צבא ביזיון! לאף אחד לא אכפת משום דבר

[Ivgeni]

היי

 

נתחיל מיזה, שאני חייל טוב, לא עושה בעיות ותמיד עושה את מה שאומרים לי.

לא הייתי ניפקד, לא סירבתי פקודה ותמיד אני ניטחן וסובל בשקט וסוגר על הרבה חרא את העיניים.

 

 

ביום שני, שבוע שעבר הודיעו לי שאני יוצא לקורס, תאסוף תדברים שלך וסע, אמרו לי איזה מסמכים להוציא וביום חמישי נסעתי להקלט לקורס.

נקלטתי בהצלחה בלי שום בעיות. כל המסמכים נמצאים, חתומים ותקינים.

 

היום הגעתי למשמר הנגב, ומתברר שלא יכולים לקבל אותי כי חסר לי מסמך

עד שמצאתי פקס, שמתברר שיש מס' מאוד מאוד מצומצם של כאלה בבסיס, המפקד שלי מודיע לי שהוא לא יכול לשלוח לי את המסמך עד השעה אחת בצהריים. ותנחשו מתי מסיימים את הקליטה לקורס? באחת בצהריים.

 

באחת נשלח הפקס, במשרד של המגד סגרו לי את הדלת בפנים, כי הוא בידיוק שפט מישהו, ובסופו של דבר התברר ששום פקס בכלל לא התקבל.

בכל אופן, החליטו לשלוח את זה במייל לשלישות.

אחרי כמה שעות שהתייבשתי שם, השלישה הודיע לי שהיא שלחה את המייל.

אחרי ששום מייל לא התקבל כבר כמה שעות, התקשרתי שוב, ושוב נאמר לי שהם "עובדים" על זה.

 

 

בסך הכל, ישבתי וחיכיתי מהשעה 10 בבוקר ועד חמש בערב.

עד שפשוט נישבר לי ה*** ונסעתי הבייתה.

המפקד שלי ניזכר להתקשר אלי בשש בערב ולשאול איפה אני. מחר אני חוזר לשם שוב כדי לחכות למסמך האבוד.

 

סתם רציתי לשתף אותכם בהרגשה החרא שיש לי היום.

קרה לכם פעם משהו דומה? איך התמודדתם עם זה?

שבוע טוב.

[אומי5]

ברוך הבא למערכת .

היא דפוקה , מסורבלת ומורכבת מלא מעט טבלים .

אבל מה לעשות במבחן התוצאה אנחנו צריכים אותה .

 

אני מאחל לך מכל הלב שזה יהיה המירמור שלך מהמערכת , חיכית כמה שעות סתם.

 

בכל יציאה שלי לקורס(לא זוכר כמה עשיתי ) חיכיתי כמה שעות, בכל התחיילות למילואים מחכים הרבה שעות לכלום , וגם בכל שיחרור מחכים מלא שעות שמישהו יביא איזה חתיכת נייר .

 

אגב אני מקווה בשבילך שיחליקו לך את זה שחתכת הבייתה .

[Derish]

דברים כאלה קרו אצלנו כל שני וחמישי (חיל האוויר, 2003-2006).

כל עוד לא הכניסו אותך למעצר על לא עוול בכפך, מצבך עוד טוב יחסית.

[Ivgeni]

אגב אני מקווה בשבילך שיחליקו לך את זה שחתכת הבייתה .

 

משיחה עם המפקד מתברר שזה בסדר גמור וכך זה היה צריך להעשות.

אני רק מתחרט שלא הלכתי קודם

[qil]

היה לי כ"כ הרבה מקרים כאלו בצבא...

שהיו אומרים לי תגיע ב8 לכך וכך הייתי מגיע לרוב ב2 בצהריים, רק כדי לגלות שאותו קצין שאמור לקלוט אותי בכלל ביום חופש.

כשהייתי צעיר, הייתי באמת מגיע בזמן, וכל פעם היה אותו סיפור שהייתי מחכה עד הצהריים שמישהו יזיז את הטוכעס שלו לקלוט\לטפל\להתייחס אליי.

 

אבי.

[Uno Turbo]

אוי נו די להתבכיין זה לא יעזור, כולנו עברנו את הדברים האלה בצבא.

לחכות שעות על גבי שעות לכלום, אני כשהגעתי ליחידה החדשה שלי אף אחד לא ידע שאני שם.

