ללכת לרעיון עבודה על מנת לשפר את השכר במקום הנוכחי ,האם לגיטימי

[bigbosf]

בקצרה , עדיף חברה גדולה ויציבה מאשר חברה שתעסיק אותך למספר חודשים ואז תבעט אותך . אם כבר לנסות לעלות שכר לעשות את זה בצורה אלגנטית. אפשר למשל להגיד "שאתה לא מרוצה מהמשכורת ושאלת כמה חברים ממקומות אחרים ושם השכר הרבה יותר גבוה". אם ההפרש בשכר הוא 1000-2000 שקל אל תמהר לעזוב. שורה תחתונה , אם אתה טוב המעסיק יחשוב פעמיים. אם לא , הוא ילווה אותך לדלת. מניסיון שעבדתי בחברת תקשורת הגדולה בארץ , עובדים טובים כופפו את המערכת בצורה יפה וקיבלו מה שרצו מבחינת תפקידים ואפילו העלאת משכורת רצינית. עובדים שלא היו טובים שוחררו בלי לחשוב פעמיים .

[חולגי]

סליחה - אבל מדוע תמנע מעובד שעזב את החברה שלך, עבודה בתחום שלו (מן הסתם אצל מתחרים בענף) למשך חצי שנה (באישורך) ?!

זה נראה לך הוגן (להחתים על סעיף כזה) ?

לי לא (וגם לפי החוק לדעתי - לא). זה ניצול שררה (מילה קצת קשה, אבל הבנת את הכוונה).

[bigbosf]

סליחה - אבל מדוע תמנע מעובד שעזב את החברה שלך, עבודה בתחום שלו (מן הסתם אצל מתחרים בענף) למשך חצי שנה (באישורך) ?!

זה נראה לך הוגן (להחתים על סעיף כזה) ?

לי לא (וגם לפי החוק לדעתי - לא). זה ניצול שררה (מילה קצת קשה, אבל הבנת את הכוונה).

זה חוזה. לגיטימי. אם אתה בתור עובד לא מעוניין לחתום אז בכיף. קח את הדברים שלך וחפש מקום אחר.

[falou]

אם עובד שלי היה הולך לראיון עבודה ובא אליי בטענה שבחברה X הציעו לו Y ואו שאני מתיישר או שהוא עוזב אז הוא עוזב גם אם הוא יהיה מוכן להישאר בחצי השכר.

 

באותה מידה, לפני שאתה מפטר עובד, אתה מודיע לו שהוא הולך להיות מפוטר, ומחכה עם הפיטורים עד שיימצא עבודה חדשה?

 

עקרונית, אני חושב שבאותה מידה שלגיטימי למעסיק לפטר לפי צרכים כלכליים, לגיטימי לעובד לחפש תעסוקה מכניסה יותר, וגם לגיטימי לבוא למעסיק הקיים ולתת לו אפשרות לשפר את התנאים, כדי להשאיר את העובד.

 

אבל...

 

יותר משחשוב העיקרון, חשובה הדרך, איך מציגים את הדברים, והסיטואציה הספיציפית. לדוגמא, בחברה גדולה יש הרבה פחות סינטימנטים והרבה פחות התחשבות אישית. יכול ללהיות שאצל Nigth Rider יש הרבה יותר יחס אישי בעבודה, ופחות עובדים, לכן כל עזיבה הופכת להיות משמעותית, ויש ציפייה ליותר התחשבות (כי מקום העבודה גם הוא מתחשב).

 

אם החבר של פותח השרשור הוא עוד בורג מתוך ברגים רבים במכונה גדולה, שיעשה מה שטוב לו (רק שיביא בחשבון שאכן וייתכן שהדלת תהיה סגורה בפניו בעתיד). העזיבה שלו לא תהיה מהותית.

 

מזכיר לי סיפור על חבר שבשנת הלימודים האחרונה שלו עשה סקירות אנליטיות בבית השקעות בשוק ההון. הוא המשיך לעבוד שם במשך שנה לאחר לימודיו, ביקש העלאה, נדחה, חיפש משרה אחרת - ומצא. אז בא אליו המעסיק והתחיל לעשות לו ריגשי על זה שהוא עוזב, שהם העסיקו אותו בלימודים (כאילו זה היה נדבות) ושהוא עובד חיוני.

