חווית הרינג הראשונה שלי

[NMP]

בסופ"ש האחרון ביליתי בנורבורגרינג וחשבתי לשתף אתכם בחוויה.

כמיטב המסורת זה יהיה ארוך ומתיש אבל תהיו חזקים

כדי לעזור לעצמי ולכם זה יהיה סיפור בהמשכים.

 

חלק א' - לקראת הנסיעה

לי ולחבר שלי (השותף הקבוע שלי לקורסי נהיגה) היה כבר הרבה זמן בראש הרעיון שצריך להגיע לרינג.

העניין הוא שזה נשמע כמו מקום מסוכן ומפחיד מדי בשביל ללכת אליו בלי הכנה מתאימה ומלווה מנוסה ברכב (ובצדק) אז זה תמיד נשאר בגדר רעיון.

חיכינו להזדמנות שאיזה חבר עם ניסיון יציע לצאת לשם או משהו כזה והעניין הזה הגיע לפני חודש בערך בפניה של חגי (חגי פארן, מדריך נהיגה שחלקכם בטח מכיר מהמסלול בכוכב-יאיר) לחבר שלי עם הצעה לצאת איתו לסופ"ש ברינג כשהוא מארגן הכל, דואג להכנה מתאימה בארץ ומדריך אותנו ברכב בהקפות שלנו (עניין שהוא ולאון התחילו להריץ לאחרונה).

קפצנו על ההזדמנות והתחלנו להתכונן.

ישבנו עם חגי בכמה מפגשים של סיפורים, חוויות והכנה מנטלית לקראת מה אנחנו הולכים.

במקביל התחלנו לקרוא על המסלול, על הפניות והקווים הנכונים בו (יש כמה מדריכים טובים ברשת) והתחלנו להתאמן ב-playstation (הנורבורגרינג מופיע ב-gran turismo 4) בעזרתו של חגי שתרם מכשירים/דיסקים/הגאים איכותיים (אחרי אכזבה מה-fanatec זכיתי להשאלה של ה-g25 הפרטי שלו ) וכמובן הדרכה.

בשלב הזה התברר שיצטרף אלינו עוד לקוח ותיק ואיתו גם לאון שיתרום את חלקו בהדרכה ויצאנו לסשן לימוד ותרגול לקראת הנסיעה בנס-הרים.

עבודה על קווים, על ניסיון להקביל סיטואציות ותרחישים שונים למה שאנחנו צפויים להתקל ברינג ועל תיאום ותקשורת בינינו כדי שנוכל לזרום יחד ברינג בצורה מיטבית כשאנחנו נוהגים והם מדריכים ממושב הנוסע.

אני בינתיים עבדתי בעיקר על לימוד שמות הפניות והגייה נכונה שלהם בגרמנית רק כדי שהם יוכלו לצחוק עליי כל הסופ"ש ובסוף גם קצת ללמוד ממני .

 

הימים הפתוחים ברינג מפוזרים לאורך השנה בלי חוקיות אמיתית, יום אחד פתוח שעתיים בערב, אחר חצי יום או יום שלם או שבכלל סגור. הכי מבאס ששום דבר לא מובטח לך ולמרות שתכננת חופשה חצי שנה מראש אתה יכול להגיע ולגלות יומיים לפני שהחליטו לסגור את המסלול לאיזה שייח שקנה את היום או שבגלל מז"א הוא לא יפתח בכלל (ולתאונות שסוגרות את המסלול על ימין ועל שמאל עוד נגיע).

הסופ"ש הנבחר הוא קרוב לאידיאלי מבחינת פתיחה: שישי בערב שעתיים, שבת וראשון ימים מלאים.

 

חלק ב' - הגענו. מתי נוהגים ?

זהו, הרגע האמיתי הגיע ואנחנו נוסעים לרינג בחמישי אחה"צ. נוחתים בערב בפרנקפורט, נוסעים למלון המועדף שלהם 5 דק' מהכניסה לרינג והולכים לישון עם לא מעט חששות כי מזג-האוויר מאוד גשום וערפילי ואמור להיות כזה ביומיים הקרובים.

