פגיעה בהולך רגל שחצה במקום אסור- שאלה תאורטית.

[erez59]

בכל מקרה, עובר העבירה כאן הוא הולך הרגל, מקסימום אפשר לנסות ולהאשים את פותח השרשור ברשלנות תורמת. מעבר לזה אין שומדבר בתיאור שלו שמעיד לא על נהיגה בקלות ראש, לא על אי שמירת מרחק ולא על נסיעה במהירות מופרזת ולא כל עבירה אחרת (להוציא נהיגה בנת"צ, שאיננה קשורה כלל לתאונה).

 

מעבר לכך, שום טיעון שהעלית איננו רלוונטי למקרה הדנן מבחינה עניינית.

קיבלת ממני תשובה עניינית ומפורטת, אתה מסוגל לטעון נגדה?

בבקשה...

 

קבל את טיעוני, בגוף ההודעה של פותח השרשור, המפורטים אחד לאחד והמסומנים באדום מודגש.

 

 

לאחר מקרה של כמעט, שקרה לפני הרבה זמן, ונזכרתי בזה עקב שרשור אחר בפורום.

 

אני נסעתי בז'בוטינסקי ברמת גן, מול 108, למי שמכיר הכביש תלת נתיבי כאשר הנתיב הימני הוא נת"צ, אבל בדר"כ חסום ע"י רכבים שחונים בחניה כפולה, ןמועד לפוענות ע"י הולכי רגל שחוצים באמצע הכביש.הכותב, מודע לעובדה שהנתיב שבו הוא נוסע מועד לפורענות ע"י הולכי רגל שחוצים באמצע הכביש.

נסעתי בנת"צ לאחר שיצאתי מהרחוב ללא מוצא שמקביל להרצל, והגעתי לקטע שבו חונים על הנת"צ, הכותב, נסע בנת"צ עד שהגיע לקטע שבו חונים על הנת"צ (סיבה שמין הסתם הפריעה לו להמשיך ולנוע על הנת"צ כנגד החוק) (ברור שמדובר בשעות שלרכב פרטי אסור לנוע בנתיב הזה אחרת הוא לא היה מוגדר כנת"צ) ועברתי לאמצעי, אחרי מסחרית גדולה שחסמה כל שדה ראיה אפשרי. מה עושים כשנוהגים אחרי מסחרית גדולה שחוסמת כל שדה ראיה אפשרי? נצמדים אליה falou? או פותחים מרווח גדול יותר שמע אותה מסחרית תבלום בלימת חרום, ואני, שאין לי שדה ראיה בגלל שאני קרוב מידי אפגוש את הטמבון האחורי שלה פנים מול פנים. אחרי כמה מטרים המסחרית בולמת בפתאומיות, יו, איך ידעתי... ראיתי שאני קרוב מדי וכנראה אני לא מספיק לבלום, ואתה רוצה להגיד לי falou, שאין כאן עניין של שמירת מרחק? והתחמקתי בלי לבלום לנתיב השמאלי שהיה פנוי, כאן אני ממש מבולבל, הוא טוען שהיה קרוב מידי ולא הספיק לבלום אבל הספיק להתחמק לנתיב השמאלי שהיה פנוי. מה היה קורה אם הנתיב לא היה פנוי? אולי רוכב אופנוע שהרכיב את אישתו ההרה היו בנתיב שאליו הוא חדר? מה היה קורה אז? הוא היה הורג אותם? או ממשיך ישר לתוך המסחרית הגדולה והורג את עצמו? הרי לפי הודעתו לא היה לו זמן אפילו לבלום. ואני רואה באמצע הכביש הולך רגל שרץ לכיוון האי תנועה הבנויי.

 

בתמרונים מטורפים,איזה תמרונים מטורפים צריך לעשות כשנוהגים במהירות שתואמת את תנאי הדרך? ובמרווחים של סנטימטרים בודדים מהמסחרית וההולך רגל יצאתי מזה.הפעם. הפעם יצאת מזה. זה נקרא "מזל של טיפשים"(מבלי להעליב. ע"ע חתימתו של בני ל)

 

השאלה שלי היא במקרה והייתי פוגע בהולך רגל שחצה במקום אסור, מי היה אשם פה?אתה ורק אתה! לא מדובר על הולך רגל שמעד/קפץ מתחת לגלגלי מכוניתך. כל שאר המכוניות ראו את הולך הרגל חוצה את הכביש והיה להם זמן להאט ולאפשר לו חציה בטוחה למרות שלא חצה במעבר חציה, רק אתה הייתה עסוק בהתחמקויות ובתימרונים מטורפים שהתרחשו במהירות חוקית ותוך כדי שמירת מרחק ואכילת במבה, אהה סליחה, לא אכלת במבה.

