אם יש גן עדן - הגרסה המוטורית. 10 מחשבות על פסטיבל המהירות של גודווד 2023

[קרמבו]

בשבוע שעבר הגשמתי משאלת לב של שנים והגעתי לקרקס המטורף שנקרא "פסטיבל המהירות של גודווד". חוויה שממנה חזרתי פיזית, אבל חתיכות ממני נשארו אי שם במדשאות הענקיות ובסככות המכוניות. את הכתבה על הרשמים מהביקור אפשר לקרוא בוואלה, אבל אני מרשה לעצמי לחלוק דווקא עם הגולשים פה מחשבות שהן יותר ממוקדות קהל יעד. חלקן סובייקטיביות חלקן הן פשוט תאור של מצב נתון, אבל אם יורשה לי, בהחלט ראויות לדיון. 

אז הנה, כמה מחשבות של אחרי:

1. תרבות מוטורית היא קודם כל תרבות - לא רוצה להישמע כמו מקונן נהי ובכי על הקהל הישראלי וחלילה להוציא לעז על עמישראל (החלופות מסביב, כך שמעתי, לא משהו...). אבל עוד הרבה לפני המוטוריקה, מה שהדהים אותי שם היה האופן בו המון אדם פשוט יודע להכיל אירוע כזה בשלווה. אין דוחק (ואני מסייג - ביקרתי בחמישי, "יום חלש" יחסית להערכתי כמה עשרות אלפי אנשים), אין התגודדות, אנשים יוצאים מגדרם כדי לשים לב שאם מישהו מצלם ללכת סביב, מתנצלים אם נראה היה להם שהם עברו בנתיב שלך, המתינו בסבלנות בתורי ענק לשאטלים, בדרך לדוכני המזון, בעמידה בצד המסלול. ואם אני צריך לאבחן נכון זה קרה בגלל שכל האווירה הכללית הייתה של "תנשמו, הכל בסדר" לא היה כרוז בקולי קולות, לא הסתובבו ודחפו פליירים, לא הוליכו את הקהל כמו עדר בהמות במסלול קבוע מראש (אוטומוטר... אהם.. אהם...). אולי משהו בכבוד הבסיסי לכך שהם בעצם מתארחים בחצר הקדמית של מישהו (במקרה הזה הלורד מארץ'), גרמה להתנהלות הרגועה.

 

2. החגיגה מתחילה בחוץ - עוד לפני הסככות, לפני שדרות הפאדוקים והמתחמים יש את החניות הציבוריות של האירוע. אני לא ראיתי סדרנים או שומרים במקום, אבל מבט מהיר במגרש החניה לא רק מועך לך את הלב עם הדברים שעומדים שם (מתישהו מפסיקים לספור אסטונים, לוטוסים, יגוארים קלאסיות, למבורגיני, פרארי, TVR, RUF, מורגנים, קייטרהאם, מקלארן, בנטלי ומיני-מוק אחד) אלא גם בסדר המאורגן כמו מעצמו שזה נעשה בו. יש שורה ויש מרחק בין המכוניות שמאפשר פתיחת דלת וכשנגמרת השורה עוברים לבאה אחריה וזו שאחריה ואם אלו נגמרות אז למגרש השני גם אם זה אומר ללכת חצי קילומטר. והדבר היחיד שמסדר שם הכל הוא חוט סס"ל שמסמן "עד כאן". אז נכון שלפי המכוניות מי שחונה שם הם האנשים שכנראה שילמו המון כסף על הזכות הזו, אבל לא על זה רציתי לדבר, אלא על מה שקורה בין המכוניות, כי מכיוון שכל המקום פתוח יחסית יש כל הזמן תנועה בין כלי הרכב ואנשים עוברים ליד המכוניות, ועוצרים, מצלמים מצביעים, מדברים - אבל אף אחד, אף אחד לא נוגע, לא נשען על החלון לראות מה יש בפנים, בטח לא נשען או יושב על המכונית. 

