רק באמריקה...

[K&N]

>

> > זה היה בסביבות שתים עשרה בצהרים של יום שבת כשעה לפני סגירת העסקים לקראת

> > יציאה לסוף שבוע עד יום שני , במדינת מישיגן בארה"ב.

> > ניקולאס נכנס עם בגדים מהודרים לאולם התצוגה של מכוניות היגואר ברחוב הראשי

> > ג'פרסון והסתכל על היגואר הירוקה, המוכר ניגש אליו ושאלו האם בכוונתו לרכוש

> > את הרכב המהודר, וניקולאס השיב בחיוב. אבל מה המחיר שאל?, והמוכר השיבו,

> > 34,500 דולר, מייד הודיע ניקולאס כי הוא מעוניין לרכוש את המכונית והתיישב

> > לחתימת החוזה, חתם ומסר המחאה מוזהבת לסוכנות על 50 אחוז מהסכום, והיתרה

> > שולמה בוויזה זהב עסקית שנתן ניקולס.

> > תוך כמחצית השעה יצא ניקולאס עם הרכב מהחנות, ומייד נכנס למגרש המכוניות יד

> > שנייה הצמוד לסוכנות יגואר והציע את היגואר למכירה, בעלות של 12,000 דולר

> > במזומן, בעל המגרש שאל את ניקולאס מהיכן הרכב? וזה השיבו והראה לו ניירות כי

> > לפני כרבע שעה רכש אותה מהסוכנות של יגואר הצמודה למגרש.

> > חשדו של בעל המגרש מהקומבינה הביאה אותו להתקשר לסוכנות יגואר, ואלה ששמעו את

> > סיפורו, נבהלו וחשדו כי הצ'ק ואולי גם כרטיס האשראי מזוייפים, ומיידית התקשרו

> > למשטרה, ניידות הגיעו, וניקולאס ביקש שיעזבו אותו וכל מה שעשה היה חוקי

> > ותקין, ואמר להם תתקשרו לבנק שלי ותשאלו.

> > השוטרים ידעו שהבנקים כבר סגורים, לקחו את ניקולאס למעצר, וביום שני בבוקר

> > התייצב עורך דינו של ניקולאס בתחנת המשטרה וביקש את שיחרורו, המשטרה התנגדה

> > וטענה כי ניקולאס רמאי, ועורך הדין התעקש דברו עם הבנק.

> > הרימו טלפון לבנק, שאלו לכיסוי להמחאה, הכל תקין, שאלו לכרטיס האשראי, הכל

> > תקין. ניקולאס שוחרר.

> > מקץ 5 חודשים זכה ניקולאס ב3.5 מליון דולר בתביעתו נגד סוכנות יגואר, מגרש

> > המכוניות, ומשטרת מישיגן בגין מעצר שווא, ופגיעה בכבודו וחירותו של אדם שלא

> > כדין.

[gmb]

וואו!

[.tommy g]

מה אתם אומרים שהיה קורה אילו המקרה היה בארץ?

 

וד"א, אפשר את המקור של הכתבה? אם בכלל יש כזה?

 

תודה.

[K&N]

מה אתם אומרים שהיה קורה אילו המקרה היה בארץ?

 

וד"א, אפשר את המקור של הכתבה? אם בכלל יש כזה?

 

תודה.

 

שלחו לי ב E MAIL אין לי מושג מאיפה זה לקוח.

[ALFA ROMEO]

wwoooww

הבנאדם גאון.........

[Leonid]

גאון גאון, אבל לקח סיכון של 30 אלף דולר !

[דניאל]

גאון גאון, אבל לקח סיכון של 30 אלף דולר !

 

22 וחצי.

 

הוא לא חשב על זה קודם בחיים !!!

אין סיכוי, הסיכונים שהוא לקח :

 

לטבוע - לא תמיד מנצחים.

שהמוכר במגרש ישים לב - מה אכפת לו כל עוד הכל חוקי ?

שהמשטרה לא תעצור אותו.

22 וחצי אלף דולר.

 

בקיצור נשמע לי כשטויות או מקסימום צירוף מקרים.

 

אופציה נוספת הוא רצה באמת לעשות איזה שהיא קומבינה אבל עלו עליו...

 

דניאל.

[LiranAr]

גאון גאון, אבל לקח סיכון של 30 אלף דולר !

 

22 וחצי.

 

הוא לא חשב על זה קודם בחיים !!!

אין סיכוי, הסיכונים שהוא לקח :

 

לטבוע - לא תמיד מנצחים.

שהמוכר במגרש ישים לב - מה אכפת לו כל עוד הכל חוקי ?

שהמשטרה לא תעצור אותו.

22 וחצי אלף דולר.

 

בקיצור נשמע לי כשטויות או מקסימום צירוף מקרים.

 

אופציה נוספת הוא רצה באמת לעשות איזה שהיא קומבינה אבל עלו עליו...

 

דניאל.

 

אם הכל תקין וחוקי וכמובן על שמו איזה קומבינה בדיוק הוא היה עושה?

