ללכת לרעיון עבודה על מנת לשפר את השכר במקום הנוכחי ,האם לגיטימי

[koka]

אז הסיפור הוא כדלקמן:

חבר שלי עובד במקום עבודה מסודר, חברה גדולה עם תנאים מעולים, אבל הוא חושב שהשכר שלו נמוך (החברה ידוע בתור כזאת שלא משלמת הרבה ).

הנסיון שהוא צבר איפשר לו להשיג ראיון עבודה במקום אחר - חברה הרבה יותר קטנה וכנראה פחות יציבה,_אבל הוא צופה שהצעת השכר תהיה גבוהה בהרבה ממה שהוא מקבל בחברה הנוכחית.

הכל טוב ויפה, אך יש מספר בעיות. הוא עובד בחברה הנוכחית קצת מעל שנה. האם זה זה לא יראה מעט מידי ומראה על חוסר נאמנות לחברה?

החברה הנוכחית מימנה לו קורס שבעזרתו_(גם בעזרתו) הוא השיג את ראיון העבודה. להחזיר את עלות הקורס זו לא בעיה וזה גם מופיע בהסכם טרם יציאה לקורס. אך האם עזיבה כזאת פירושה שהדרך לחברה בחזרה תהיה סגורה בפניו?

זה לא תחום הייטק, זה תחום עם יחסית מעט מאוד חברות, לכן יהיה לו חבל שהדרך חזרה לחברה הגדולה תסגר.

בעיה נוספת, החבר לא באמת רוצה לעבור לחברה הקטנה, אלה עם כן יציעו לו הצעה שהוא ממש לא יוכל לסרב לה.

אז השאלה שלי היא: האם ללכת לראיון עבודה כדי לבוא עם ההצעה לחברה הנוכחית זה משהו שמקובל? האם זה לא ניצול ציני של המעסיק החדש?

אם החברה הנוכחית תסרב להעלות לו את השכר, האם זה יפגע במעמדו ואפשרויות קידום בחברה הנוכחית?

זהו חפרתי מספיק. כל דעה תתקבל בברכה

[Night Driver]

אם עובד שלי היה הולך לראיון עבודה ובא אליי בטענה שבחברה X הציעו לו Y ואו שאני מתיישר או שהוא עוזב אז הוא עוזב גם אם הוא יהיה מוכן להישאר בחצי השכר.

 

כשאני משקיע בעובד אני מצפה לשקיפות ולא לסחטנות. אם יבוא ויגיד שהשכר לא מתאים לו, לא נגיע לעמק השווה והוא יודיע שהוא מתחיל לחפש מקום אחר אז אני אעריך את זה, אתן לו את הזמן לחפש ואבקש שהעזיבה תיעשה בצורה מתואמתץ במקרה כזה גם יש לו דלת פתוחה חזרה.

 

במקרה שאתה מתאר שהוא לקח מהם קורס במטרה לחפש מקום אחר (וזה הרושם שהם יקבלו) הוא יהיה שרוף שם גם מבחינת אפשרויות קידום.

[קאררה]

לכותב מעלי: במציאות הדברים לא באמת ככה.

 

מעסיק שתגש אליו ותגיד לו שאתה מעוניין בהעלאה או שאתה מתחיל לחפש מקום אחר יבעט אותך. מניסיון של חבר קרוב שעבד איתי.

ברגע שהבקשה שלך כוללת מקל ולא רק גזר המעסיק כבר מסובב גלגלים בראש מי יחליף אותך (וכל אחד אפשר להחליף, חוץ מאת סטיב ג'ובס).

הדרך הנכונה לעשות את זה היא לגשת לראיונות עבודה בצורה דיסקרטית וברגע שבאחד ממקומות העבודה הציעו לך שכר גבוה אתה ניגש למעסיק, מסביר לו כי אתה מעוניין לעזוב וכשהוא שואל מדוע אתה מסביר לו כי השכר הנוכחי נמוך עבורך וכי יצרו עמך קשר מחברה אחרת והציעו לך שכר יותר גבוה.

 

אני בד"כ לא מאמין באיומים אגב. אם מצאת מקום עבודה שמעריך יותר את העבודה שלך בהיבט הכספי, ואם לאחר כל השיקולים באמת משתלם לך יותר לעבור לחברה הזאת עדיף לעבור מאשר למנף את ההצעה מול המעסיק הנוכחי.