החבר ענה: "עובד חיוני לא מרוויח 5 אלף ש"ח בחודש".

 

עוד מקרה זכור, עובד בחברה של אבי (חברה בינונית בשוק שגם הוא די מצומצם) עזב למתחרה. אחד הבכירים התמרמר על כך שהוא עבר "לאויב" ואבי ענה לו: "נו, מה אתה רוצה?! זה מה שהוא יודע לעשות. מה חשבת, שהוא יימצא עבודה בנגרות...?!" (או משהו כזה).

בשוק קטן סביר שהעובדים יחליפו מקום תעסוקה בין חברות מתחרות.

סה-לה-וי.

 

כאמור, כל מקרה לגופו.

[חולגי]

זה חוזה. לגיטימי. אם אתה בתור עובד לא מעוניין לחתום אז בכיף. קח את הדברים שלך וחפש מקום אחר.

 

חוזה שנוגד את החוק - אינו חוקי.

מדוע שתמנע ממני להתפרנס ? אתה אמור להיות המעסיק האחרון שלי ?!

[Night Driver]

באותה מידה, לפני שאתה מפטר עובד, אתה מודיע לו שהוא הולך להיות מפוטר, ומחכה עם הפיטורים עד שיימצא עבודה חדשה?

 

עקרונית, אני חושב שבאותה מידה שלגיטימי למעסיק לפטר לפי צרכים כלכליים, לגיטימי לעובד לחפש תעסוקה מכניסה יותר, וגם לגיטימי לבוא למעסיק הקיים ולתת לו אפשרות לשפר את התנאים, כדי להשאיר את העובד.

 

אבל...

 

יותר משחשוב העיקרון, חשובה הדרך, איך מציגים את הדברים, והסיטואציה הספיציפית. לדוגמא, בחברה גדולה יש הרבה פחות סינטימנטים והרבה פחות התחשבות אישית. יכול ללהיות שאצל Nigth Rider יש הרבה יותר יחס אישי בעבודה, ופחות עובדים, לכן כל עזיבה הופכת להיות משמעותית, ויש ציפייה ליותר התחשבות (כי מקום העבודה גם הוא מתחשב).

 

אם החבר של פותח השרשור הוא עוד בורג מתוך ברגים רבים במכונה גדולה, שיעשה מה שטוב לו (רק שיביא בחשבון שאכן וייתכן שהדלת תהיה סגורה בפניו בעתיד). העזיבה שלו לא תהיה מהותית.

 

מזכיר לי סיפור על חבר שבשנת הלימודים האחרונה שלו עשה סקירות אנליטיות בבית השקעות בשוק ההון. הוא המשיך לעבוד שם במשך שנה לאחר לימודיו, ביקש העלאה, נדחה, חיפש משרה אחרת - ומצא. אז בא אליו המעסיק והתחיל לעשות לו ריגשי על זה שהוא עוזב, שהם העסיקו אותו בלימודים (כאילו זה היה נדבות) ושהוא עובד חיוני.

החבר ענה: "עובד חיוני לא מרוויח 5 אלף ש"ח בחודש".

 

עוד מקרה זכור, עובד בחברה של אבי (חברה בינונית בשוק שגם הוא די מצומצם) עזב למתחרה. אחד הבכירים התמרמר על כך שהוא עבר "לאויב" ואבי ענה לו: "נו, מה אתה רוצה?! זה מה שהוא יודע לעשות. מה חשבת, שהוא יימצא עבודה בנגרות...?!" (או משהו כזה).

בשוק קטן סביר שהעובדים יחליפו מקום תעסוקה בין חברות מתחרות.

סה-לה-וי.

 

כאמור, כל מקרה לגופו.

 

כן. אם אין חשש שהוא יחבל בעבודה או יסית עובדים הוא יקבל זמן להתארגן (גם כמה חודשים).