בשישי אנחנו מסתובבים קצת בסביבות הרינג, מציצים על המסלול מבחוץ, מסתובבים במרכז מבקרים, קונים נעלי נהיגה ומעיל של הרינג (למדבקות עוד לא קיבלנו אישור. חגי מתעקש שצריך להרוויח אותן) והולכים לאסוף את הרכבים שנבחרו למשימה.

בעניין הזה הקשבנו לחגי שמאוד המליץ על הסוויפט ספורט stage 2 שמיועדת למסלול עם כלוב וסמי-סליקס ושאר שיפורים רק שלקראת ההגעה שלנו התברר שבשבועות האחרונים ריסקו להם כמה רכבים והם קצת במחסור אז ליום הראשון (הקצר) אספנו קליאו ספורט 197, ביום השני לקחנו גם קליאו ספורט וגם סוויפט אחת (אבל stage 1 כי זה מה שהיה) וביום האחרון התכנון היה לקחת R26.R יחד עם סוויפט אחת כדי שלא יהיה חסר רכב והקפות אם נרצה (נגיע לזה אח"כ).

 

to be continued...

 

ניר

[ליאור קלה]

תאמין לי, זאת דרך לחיות את החיים.

הלוואי עליי סיבוב ברינג

[Ahbarony]

נו? איפה ההמשך? I wanna all the juicy details

[ferrari test driver]

ממש סרט מתח, השארת אותי עם ציפיה לעוד.

 

תאמין לי כל כך הרבה אנשים מסביבי נסעו בתקופה האחרונה לרינג, 6 שנים שאני חולם על היום הזה, ומקווה שבקרוב אני אצליח להגשם אותו .

 

מחכה בקוצר רוח להמשך

[bar72]

נו... אני כבר מחכה לשמוע עוד.

בסוף לא היה סוויפט אז הסתפקתם בזונדה?

[edanj]

איך אמר זוהן: "יא מניאק!"

מחכה להמשך.

 

עידן

[NMP]

חלק ג' - יאללה בלאגן

שעת הפתיחה מתקרבת ואנחנו תקועים בתדריך בטיחות בחברת השכרת הרכבים.

רון, הבעלים של RSR, מריץ קצת דאחקות וסרטוני וידאו (מוחרמים ?) של תאונות ברינג (כמו "7 שניות בנורבורגרינג" - סרטון של שני מקסיקנים יוצאים לדרך עם הנעה אחורית בכביש רטוב. תבינו לבד למה הסרטון קיבל את השם הזה. די מצחיק האמת). אמנם הוא מסתלבט על הנושא ועושה רושם שהוא אפילו יהיה קצת מרוצה אם ירסקו לו רכב (השתתפות עצמית של אלפי או עשרות אלפי יורו שווים את זה כנראה) אבל המסר עובר. אין מקום למשחקים, המקום מסוכן מאוד.

מגיעים למסלול המרוחק כמה מאות מטרים ומגלים שהוא עדיין לא נפתח ומזג-האוויר עדיין חורפי למהדרין.

כריזה לא מובנת בגרמנית וכולם רצים לחמם מנועים. יאללה בלאגן.

נשארה רק שעה וחצי והמוני הנהגים שהגיעו במיוחד מכל העולם לסופ"ש המלא הזה רוצים להספיק כמה שיותר.

אנחנו עולים להקפת הכרות כשחגי נוהג. המסלול מרגיש קצת מוכר מצד אחד, בכל זאת למדנו את הפניות, ראינו מלא סרטונים ושיחקנו שעות בפלייסטיישן אך יחד עם זאת שונה לגמרי. בפלייסטיישן לא מרגישים שהרכב מרחף באוויר לפעמים ובסרטונים לא מרגישים שבפניית פוקסרוהר אתה מסיים ירידה ארוכה וחדה ב-180 קמ"ש (וזה עוד עם רכב חלש יחסית) ועולה בבת-אחת גובה של 30 מטר (שיפוע של 9%) תוך כדי פניה שכל הגוף שלך נמעך לכסא ואיתו גם הלב יורד לתחתונים.