[Night Driver]

קאררה, אצלי ואצל עוד מעסיקים שאני נמצא איתם בקשרים טובים זה כן עובד ככה.

 

עובד שפוזל החוצה ובא אליי רק בסוף הרי ברור לחלוטין שזו שאלה של זמן עד שיעשה את זה שוב אז למה לי להחזיק אותו?

[קאררה]

אולי כדאי שמלכתחילה תשלם לו כמו שצריך כדי שהוא לא יפזול.

(נכתב בהקשר למקרה המתואר אצל פותח השרשור)

[edan82]

המקרה הידוע של "זונת כסף", אותו אחד שבשביל 400 שקל יותר יעבור לחברה אחרת גם אם בחברה הנוכחית מתייחסים אליו בכבוד, יש לו יציבות ושאר פלוסים שאין בחברה השניה שמשלמת "טוב".

 

בתור מעסיק ההשקפה שלי כזאת:

 

כולנו ברמה זו או אחרת זונות של כסף, הרי חשוב לנו שתיהיה לנו יציבות בעבודה ומנהלים\בוסים שנעים להיות במחיצתם, עניין בעבודה וכו', אבל גולת הכותרת היא שבסוף היום חשוב לנו כמה כסף אנחנו מביאים הביתה וכנראה לרובנו יש סכום כלשהו שכשיציעו לנו אותו הוא יעלה לנו סימני שאלה.

 

ברמת הפרט, כשעובד שלי בא ואומר לי דבר כזה (קרה לי פעם אחת) יש לי מכלול דברים שעוזרים לי לקבל החלטה:

האם השכר שהוא מקבל כעת הוגן או שמא נמוך?

האם הוא שווה את תוספת השכר שהוא מבקש?

האם אני מגדיר אותו ספציפית (לא את התפקיד, את האדם) כמישהו שחשוב לי לשמר בחברה?

עלול להגרם לי נזק מעזיבתו? (ישיר, למשל ירידה במכירות או עקיף- העברת מידע לחברה החדשה\מתחרה).

האם יש לו השפעה חיובית על יתר הצוות?

 

אחרי שעניתי על כל אלה אני מקבל החלטה מושכלת.

 

אני יכול לומר שכשהצטרפתי לחברה הזאת היתה לי עובדת שיש לה אופי חרא, היא נבלה, טרפה, תככנית, היו בקרים שרציתי לשחרר לה איזו סטירה לפנים מרוב שהיא הגעילה אותי (מה גם שניסתה פה ושם לשים לי רגליים), אחרי ששיקללתי לעצמי את התשובות של אותן שאלות קיבלתי החלטה ברורה:

נתתי לה העלאה של 50% בשכר.

 

בראייה לאחור זה היה צעד מאוד חכם, כל התכונות שלה שציינתי הן חלק ממנה, זה מובנה באופי ובאישיות שלה, גם כשלעיתים ניסתה להזיק לי זה אפילו לא נבע מרוע, זה נבע מזה שזו מי שהיא וגם אם במקומי היה יושב מישהו אחר- היא היתה נוהגת אותו דבר.

באינסטינקט הראשוני רציתי לבעוט אותה, שיחה עם הבוס בארץ אישש את זה שזה פשוט האופי שלה (הוא פשוט סיפר לי שאפילו עליו יש לה מה לומר...).

יחד עם זאת, בתפקיד שלה, אשת מכירות- תותחית על, היא חריפה (וזה לא מובן מאליו אצל המקומיים פה), היא יודעת לסגור עיסקה וללחוץ על לקוח ולא להרפות ממנו, היא יודעת להוביל את יתר צוות המכירות (פה ושם מתפלק לה משהו שלילי אבל בגדול בצורה חיובית מאוד) והיא חרוצה ברמות של לקנא בה.

והיא הכי חזקה במכירות מבין יתר חברי צוות המכירות, ובהפרש של מאות אחוזים.

 

מצד שני, היה לי איש מכירות שעבד אצלי כשנה וביום בהיר בא וביקש העלאה וסיפר לי שחברה אחרת הציעה לו איזה 10-20% יותר.