[Olechko]

אממממ......אני הולך לקנות יגואר

 

זה מה ש*רא במדינה שבא אתה יכול לתבוע כל אחד על כמעט כל דבר....

[razmel]

מזכיר לי מקרה של אדם שביטח אוסף של סיגרים.

הוא עישן את הסיגרים.

הוא תבע את הביטוח על אובדנם.

הוא זכה שכן בפוליסה היה רשום בפירוש שחברת הביטוח תפצה אותו על אובדנם - גם במקרה של אובדנם ב"שריפה".

 

(אין לי את המקור לסיפור).

[RS6]

מזכיר לי מקרה של אדם שביטח אוסף של סיגרים.

הוא עישן את הסיגרים.

הוא תבע את הביטוח על אובדנם.

הוא זכה שכן בפוליסה היה רשום בפירוש שחברת הביטוח תפצה אותו על אובדנם - גם במקרה של אובדנם ב"שריפה".

 

(אין לי את המקור לסיפור).

 

בלתי הגיוני בעליל - זוהי הונאת ביטוח:

הביטוח מבטח אותך ממפגעים שנגרמו ע"י אחרים,

או על ידך בשוגג.

 

ברגע שבזדון פגעת ברכושך המבוטח - הביטוח מתנער מכל אחריות לאובייקט המבוטח,

והרי לך קרחת משני הכיוונים.

גם שלמת ביטוח, גם נשרפו לך הסיגרים.

[Liran_a]

מזכיר לי מקרה של אדם שביטח אוסף של סיגרים.

הוא עישן את הסיגרים.

הוא תבע את הביטוח על אובדנם.

הוא זכה שכן בפוליסה היה רשום בפירוש שחברת הביטוח תפצה אותו על אובדנם - גם במקרה של אובדנם ב"שריפה".

 

(אין לי את המקור לסיפור).

 

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

[אורן 16V]

גאון גאון, אבל לקח סיכון של 30 אלף דולר !

 

22 וחצי.

 

הוא לא חשב על זה קודם בחיים !!!

אין סיכוי, הסיכונים שהוא לקח :

 

לטבוע - לא תמיד מנצחים.

שהמוכר במגרש ישים לב - מה אכפת לו כל עוד הכל חוקי ?

שהמשטרה לא תעצור אותו.

22 וחצי אלף דולר.

 

בקיצור נשמע לי כשטויות או מקסימום צירוף מקרים.

 

אופציה נוספת הוא רצה באמת לעשות איזה שהיא קומבינה אבל עלו עליו...

 

דניאל.

 

אם הכל תקין וחוקי וכמובן על שמו איזה קומבינה בדיוק הוא היה עושה?

 

המחאה מזוייפת , כרטיס אשראי מזוייף ..

 

מכירה ב 13 אלף דולר ..

מזומן ............................

 

13 אלף דולר בכיס , וסלמאט כל טוב

[razmel]

בלתי הגיוני בעליל - זוהי הונאת ביטוח:

הביטוח מבטח אותך ממפגעים שנגרמו ע"י אחרים,

או על ידך בשוגג.

 

ברגע שבזדון פגעת ברכושך המבוטח - הביטוח מתנער מכל אחריות לאובייקט המבוטח,

והרי לך קרחת משני הכיוונים.

גם שלמת ביטוח, גם נשרפו לך הסיגרים

 

הוא טען להגנתו שהוא לא שרף אותם בכוונת זדון. הוא עישן אותם. הם סיגרים. הוא זכה.

 

 

 

 

 

 

 

המחאה מזוייפת , כרטיס אשראי מזוייף ..

 

מכירה ב 13 אלף דולר ..

מזומן

 

למקרה שלא הבנת - הכל היה חוקי.

הוא סמך על זה שהעניין יראה חשוד ושהוא ייעצר, וסמך על זה שיזכה בתביעה, ומראש לקח בחשבון שיאלץ לבלות במעצר שווא.

אם הסוחר היה קונה ממנו - כל העניין היה נפסק.

[Liran_a]

בקשר לאיש אם הסיגרים, ההודעה המלאה כפי שנכתבה בתפוז:

(מסתבר שהוא המפסיד ובגדול מהכל העניין....)

 

 

 

עו"ד מהעיירה שארלוט שבצפון קרוליינה, רכש קופסא של סיגרים נדירים ויקרים וביטח אותם כנגד אש בין שאר הדברים. חודש לאחר מכן, כאשר סיים לעשן את כל חפיסת הסיגרים הנהדרים הללו ומבלי ששילם עדיין את התשלום הראשון עבור פרמיית הביטוח, הגיש העו"ד תביעה כנגד חברת הביטוח. בתביעתו, ציין העו"ד כי הסיגרים אבדו "בסדרה של דליקות

קטנות". חברת הביטוח סרבה לשלם, בטענה ברורה כי האיש צרך את הסיגרים באופן הנורמלי.

העו"ד תבע ... וזכה !!!