אני זוכר שפעם ראיתי סרטון של מישהו מאבד שם את האוטו בפתאומיות לא מוסברת ומרסק אותו על המעקה וממש לא הבנתי איך הוא הצליח לעשות את זה. בוידאו זאת נראית כמו פניה ממש פשוטה.

אז עם התובנות והפרספקטיבה החדשה שקיבלנו על המסלול מגיע תורנו לנהוג.

עולים על ההגה להקפה שלנו ופחד אלוהים. לא מספיק שאנחנו עולים פעם ראשונה על המסלול הזה, לא מספיק שיש גשם והאספלט רטוב, אתה מרגיש כאילו זרקו אותך באמצע איילון עם קורקינט אחרי שהמשטרה הרגע פיזרה מפגש מהיר ועצבני מהסרטים וכולם בורחים בלי לראות בעיניים ואתה רק מנסה למצוא את היציאה. או את אמא.

אתה מנסה להתרכז בפניות העיוורות שמגיעות בקצב גבוה, לשמור על הקווים ולהקשיב להנחיות המדריך וכל זה כמובן בלי לעוף מהמסלול או לאבד את האוטו אבל כל רגע אתה קולט עצם לא ברור מגיח מאחור ומתיישב לך על הזנב בעצבנות. אתה מנסה לפנות לו את הדרך אבל אז אתה מגלה שיש איזה דפוק אחר חסר סבלנות שהחליט לצלול לך אל תוך הפניה מימין. אתה מעיף מבט על ה-GTR שהרגע חתכה אותך ושומע את חגי צועק "אתה יורד לדשא, תתרכז בנהיגה שלך".

אופס, הגיעה פנייה חדה ימינה אבל בגלל העקיפות אני בכלל לא בקו ואני מוצא את עצמי בקו הפנימי חייב לבלום חזק כדי להצליח להכנס לפניה. בקו הנכון אפשר היה "ליישר" את הפניה וכמעט לא להרפות מהגז. נו טוב, אולי בפעם הבאה.

ירידה ארוכה, מאיצים פול גז, הקליאו כבר מגרדת את המאתיים ואני מנסה ליישר את פניות הנחש שמולי ו...ווווום... מה זה היה ? לא ראיתי את זה מגיע וגם לא היה לי יותר מדי זמן לראות את זה נעלם אבל הרגע חלפה על פני GT3RS כאילו שאני עומד. זה משהו שאתה לא רגיל להתמודד איתו. נשבע לכם שהסתכלתי במראה שניה קודם ולא ראיתי כלום.

במהלך ההקפה מספיקים לעצור אותנו מרשלים עם דגל צהוב 3 פעמים כדי להזהיר מעוד רכב מרוסק בצד הדרך.

הם נופלים כמו זבובים ואתה רק מקווה לשרוד את ההקפה הזאת.

איכשהוא מצליחים לסיים עוד שתי הקפות כאלה והמסלול נסגר.

וואלה, בתוך כל הבלאגן הזה גם התוודענו לראשונה לתחושות האמיתיות של המסלול הפסיכי הזה עם כל שינויי הגובה והזווית שבחיים לא תוכל לקלוט מסרטונים או משחק ב-ps לא משנה כמה תנסה עד שהגוף שלך יחווה על בשרו את כל הג'י הזה.

אבל אנחנו עדיין מנסים להתאושש מהטראומה של התמודדות עם נחיל הרכבים ששטף את המסלול ואותנו.

האינסטינקט האוטומטי שלי הוא מיד לאותת ולפנות את הדרך לרכב המהיר יותר אבל זה מתגלה שוב ושוב כטעות פטאלית. לא בכל מקום ניתן לזוז ולאפשר עקיפה, לפעמים מגיעה פניה עיוורת והמסלול נהיה צר מדי אחריה ואני מקבל צעקות "בחיים אל תתן לעקוף פה, תסיים את הפניה ואז תזוז".

לכל הסיפור הזה לא ממש תרם שהגענו חרמנים על המסלול ועם הרבה בטחון, מה שהוביל לקצב גבוה בהרבה מהרצוי להקפות כאלה ולהרבה מצבים מסוכנים מאוד של כמעט ו...

אי-אפשר גם להיות על המגבלות וגם לצאת פתאום מהקו שלך בשביל לאפשר לרכב לעקוף.