מיד עניתי לעצמי בראש על אותן שאלות בעודו יושב מולי, לחצתי על הכפתור וקראתי למזכירה ראשית (היא גם מנהלת החשבונות), אמרתי לה בשיא הרוגע והנעימות שבן (העובד שמולי) קיבל הצעה טובה יותר מחברה אחרת ומתוך הכרה בכך שאני לא יכול להציע לו תנאים דומים ומתוך רצון לעזור לו להמשיך להתפתח אני נאלץ לשחרר אותו מיידית מהחברה.

תוך 5 דקות היה לבחור צ'ק עבור יתרת התשלום של אותו חודש+פיצויים, 10 דקות מאוחר יותר לאחר שנפרד מיתר הצוות הוחלפו הקודים בכספות ובדלתות הכניסה למשרד.

בטרם שיחררתי אותו מהמשרד שלי אמרתי לו שאם לא אכפת אני רוצה לתת לו טיפ לחיים, הוא עוד היה חצי בהלם מהמהירות שהדברים קרו אבל הנהן לחיוב, אמרתי לו בפשטות שבעתיד ילמד שלא מרוויחים כלום מלהחליף חמור בחמור, עזבת חמור?

תוודא לפני כן שאתה עובר לסוס.

מעבר לזה אמרתי לו שלגיטימי לנסות להפעיל כח כדי לקבל תוצאה מסויימת, אבל רצוי לעשות זאת לאחר שווידאת שאתה אכן בעמדה טובה מבחינה אישית ולא מעמדה חלשה שלא תחזיק מים.

הבחור אכן הלך לעבוד בחברה אחרת שאכן ידועה כאחת שמשלמת טוב, תוך כמה חודשים בודדים החברה החליטה לסגור את המשרד בהונג קונג והבחור נותר.....עם הזין ביד.

כשהתקשרו אליי חברים שמנהלים משרדים של חברות אחרות וביקשו לדעת את דעתי על הבחור כי הוא פנה אליהם למציאת עבודה אמרתי להם בפשטות- עזבו את זה שהוא לא סיפק תוצאות מבחינה מקצועית, הוא היה מספיק טיפש לעזוב חברה מצויינת שמתייחסת לכל עובד כאל משפחה, זו חברה ענקית (מדורגת בין ה-5 הגדולות בעולם) ויציבה בצורה כמעט מוחלטת (וזה שווה המון בענף מטלטל כמו שלנו) וזו חברה שכל עוד תספק תוצאות אתה תתקדם בענק, ועל כל זה הוא ויתר בשביל פער של 10%.

 

אמרו לי "תודה רבה על המידע", הבחור לא התקבל לאף עבודה ונבעט מהענף.

 

לטעמי מעמדת המעסיק אתה מקבל החלטות נכונות ונבונות יותר כשאתה חושב על הדברים בצורה עניינית ומקצועית נטו ללא שיקולי אגו\רגשות, לעיתים הם יכשילו אותך, בשורה התחתונה אתה מנסה לייצר פרודקטיביות ולא להתאהב בעובדים כי יש להם אישיות מדהימה, יש חלאות תותחים.

 

בראיית העובד הוא צריך לשאול שאלה פשוטה:

אני פה בשביל קריירה ארוכת טווח או שאני רוצה לדפוק מכה ולהמשיך הלאה.

 

אם קריירה נמצאת בעדיפות גבוהה- תעבוד בחברה היציבה יותר, גם אם יש פערים קטנים בשכר, גם אל תשתמש בתרגיל ה"קיבלתי הצעת עבודה" כי זה עלול להשאיר טעם רע ולגרום למנהלים שלך להבין שקשה לבנות עלייך.

 

אם שכר גבוה "כאן ועכשיו" זה מה שמעניין אותך (כי אתה חוסך לטיול בהודו)- תיהיה זונת כסף.

[COMMANDER]

איום בעזיבה כדי לשפר תנאים הוא כמו אקדח הטעון בכדור אחד.

מצד שני, חברות רבות "מחזרות" אחרי עובד רק כאשר הוא מחליט לעזוב.

 

הייתי מציע לחבר של koka שידבר ישירות עם הממונה שלו ויאמר לו שהוא מאוד מרוצה מן העבודה אבל פחות מרוצה מן השכר. בלי איום מרומז על כך שהוא שוקל לעבור למקום אחר.

[Yellow Engine]

בעיני, לגיטימי לנסות לשפר את תנאיך ובכלל זה לחפש מקום עבודה אחר.

