תקן לפסי האטה

[רוכב בודד]

הפסים ברב קוק מה-זה-דפוקים. לכיוון מזרח אחד גבוה כמו פוש-אפ וכ-20 מטר אחריו מעבר חציה מוגבה מאוד.

 

תראו, יש שעות בהן נוסעים שם מהר, אבל אם היה שכל למישהו בעיריה, היה מציב באמפר נמוך או פסי הרעדה לפני ואחרי תחנת הדלק כל 50 מטר, בשני הצדדים, זה יספיק לגרום לנהגים להאיט. במיקום הנוכחי מי שיסע שם מהר לא יספיק לבלום אם הולכי רגל חוצים בתאורה החלשה שיש שם, והבאמפרים לא ימנעו את התאונה.

 

אני מניח שאין תקן ואפילו היה - מי יקפיד עליו? אולי המקומון.

200 מטר צפונה, בפינסקר יש באמפרים סבירים בחלק מהמקומות ואיומים ליד בית העלמין.

עוד 200 צפונה בנדיב - מבחן ביצועים לרכב ראלי. בערך.

[urban.racer]

אישית? לוקח רכב נמוך שמיש לנסיעה בזול, 2000-1000 ש"ח, משהו כזה. טורק אותו על הבאמפר במהירות סבירה, שופך קרטר ושולח לעירייה חשבון כל פעם, ועשה את זה כמה פעמים, עם כמה אנשים מתנדבים לפרוייקט הזה (מעבר לזה שצריך לצלם כתמי שמן שם. פשוט לשפוך שמן מנוע ולצלם) ככה, אחרי שתבהירו כמה מזיק העניין אולי יהיה שינוי.

[ניר42]

יש סתירה בדבריך. אם הקבלנים המבצעים רוצים לחסוך באספלט, אין להם שום סיבה לעשות פס האטה בגובה גבוה מאותם 7 ס"מ שאתה מדבר עליהם. רק לידיעתך, עלות האספלט זניחה בביצוע פסי האטה, העלות העיקרית היא העבודה עצמה.

 

קודם כל, לא הייתי מזלזל בעלות של האספלט. יש לשער שהחומר עצמו אכן זול ביחס לעבודה, אבל הכלים שאתה צריך כדי להביא אותו, לערבב אותו וכו' בוודאי יקרים יותר עבור כמות גדולה יותר של אספלט - אם בגלל גודל הכלים שדרושים ואם בגלל הזמן הנדרש. מבחינת זמן העבודה - לפי הבנתי רוב הזמן הולך על חיתוך האספלט הקיים, פיזור האספלט החדש, וכבישתו. כל אלה מושפעים בעיקר מרוחב הפס (בציר המקביל לכביש).

 

לפיכך נראה לי שכנראה באמת זול יותר לעשות פס צר וגבוה מאשר רחב ונמוך. כמובן שהכי זול זה צר ונמוך, אבל הקבלנים בכל זאת צריכים להראות השתדלות כלשהי.

 

ד"א, אלה בכלל קבלנים שעושים את זה או העיריות עצמן? אם העיריות - אז שאלת המחיר שולית ביחס לשאלת המאמץ.

 

ד"א 2, בדקתי פה ברמת-גן, ויש כאן פסים במגוון גבהים ואורכים. חלקם גבוהים הרבה יותר מ-20 ס"מ, ומצחיק לראות שניסו לתקן אותם ע"י הוספת אספלט בשני צדיהם, כדי למתן את הטיפוס והירידה. אני מניח שקשישי הסביבה התלוננו שקשה להם הטיפוס.

[ג'רמי]

ג'רמי - אולי תספר משהו על התקן לפסי ההאטה (אני הייתי קורא להם שולחננות האטה) בהולנד?

כמו שאני מכיר את הולנד, אין לי ספק שיש תקנים, אבל אני לא יודע מהם, ויש כביש אחד בשכונה שלי שאני פשוט לא נוסע דרכו למרות שהוא מקצר לי את הדרך, כי יש עליו פסי האטה קצרים וגבוהים שצריך להאט ל 10 קמ"ש בשביל לעבור אותם בלי זעזוע (כל השכונה שלי מוגבלת ל 30 קמ"ש - רחובות הולנדים ).

ודרך אגב, עם כל העצבנות על פסי האטה ברחובות הסמוכים שצריך להאט בשבילם מתחת ל 20 קמ"ש, אני עדיין הייתי שמח אם היו יותר, כי אני רואה את המהירות שבה טסים לפעמים נהגים ממש מול הבית שלי, ליד המדרכה שהילדים שלי הולכים עליו.

 

הגישה האחרונה שהתחילו ליישם בהולנד ביותר ויותר מקומות, זה הסרה של כל אמצעי האטת התנועה, ויחד עם זה הסרה של כל השילוט, ההכוונה וגדרות ההפרדה.

בפעם הראשונה שנכנסים לשטח עירוני כזה לא מבינים איפה מתחיל הכביש ואיפה נגמרת המדרכה. לא ברור למי יש זכות קדימה, זה נראה כאילו שתלו עצים באמצע הכביש ולא ברור אפילו איפה הצומת, אבל במקום הווצרות אנרכיה (שזה מה שהיה קורה בישראל) או גל של תביעות על כל ארוע קטן (שזה מה שהיה קורה בארה"ב), בהולנד התוצאה היא שכולם נוסעים לאט ובזהירות, נותנים תמיד זכות קדימה ל'נחותים' מהם (דהיינו אופניים, הולכי רגל וכו') וזה הביא לירידה משמעותית בתאונות הדרכים באותם אזורים עירוניים שבו יישמו את הרעיון הזה.