 

3. נכסי צאן ברזל מברזל - אני חזרתי מגודווד עם שתי תחושות מנוגדות, מצד אחד חוויה חושית מדהימה ומצד שני תחושת החמצה יוצאת דופן. משהו באירוע הזה מחייב לפחות יומיים בו, לפחות. הרגע הזה שבו משתרעת לפני שורה ארוכה של כמעט כל מכונית גרנד פרי של לוטוס (שחוגגת פה כמו המסלול וכמו פורשה - 75 שנים) מהלוטוס 12 וה-16 מסוף שנות ה-50 (לא צריך מומחיות יוצאת דופן - הן פשוט אלו עם המנועים מלפנים) והלאה בירוק מירוצים בריטי וצהוב שלהן ועד ה-78 השחורה-זהובה ומדבקות ה-JPS שהציגה לעולם הפורמולה 1 את האפקט הקרקעי על הכנפיים הענקיות שלה והעיניים מרצדות לאחת צהובה עם הכיתוב CAMEL, אתם יודעים של מי... ומהעבר השני פתאום שומעים שאגה של מנוע V8 אמריקני ומגלים שהוא יוצא ממכונית קאן אם בכתום התנתקות מגוש קטיף של מקלארן וגם היא אחת מעוד ועוד מקלארנים כתומות מסביבי והן הופכות לאדום לבן של מרלבורו. ופתאום יש צמרמורת, כי מי שגדל באייטיז יודע לחפש בתוך מכונית כזו קסדה צהובה עם פס ירוק אתם יודעים של מי... ולרגע אחד מבזיקה ההכרה, שגם אתם יודעם מי - עבר מלוטוס למקלארן. אז למה החמצה? כי כל האירוע הזה נמשך אולי דקות ספורות וזה רק המוח אחר כך שמשלים את הפרטים שראיתי ומשאיר אותי לחשוב על מה שפספסתי.

 

4. 24 שעות? בזה?! - בשורה אחרת עומדות כמה מהאגדות הגדולות של מירוץ 24 השעות של לה מאן, הן, כמו כל המכוניות פה הולכות להניע ולתת בגז במעלה הגבעה כאילו זו שוב שנת 1925 והלוריין-דיטריך הכחולה הזו מתחרה על התואר ותראה לבנטלי 3 ליטרים שעומדת כמה מכוניות הצידה ממנה מה זה! וליד הלוריין יש את הבנטלי SPEED SIX שניצחה ב-1929 ומכיוון שאפשר לגשת למרחק נגיעה מהמכוניות אני מציץ פנימה וחושב שני דברים: 1. מישהו ישב בתוך התופת המכאנית הזו שעות על גבי שעות ונהג את הטרקטור הזה מול שמש שוקעת, לילה גשום, זריחה, הקפה אחרי הקפה. 2. וואוו, זה ממש נחמד פה כל הגימורים האלו, כלומר, יחסית למכונית מירוץ (ואז אני נזכר שהימים ההם היו שונים מאוד, וברוב המקרים היו אלו נהגים פרטיים שפשוט הופיעו למירוץ עם המכונית שלהם). ופתאום אני נתקל בחיה שלא חשבתי שאני אראה במציאות - הקאדילק "לה מונסטר" - שזה לא ממש היה השם המקורי שלה אלא כינוי שהודבק לה על ידי הצרפתים לפני המירוץ ב-1950, עם משחק המילים של לה מאן בתוך השם והעובדה שהיא הייתה (ונותרה) חתיכת דבר מכוער, אלא שהנהגים שלה דווקא חיבבו את הבדיחה וציירו אותה על גוף המכונית מתחת לדגל ארצות הברית. אגב, מקרר גלידות על גלגלים או לא, היא סיימה במקום ה-11 מתוך 29 - לא רע. אגב, כמה היא משבשת תשומת לב? רק בדיעבד שמתי לב שהיא חנתה ליד יגואר D טייפ - תחושת החמצה או לא?

 