אבל יש לי בעייה עם ההתנהלות של החבר. אם הוא רוצה לשפר את שכרו, קודם כל שינסה ליזום שיחה הנוגעת לתנאי השכר שלו. ייתכן שאם היה מביע את חוסר שביעות רצונו, היה מקבל מענה הולם. בין אם זה בשכר עצמו, בין אם בתנאים מלווים ובין אם בשדרוג התפקיד והאחריות. בכל מקרה, כדי למנוע "דם רע" לא רצוי לנפנף בהצעה ממקום אחר אלא לדרוש מה שהוא חושב שמגיע לו. זה יוצר רושם של חוסר אמינות וסחטנות. אם הוא נענה בשלילה, או אז יוכל במצפון נקי לנסות למצוא תנאים טובים יותר במקום אחר.

[michaelbe6]

אני אומר שהכל שאלה של איזה שיפור בשכר הוא יקבל.

אם מדובר על 10-15% והמעבר הוא לא עקב הרגשה לא טובה במקום הנוכחי, כנראה שזה לא שווה את זה.

אם מדובר על תוספת משמעותית ( 25% ומעלה ) צריך לשאול מס' שאלות :

האם השכר גבוה יותר בגלל שעות ארוכות יותר ?

האם השכר גבוה יותר מפני שזאת חברה עם תחלופה גבוהה של עובדים ? זה אומר שמשהו מסריח שם .

האם התנאים הנלווים לשכר הופחתו ובעצם מדובר על אותו שכר רק עם תנאים שונים ?

אילו ויתורים או הרעה בתנאים מבחינה אישית יקרו אם תעבור עבודה ? (זמן נסיעה ארוך יותר לעבודה? נסיעות מרובות לחו"ל ? וכו..).

 

בסופו של יום כולנו עובדים עבור שכר, ואם יש אופציה להתקדם בצורה משמעותית בשכר ועדיין לא להרע את כל התנאים מסביב , אני לא רואה סיבה מדוע לא לעשות את זה כל עוד הדבר נעשה על פי החוק (חודש התראה וכו...).

לא כל המעסיקים הוגנים ולכן לא תמיד ניתן לעבוד בשקיפות טוטאלית, אני בהחלט יכול להבין מהלכים שלא תמיד ימצאו חן בעיניי המעסיק,אלו החיים.

[שמר]

לי יש רעיון.

בשלב ראשון, שיילך לראיון עבודה. אח"כ שיחליט אם זה מתאים לו ויחזור עם תובנות.

[Night Driver]

המקרה הידוע של "זונת כסף", אותו אחד שבשביל 400 שקל יותר יעבור לחברה אחרת גם אם בחברה הנוכחית מתייחסים אליו בכבוד, יש לו יציבות ושאר פלוסים שאין בחברה השניה שמשלמת "טוב".

 

בתור מעסיק ההשקפה שלי כזאת:

 

כולנו ברמה זו או אחרת זונות של כסף, הרי חשוב לנו שתיהיה לנו יציבות בעבודה ומנהלים\בוסים שנעים להיות במחיצתם, עניין בעבודה וכו', אבל גולת הכותרת היא שבסוף היום חשוב לנו כמה כסף אנחנו מביאים הביתה וכנראה לרובנו יש סכום כלשהו שכשיציעו לנו אותו הוא יעלה לנו סימני שאלה.

 

ברמת הפרט, כשעובד שלי בא ואומר לי דבר כזה (קרה לי פעם אחת) יש לי מכלול דברים שעוזרים לי לקבל החלטה:

האם השכר שהוא מקבל כעת הוגן או שמא נמוך?

האם הוא שווה את תוספת השכר שהוא מבקש?

האם אני מגדיר אותו ספציפית (לא את התפקיד, את האדם) כמישהו שחשוב לי לשמר בחברה?

עלול להגרם לי נזק מעזיבתו? (ישיר, למשל ירידה במכירות או עקיף- העברת מידע לחברה החדשה\מתחרה).

האם יש לו השפעה חיובית על יתר הצוות?

 

אחרי שעניתי על כל אלה אני מקבל החלטה מושכלת.

 

אני יכול לומר שכשהצטרפתי לחברה הזאת היתה לי עובדת שיש לה אופי חרא, היא נבלה, טרפה, תככנית, היו בקרים שרציתי לשחרר לה איזו סטירה לפנים מרוב שהיא הגעילה אותי (מה גם שניסתה פה ושם לשים לי רגליים), אחרי ששיקללתי לעצמי את התשובות של אותן שאלות קיבלתי החלטה ברורה:

נתתי לה העלאה של 50% בשכר.