 

אין בעייה שעובד יחפש למקסם הכנסות וזה מאוד לגיטימי וכמו שאמרת, מאוד חשוב האיך. אם עובד אומר שהוא לא מרוצה מהשכר ואחר כך הולך לחפש זה בסדר גמור אבל אם הוא הולך לחפש כדי לבוא אחר כך עם אוליטמטום זה זה לא.

 

אין לי בעייה גם שעובד ילך למתחרה שלי אם אני יכול לסמוך על ההגינות שלו שלא יחשוף סודות שלי וחוץ מעובד אחד לא עצרתי אף פעם עובד מללכת למתחרה. היום אין הרבה סודות שאי אפשר להגיע אליהם די בקלות (פרט אולי מדברים שנמצאים בפיתוח) כך שמזה אני לא דואג יותר מידי. מעבר לזה מתחרה שלי הוא לא אויב אלא מתחרה. עם רוב המתחרים אני ביחסים טובים ואנחנו גם עובדים ביחד בתחומים בהם אנחנו לא מתחרים ישירות.

 

אני גם לא חושב שאני עושה טובה למישהו שאני מעסיק אותו או שהוא עושה לי טובה שהוא עובד אצלי. אני מעסיק אותו כי כדאי לי להעסיק אותו והוא מועסק אצלי כי כדאי לו להיות מועסק אצלי. הוא אדם חופשי וגם אני.

[Night Driver]

חוזה שנוגד את החוק - אינו חוקי.

מדוע שתמנע ממני להתפרנס ? אתה אמור להיות המעסיק האחרון שלי ?!

 

חוזה כזה חוקי במקרים שמדובר במשרת אמון ובאדם עם מידע סודי של החברה. הוא לא חוקי באופן אוטומטי עבור כל עובד.

[חולגי]

חוזה כזה חוקי במקרים שמדובר במשרת אמון ובאדם עם מידע סודי של החברה. הוא לא חוקי באופן אוטומטי עבור כל עובד.

שתי שאלות בבקשה:

מי יחליט מהו מידע סודי ומה לא ?

מי יחליט מהי משרת אמון ומה לא ?

[Derish]

חולגי - לא חוקי בישראל, כנראה חוקי בהונג קונג. העניין נפוץ למדי גם באירופה, אך במקרה כזה העובד מקבל תשלום מהחברה המפטרת בשווי X חודשי משכורת, כמספר החודשים הנדרשים בהסכם הצינון.

 

עידן - אי אפשר לגנוז מהארכיון, לגנוז פירושו להעביר לארכיון. אתה בחרת להתעלם או לדחות את ההצעה, לא לגנוז אותה.

[Night Driver]

שתי שאלות בבקשה:

מי יחליט מהו מידע סודי ומה לא ?

מי יחליט מהי משרת אמון ומה לא ?

 

כשיתגלו חילוקי דיעות בית המשפט מחליט.

[edan82]

 

עידן - אי אפשר לגנוז מהארכיון, לגנוז פירושו להעביר לארכיון. אתה בחרת להתעלם או לדחות את ההצעה, לא לגנוז אותה.

 

קיבלתי, תודה על התיקון.

 

סליחה - אבל מדוע תמנע מעובד שעזב את החברה שלך, עבודה בתחום שלו (מן הסתם אצל מתחרים בענף) למשך חצי שנה (באישורך) ?!

זה נראה לך הוגן (להחתים על סעיף כזה) ?

לי לא (וגם לפי החוק לדעתי - לא). זה ניצול שררה (מילה קצת קשה, אבל הבנת את הכוונה).

 

לא הצמדתי לאף אחד אקדח לרקה במעמד החתימה על החוזה, מי שלא היה מסכים לחתום על החוזה פשוט היה מבין (אני משער) שזה היה מעורר תהיות לגבי מחוייבותו לעבודה אצל הממונים עליו.

יחד עם זאת אציין שבמעמד החתימה גם הסברתי שבסופו של יום אין לחברה עניין בלבלום את ההתפתחות של עובדים שעזבו אותה, כן יש עניין למנוע זליגת מידע (ששווה המון כסף, מליוני דולרים) ולכן כל מקרה ישקל לגופו במאמץ לסייע לעובד במידת האפשר.