במחשבה שניה, אולי היה שם מעבר חציה רק אתה לא ראית אותו כי נסעת קרוב מידי למסחרית גדולה שחוסמת כל שדה ראיה אפשרי?

 

אני נסעתי במהירות חוקית, אבל הייתי כחודשיים אחרי "נהג חדש".

ועכשיו falou, זה מספיק ברור ומפורט?

[V8_וחצי]

לאחר מקרה של כמעט, שקרה לפני הרבה זמן, ונזכרתי בזה עקב שרשור אחר בפורום.

 

אני נסעתי בז'בוטינסקי ברמת גן, מול 108, למי שמכיר הכביש תלת נתיבי כאשר הנתיב הימני הוא נת"צ, אבל בדר"כ חסום ע"י רכבים שחונים בחניה כפולה, ןמועד לפוענות ע"י הולכי רגל שחוצים באמצע הכביש.הכותב, מודע לעובדה שהנתיב שבו הוא נוסע מועד לפורענות ע"י הולכי רגל שחוצים באמצע הכביש. הכביש מועד לפורענות, וזה מה שכתבתי. תלמד לקרוא את ההודעה עד הסוף, ולהפנים לפני שאתה עונה. (פעם ראשונה)

נסעתי בנת"צ לאחר שיצאתי מהרחוב ללא מוצא שמקביל להרצל, והגעתי לקטע שבו חונים על הנת"צ, הכותב, נסע בנת"צ עד שהגיע לקטע שבו חונים על הנת"צ (סיבה שמין הסתם הפריעה לו להמשיך ולנוע על הנת"צ כנגד החוק) (ברור שמדובר בשעות שלרכב פרטי אסור לנוע בנתיב הזה אחרת הוא לא היה מוגדר כנת"צ) ועוד איך הייתי ממשיך, הייתי צריך להיכנס לחניה ב-110 מהמפרץ אוטובוסים, אבל זה לא קשור לשרשור. ועברתי לאמצעי, אחרי מסחרית גדולה שחסמה כל שדה ראיה אפשרי. מה עושים כשנוהגים אחרי מסחרית גדולה שחוסמת כל שדה ראיה אפשרי? נצמדים אליה falou? או פותחים מרווח גדול יותר שמע אותה מסחרית תבלום בלימת חרום, ואני, שאין לי שדה ראיה בגלל שאני קרוב מידי אפגוש את הטמבון האחורי שלה פנים מול פנים. אתה? סביר להניח. אחרי כמה מטרים המסחרית בולמת בפתאומיות, יו, איך ידעתי... וואו! ממש רואה נסתרות אתה... ראיתי שאני קרוב מדי וכנראה אני לא מספיק לבלום, ואתה רוצה להגיד לי falou, שאין כאן עניין של שמירת מרחק? איזה שמירת מרחק אם בדיוק סיימתי מעבר נתיב, והמסחרית כבר בולמת. והתחמקתי בלי לבלום לנתיב השמאלי שהיה פנוי, כאן אני ממש מבולבל, הוא טוען שהיה קרוב מידי ולא הספיק לבלום אבל הספיק להתחמק לנתיב השמאלי שהיה פנוי. מה היה קורה אם הנתיב לא היה פנוי? לא הייתי עובר עליו. אולי רוכב אופנוע שהרכיב את אישתו ההרה היו בנתיב שאליו הוא חדר? מה היה קורה אז? הוא היה הורג אותם? למה לי להרוג אותם? אם נתיב לא פנויי לא עוברים עליו, בדיוק כמו שלימדו אותי. או ממשיך ישר לתוך המסחרית הגדולה והורג את עצמו? הרי לפי הודעתו לא היה לו זמן אפילו לבלום. הנה לך שיעור קצר בהבנת הנקרא: "כנראה" פירושה שלא הייתי בטוח. עכשיו, אתה רואה באיזה מקום שכתבתי חד משמעית שלא היה לי זמן לבלום?