 

בראייה לאחור זה היה צעד מאוד חכם, כל התכונות שלה שציינתי הן חלק ממנה, זה מובנה באופי ובאישיות שלה, גם כשלעיתים ניסתה להזיק לי זה אפילו לא נבע מרוע, זה נבע מזה שזו מי שהיא וגם אם במקומי היה יושב מישהו אחר- היא היתה נוהגת אותו דבר.

באינסטינקט הראשוני רציתי לבעוט אותה, שיחה עם הבוס בארץ אישש את זה שזה פשוט האופי שלה (הוא פשוט סיפר לי שאפילו עליו יש לה מה לומר...).

יחד עם זאת, בתפקיד שלה, אשת מכירות- תותחית על, היא חריפה (וזה לא מובן מאליו אצל המקומיים פה), היא יודעת לסגור עיסקה וללחוץ על לקוח ולא להרפות ממנו, היא יודעת להוביל את יתר צוות המכירות (פה ושם מתפלק לה משהו שלילי אבל בגדול בצורה חיובית מאוד) והיא חרוצה ברמות של לקנא בה.

והיא הכי חזקה במכירות מבין יתר חברי צוות המכירות, ובהפרש של מאות אחוזים.

 

מצד שני, היה לי איש מכירות שעבד אצלי כשנה וביום בהיר בא וביקש העלאה וסיפר לי שחברה אחרת הציעה לו איזה 10-20% יותר.

מיד עניתי לעצמי בראש על אותן שאלות בעודו יושב מולי, לחצתי על הכפתור וקראתי למזכירה ראשית (היא גם מנהלת החשבונות), אמרתי לה בשיא הרוגע והנעימות שבן (העובד שמולי) קיבל הצעה טובה יותר מחברה אחרת ומתוך הכרה בכך שאני לא יכול להציע לו תנאים דומים ומתוך רצון לעזור לו להמשיך להתפתח אני נאלץ לשחרר אותו מיידית מהחברה.

תוך 5 דקות היה לבחור צ'ק עבור יתרת התשלום של אותו חודש+פיצויים, 10 דקות מאוחר יותר לאחר שנפרד מיתר הצוות הוחלפו הקודים בכספות ובדלתות הכניסה למשרד.

בטרם שיחררתי אותו מהמשרד שלי אמרתי לו שאם לא אכפת אני רוצה לתת לו טיפ לחיים, הוא עוד היה חצי בהלם מהמהירות שהדברים קרו אבל הנהן לחיוב, אמרתי לו בפשטות שבעתיד ילמד שלא מרוויחים כלום מלהחליף חמור בחמור, עזבת חמור?

תוודא לפני כן שאתה עובר לסוס.

מעבר לזה אמרתי לו שלגיטימי לנסות להפעיל כח כדי לקבל תוצאה מסויימת, אבל רצוי לעשות זאת לאחר שווידאת שאתה אכן בעמדה טובה מבחינה אישית ולא מעמדה חלשה שלא תחזיק מים.

הבחור אכן הלך לעבוד בחברה אחרת שאכן ידועה כאחת שמשלמת טוב, תוך כמה חודשים בודדים החברה החליטה לסגור את המשרד בהונג קונג והבחור נותר.....עם הזין ביד.

כשהתקשרו אליי חברים שמנהלים משרדים של חברות אחרות וביקשו לדעת את דעתי על הבחור כי הוא פנה אליהם למציאת עבודה אמרתי להם בפשטות- עזבו את זה שהוא לא סיפק תוצאות מבחינה מקצועית, הוא היה מספיק טיפש לעזוב חברה מצויינת שמתייחסת לכל עובד כאל משפחה, זו חברה ענקית (מדורגת בין ה-5 הגדולות בעולם) ויציבה בצורה כמעט מוחלטת (וזה שווה המון בענף מטלטל כמו שלנו) וזו חברה שכל עוד תספק תוצאות אתה תתקדם בענק, ועל כל זה הוא ויתר בשביל פער של 10%.

 

אמרו לי "תודה רבה על המידע", הבחור לא התקבל לאף עבודה ונבעט מהענף.