5. צחקו עליהן, הן צוחקות על כולם - ומול כל השמנה והסלתה האירופית אנינת הטעם, בפינה עמדו להן הסככות של מכוניות הנאסקר - עוד סבב שחוגג השנה 75 - בואנ'ה, משהו טוב עבר על העולם ב-1948, רק אומר, זו הייתה שנה טובה להתחיל בה דברים... ואפשר באמת להתייחס אליהן בזלזול, למרכבים המנופחים והגרוטסקיים, ל"פנסים" שהם בעצם מדבקות, לגיאומטריה המוזרה שלהם וכל המבנה ההנדסי המעוות של אלו שמשתתפות במירוצים האובאליים כולל מיכלי דלק מוזרים ומנגנון הזנת דלק שעובד הכי טוב תחת עומסי G. אבל כאשר זה מגיע לבידור - עם כל הכבוד לפורמולה 1, ו-DTM, ראלי וכל היופי הזה - נאסקר יכולה ללמד אותם דבר או שניים באיך נראית ההצגה הכי טובה בצד הזה של קו מייסון דיקסי (קו דימיוני שהפריד בין מדינות הצפון ובין הקונפדרציה של הדרום). ולראות את המכוניות האלו עם הצלקות, עם החלקים שמחוברים בניטים, מרווחים בין פאנלים שאלוהים ישמור מה עושים לאווירודינמיקה, צביעה שמראה מה היה קורה אם סטיבן הוקינג היה בוחר בקריירה בתחום דיגום רכבי מירוץ במקום פיזיקה, כמות מדבקות שהיא כמו סיור מודרך בתוך הראש של ילד עם הפרעת קשב וריכוז ואם כל זה לא מספיק אני מציץ מתחת למכסה המנוע של הדודג אוונג'ר של בובי לבונטי ויש שם קרבורטור - וזו מכונית מ-2007 ריבונו של פתח תקווה! אבל אתם יודעים מה? למי שראה את הקמארו הכחולה עם ג'ייסון באטן מאחורי ההגה בלה מאן השנה, עושה שישו ושמחו לכל הבלרינות העדינות מסביב - צוחק מי שצוחק אחרון. 

 

6. פורשה, מה אפשר לומר - הפסטיבל השנה עם כל חגיגות ה-75 של כל כך הרבה יצרניות וסדרות מירוצים הוקדש לפורשה. וככל שנצברו קילומטרים מתחת הרגליים וככל שעברתי בין התצוגות של כל המכוניות שהם הביאו ישר מהמוזיאון (תזכורת לגבי זה תגיע בסוף) קלטתי משהו עליה - ותעזרו לי פה אם אני מפספס משהו - אבל למיטב ידיעתי אין שום יצרנית עם מנעד כל כך רחב של הישגים מוטוריים בכל כך הרבה ענפי מירוצים - סיבולת, פורמולה 1 (או.קיי, שם לא ממש), ראלי, דקאר, כבישים פתוחים (קאררה פאנאמריקנה סטייל), GT, לה מאן ועוד. וכל זה כאשר ברוב המכריע של ההיסטוריה שלה היא הייתה יצרנית של מכונית אחת - ה-911. אגב, איך אתם אומרים 911 (תשע מאות ואחת עשרה) או 9-1-1 (תשע, אחד, אחד)?

והתזכורת לגבי המוזיאון. אז נשלפו מהמוזיאון או לא, כל אחת מהמכוניות האלו מה-365 GMUND SL ועד ה-936 של ג'קי איקס ודרק בל - כולן נסעו כמו נינג'ות מטורפות. רק אומר מה עושה היצרנית הזו כדי לשמר את ההיסטוריה של במצב טיפ טופ - אגב הן גם נראות ככה. 

 

 

7. המחלקה המסחרית - עבורי זה היה ביקור ראשון בגודווד, אבל לא היה צריך לתחקר שועל פסטיבלים וותיק כמו אוהד אלגוב (יאשה והפצפוצים כפי שהוא מכונה כאן) כדי לדעת שזה לא תמיד היה ככה. אבל כמות הביתנים הענקיים והתצוגות המושקעות שהרימו פה יצרניות כמו לוטוס, יונדאי (גילוי נאות, הייתי אורח שלהם לרגל השקת האיוניק 5N), פולסטאר, MG, ב.מ.וו, פירלי, טסלה, פורד, מיני, מזראטי, רנו, לנד רובר ועוד ועוד - אומרים דבר אחד - העסק ממוסחר עד מעל הראש. מה שכן, ופה זו נקודת זכות גדולה מאוד למארגנים, כל היצרניות והפעילות שלהן הייתה תחומה לצד אחד של האירוע עם אפשרות קלה מאוד לחלוף דרך זה למה שהיה מעניין באמת. כי אף אחד לא בא לפה כדי לראות את הפורד אקספלורר כאשר מעבר לכביש יש איזה 7-8 פורד GT40. יהיה עצוב לראות את העסק הזה הולך ומשתלט על האווירה הכיפית והנינוחה שיש פה למרות האינטרסים הכלכליים. אני יודע, אני כאיש מדיה לוקח חלק במערכת הזו, אבל זה היה צורם מאוד, הלוואי שזה יתמתן בעתיד.