צריך לתכנן ולחשב את הצעד הזה.

טוב, יש לנו עכשיו לילה כדי לעכל ולחשוב איך מתמודדים עם זה ואיך מגיעים מחר מוכנים מנטלית טוב יותר.

 

stay tuned...

 

* גרף של שינויי הגובה במסלול.

* כמה תמונות של חבר שלי עם הקליאו.

[ישה]

הגרף של שינוי הגבהים רק מבהיר לכל זב חוטם את המונח של הגיהנום הירוק.

מחכה בשקיקה להמשך

כבר עכשיו כואבת לי הבטן מכוחות הG' שהופעלו עליך

[NMP]

עוד כמה תמונות שמצאתי מהיום הראשון עם הקליאו

[TIG Motorsport]

אז נהניתם

 

המקום גן עדן לחובבי רכב, וחגי הוא בהחלט האיש הנכון למשימה.

 

תמשיך לכתוב לכולנו

[sronis]

יופי של כתיבה, מחכה להמשך!

 

אגב,

את החבר'ה של ה-7 שניות. לא ממש מקסיקנים, אבל עדיין משעשע (ויש טקסט עם תמונות בלינק למטה).

 

רוני

[Style]

ממש תענוג לקרוא, לדמיין, ואז לראות את התמונות.

 

מחכה לפוסט הבא!

[Tamir_VTR]

צריך הרבה דמיון להבין מה קורה שם אחרי שהמצלמה נופלת.

אבל אבל אפשר לשמוע את התסכול והאכזבה בקול שלהם כשהם מעקלים שהמסיבה נגמרה לפני שהיא התחילה.

 

הם מקסיקנים כמו שאני אסקימוסי.

[NMP]

זה מה שאני צריך לקבל מהבית ?

בסדר, הבנו את הנקודה, הם לא מקסיקנים. לא ממש שמתי לב בכמה שניות שהראו לנו את זה שם.

 

אני מצטער לגבי החלוקה של הכתבה. אין לי כ"כ זמן וזה או זה או לחכות שאני אסיים הכל דבר שייקח הרבה יותר זמן ואולי בסוף בכלל לא היה עולה. ככה אני מחוייב להתאמץ ולסיים את זה.

 

חלק ד' - קצת גשם אז נשברים ?

בוקר. מבט חטוף דרך החלון מחזיר אותנו למיטה. אין לאן למהר, יורד גשם ולא רואים כלום.

ממש יום אידיאלי לנהגי הקיץ המתלמדים מישראל שרק אתמול עברו טראומה במסלול.

אוספים את הרכבים, הפעם יש לנו גם סוויפט ספורט קשוחה בנוסף על הקליאו ספורט של אתמול.

הקפה ראשונה של בוקר מפתיעה אותנו מאוד. אמנם גשום וערפילי אבל מתברר שיש גם פלוסים לעניין. כל החבר'ה עם המפלצות מאתמול מעדיפים לבלות בחניה/במיטה/בבית-קפה עד שיתייבש והתנאים יבשילו לשבירת שיאי מסלול או משהו כזה.

אני כל-כך מתלהב שבאקט לא מוסבר של אומץ (או שפשוט החרמנות גברה על הסבלנות) אני יוצא להקפת סולו בזמן שחגי יוצא לסיבוב עם חבר שלי (טוב שלקחנו שני רכבים). יש לי 3 הקפות מודרכות ברזומה ואני מחליט שעכשיו זה זמן מעולה לראות אם אני גם זוכר לבד את המסלול (להזכירכם, 21 ק"מ עם 173 פניות, רובן עיוורות בזכות שינויי הגובה הגדולים).

לא רע. לא רע בכלל. כמובן שפה ושם אני מוותר קצת על פניות שאני לא לגמרי זוכר מה מסתתר מאחוריהן אבל סה"כ את רוב הפניות אני כבר מזהה מראש.

כרגע אנחנו עם הקפות קצת מהוססות של 11+ דקות על רטוב.

למרות שהמסלול לא עמוס כמו אתמול, התנאים גובים מחיר וכל הקפה נתקלים ברכב אחר שלא הצליח להשאר על המסלול.