 

לטעמי מעמדת המעסיק אתה מקבל החלטות נכונות ונבונות יותר כשאתה חושב על הדברים בצורה עניינית ומקצועית נטו ללא שיקולי אגו\רגשות, לעיתים הם יכשילו אותך, בשורה התחתונה אתה מנסה לייצר פרודקטיביות ולא להתאהב בעובדים כי יש להם אישיות מדהימה, יש חלאות תותחים.

 

בראיית העובד הוא צריך לשאול שאלה פשוטה:

אני פה בשביל קריירה ארוכת טווח או שאני רוצה לדפוק מכה ולהמשיך הלאה.

 

אם קריירה נמצאת בעדיפות גבוהה- תעבוד בחברה היציבה יותר, גם אם יש פערים קטנים בשכר, גם אל תשתמש בתרגיל ה"קיבלתי הצעת עבודה" כי זה עלול להשאיר טעם רע ולגרום למנהלים שלך להבין שקשה לבנות עלייך.

 

אם שכר גבוה "כאן ועכשיו" זה מה שמעניין אותך (כי אתה חוסך לטיול בהודו)- תיהיה זונת כסף.

 

מסכים עם רוח הדברים אבל לא עם ניטרול האופי במיוחד כשמדובר באיש מכירות שהוא הפרצוף שלי.

 

ראשית, אם אני חושב שעובד שלי מתוגמל פחות ממה שמגיע לו אני הרבה פעמים מעלה לו את השכר גם בלי שיבקש. אני לא רוצה עובדים שמסתובבים בהרגשה שמרמים אותם אלא עובדים שיודעים שהם נמצאים במקום שידאג להם ולא יתייחס אליהם כאל חפץ. יש לי עובד שנמצא אצלי קרוב ל 20 שנים כשלפני כ 6 שנים הוא יצא לפנסית נכות. כל השנים הוא חי בהרגשה שגדופקים אותו וכל הזמן רטן אבל שנה אחרי שיצא לפנסית נכות בא ושאל אם יש עבודה עבורו לכמה שעות ביום. אני הייתי בטוח שהוא סתם יסתובב ויפריע אבל בגלל שהוא נתן לי את השנים הטובות שלו הרגשתי חייב ואמרתי לו שכאן זה הבית שלו, שנתן לי את השנים הטובות שלו ושיש לו דלת פתוחה מתי שהוא רוצה וכמה שהוא רוצה. בפועל היום בחצי יום הוא נותן יותר ממה שנתן ביום שלם, מרגיש מצויין והחזרה שלו הבהירה לכולם שנכון שיש מקומות שישלמו להם יותר אבל פה יש להם באמת מי שחושב עליהם.

 

לגבי אופי, תחשוב על אותה בהמה שמגיעה ללקוחות. אני לא יודע אם אתה עובד עם לקוחו קבועים או עם לקוחות מתחלפים אבל אם לקוח יותא בהרגשה שדפקו אותו גם אם הוא קנה בפעם הבאה הוא יחפש תחליף. לעומת זאת אם הוא יוצא בהרגשה טובה אתה תהיה ברירת המחדל שלו בכל קנייה.

 

אני תמיד עושה את החשבון הקר אם כדאי לי או לא כדאי לי לוותר על מישהו או להילחם עליו אבל בקבלת ההחלטה אני לא יכול לנתק אותו משאר העובדים. אם אני נכנע לסחטנות של עובד טוב (גם אם היא לגיטימית) אני עלול ליצור גל של נסיונות כאלה אצל כל העובדים ולכן אני משתדל להימנע מלהיכנס לפינות האלה ולתגמל את העובדים ברמה סבירה שאני יכול לעמוד בה.

[Derish]

התנהגות כזאת, בהתאם למקום בו הבחור עובד, סביר להניח שתוביל אותו

במסלול המהיר לאחד משני כיוונים: אל לשכת התעסוקה או לכסא המנכ"ל.

[m3x7r3m3]

אני מסכים עם נהג לילה בכל מילה.

 

אגב עניין של נאמנות, בתחום של התוכנה עובדות חזק חברות ההשמה, התראיינתי לתפקידים אצל כמה חברות, ולמעט חברה אחת, כל מי שהתראיינתי אצלם רצו להחתים אותי, בסופו של דבר בחרתי בחברה מסוימת, והתקשרתי לכל נציגי ה-HR של החברות האחרות להודיע להם שחתמתי עם חברה X.