 

8. חילופי משמרות - כחלק מהאירוע, מופעי "טיפוס הגבעה" הם חלק בלתי נפרד ממה שקורה פה. אחת לכמה זמן ולאורך כל היום מוזנקות המכוניות בזו אחר זו במעלה הגבעה, על הכביש שחוצה את מתחם הפסטיבל. אין לי שום דרך לתאר באופן שיעשה צדק עם החוויה המוסיקלית הזו. שימו ביוטיוב סרטונים משם וגם אז זה לא יהיה זה. איך באמצע משפט לחבר קורעת שאגת חיה פצועה עם 12 צילינדרים את האוויר, מרעידה אטומים בתדר שגורם לכולם לנהור אל עבר ערימות החציר שתוחמות את המסלול. ועדיין, אחת לכמה זמן מגיע צליל אחר, איזה תדר שונה, זמזום-נהמה שלא דומה לכלום, פתאום שומעים יותר את הצמיגים חורקים - אלו החשמליות והיו המון המון מהן השנה - חזקות, מהירות כמו שד, טסות בקצב לא נתפס על המסלול - מסמנות "אנחנו העתיד, ולא מעניין אותנו אם נעים לכם לשמוע את זה". אבל בניגוד לאווירה הכללית של התנגשות הציביליזציות בין חובבי הבנזין ומעריצי החשמל - פה זה לא קורה, יש פה איזו ג'נטלמניות לא של עלייתן של אלו וסילוק אלו. אלא של העברת מקל, של המון המון כבוד למקום, למורשת, לצבע ולתפקיד שהיה ועדיין יש למכוניות האלו בפסיפס המוטורי.

 

9. גבוה-נמוך-שמח! - היו שם הכל מהכל, מהסובארו GL המטורללת של קן בלוק ועד אריסטוקרטיית בוגאטי בולין (ככה קוראים לדבר הזה?), אבל כולן שם ביחד, אין שום תפסנות תחת, הכל מעורבב. מפלצות גרופ B כמו לנצי'ה S4 בצוותא עם קמארו ZL1, סבסטיאן פטל נותן הופעה עם הווילאמס של נייג'ל מנסל, מחליף כיפים עם סיר ג'קי סטיוארט, מכירות פומביות עם מכוניות בשווי כולל של חצי רעננה ליד דריפטרים. והשמח הזה גם עשה לי טוב בזה שיסלחו לי כולם, אבל האיזור שנקרא "סופרקאר פאדוק" היה הדבר הכי משעמם בכל הפסטיבל. כאילו 10 קבין של פלצנות ירדו על גודווד - 9 מהם לקחו ההייפר קארס. אני בטוח שלקונינגסאג מלא טכנלוגיה שהם גנבו מחייזרים ושהפרארי KC23 היא מה זה מתקדמת וגם הפינינפארינה בסטיסטה והרימאק נבארה וה-AMG ONE והרולס רויס ספקטר שמזמן לא ראיתי כל כך מעט טעם בכל כך הרבה מכונית - כולן טובות באופן מסחרר (אגב, אשמח לנהוג בהן, אם מישהו מכיר מישהו) - אבל איפה הן ואיפה האפיל המטורף של פורשה 935 מ-1976 - לא רואה אותן ממטר. 

 

10. מה, כבר נגמר? - זהו, נגמרו לי 10 הנקודות ובמחברת שלי יש לפחות עוד 20, על הרגע שנגעתי בתאוות בשרים (ובהסכמה) בפיג'ו 205 T16 , שהפרחתי נשיקה ללנצ'יה HF אינטגרלה, שקצת לחלוחית התגנבה מול הסובארו של קולין מקריי ושעם קצת פחות עכבות מוסריות הייתי נמלט עם האסקורט RS1800 של ארי ואטאנן משם. ולכן אין ברירה, כנראה שאצטרך לחזור לשם שוב, ושוב, ושוב, ושוב, ושוב, ושוב. 

