מתי יש צורך להחליף קפיצים ברכב?

[vadim6385]

השאלה בכותרת (אולי יישמע לכם קצת מטומטם, אבל מי שלא שואל, לא יודע)

 

הכוונה לקפיצי מתלה.

 

איך יודעים שיש צורך להחליף קפיצים ברכב? אם הקפיץ נראה שלם, והרכב לא שוקע למטה, הקפיצים תקינים, לא?

 

כמה זמן מחזיק קפיץ בממוצע?

 

מה עלות בערך של קפיצים (קדמי ואחורי, מן הסתם מחליפים אותם בזוגות, לא?)? נניח והרכב הוא מיצובישי לנסר.

 

תודה לעונים.

עריכה אחרונה ב-26 לאוקטובר, 2014 על ידי vadim6385

[HenzTDI]

החלק שמחזיק את הרכב "גבוה" נקרא בולם.

תפקידו לספוג את מגרעות והשטח ולהאפשר נסיעה כמה שיותר חלקה.

 

הרכב עלה משהו -> הבולם נסגר טיפה -> ברכב הורגש פחות

 

הקפיץ שאתה רואה סביבות אני מנחש שעוזר לבולם להיפתח מחדש.

יכול להיות שהבולם מוגדר רק להסגר והקפיץ פותח אותו בחזרה.

 

השיטה הישנה והלא מעודכנת קובעת שאם הפעלת משקל על הבולם אתה אומר לראות 2-3 ניסיונות שלו לחזור,

כלומר הוא מרכך את השטח היטב.

בולם לא טוב חוזר במכה אחת ובעצם לא סופג היטב את המשקל.

השיטה הטובה והאיכותית היא להרגיש בנסיעה ששיכוך הדרך לא מספיק טוב, צריך קצת ידע ולהכיר את הרכב.

 

בולם שאיבד לגמרי כל יכולת לחזור למצב המקורי (כלומר הרכב יושב נמוך מאד) - דינו להיזרק לפח,

גם להקפיץ סביבו אני מניח יש אורך חיים מסויים, כנראה שהם מוחלפים ביחד כיחידה אחת.

 

עד כמה שאני יודע אורך החיים של כל המכלול תלוי כמובן בתנאי העבודה שלו.

בנסיעה עירונית רגוע אמור להחזיק לפחות 200-250 אלף ק"מ.

[Buki]

מצטער לאמור, חלק מהדבים שכתבת לא נכונים.

 

בולם לא מחזיק את הרכב גבוה.

 

בולם בכלל לא קובע את גובה הרכב.

בולם לא עוזר לקפיץ להיפתח או להיסגר. לבולם אין בכלל "קפיציות" כלומר נטיה להיפתח או להיסגר בכחות עצמו.

לא מחליפים קפיץ ובולם כיחידה אחת, מחליפים בנפרד ובדרך כלל רק את הבולם.

 

רק קפיץ "מחזיק" את הרכב בגובה מסויים.

 

 

 

תפקיד הבולם הוא לרסן את תנודות הקפיץ, למנוע תנודות משניות ולהבטיח הצמדה של הצמיג לכביש.

 

 

לשאלה המקוית - בדרך כלל קפיצים מחזיקים לכל אורך חיי הרכב.

 

אם אין שקיעה מוגזמת או שבר פיזי לא מחליפים אותם.

[ArikC]

החלק שמחזיק את הרכב "גבוה" נקרא בולם.

תפקידו לספוג את מגרעות והשטח ולהאפשר נסיעה כמה שיותר חלקה.

 

הרכב עלה משהו -> הבולם נסגר טיפה -> ברכב הורגש פחות

 

הקפיץ שאתה רואה סביבות אני מנחש שעוזר לבולם להיפתח מחדש.

יכול להיות שהבולם מוגדר רק להסגר והקפיץ פותח אותו בחזרה.

 

השיטה הישנה והלא מעודכנת קובעת שאם הפעלת משקל על הבולם אתה אומר לראות 2-3 ניסיונות שלו לחזור,

כלומר הוא מרכך את השטח היטב.

בולם לא טוב חוזר במכה אחת ובעצם לא סופג היטב את המשקל.

השיטה הטובה והאיכותית היא להרגיש בנסיעה ששיכוך הדרך לא מספיק טוב, צריך קצת ידע ולהכיר את הרכב.

 

בולם שאיבד לגמרי כל יכולת לחזור למצב המקורי (כלומר הרכב יושב נמוך מאד) - דינו להיזרק לפח,

גם להקפיץ סביבו אני מניח יש אורך חיים מסויים, כנראה שהם מוחלפים ביחד כיחידה אחת.

