רכב יום הדין?

[lanosforce]

כן - מהתמונה הזו זה ברור עכשיו שמדובר בבתי אנטנות סטטיות - יכול להיות שיש בפנים קפיץ מתכוונן לאורך גל אבל הן סטטיות. 

 

מהתמונה בפתיחת השרשור יש עליהן כיסויים ולא ברור אם מדובר במשהו הידראולי\פנאומטי. 

 

 

[sperial]

אני מניח שאתה מתכוון לסליל העמסה (תאום עכבות), זה ממש לא קפיץ.

 

תורת האנטנות זה סיפור מסובך ומאוד לא ברור מבחינה מדעית. הרבה ניסוי וטעייה.

[zaf]

@sperial רמת הידע הכללי שלך וגם המדעי במידה מסויימת מרשימה אותי בכל פעם. ככל שהבנתי אתה בכלל בתחום הרפואה , שאפו.

אכן, העירו פה לפחות שניים שעסקו במה שקרוי היום לוחמת ספקטרום, אבל ההארות וההערות שלך, בהחלט מראות על הבנה. 😉

 

ארצנו הקטנטונת, צפופת ספקטרום, והפתרונות המפותחים כאן הם ברמה גבוהה ומבין המובילים בעולם, לפחות על פי המותר והמתפרסם. 

המפתיע הוא שבכל הקשור לשוק האזרחי, אנחנו מוגבלים על ידי מי שאינם כלל מבינים בתחום . יש לזה שם "פוליטיקאים 😂" , אבל כשזה נוגע לבטחונם האישי ה"סכנות לציבור" פחות מעניינות אותם. וזה יום הדין 😉

סליחה ממי שמצא עצמו נעלב מתגובות וגם ממי שלא. שנה טובה וחתימה טובה לכולם.

[lanosforce]

לפני 5 שעות, sperial כתב:

אני מניח שאתה מתכוון לסליל העמסה (תאום עכבות), זה ממש לא קפיץ.

 

תורת האנטנות זה סיפור מסובך ומאוד לא ברור מבחינה מדעית. הרבה ניסוי וטעייה.

אכן כן. לפחות מה שנקרא בשפה הצבאית ב"א או בהרחבה בסיס אנטנה, הישנים, היה צורך לתאם ידנית בהתאם לתדר השידור, ב"חדשים" יותר שגם זה כבר ציוד שחלקו לדעתי יותר עתיק ממני... זה כבר אוטומטי

 

היום בכלל אנחנו כבר במגרש משחקים שונה לגמרי, משוכלל בהרבה וקצב השינויים והפיתוחים הטכנלוגיים נהיה קשה יותר ויותר למעקב

[m3x7r3m3]

בתאריך 3.10.2022 בשעה 20:46, Boltik כתב:

קודם כל אין דבר כזה "חוסמת תדרים". מה שנחסן אלו גלים אלקטרומגנטיים. 
לעופרת אין שום יתרון על פני מתכת אחרת בחסימת גלי רדיו, אפילו יש לה חיסרון בגלל מוליכות נמוכה בהשוואה למתכות כמו נחושת או כסף.

 

אז זהו - שלא.

עופרת משמשת לחסימה (כלומר הנחתה מלאה של הגל האלקטרו-מגנטי) ללא עקרון "פאראדיי" (שאליו אתה מתכוון במילה "מוליכות").

 

בתאריך 3.10.2022 בשעה 21:50, sperial כתב:

מישהו מכם לבש פעם סינור עופרת? עבדתי בחדרי רנטגן, הדבר הזה, אפילו עם שכבה של 0.25 מ"מ עופרת, כבד מאוד.

 

אכן כבד, אבל משתמשים במחסום עופרת למרות היותו כבד כיוון שהוא ממש חוסם ולא רק מנחית.

 

בתאריך 3.10.2022 בשעה 21:50, sperial כתב:

לגבי האנטנות - לכל אנטנה יש עקום קרינה. לאנכיות האלה, עם משטח ארקה, הקרינה מוטה כלפי מעלה 

 

לא בהכרח, ואפילו סביר מאוד שלא - כיוון שעקום קרינה מופנה כלפי השמיים לא מגשים את המטרה של הרכב.

אנטנות כאלה יכולות להיות גם Omni-Directional, והרבה יותר הגיוני שהן יהיו אומני לשימושים הללו.