[sperial]

מפתיע אותי הסיפור שלך על איכות הבאמפרים. כאשר נהגתי בהולנד לפני מספר שנים, ובביקור נוסף ללא נהיגה, כל הבאמפרים שראיתי היו כאילו עשוים בשטאנץ: שיפוע לעליה, משטח אופקי ושיפוע לירידה, וכול הבאמפרים באותן מידות.

לגבי ה"רחובות ההולנדיים" - זה מתאים להולנדים הרגילים לחינוך לקפדנות ודייקנות, ולאכיפת חוק שהיתה גורמת לשויצרים להתבייש בשלהם. היתה היום כתבה ב-ynet ששמירת חוק (במקרה זה - חגירת חגורות בטיחות) קשורה לאיכות התשתיות. עם החינוך והתשתיות ההולנדיים התגובה למבנה הרחובות החדש לא מפתיעה אותי.

[benjah]

חובבנים

http://www.youtube.com/watch?v=QRVtCQ5VT40

[stio]

מנגד, יש מקומות בהם פשוט הקבלן התקמצן על חומרים - לדוגמא בטבעון: כל פעם שאני נמצא שם (ואני נמצא הרבה) אני נדהם לגלות כמה הפסים נמוכים! אני נוסע שם על 60 לפני הפס האטה מבלי ללחוץ בכלל על הבלמים...

 

מעבר לזה קבלו טיפ קטן: יש פסי האטה שפשוט אפשר לעקוף אותם מהצדדים (לדוגמא ביקנעם), ובכל מקרה גם אם לא ניתן לעקוף אז ניתן להיצמד לצד ימין של הפס האטה ולא לעבור עליו ממרכז הנתיב, מהסיבה הפשוטה שהוא יותר נמוך בצידו הימני.

[roiben]

הבעיה היא שמע"צ "עמוסים" בםרייקטים ולכן נותנים את העבודה לקבלן אחר שמבחינתו לפעמים לעשות את העבודה וללכת זה אידאלי ולא מעניין אותו כלכך איך יצאה העבודה

מבחינתו הוא סיים מבחינתו יש הר חדש בכביש

[razmel]

עדכון מהיום.

ערימות חול טריות אחרי פסי ההאטה לכיוון מזרח מעידים על רכב נוסף שדפק את הקרטר.

 

אם חס וחלילה אחרי שהוא עובר - עומר מייד רכב נוסף, או אופנוע, ההמשך ברור לצערנו.

[אמיר שליט]

אומנם קבלנים מבצעים את העבודה, אבל הם מקבלים מפרט מהמזמין כיצד לעשותם.

בסיום העבודה, המזמין אמור לבדוק שאכן בוצע בהתאם להזמנה ולמפרט.

.

[gozal]

היי,

 

לאחרונה יצא לי להיפגש עם פס האטה לא סימפטי בכלל, ממש לא הייתי מוכן אליו והרגשתי שהוא ממש דפק לי את הרכב.

לצערי בארצנו לפני שאתה מגיע לפס האטה אתה לפעמים לא יודע שהוא שם כי אין מחזירי אור.

כל פס בנוי בצורה של איך שהרגישו אותו בוקר השיפוציניקים של העירייה וכמות האספלט שהיה להם אותו בוקר.

כלומר, אם אתה לא מקומי, סביר להניח שלא תדע איך לגשת אל הפסים האלה, ופעם אחת הוא יכול להיות נמוך וסולידי ופעם אחרת הררי ביותר.

 

מישהו מכיר איזה תו תקן יש לזה בארץ?

קצת מוזר לי שבכל מקום זה בנוי אחרת.

[Eily]

תסתכל פה למטה ב"נושאים דומים".

גם אם יש תקן, בהרבה מקומות לא נראה ששמים עליו כל כך, וחבל!

[papikian]

זה המקור העדכני שמצאתי.

הכתבה מאפריל 2010 .

 

הנה ציטוט נבחר מהכתבה:

"בישראל, למרבה הצער, לא נקבע תקן אחיד לפסי האטה. מידות פס ההאטה, גובהו, רוחבו, שיפועיו, החומר ממנו הוא עשוי ואף הסימון והשילוט המתריע לגבי הימצאותו של פס ההאטה, כולם נתונים לשיקול דעתו של המהנדס העירוני במקרה הטוב ושל העובד המבצע בשטח במקרה הגרוע אך הנפוץ. אין אדם או גוף בישראל המפקחים על פסי ההאטה המציפים את רחובותינו בשנים האחרונות".

 

http://www.circle.co.il/%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%A8%D7%9B%D7%91_%D7%95%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99/article_11.html

[Eily]

ואם לנצל"ש:

בן דוד מממזר של פסי ההאטה (השנואים) הוא חריצים בכביש. לפעמים מדובר בחריצים עדינים שמורגשים פחות ופחות עם עליית המהירות (בטוח שהמתלים מרגישים) כמו לפני חלק ממפגשי מסילת ברזל. ולפעמים החריצים מספיקים לתעלת תנינים. אני מדבר בעיקר על מחסום ששופץ לאחרונה ביציאה מכביש 443 לכוון ירושלים בואך צמת גבעת זאב. "בוטקאים" חדשים נוספו, יש פסי האטה נורמליים דווקא, אספלט חדש ואמצעים מתקדמים, אבל פסי ההרעדה האלה, גם במהירות 0, ממש לא סמפטיים!

[Guest Automatic1]

פסי הרעדה אגרסיביים לפניי המחסום מיועדים בדרך כלל לנסות ולפוצץ חומרי נפץ / לגרום לערבוב חומרים נוזליים... לפניי שאתה מגיע למחסום.