בפסיקתו, הסכים השופט עם חברת הביטוח כי טענת התביעה היא חסרת-ערך. אך יחד עם זאת, ציין השופט שהעו"ד החזיק בפוליסת ביטוח מטעם החברה שבה צויינה אחריות כי הסיגרים מבוטחים וכן הובטח ביטוח כנגד אש, מבלי להגדיר מה נחשב כאש בלתי מקובלת, וחייב את הנתבעת לשלם בהתאם לכתב התביעה. במקום לסבול ממהלך ארוך ובזבזני של ערעור, קיבלה

חברת הביטוח את תוצאות המשפט ושילמה 15,000 דולר לעו"ד בגין אובדן הסיגרים הנדירים ב"דליקות".

 

ועתה לחלק המעניין ביותר -

לאחר שהעו"ד פדה את ההמחאה, חברת הביטוח הביאה למעצרו תחת ציון 24 סעיפי אשמה בגין הצתה בזדון!!! כאשר תביעתו המקורית ועדותו במשפט הקודם משמשים כנגדו, הורשע העו"ד בדין באשמת שריפה במזיד של רכושו המבוטח ונגזרו עליו 24 חודשי מאסר וקנס בסך 24,000 דולר.

 

 

 

ועוד סיפור נחמד שמצאתי:

 

 

ישראלי אחד, חבר של חבר של חבר, נקרא לו יוסי כדי שיהיה לי קל, נסע ללמוד

באוקספורד. עכשיו, מן המפורסמות שאוקספורד זו אוניברסיטה שקיימת שמונה

מאות שנה, וסר אייזק ניוטון היה שם בזמנו דיקן הפקולטה לפיסיקה, וכאלה.

אז יום אחד יוסי שלנו יושב בבחינה, שהייתה אמורה להימשך שש שעות (יש שם כאלה בחינות, לא עלינו).

אחרי ארבע שעות מתחילת הבחינה יוסי מרים את ידו וקורא לבוחן.

הבוחן ניגש אליו (הוא כמובן חושב שהסטודנט רוצה לבקש איזה הסבר בקשר לטופס הבחינה, נהלים, או רוצה לצאת לשירותים).

ויוסי אומר לו "אדוני הבוחן, אני רוצה לקבל עכשיו את צלי הבקר ואת הבירה שלי."

הבוחן עונה לו "מה? האם שמעתי צלי בקר ובירה?", "כן", אומר יוסי, "אני מוכן עכשיו לקבל את צלי הבקר ואת הבירה שלי."

"מצטער, אני לא יודע על מה אתה מדבר", עונה הבוחן.

ואז יוסי שולף איזה ספר חוקים מרופט של אוקספורד מלפני כמאה וחמישים שנה

ומראה לו "הנה, יש פה חוק משנת אלף חמש מאות ושלוש עשרה שאומר שכל סטודנט שמשתתף בבחינה שאורכת יותר מארבע שעות,

זכאי לקבל צלי בקר וכוס בירה. והחוק הזה מעולם לא בוטל."

הבוחן מתווכח, אומר שאין אפשרות לקיים את בקשתו של יוסי, ובסוף קורא לממונה עליו.

הממונה מגיע, הם מתווכחים. עכשיו, בריטים זה בריטים, הם מצייתים לחוקים,

ואי אפשר סתם ככה להגיד לא. אבל מצד שני, בינתיים נחקק חוק שאסור להכניס

אלכוהול לאוניברסיטה, וגם צלי בקר זה כבר לא כזה טריוואלי כמו שהיה פעם.

מתנהל מו"מ מפרך, בסוף מתפשרים על המבורגר וקולה. יוסי מקבל המבורגר וקולה, יושב

לו שמח ואוכל בהנאה מרובה, לועס ברעש, משחק עם קוביות הקרח, רוטב אלף האיים

נוזל לו משני צידי הפה, כל הסטודנטים מביטים בו בהערצה כי הוא כזה כלי שזיין

את המערכת.

אחרי הבחינה יוסי חוזר לדירתו, שמח, טוב לב וגאה כמה הוא כלי ואיך שהוא

עשה צחוק על חשבון כמה בריטים מרובעים. אחרי כמה ימים הוא מוצא בתיבת

הדואר שלו מעטפה לבנה מוארכת, ובה הזמנה לבית הדין המשמעתי של האוניברסיטה.

יוסי, כמובן, חושב, שזה כמו בארץ, שלוש דודות שיעשו לו נו-נו-נו, הוא יגיד שהוא יתנהג יפה מעכשיו וילך הביתה.

הוא מגיע לשם ומוצא את עצמו בתוך אולם ענק, עתיק כזה, עם תקרות בגובה שבעה מטרים, עם נברשות ועמודים ותבליטים וכאלה.

יושבים שם קרוב למאה וחמישים פרופסורים, כארבעים וחמש דיקנים, עשרים רקטורים ושלושה לורדים,

כולם בגלימות אדומות ועם פאות אפורות מסולסלות כמו של שופטים בריטים,

ואב בית הדין עם מצנפת שחורה שסימלה בזמנו גזר דין מוות.

והם עורכים דיון בתיק של יוסי ודנים אותו להדחה מהאוניברסיטה על סמך חוק משנת אלף ארבע מאות וחמש עשרה שמעולם לא בוטל,

מכיוון שהוא התייצב לבחינה ללא חרב.