 

עד כמה שאני יודע אורך החיים של כל המכלול תלוי כמובן בתנאי העבודה שלו.

בנסיעה עירונית רגוע אמור להחזיק לפחות 200-250 אלף ק"מ.

 

עשית סלט.

הקפיץ הוא הגורם העיקרי בקביעת גובה הרכב.

דרך טובה לבדיקה היא לנענע את הרכב והבולם אמור לחזור במכה ולא להתנדנד, אם הוא מתנדנד הוא חלש.

[yosi05]

בולם לא טוב חוזר במכה אחת ובעצם לא סופג היטב את המשקל.

השיטה הטובה והאיכותית היא להרגיש בנסיעה ששיכוך הדרך לא מספיק טוב, צריך קצת ידע ולהכיר את הרכב.

 

השיטה המדויקת והאמינה לבדיקת בולמים היא להעלות את הגלגלים הקדמיים (ואחר כך לחזור על הבדיקה עם הגלגלים האחוריים) על מתקן הרעדה יעודי. יש (או לפחות היה) כזה במכון הבדיקה הצמוד למשרד הרישוי בחולון.

המתקן מרעיד את הרכב בקצב משתנה כלומר מבצע סריקה של תדרי הרעידה, ומתעד בעזרת סנסור מתאים גרף של הרעידה, בעצם מין תמונה של הרעידות במישור הזמן. בגרף כזה רואים בברור מהו תדר ההרעדה בכל שניה ושניה ומהי עוצמת (אמפליטודת, משרעת) הרעידה בכל תדר.

היות ולמערכת המתלה/רכב יש תדר רזוננס כמו לכל מערכת מכנית, רואים בברור מהו תדר זה כי כשההרעדה מתבצעת (לרגע קל, תוך כדי סריקת התדרים) בדיוק בתדר זה, יש עלייה בולטת בעוצמת הרעידות.

צריך להשוות את הגרף לערכים תיקניים של הרכב.

מודגש בזה שזה מתאים לבדיקת הבולמים של המתלים ולא לבדיקת בולמי שיכוך היגוי (באופנועי כביש מהירים, בחיפושית פולקסוואגן ובטח בעוד מכוניות שאינני מכיר).

השיטה הפרימיטיבית של טלטול הרכב בכל פינה שלו מעלה/מטה ומעקב בעין אחרי אופיין הריסון (למיטב ידיעתי ריסון תת-קריטי לפחות ברכבי כביש רגילים) אולי נפוצה במדינת החפיף אבל בוודאי איננה אופטימלית.

אפשר כמובן לשלם למומחה לבדיקת רעידות שיוסע ברכב עם ציוד מדידה מקצועי ויתעד את עוצמת הרעידות בכל מהירות ומהירות ועל הדרך ינטר גם תדרים של רעידת גלי הנע ושאר ירקות, אבל טרם פגשתי מישהו שמוכן להשקיע בכך.

 

יוסי

עריכה אחרונה ב-26 לאוקטובר, 2014 על ידי yosi05

[yosi05]

דרך טובה לבדיקה היא לנענע את הרכב והבולם אמור לחזור במכה ולא להתנדנד, אם הוא מתנדנד הוא חלש.

זו לא דרך טובה. היא רק קצרה, זולה ונפוצה בהעדר חלופה זמינה, וגם בגלל העדר מקצוענות אצל מי שעיסוקם ברכב.

הרכב 'ממשיך' להתנדנד גם כשהוא תקין לגמרי. תנודה במצב כזה נקראת תנודה בתנאי ריסון תת-קריטי, אבל מספר התנודות במצב תקין קטן מאד, והאמפליטודה דועכת מהר מאד.

 

חבל מאד שבפורום כה מכובד אין מאמר טכני קצר המתאר מהו ריסון על-קריטי, קריטי ותת-קריטי. אם יש כזה, אני מתנצל.

למרות שאופטימיזציה של בולמי רכב והקפיצים שלו אינם כוס התה שלי, אני בטוח שברכבי מרוץ למשל תדר הרזוננס מאד חשוב כי במצב כזה אחיזת הצמיגים את הכביש פוחתת, ולכן רצוי שבמהירות בה רכב המירוץ מבצע סיבוב התדר לא יתלכד עם מהירות הסיבוב של הגלגלים.

 

יוסי

עריכה אחרונה ב-26 לאוקטובר, 2014 על ידי yosi05