בחדר המדרגות ושמעתי אותה מדברת אני יכול רק להגיד שאנשים כמוה מגעילים אותי. כשהייתה אצלנו (אצל החברה יותר נכון) אמרה דברים מסוימים והתנהגה בצורה מסוימת וכשדיברה עם אביה עורה שינה צבע.

בעניין המידה כנגד מידה- תאמינו לי, ועל כך יעיד אורן שנמצא כמה תגובות מעליי- אני בחור רגוע לפחות בקטע האלים, תמיד מעדיף להמנע. גם כדי לעצבן אותי לרמה כזאת צריך הרבה. הקטע הוא כשמישהו מצליח פעם ב... להביא אותי למצב הזה, כל השגעון יוצא. (ובאמת שזה מקרה נדיר, אני יכול לחשוב אולי על 3 מקרים בכל החיים שלי שזה קרה).

העניין פה הוא שבזמן שדיברתי איתו, חברה שלי הקשיבה מהצד, אחותה וחברה שלה מהקומה למעלה ובכלל- הבנאדם בן 70 לדעתי. באמת שהשתדלתי להחזיק את עצמי, כנראה שאם היה מדובר במישהו אחר הויכוח הזה היה מתנהל אחרת...

וכמו שאמרתם, מידה בנגד מידה ברכב אפשר להחזיר לפני שיצרתי איתו קשר. עכשיו אם יקרה משהו זה ברור שזה אני ואם הוא יחליט להגיד תלונה כנגד כך זה מעבר לתלונה על דפיקת חניה שיזרקו לפח זה כבר נהיה פלילי.

חוץ מזה, שהוא נוסע בקרייזלר ישנה, חבוטה מכל הפינות שלא שווה מעל ל10 אש"ח. נראה לכם שיזיז לו אם יופיע לו שקע חדש בצורת האולסטאר שלי על הדלת? לא נראה לי...

ואחרי כל זה אני עדיין אשאר עם השפשוף הזה.

ברצינות שאם תראו את השפשוף אתם תצחקו עליי, השריטות כנראה ירדו בשטיפה והקילוף בצבע תקוע בפינה שבקושי רואים בגודל 2X1 ס"מ והקילוף שחור ע"ג הצבע כחול כהה של הרכב אז בקושי שמים לב. אבל יש כאן עניין של עקרון (ובאיזשהו מקום הרגשתי כאילו ראיתי זר מחטיף סטירה לילדה שלי בגן הילדים ואח"כ מאשים אותי שדחפתי אותו לכך..)

[The Phoenix]

תשבור לו את השמשות ברכב, את כולן, כולל הסאנרוף (אם יש) - וכשהוא יבוא לצעוק עלייך תגיד לו בשקט בשקט "מ-ש-ט-ר-ה".

אני מצטער, אבל מקרה כזה כ"כ מעלה לי את העצבים, שבא לי ללכת אליו במיוחד ולגמור את העבודה יופי.

[Maor Bracha]

תאמין לי שזה מה שאני רוצה לעשות, אבל במקרה הזה- אני באמת אדפק.

אתם לא חושבים שהוא יעשה את ההקשר? או שהמשטרה תעשה?

 

 

אה, ולגבי האחות התאומה.... הן תאומות לא זהות ומשם תמשיכו עם הדמיון לבד...

[nir100]

אחד המקרים שאני לוקח דוגמא ששואלים אותי למה המשפחה נוהגת על רכבים שלא מגיעים ל10K ש"ח, בזמן שיש לה מספיק כסף לשני מכוניות מנהלים חדשות. (טפו טפו טפו).

 

כל מקרה אם היה לי מקרה דומה, הייתי שם פתק (זה צעד קשה להרבה אנשים, אבל מה לעשות אם היה לי רכב כמו שלך הייתי מצפה למינימום הזה).

 

קרה לי מקרה אחד שפגעתי ברכב, ירדתי, לא ראיתי כלום, הכל היה רגיל, הבעלים שלו באותו זמן הגיע, אמרתי לו מה קרה, הוא בירך אותי וכל אחד המשיך לדרכו. (היה לו רכב ישן.)

[The Phoenix]

א. אני מקווה שהיא לא קוראת כאן

ב. קודם כל החוקר יגיד לו "אני החוקר שאתה נמצא איתו" ואז הוא יסגור את התיק מ"חוסר עניין לציבור" - דווקא בגלל שזאת קרייזלר