[Boltik]

לפני 11 דקות, m3x7r3m3 כתב:

אז זהו - שלא.

עופרת משמשת לחסימה (כלומר הנחתה מלאה של הגל האלקטרו-מגנטי) ללא עקרון "פאראדיי" (שאליו אתה מתכוון במילה "מוליכות").

אין הבדל בין "חסימה" ל-"הנחתה". חסימה זאת הנחת מספיק טובה בהתאם לצורך.
עופרת היא מתכת רגילה לכל דבר ואין לה יכולות מיוחדות. אם ידוע לך אחרת - פרט/נמק/תן קישור למחקר.

לפני 16 דקות, m3x7r3m3 כתב:

אכן כבד, אבל משתמשים במחסום עופרת למרות היותו כבד כיוון שהוא ממש חוסם ולא רק מנחית.

קרינת רנגן, לא רדיו. ושוב, הוא לא חוסם, הוא מנחית מספיק טוב במגבלות אילוצי המשקל.

[m3x7r3m3]

כתבתי הנחתה מלאה = חסימה.

עופרת מנחיתה באופן מלא בניגוד למתכות אחרות גם אותות אלקטרו-מגנטיים.

לכן משתמשים בעופרת למשל כציפוי של עומסי דמה מצד אחד, וסינרי מגן לרנטגן מצד שני וכו'...

זה לא שמצאתי פה איזה תופעה חדשה.

[Boltik]

לפני 3 דקות, m3x7r3m3 כתב:

כתבתי הנחתה מלאה = חסימה.

עופרת מנחיתה באופן מלא בניגוד למתכות אחרות גם אותות אלקטרו-מגנטיים.

לכן משתמשים בעופרת למשל כציפוי של עומסי דמה מצד אחד, וסינרי מגן לרנטגן מצד שני וכו'...

זה לא שמצאתי פה איזה תופעה חדשה.

קישור למחקר או תפסיק להמציא דברים.

[m3x7r3m3]

ידידי זה אפילו לא ברמה של מחקר, זה בתכונות החומר שנקרא עופרת:

 

ציטוט

תכונה המייחדת את העופרת היא שלוח עופרת עבה דיו חוסם כל קרינה מייננת (בין השאר, קרינת גמא).

...

מיגון מפני קרינה מייננת, בבדיקות רנטגן, בכורים גרעיניים ובמיגון.

 

כמובן שמה שחוסם קרינה מייננת, חוסם גם קרינה בלתי מייננת (מה שאנחנו מכירים בתור גלי RF, או בשמם השני - גלים אלקטרו-מגנטיים).

[Boltik]

לפני 9 דקות, m3x7r3m3 כתב:

כמובן

לא

[locus]

קרינה מייננת עופרת מנחיתה ולא חוסמת.

בתלות בעובי העופרת ניתן להשיג הנחתה שונה עד מלאה.

זה נכון שברנטגן מספיק עובי דק בכדי שהקרינה שתעבור תהיה זניחה וקבילה מבחינה רפואית.

ישנם קרניים מייננות בסביבת בתי חולים אשר יעברו את סינר העופרת המדובר כמעט כאילו היה דף נייר (לא מדובר על "רנטגן" - X-Ray) הכל זה תלות של האנרגיה של הקרינה.

[lanosforce]

אתה מדבר על MRI? 

[locus]

אני? לא.

MRI זו שידור RF בשדה מגנטי

אני דיברתי על קרינה מייננת (גמא)

מה שנפוץ בבתי חולים במחלקות איזוטופים, כמו שנמצא גם (אך לא רק) ב PET

עריכה אחרונה ב-12 לאוקטובר, 2022 על ידי locus

[daniel.asu]

מי שקורא את השרשור עלול להבין שגמא, רנטגן, רדיו, גלים אלקטרומגנטיים, קרינה מייננת או לא מייננת הם גלים מסוגים שונים. הם כולם בסך הכל פוטונים עם אורכי גל שונים ( = אנרגטיות שונה). כלומר גלי רדיו לא נקראים גם גלים אלקטרומגנטיים, אלא הם סוג של גלים אלקטרומגנטיים. אם נלך לפיזיקאי ונגיד לו "גל אלקטרומגנטי", הוא לא יבין מזה "גל רדיו". 