רק אחרי כמעט חודש מישהו נזכר לשאול אותי למה אני בלי נשק, בכל מקרה יכלתי גם לא לבוא שנתיים ולא היו יודעים.

אחרי 50 יום עריקות, 65 ימים בכלא 6, ומעל 3 חודשים של "דפוק" אפשר להגיד:

התקופה הכי יפה שיש, אני מאוד נהניתי למרות שירות די מתיש ותקופה לא קלה בלבנון (פלחו"ד 931 של הנח"ל).

בקשר למילואים, הכי כיף בעולם להעביר יום יומיים בשטויות ובהעלאת זכרונות מהמילואים הקודמים!

אני אישית מחכה כל פעם למילואים, וגם הכסף טוב, גם על שישי שבת מקבלים משכורת מלאה למרות שאני לא עובד

וגם לא נשאר לסגור שבתות במילואים.

[אביחי א.]

זה באמת דבר שקורה לכל חייל. אין מצב שאתה מעביר שירות מלא בלי להתקל במצב כזה לפחות פעם אחת. לא צריך להתרגש מזה.

 

זה קורה, זה מבאס אבל אין מה לעשות.

 

UNO Turbo, איזה מחזור גיוס אתה? גם אני הייתי ב- 931. סמ"ח קשר מ- 2001 עד 2003.

[אמיר שליט]

בכל פעם שהייתי מקבל צו לקורס/סיפוח וכד' הייתי מרים טלפון ליחידה הקולטת לברר אם הם יודעים שאני אמור להגיע.

במקרים רבים נאמר לי שאין טעם שאגיע בתאריך הנקוב כי אין מי שיקלוט בפועל זולת קליטה במחשב שהתייצבתי. כדי לחסוך לי נסיעות הציעו לי שאגיע למחרת או כעבור יומיים. הדבר היחיד שביקשו כדי לחסוך לי להגיע זה לפקסס את הצו.

למרות החששות, תמיד נהגתי כך ואח"כ הסתבר שאכן נכון היה לעשות כך.

.

[Eviatar]

זו המערכת של צה"ל תנסה כמה שפחות לקחת את זה אישי, ככה היא עובדת.

בהצלחה בהמשך שירותך ותודה על תרומתך

[TheHunter88]

זו המערכת של צה"ל תנסה כמה שפחות לקחת את זה אישי, ככה היא עובדת.

בהצלחה בהמשך שירותך ותודה על תרומתך

 

תיקון - ככה במזל היא לא קורסת. כי עובדת, היא ממש לא.

[falou]

מה קרה?!

 

קרתה לך אישית תקלה בירוקרטית נקודתית ואתה כבר סוגר את הצבא.

תרים את הראש ותתבגר, לא הכל סובב סביבך וסביב הקורס שלך. חיכית מעשר בבוקר עד חמש אחה"צ. טרגדיה לאומית! אני מציע וועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט כדי שיבררו מי נתן את ההוראה...

[discoTD5]

ייבגני,

תרגיע. אל תתעצבן. ייבשו אותך 10 שעות? אני מכיר אנשים שייבשו אותם שלוש שנים...

עזוב, בין אם אתה עושה משהו מועיל, ובין אם אתה לא עושה כלום, השעון מתקתק באותו הקצב עד לשחרור.

אין לנו צבא אחר. בזכותו אנחנו כאן, ולא שוחים לאמריקה.

יואב

[TheHunter88]

מה קרה?!

 

קרתה לך אישית תקלה בירוקרטית נקודתית ואתה כבר סוגר את הצבא.

תרים את הראש ותתבגר, לא הכל סובב סביבך וסביב הקורס שלך. חיכית מעשר בבוקר עד חמש אחה"צ. טרגדיה לאומית! אני מציע וועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט כדי שיבררו מי נתן את ההוראה...

 

אתה מגזים.

נכון שזה נשמע כמו "אוי אוי אוי", אבל לקרוא לזה תקלה נקודתית זאת המעטה בערך התלונה. עובדה שזה קורה לכל חייל, וכל מי ששירת בצה"ל עבר את זה. משהו במערכת הזאת לא בסדר, וזה ידוע. לא להרבה אכפת מהחיילים, וזה למה זה קורה. מי שיכול לעשות משהו לא רוצה, ומי שרוצה לעשות משהו לא יכול, וזה התוצאה שחיילים מבזבזים את זמנם לשווא.