עכשיו הנה לך בנוסף לשיעור תאוריה, והבנת הנקרא, גם שיעור פיזיקה:

מסחרית שכנראה הייתה גם עמוסה, ושוקלת קרוב ל-4 טון צריכה מרחק בלימה גדול יותר משמעותית מרנו קליאו ששקלה פחות מטון עם צמיגים חדשים ובריקסים חדשים, לא כך? וגם אם לא הייתי מספיק לבלום לגמרי, והייתי נכנס במסחרית באיזה 20-25 קמ"ש, הדבר היחיד שהייתי הורג זה אולי את הפנסים שלי. דגש על אולי.

ואני רואה באמצע הכביש הולך רגל שרץ לכיוון האי תנועה הבנויי.

 

בתמרונים מטורפים,איזה תמרונים מטורפים צריך לעשות כשנוהגים במהירות שתואמת את תנאי הדרך? תמרונים מטורפים בשביל לא לפגוע במסחרית שנמצאת מימיני, ובהולך רגל שנמצא באותו הזמן משמאלי. ובמרווחים של סנטימטרים בודדים מהמסחרית וההולך רגל יצאתי מזה.הפעם. הפעם יצאת מזה. זה נקרא "מזל של טיפשים"(מבלי להעליב. ע"ע חתימתו של בני ל) אני כבר מזמן למדתי שאין כזה דבר מזל וצירוף מקרים, יש ניסיון ויכולת טהורה.

ובני ל. הוא חבר טוב שלי, והיחיד שאני מרשה לו לקרוא לי טיפש.

 

השאלה שלי היא במקרה והייתי פוגע בהולך רגל שחצה במקום אסור, מי היה אשם פה?אתה ורק אתה! לפני שאתה רץ להאשים אותי בכל תאונה שהתרחשה בהיסטוריה, כי אני רואה שאתה כבר בדרך לשם, תן לי לשאול אותך משהו- אתה שופט תעבורה? לא? אז פעם הבאה תתנסח בהתאם, או אל תתנסח בכלל. לא מדובר על הולך רגל שמעד/קפץ מתחת לגלגלי מכוניתך. כל שאר המכוניות ראו את הולך הרגל חוצה את הכביש והיה להם זמן להאט ולאפשר לו חציה בטוחה למרות שלא חצה במעבר חציה, רק אתה הייתה עסוק בהתחמקויות ובתימרונים מטורפים שהתרחשו במהירות חוקית ותוך כדי שמירת מרחק ואכילת במבה, אהה סליחה, לא אכלת במבה. אתה גם קורא את מה שאתה כותב? כי לא נראה לי שאתה יודע כמה שטויות כתבת במשפט אחד.

במחשבה שניה, אולי היה שם מעבר חציה רק אתה לא ראית אותו כי נסעת קרוב מידי למסחרית גדולה שחוסמת כל שדה ראיה אפשרי?

אל תחשוב, כי במקרה שלך זה באמת מזיק לבריאות.

ומעבר חציה לא היה שם.

 

אני נסעתי במהירות חוקית, אבל הייתי כחודשיים אחרי "נהג חדש".

 

עכשיו ילדים, בואו נראה מה למדנו היום,

- דוד ארז לא יודע לקרוא עד הסוף,

- דוד ארז לא מבין את מה שקורא כי הוא לא קורא עד הסוף,

- דוד ארז צריך קורס ריענון תאוריה,

- דוד ארז צריך קורס ריענון פיזיקה,

- דוד ארז יכול להיות מגדת עתידות.

 

זהו להיום, הכיתה משוחררת, ונתראה ביום ראשון.

 

אני מניח שאתה בחור צעיר(חודשים אחרי נהג חדש)

צעיר, ומהמקרה כבר עבר די הרבה זמן, וזה גם כתוב בשורה הראשונה בהודעה המקורית, ולצורך העניין 4 שנים.

 

יש לך עוד שאלות?

או שאתה מוכן כבר להודות שאתה טועה?