בכל החברות איחלו לי הצלחה בעבודה החדשה ואיחלתי להם בהצלחה באיתור מועמדים, למעט חברה אחת, כשהתקשרתי אליהם (שם התראיינתי לשני תפקידים), שם התגובה שלה הייתה: "אז מה אם חתמת כבר על הסכם? בוא תשמע מה יש לנו להציע, נציע לך יותר כסף, אני מבטיחה לך שתקבל יותר אצלנו".

התגובה שלי הייתה: "את יודעת שבנאדם שיעשה את זה לטובת החברה שלך יעשה את זה נגד החברה שלך כשחברה אחרת תציע לו קצת יותר כסף? אני מעדיף להיות בנאדם אמין".

התגובה שלה הייתה שאני צודק ושזה באמת לא במקום.

[kramerica]

מניסיון אישי משני הצדדים של המתרס, של כמה אנשים וכמה חברות:

1. זה מקובל, לגיטימי ועושים את זה לא מעט, אבל בהתאם לרשום בהמשך בלבד.

2. עושים את זה רק אם באמת מוכנים לעזוב לחברה השנייה תמורת השכר שהם נותנים ולא סתם כאיום.

3. צריך לעשות את זה חכם ויפה. אתה בא למעסיק הנוכחי, ומסביר לו יפה שאתם אוהב את העבודה ואת החברה ומאוד מעוניין להשאר, אבל קיבלת איזושהי הצעה שממש קשה לך לסרב לה בחברה אחרת. תסביר שההפרש הכספי פשוט גדול מדי, ואם זה היה נאמר הפרש של 1000-2000 ש"ח בלבד (או כל סכום אחר כמובן שנראה לך), בכלל לא היית חושב פעמיים ונשאר בחברה.

 

כל עוד זה נאמר בצורה כזו שאתה ממש מבקש יפה ממנו שיעזור לך לסרב להם, סיכוי מאוד גבוה שהמעסיק אכן יעשה זאת. כמובן שזה משתנה ממעסיק למעסיק, וכמובן שזה תלוי בכמה מעריכים אותך בחברה החדשה וכו' וכו'.

[edan82]

 

ראשית, אם אני חושב שעובד שלי מתוגמל פחות ממה שמגיע לו אני הרבה פעמים מעלה לו את השכר גם בלי שיבקש.

 

צורת חשיבה שלטעמי נכונה ולשמחתי מיושמת גם אצלנו בחברה, העובדים יודעים שבאמת אין להם צורך לבקש העלאת שכר כי הם יודעים שהחברה רואה חשיבות בתגמול על הישגיות ועובדת מתוך תפיסה אמיתית שעובד שמרוצה יתן תפוקה טובה יותר וגם יגלה נאמנות גבוהה יותר לאורך זמן

 

לגבי אופי, תחשוב על אותה בהמה שמגיעה ללקוחות. אני לא יודע אם אתה עובד עם לקוחו קבועים או עם לקוחות מתחלפים אבל אם לקוח יותא בהרגשה שדפקו אותו גם אם הוא קנה בפעם הבאה הוא יחפש תחליף. לעומת זאת אם הוא יוצא בהרגשה טובה אתה תהיה ברירת המחדל שלו בכל קנייה.

 

זו הסיבה שהדגשתי, אותה עובדת בפן המקצועי פשוט מצויינת, הלוואי שכל האנשי מכירות שלי היו עם יכולות כמו שלה, לקוחות אוהבים אותה, היא יודעת לתת ללקוחות תחושה שהיא נלחמת עבורם, באמת תותחית בפן המקצועי.

את המגרעות שלה היא לא חושפת במהלך עבודה עם לקוחות וכו׳, זה נחשף אצלה יותר בפן האישי.

היא אגב מודעת לכך שיש לה אופי לא פשוט ומנסה לרסן את עצמה, ברוב המקרים היא גם מצליחה בכך.