אז נכון שאפשר לומר "אז מה, אתה בצבא לאן אתה ממהר" ושה"פז"מ דופק בכל מקרה", אבל כשתוקעים חייל 10 שעות סתם, ומראים לו כמה שמים עליו ז' ושהוא כלום, זה גורם לך לתהות למה לעזעזל אתה משרת את הצבא והמדינה הזאת, וזה גורם למרמור וחוסר מוטיבציה גדול מאוד.

 

ולדעתי, זה שאתה מבטל את תלונתו של החייל בהינף יד כזה ובצורה מזלזלת כזו, זה רק מראה שאפילו בחוץ לאף אחד לא איכפת.

[falou]

זו בדיוק תלונת "אוי, אוי, אוי...".

צבא זו לא מערכת שנועדה לשרת חיילים ולא מערכת שנועדה לטפח עובדים. אני לא יודע מי מכם עבד בארגון בינלאומי ו/או גדול, אבל גם שם יש נוקשות, בירוקרטיה וחוסר התייחסות לעיתים לפרט. זה נכון על אחת פי כמה וכמה בצבא, מפני שהוא בנוי במידה רבה על כוח עבודה זמני (משפיע על המיומנות של ומשמעות ההשקעה בכל פרט) ובגלל שרב המשאבים מופנים לאמצעים ופעילויות שיאפשרו לחימה.

 

אז יש בירוקרטיה. אז מחכים קצת. תנסה להיות רס"פ ביחידת מילואים עורפית שמתאמנת פעם בשנה, במקרה הטוב, ולא יושבת בבסיס באופן קבוע, שצריך להפוך חצי בסיס בשביל קצת קרח...

אז הלך יום. ביג פאקינג דיל.

[Ivgeni]

יש הבדל בין ביורוקרטיה, לבין פשוט לא לעשות כלום!

 

סתם דוגמא, אתמול בחמש חזרתי הבייתה, היום בשמונה חזרתי לשם, לחכות למייל הזה.

ישר הודיעו לי שיש להם הפסקת חשמל עד 4 בצהריים.

סבבה, ב9 כבר הייתי באוטובוס לבאר שבע,

מ9 וחצי עד 12 חיכיתי לאוטובוס לשזפון, שעתיים וחצי נסיעה רק כדי שהמפקד שלי יאמר לי,

"עזוב, תחזור הבייתה, מחר תחזור לשם ותנסה להתקבל שוב"

שעתיים וחצי נסיעה לשם, שעתיים וחצי נסיעה חזרה + שעה וחצי באוטובוס מבאר שבע לאשקלון (דרך שדרות ונתיבות, כי אין כבר ישיר).

 

מחר אני חוזר לשם, וכניראה כבר ישלחו אותי חזרה לבסיס כי כבר מאוחר לנסות להתקבל לקורס...

 

בכל אופן, מטרתי העיקרית הייתה לפרוק קצת קיטור אבל בכללי התקוונתי שבמהלך כל החוויה הכיפית הזאת

ניתקלתי בהרבה בעלי דרגות (חלקם בעלי דרגה גבוה וחלקם פחות) ומה משותף עם כולם? כולם שמים ז*ן אחד גדול!

 

אנחנו בצבא!!! איך יכול להיות שלאף אחד בבסיס אין פקס לשלוח את הטופס המיסכן הזה?

ועד שלא נסעתי לשם לבד לקחת אותו שום דבר לא זז.

איך יכול להיות שיום שלם ביליתי באוטובוס ואף אחד אפילו לא חשב שהחייל הזה לא אכל כלום כל היום, הא?

איך יכול להיות שלי הכי אכפת מהקורס הזה, כשבתכלס מבחינתי לשים ז*ן ולא להתקבל.

 

על זה אני מדבר!

ולא על זה שקשה לי, ולא על זה שחיכיתי, אלא על זה שכמו בממשלה שלנו (אבל זה כבר סיפור אחר) כך גם בצבא שלנו,

לאף אחד פשוט לא אכפת משום דבר. מגיעים לעבוד ב9, ב12 כבר ארוכת צהריים, וב5 כבר מתקפלים הבייתה.

אני באמת מופתע איך הצבא שלנו פועל עד היום, ואיך ישראל ביכלל עדיין קיימת עם צבא כזה.

 

שבוע טוב.