 

לגבי חסימת תדרים וגלים אלקטורמגנטיים: קרינה אלקטרומגנטית מייננת נבדלת מלא-מייננת רק באורך הגל. עלתה הטענה שחסימה של קרינה מייננת בהכרח חוסמת קרינה לא מייננת (נתעלם מקרינת אלפא ובטא רגע). אם זה היה המצב - האוזון היה חוסם אור (בנוסף ל-UV), למשל, ואנחנו לא היינו חיים פה כדי לקשקש על זה.

 

לגבי עופרת - עופרת משמשת במקום מתכות אחרות איפה שצריך משהו שיספוג את הקרינה האלקטרומגנטית כמו חומה. אטומי עופרת צפופים מאוד ובעלי המון אלקטרונים, שיודעים "לספוג" את הקרינה - גם זו האנרגטית למדי (רנטגן, גמא). דרך אגב, ממה שאני יודע היכולת הזו נשחקת אם מפציצים את העופרת לאורך זמן בהרבה אנרגיה. גם עופרת רק מנחיתה את הקרינה ולא חוסמת אותה לחלוטין, כי תמיד משהו בורח. אבל כשזה פרומיל האחוז, זה לא נורא. על כן, השאלה מה מנחית ומה חוסם תלויה בעיקר באיפה מציבים את הרף של ההנחתה שייקרא "חסימה".

ככלוב פאראדיי, יש לא מעט מתכות זולות וקלות העדיפות על פני עופרת (בעלות מוליכות גבוהה יותר). ספציפית לגבי חסימה של גלי רדיו בעוצמה גבוהה - ממה שאני מצליח למצוא, אפילו במטוסים (שם הבעיה של העוצמה של גלי רדיו יותר קיצונית) משתמשים בשיפור ההולכה כדי להגן על המטוס, ולא בגושי עופרת כבדים. אבל מה אני כבר מבין במטוסים. דרך אגב, גם שכבת בטון תחסום קרינה, ועדיין כנראה שלא ישימו את זה על גג רכב. 

 

ב-PET נפלטת יותר קרינה מאשר ב-x-ray, אבל עדיין כמות הקרינה תהיה באותו סדר גודל של CT למשל (שזה בסהכ הרבה רנטגן). וכפי שצוין, אורכי גל בתחום הקצר של גמא יכולים לעבור שכבה לא רעה של עופרת או בטון.

 

אם מישהו יודע אחרת, אשמח אם יסביר לעומק איפה יש פה טעות.

עריכה אחרונה ב-12 לאוקטובר, 2022 על ידי daniel.asu

[sperial]

@m3x7r3m3 כשכתבתי "קרינה מוטה כלפי מעלה" לא התכוונתי לקרינה אנכית, הרי אנטנת לא מקרינות בהמשך לציר האורך שלהן אלא דווקא בניצב לו. אבל באנטנות אנכיות יש אסימטריה בין האלמנט המקרין לבין משטח הארקה, לכן האונה תהיה מוטה קצת כלפי מעלה, נניח 20°-30°-40°, מספיק וההספק המוקרן (כמעט) אופקית עדיין מספיק כדי לבצע תקשורת, מצד שני בתדרים המתאימים אתה יכול לקבל החזר יונוספירי וכו' לתקשורת ארוכת טווח. 

 

לגבי כיווניות - נקבעת לפי הצורך והאילוצים. בתקשורת ניידת רב הכיווניות היא יתרון כי הרכב משנה את כיוונו כל הזמן- אבל זה על חשבון השבח של אנטנה כיוונית שיש לה יתרונות אחרים, כמובן בעיקר בתקשורת נייחת. 

 

@daniel.asu למה כוונתך ב"יותר קריה"? בקרינה רפואית יש לא מעט תכונות ששונות בין מקורות שונים, לא רק אורך הגל של הקרינה. אם הזכרת מערכות רנטגן הרי ששיפור הטכנולוגיה אפשר הקטנת כמות האנרגיה הנקלטת, למשל על ידי קיצור ניכר מאוד של זמן החשיפה. אבל גם צורת המדידה בעייתית מאוד, הרי את כמות ה"קרינה" הנספגת מודדים ביחידת הסיברט שלמעשה אמורה לתת אינדיקציה להשפעה הביולוגית של הקרינה (זו אינה יחידה פיזיקלית), וכל ה"מדידה" אינה באמת מדידה אלא אומדן המבוסס מודלים.