[discoTD5]

איפה כפתור דיווח על תוכן לא ראוי? 

זה מקומם ומרגיז שבגללך (אני מניח שבפרק הקרוב של 'דרייב' אתה ושני הנודניקים תדברו על זה), עכשיו צריך לפתוח 'חסכון לכל ילד מבוגר' כדי להתייצב שם בשנה הבאה. 

[YNV]

הטקסט כל כך מגרה את הדימיון, שהתמונות בסופו הן רק בונוס.

תודה קינן!

[yohai71]

הפסטיבל הזה נהיה פשוט מפלצת, שזה טוב ורע;

 

מצד אחד (נכון להיום על כדור הארץ) אין שום אפשרות לראות ריכוז כל כך גדול של קלאסיקות מרוצים במקום אחד. אני זוכר שבשביל לראות את מכוניות המירוץ של פורשה הייתי צריך לנסוע למוזיאון (הישן) שלהם בשטוטגארט, בשביל אוסף המקלארנים והווילאמסים הייתי צריך להגיע לדונינגטון, ל-Grand Prix Collection (שגם כן נסגר ונמכר). שלא לדבר על אוסף Rosso Bianco המדהים שהיה ליד פרנקפורט. אז כל זה מרוכז בגודווד, וכולל גם את הנהגים שבמקור נהגו במכוניות בזמנם.

 

מצד שני, כמו כל אירוע שעולה על גדותיו, גם כאן יש התמסחרות ואיבוד ה"תמימות", כגון מחירי כרטיסים לא שפויים וכמויות של אנשים, כמו גם מחירי לינה בסביבה שעלו יותר מהר מהמדד... כל זה צפוי ומובן, אבל לא נעים במיוחד.

 

ובכל זאת מומלץ לכל מי שספורט מוטורי (במיוחד קלאסי) זורם בעורקיו. אני הייתי עוד כשהעסק היה מרשים אבל עדיין לא מפלצתי, ב-1997. בזמנו, זה היה הגודווד ה"רטוב" הראשון (מאז ההתחלה ב-1993) וגם זה לא הפריע להתרשם מערימות של רכבים, שעם יד על הלב, צילמתי מבלי לדעת מה אני מצלם. הנה פלייליסט של שלושה סרטונים:

 

 

והנה כמה תמונות מאותו אירוע. אם רק הייתי עם הידע שיש לי היום, הייתי מצלם הרבה יותר...

[קרמבו]

מסכים עם כל מילה, ותודה על הצילומים האלו, זה באמת נראה מעידן אחר לגמרי של האירוע.

 

הביואיק של בובי אליסון הייתה גם השנה!

 

[Derish]

תודה על השיתוף.

 

 פקטור משמעותי בהמשך קיומו (וצמיחתו המוגזמת) של הארוע הוא שרוב הקהל שם בריטי. האנשים האלה יעמדו בתור גם הוא נמשך יומיים ואין שום דבר בסופו, כי להיות כבשים בעדר זה חלק מה-DNA הלאומי שלהם. לא תראה סבלנות דומה אצל אף אחת מהמדינות השכנות באירופה, כך שבכל מקום אחר הארוע כבר מזמן היה מתפרק לכמה תתי-ארועים או משנה פורמט מטעמי בטיחות.

 

אני לא יודע אם נסקאר אי פעם היו בתחרות של 'יותר טוב' מול ליגות מרוצים אחרות, זו פשוט גרסה פשטנית של מירוץ אירופאי המותאמת לקהל היעד - כמו שבפולקסוואגן גרמני יש מתג אורות עם חמישה מצבים ובאמריקאי רק שניים. תסיק מזה לבד את המסקנות שלך על ה-IQ הממוצע בכל צד של האוקיינוס, אבל הפואנטה היא שזה שני ז'אנרים שונים שאינם מבטלים זה את זה.

 

חוץ מזה, הקו נקרא מייסון-דיקסון (לא דיקסי) וסס"ל זה סרט סימון לבן (כך שאין צורך להסביר שזה חוט). לא הייתי טורח לציין את זה בפני סתם מישהו שכותב בפורום, אבל מפי כתב רכב מקצועי זה קצת בלט בטקסט.

 

[מיץ פטל]

תרבות בריאה! זה משקף הרבה מעבר למוטוריקה.