 

וכמובן שאין באמור כדי לפגוע, אבל אתה דורש את זה.

ו- falou, שוב תודה.

[falou]

ועכשיו falou, זה מספיק ברור ומפורט?

 

אני לא מסוגל לקרוא טקסט צבעוני.

תתייחס בבקשה למה שכתבתי אני. אני חושב שהצלחתי לבדל את העובדות מתיאורי הטבע.

[wil]

אם היתה חו"ח פגיעה בהולך הרגל במתווה שנדון כאן - לדעתי המשטרה היתה בכיף מגישה כתב אישום מפואר עם "נהיגה בקלות ראש", "אי שמירת מרחק", "נהיגה תוך סיכון עוברי דרך" ועוד ועוד

 

אבל זה לא אומר שכל העבירות האלו היו באמת מחזיקות במבחן בית המשפט.

 

לפי מה שקראתי פה:

 

1. לא בטוח אם יש עבירת נת"צ. כשפונים ימינה תמיד מבצעים פניה הדוקה גם אם זה לתוך נת"צ. אחרי סיום הפניה יש לעבור לנתיב הרגיל מיד כשאפשר.

 

גם אם היתה פה עבירת נת"צ - אין לזה שום קשר למצב המסוכן שכמעט הביא לתאונה.

 

2. עבירת מהירות לא נראה לי שאפשר לייצר כאן. אפילו לא "מהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך".

 

3. אי שמירת מרחק - אולי. אם היה בולם ונכנס במסחרית, אז בהחלט כן.

אבל במקרה כאן הנהג חשב (אולי בצדק אולי לא) שאין לו מספיק מרחק, ונקט פעולה חלופית לבלימה - מעבר נתיב.

 

סיכום: אולי אפשר להאשים כאן באי שמירת מרחק, אבל גם אם כן, האשמה לתאונה היא תורמת בלבד והולך הרגל, שחצה במקום אסור וגרם לנהג המסחרית לבלום בלימת חירום - הוא האשם העיקרי.

 

 

הסיכוי לכתב אישום פלילי נגד הולך הרגל קלוש, ההנחה היא שזה שהוא נדרס זה עונש מספיק גדול. לא יודע אם זה צודק אבל זה המצב בד"כ.

 

לגבי תביעה אזרחית - בהחלט ניתן לתבוע אותו על נזקי רכוש שנגרמו בתאונה, השאלה היא אם תביעה כזו תתקבל וזו כבר שאלה לעורכי דין מנוסים.

לדעתי עדיף להגיע איתו להסדר שישלם לך את ההשתתפות העצמית של הביטוח שלך ולתבוע את הביטוח וזהו.

[erez59]

שכל כניראה לא צברת במהלך 4 השנים שחלפו מאז המקרה שציינת, כך שמין הסתם השתמשת במצבור המזל שלך ומזל זה דבר שבסופו של דבר נגמר, וכאין שכל ואין מזל אז מתרחשת התאונה וכשזה יקרה ישארו לך רק רגשות האשמה איך לא הקשבת לאדם הרבה יותר מנוסה ושקול ואחראי ממך. אבל אז זה כבר יהיה מאוחר מידי, כי כמו שאמרתי באחת מההודעות הקודמות: את הגלגל אי אפשר להחזיר אחורנית ובתוצאות רק אתה תצטרך לשאת, לא אני ולא falou.

[falou]

כל ערימות המילים המתלהמות הנ"ל לא משנות את העובדה שבמקרה דנן אין שום דבר שמצביע על יותר מאולי רשלנות תורמת מצד פותח השרשור. אולי.

למה, כבר הסברתי, ומעניין למה אתה ממשיך להתעלם מהטיעונים הנ"ל.

[erez59]

כל ערימות המילים המתלהמות הנ"ל לא משנות את העובדה שבמקרה דנן אין שום דבר שמצביע על יותר מאולי רשלנות תורמת מצד פותח השרשור. אולי.

למה, כבר הסברתי, ומעניין למה אתה ממשיך להתעלם מהטיעונים הנ"ל.