לא נתון מעודד במיוחד אם לא נתברכתם במנגנון הדחקה משובח שמצליח לראות את החיוב שבעניין: הם מרוסקים על המעקה ואנחנו עדיין כאן. כנראה שאנחנו עושים משהו בסדר. יאללה, אפשר להמשיך ולהגביר קצב .

מזג-האוויר אמנם משתפר קלות אבל התחזיות האופטימיות ליום שמשי לגמרי מחר משכנעות כנראה רבים מהנהגים שהגיעו לרינג לשמור כוחות למחר.

אנחנו כמובן שמחים לנצל את זה בשביל לעשות עוד ועוד הקפות שאולי לא מאפשרות נסיעה על הקצה אבל כן מאפשרות להתרכז בקווים ובלימוד המסלול.

עם כל הקפה אנחנו מקזזים עשרות שניות ולקראת סוף היום אני כבר מצליח לרדת מ-10 דקות.

עם איזה רכב ? האמת, די מפתיע אבל זה לא מאוד משנה. הזמנים היו דומים על שני הרכבים. את הפער שהקליאו פותחת בישורות עם הכח העדיף, הסוויפט מקזזת בפניות עם סמי-סליקס (הקליאו על צמיגי כביש מקוריים) וקשיחות גבוהה (היא גם הרבה יותר קלה). דווקא ברטוב, הסליקס משאירים את הסוויפט יציבה ובטוחה מאוד בזמן שהקליאו מחליקה כל הזמן.

כמה דקות אחרי ההקפה שלי המסלול נסגר סופית להיום, מוקדם מהצפוי עקב ערפל כבד בחלקים של המסלול.

לא נורא, הספקתי לנהוג 11 הקפות היום ויחד עם הקפות ממושב הנוסע זה מגיע בערך ל-20 הקפות (מעל 400 ק"מ של עליות ירידות וכוחות ג'י חזקים).

הייתי אולי יכול להמשיך עוד קצת אבל אין ספק שהגוף מותש פיזית ומנטלית. יש לי את אותה תחושה מעוכה שמגיעה אחרי יום שלם של רכבות הרים ב-six flags. כיף לא נורמלי אבל הגוף צועק שיש מחיר לכל דבר. אני מקווה שהוא יסתפק באספירין אחד.

 

בהמשך, ההקפה המצולמת היחידה שיש לי היא מהיום הזה, שניה לפני שירדתי מ-10 דקות.

בינתיים תמונות של הסוויפט שלקחנו במקביל לקליאו.

 

[Y.O]

טוב, רציתי לשתף את הפורום המכובד שאוהב רכבים בכל צורה, צבע והספק, בחוויה שעברתי בזמן האחרון. 

 

חברים מקצוענים העונים לשם חגיא וליאון שאלו אותי לפני כמה חודשים האם מתחשק לי לסוע איתם לסוף שבוע ארוך להדרככה במסלול שניקרא nurburgring. לצערי הייתי בנסיעת עבודה כך שאמרתי בחצי פה שכו, תשלחו מידע. לאחר כחודש שהסתובבתי לי בעולם (עבודה! אמרתי כבר?) חזרתי והתקשרתי לחגיא האם ההצעה עדיין אקטואלית. לשמחתי התשובה הייתה חיובית. 

 

לא נשאר זמן רב עד הנסיעה ולכן ההכנות נכנסו בבת אחת להילוך רביעי ומשם ישר לשישי. לגיא ולאון היו קצת בלחץ ואמרו שיש צורך אמיתי בלימוד המסלול ולראות בכלל אם אני כשיר לנסיעה שכזו. הלימוד החל בכתובים שמסבירים על המסלול, הסיבובים, אופי המסלול, קטעי וידאו מ-you tube ואימון ראשוני במספר אזורים בארץ וכמובן grand turismo 4 שמסתבר יש בו את המסלול שבו אנו עתידים לסוע. 