 

תודה על השיתוף הנהדר.

 

[קרמבו]

לפני שעתיים, Derish כתב:

חוץ מזה, הקו נקרא מייסון-דיקסון (לא דיקסי) וסס"ל זה סרט סימון לבן (כך שאין צורך להסביר שזה חוט). לא הייתי טורח לציין את זה בפני סתם מישהו שכותב בפורום, אבל מפי כתב רכב מקצועי זה קצת בלט בטקסט.

 

תודה על זה, 

מודה ועוזב ירוחם, זו הייתה שעה מאוחרת, כתיבה משוחררת ורצה חופשי. אבל כן, הגהה בהחלט הייתה עושה טוב לטקסט.

ולגבי הסס"ל, שנים הייתי מתקן בעצמי כל מי שהיה אומר שצריך למתוח פה סס"ל לבן...

 

[שביט]

בד"כ מ"פ פלוגת מפקדה אומר את זה

או מ"פ פלוגת פלס"ר

[yohai71]

לפני 5 שעות, קרמבו כתב:

זה באמת נראה מעידן אחר לגמרי של האירוע.

שמת לב שהיו שם בארי שין, פרדי ספנסר, רנדי ממולה, ג'אקומו אגוסטיני, ג'ודי שקטר (מדבר עם ניק מייסון), ג'ק ברבהם, ג'ים הול (Chaparral), מארי ווקר... כמה אפשר להמשיך? חלקם כבר לא איתנו.

 

אבל היום, כבר לא הייתי נוסע לשם אלא לאחות ה-Revival, במסלול עצמו- הכי טוב ל-Member's Meeting, שם אפשר ורצוי לראות דברים כאלה:

 

 

[GTI33]

חוויה חובה לכל מי שדלק זורם בעורקיו.

המון אקשן על המסלול וגם מחוצה לו (יש סטייג' ראלי ביער האחוזה.

ב2019 בילינו מספר ימים מופלאים בפסטיבל Goodwood (festival of speed).

מה שכן חם למות, ולצפות בבריטים האלו מסתובבים בחליפות שלהם בחום הזה בכלל גמר אותי.

אנחנו נחתנו בנמל התעופה גטוויק וגם ישנו במלון שבשדה, כל האופציות הקרובות יותר היו עמוסות ותפוסות או יקרות להחריד, מדי יום נהגנו לאחוזה (סביב ה40 דקות נסיעה) סיוט עד שמתרגלים לנהוג בצד הלא נכון, שלא נדבר על כיכרות וכבישים קטנים וצידיים בהם אתה הופך בעל כורחך לאדם מאמין.

 

 

[pasparto]

מדהים!

החזרת אותי 10 שנים אחורה, עדיין ימים של תמימות.

ביליתי שם יומיים מדהימים.

אנקדוטות,

הזלתי ריר על 8c 2900 alfa אז הבעלים הזמין אותי להתיישב בתוכה...

לעמוד בכניסה לגריד ביחד עם כעשר 250 GTO SWB והמוני לוטוסים ויגוארים מונעות שממתינות לתחילת המרוץ שלהן.

מועדוני רכב שמציגים עשרות אקזמפלרים מדהימים.

מגרש חנייה שמייצג גן עדן מוטורי.

הרבה זאגטו(יצרן השלדות האהוב עליי),

מגרש חנייה קטנטן ובתוכו כל מיני גרופ B משתעשעות סתם ככה בדריפטים וברנאאוט.

ועוד ועוד ועוד ועוד!

איזו סחרחורת 😍

[yohai71]

בתאריך 18.7.2023 בשעה 17:30, yohai71 כתב:

אבל היום, כבר לא הייתי נוסע לשם אלא לאחות ה-Revival, במסלול עצמו- הכי טוב ל-Member's Meeting, שם אפשר ורצוי לראות דברים כאלה

מקפיץ- הנה בדיוק האירוע שכתבתי עליו בציטוט, מתרחש ברגעים אלו (כולל מחר):

 

 

[Monopusto]

מקפיץ בתזמון קצת מחורבן (מלחמה וכו'), אבל הכרטיסים לפסטיבל של 2024 הולכים ואוזלים במהירות (בשבוע שעבר עוד היו כרטיסים לארבעת הימים- קניתי).

קנו ולא תצטערו!