כשרק הצטרפתי לחברה היא ניסתה ״לשחק״ איתי פה ושם, זה עיצבן אותי מצד אחד אבל הנסיון שלי וההיכרות עם סגנון האנשים הצטרפו ותמכו בחוש שלי שאותת לי שהיא מנסה לבחון אותי ומנסה כביכול לשדר ״אני בעלת הבית״ (היא היתה העובדת הוותיקה במשרד), מהר מאוד תפסתי אותה לשיחה, הסברתי לה שהמבחנים שלה מיותרים, אני מכבד אותה הוותיקה ומקצועית והצעתי לה שבמקום לנתב את המעמד שלה לשלילה שתנהג אחרת ותנתב אותו לדרך חיובית, נתתי מעט יותר חופש פעולה, מדי פעם התייעצתי איתה בנושאים כאלה ואחרים, דבר שנתן לה תחושה טובה שסומכים עליה ורוצים לשמוע את דעתה ואכן מהר מאוד היא החלה לשתף פעולה ו״התיישרה״, תוספת השכר שנתתי לה היתה מבחינתה חותמת לכך שהחברה אכן מעריכה אותה ורואה בה כפרט חשוב וזה לחלוטין רתם אותה להצלחת המשרד.

(במאמר מוסגר כשנכנסתי למשרד היה מצב מורכב כי מנהל המשרד התפטר וסחף איתו את מנהלת החשבונות ואת איש המכירות הבכיר (אותה בחורה היתה מדורגת שניה בזמנו, עם עזיבת איש המכירות ההוא מעמדה ״השתדרג״ ולכן גם שידרתי אותה מבחינת תנאים.

 

אם אני נכנע לסחטנות של עובד טוב (גם אם היא לגיטימית) אני עלול ליצור גל של נסיונות כאלה אצל כל העובדים

 

ככלל אני מסכים איתך ולראיה אותו עובד שפיטרתי בו במקום, יחד עם זאת- כל מקרה לגופו.

עובדים אינם טיפשים ולרוב הם מבינים את מעמדם, הם יודעים מי טוב יותר ומי פחות ולכן אני לא בטוח שכל ״איום סחיטה״ שכזה עלול לעודד את יתר העובדים לנהוג כך.

בחברה אצלי, כצעד מרסן החתמתי את כל העובדים במשרד על חוזה עבודה שבו מצויינים תנאי ההעסקה שלהם ועוד שלל שטויות כשגולת הכותרת הינה שעובד שסיים עבודתו בחברה מחוייב בתקופת צינון מהענף לפרק זמן של 6 חודשים ואינו רשאי לעבוד בחברת יהלומים מתחרה לפני תום התקופה הנ״ל אלא אם באישור החברה.

ובכל אופן, למרות שיש לצוות המכירות שלי משכורות שונות אחד מהשני בהתאם לתרומת העובד- מעולם לא היה לי מקרה כזה של ניפנוף בהצעה מחברה מתחרה לצורך שדרוג שכר למעט אותו עובד שפוטר.

אני אישית נגד שימוש בסחטנות הזאת כי זה צעד שובר אמון, יש לטעמי מספיק דרכים טובות ולגיטימיות יותר לבקש העלאת שכר מאשר צעד כזה שאולי ישיג את המטרה אבל ברוב המקרים יותיר טעם רע.

מי שזוכר היתה חברה שרדפה אחרי ורצתה למשוך אותי אליה עם הצעה מאוד מפתה (שדרוג שכר בגובה עשרות אלפי דולרים בשנה ובחברה מצויינת ויציבה), כדי להשתחרר מההצעה בצורה יפה (בעל אותה חברה הינו חבר שלי) ״חשפתי״ בפניו את השכר שלי (האמת היא שנקבתי בסכום גבוה בהרבה מהשכר שלי כדי שאהיה בטוח שהוא לא יוכל לתת הצעה אטרקטיבית יותר) וכך הפלתי את אותו עניין, לאכזבת החבר.

הרבה אנשים יעצו לי למנף את אותה הצעה כדי לדרוש שכר גבוה יותר מהחברה בה אני עובד, הודתי לכולם על ההצעה והרצון הטוב וגנזתי אותה מהארכיון.

אני אוהב כסף, מאוד אוהב כסף, אבל לא חושב שכל האמצעים כשרים לטובת המטרה ומאמין שיושר פנימי ביחד עם לויאליות אמיתית זה המפתח להתקדם וליצירת מוניטין (לעצמך) כזה שביום שתחליט להתקדם הלאה- הרבה חברות ישמחו להעסיק אותך.

 

עובדים אמינים ונאמנים זה נכס מאין כמוהו.

 

מצטער שזה ארוך...