בגלל הסיבה הפשוטה שהטיעונים שלך מעבר למה שכתבתי לא שווים היתייחסות נוספת. (לא אתה לא שווה התיחסות נוספת אלא טיעוניך). חבל שאתה טכנית לא מסוגל לקרוא צבעים. אולי אם היית קורא את התגובה המפורטת שלי שורה בשורה ואחר כך את התגובה לתגובה שלי מצד פותח השרשור היית מבין שאני צודק בטענותי מצד אחד ורואה בדיוק איזה נזק אתה גורם בעקיפין לפותח השרשור בזה שאתה מחזק את דעתו שהוא גאון הדור בנהיגה.

המשך ההודעה בה"פ.

ארז

[falou]

הקפיצה שלך למסקנות היא שלך בלבד.

פותח השרשור שאל שאלה "מי אשם" והתשובה היא "הולך הרגל".

 

התשובה שלי לתגובה הראשונה שלך עדיין ללא מענה, ואתה יודע מדוע. כי אין לך טיעונים.

מבחן האשמה איננו מבחן התוצאה אלא מבחן ההתנהגות הסבירה, ואין שומדבר במה שהכותב תיאור שמצביע בוודאות על נהיגה באופן לא סביר.

[erez59]

הקפיצה שלך למסקנות היא שלך בלבד.

פותח השרשור שאל שאלה "מי אשם" והתשובה היא "הולך הרגל".

 

התשובה שלי לתגובה הראשונה שלך עדיין ללא מענה, ואתה יודע מדוע. כי אין לך טיעונים.

מבחן האשמה איננו מבחן התוצאה אלא מבחן ההתנהגות הסבירה, ואין שומדבר במה שהכותב תיאור שמצביע בוודאות על נהיגה באופן לא סביר.

כנראה הבעיה שלך היא לא רק באי יכולת לראות צבעים אלא גם באי יכולת לנתח מצב. אתה מתעלם משרשרת של ארועים שהביאה את פותח השרשור למצב של כמעט תאונה עם הולך הרגל, רק בגלל שהסטטיסטיקה אומרת לדבריך שב 75% מהמקרים הולך הרגל אשם. הבעיה בחקירות תאונה מהסוג הזה שאי אפשר לקבל עדות מהולך הרגל שברוב המקרים לא ראה מה פגע בו, ולכן חוקרי התאונה בודקים רק את השלב האחרון לפני התאונה שבו רכב פגע בהולך רגל שהתפרץ לכביש שלא במעבר חציה. במקרה של פותח השרשור זכינו לתאור מקיף של הדקות שלפני הכמעט תאונה ובהן כל בר דעת יכול לראות ולספור את טעויותיו של פותח השרשור. אני מעדיף לסיים את חלקי בשרשור הזה לא מכיוון שאין לי טעונים אלא מאחר ולא משנה באיזה צבעים אני אצבע אותם אתה ממילא לא תוכל לראותם. אתה נעול בתוך האמת שלך בטוח בצידקתך. שיהיה לך לבריאות, אני את חלקי בשרשור הזה סיימתי.

[falou]

כנראה הבעיה שלך היא לא רק באי יכולת לענות לטיעונים שהוצגו בפניך אלא גם באי יכולת לנתח מצב. אתה מתייחס לשרשרת האירועים שהביאה את פותח השרשור למצב של כמעט תאונה בראייה של מי שיודע מה תהיה התוצאה ומפרש את האירועים על מנת שיתאימו לתזה שלך. הבעיה בחקירות תאונה מהסוג הזה שאי אפשר לקבל עדות מהולך הרגל שברוב המקרים לא ראה מה פגע בו, ולכן חוקרי התאונה בודקים רק את השלב האחרון לפני התאונה שבו רכב פגע בהולך רגל שהתפרץ לכביש שלא במעבר חציה. במקרה של פותח השרשור זכינו לתאור מקיף של הדקות שלפני הכמעט תאונה ובהן כל בר דעת יכול לראות שהתנהלותו היתה סבירה לחלוטין והתנהגות הולך הרגל היא שיצרה את מצב החירום. אני מעדיף לסיים את חלקי בשרשור הזה לא מכיוון שאין לי טעונים אלא מאחר ולא משנה כמה אפרט אותם, אתה נעול בתוך האמת שלך בטוח בצידקתך. שיהיה לך לבריאות, אני את חלקי בשרשור הזה סיימתי.