 

כמובן שעבדכם הנאמן קצת מזלזל בהכנות. מה כבר יכול להיות במסלול שאורכו 21 ש״ח עם 160 עיקולים (יש סברות שונות למספר הנ״ל אבל אף אמד לא יורד מ120), מפרשי גובה של 300 מטר בין האזור הגבוהה ביותר במסלול לנמוך שבו, באמצע היער הכולל וקולים עוורים? הרי אני נהג מדופלם ששום דבר לא יכול להפחיד. 

 

לא יודע איך אבל חברי המדריכים החליטו שאני כשיר לנסיעה ומצאתי את עצמי אם לאון מטיחים בכמה נקודות תצפית על המסלול. ללא הכנה מראש (לגיא וליאון הכינו אותי אבל כמו שצייתי לא ממש רציתי להפנים) מכה בי אימת המסלול הזה. לא לחינם הכינוי שלא הוא גיהנום ירוק (או בעגה העולמית green hell). הסיבובים הלא קלים בנוסף לירידות ועליות לא ממש מתונות הכניסו אותי לתחושות מעורבות של אתגר, חשש (אם לא פחד),  והבנה שללא החנה מוקדמת נכונה וללא נווט שמכיר את המסלול הזה אני מוצא את עצמי מהר מאוד במקום לא לי. 

 

לאחר קשיי אגו בלכידות שהמסלול הזה הוא די אתגרי לגילי המתקדם, עליתי עליו עם מדרכי שנאמנים להכרות. עליתי על הרנו קליאו ספורט (שזלזלתי בו כמובן) כאשר לאון על ההגה ואני סתם כנוסע. לא מדרנו זמן אבל אני מניח שסיימתי אותו ב9:30 דקות. ההרגשה כמו ברכבת הרים ואתם יכולים לעשות את החישוב בעצמכם מה היא המהירות הממוצעת. רק תקחו בחשבון שישנם עיקולים שניתן לסוע במהירות 50. אני בטוח שהבנתם שקטעים מסויימים היינו במהירות של מעל 200 קמ״ש. 

 

לאחר השוק, הרגשת האתגר והחשש הפכה ליראת כבוד ללאון ולחגיא (ועוד מספר חברים שמבקרים מדי תקופה את המקום באופן קבוע) אבל יותר מכל, יראת כבוד למסלול עצמו. 

 

שכחתי לציין שהצתרפתי מאוחר לנסיעה שתוכננה ע״י המדריכים עבור שני אנשים מדהימים, עידו וניר. שניהם נהגים מעולים שלמדו והתכוננו ברצינות לאתגר. תוסיפו לזה שהם נהגים טובים מאוד + הדרכה מדהימה של חגיא וליאון וקיבלתם מתכון להקפות מאוד מהירות כשאני משתרך מאחור בזמני ההקפה. 

 

במעמד זה אני רוצה להודות לניר ועידו שהסכימו שאצתרף לנסיעה הזו. בסה״כ אני הייתי הגלגל החמישי. 

 

אוכל להמשיך עוד ועוד על החוויות שעברנו, אבל אסכם ואומר, חוויה מוטורית מטורפת עם כמויות אדרנלין שלא ניתנות לתאו. חובה על כל חובב ספורט מוטורי אבל חובה לסוע עם מדריכים מנוסים ונחמדים. 

 

חגיא ולאון. רציתי לאמר תודה רבה מעומק הלב על ההדרכה הצמודה והמקצועית. בזכותכם ההנאה הייתה מירבית יחד עם בטיחות מקסימלית. אני חושב ומרגיש שלמדתי המון והיום אני נהג קצת יותר טוב ויותר אחראי, שמבין טוב יותר אספקטים רבים יותר של נהיגה ספורטיבית אבל גם מבין יותר את ההשלכות מנהיגה מהירה סתם.  

 

חגיא ולאון, אתם מדריכים מעולים! מקצועית כמובן, אבל גיליתי שאתם עוסקים במקצוע עם הלב. וזה עושה את ההבדל!!! תודה, רבה! על הלימוד והחוויה המדהימה הזו. כל זאת, עד הפעם הבאה - בעונה הבאה!

 

לסיום רק לסבר לכולם את האוזן, שלושתינו (עידו, ניר ואני) ירדנו בהרבה מה10 דקות להקפה. לטענת מומחים כנראה אלו הם זמנים טובים.