כן הובהר שבמקרה של ה-4-5 המתחרות הרציניות שלנו לא יהיו הנחות והן בהחלט מחוץ לתחום אבל כל עוד המעבר הינו לחברה ממדרג נמוך יותר ועם פחות ממשקים חופפים החברה בהחלט תשקול בחיוב ולטובת העובד.

 

זה הסכם שמקובל בהרבה חברות וארגונים גדולים, לא המצאתי את הגלגל, כל חברה מנסה להמנע מזליגת מידע חשוב (למשל מאגרי לקוחות, דו״חות כספים, נהלי עבודה מיוחדים וכדומה).

 

יכול לומר לך שלפני כ-12 שנה אחי הגדול הועסק על ידי החברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה) ולקראת קידום לתפקיד בכיר יותר בחברה הוא גם נדרש לחתום על הסכם דומה.

[חולגי]

צר לי, אך לא שכנעתם אותי.

דוגמה נוספת (שהמעסיקים מכסתח"ים את עצמם) , זה בחוזה עבודה שהתשלום "גלובאלי". ברור שברירת העובד זה לחתום על ההסכם או לא, למרות ששעות נוספות, אם נעשות, אמורות להיות משולמות (כחוק).

 

הרי אתם החזקים (במעמד של מעסיק-מועסק) ואתם מנצלים זאת (לא לטובת העובד אם ניתן לומר).

אז אל לכם להלין אם עובד רוצה לעזוב כי לא מעלים לו את שכרו, ואולי יש לו הצעה טובה יותר במקום אחר...?

עריכה - התקופות בהן אנשים עובדים במקום עבודתם 20 שנה ויותר - כבר אינן רלוונטיות יותר.

 

הערה נוספת - לא הייתי מחזיק לשנייה אחת, עובדת כגון זו שלך עידן, אם היא "חרא טיפוס" - היא לא היתה עובדת אצלי (בתור בוס).

זו עוד הוכחה לרדיפה בלתי מפסקת אחרי הכסף... גם אתה מודה בזה (עובד כזה יכול להיות מנכ"ל ? האם לזה התכוון מי שציין זאת ? אני רק תוהה... תיזהר שלא תדיח אותך רק , ותזהר, ואינני צוחק)

 

דריש - אם משולמת לעובד משכורת עבור חודשי צינון - זה נהייה קצת יותר הוגן (אבל אף אחד לא הזכיר את זה כאן מבין המעסיקים).

 

פות"ש - לגיטימי בהחלט ללכת לראיון עבודה ע"מ לשפר את השכר במקום הנוכחי. עשה זאת רק בחוכמה.

[falou]

מצד שני, היה לי איש מכירות שעבד אצלי כשנה וביום בהיר בא וביקש העלאה וסיפר לי שחברה אחרת הציעה לו איזה 10-20% יותר.

 

תראה, לסגנון יש כאן משקל מכריע. אפשר להציב את אותם תנאי מו"מ כאולטימטום ואפשר להציג אותם כהתלבטות.

 

לגבי הגבלת תעסוקה, אני לא יודע איך זה בחו"ל, בארץ אין שום אפשרות לכבול איש מכירות לחברה. אפשר לכבול רק בכירים ומשרות אמון מיוחדות. אחרת, חופש העיסוק גובר, לא חשוב מה תשים בחוזה ההעסקה.

 

Night Rider - אתה שוכח שכשעובד מתחיל לחפש עבודה אחרת, הוא לא יודע אם בסוף אכן יירצה לעזוב. לכן להודיע למעסיק כי אתה מתכנן לעזוב, זה בעייתי, כי אולי בסוף זה לא ייצא לפועל. לצפות מעובד שיודיע לך לפני שהוא בודק את השוק, זה לא ריאלי.

[falou]

הערה נוספת - לא הייתי מחזיק לשנייה אחת, עובדת כגון זו שלך עידן, אם היא "חרא טיפוס" - היא לא היתה עובדת אצלי (בתור בוס).

זו עוד הוכחה לרדיפה בלתי מפסקת אחרי הכסף... גם אתה מודה בזה (עובד כזה יכול להיות מנכ"ל ? האם לזה התכוון מי שציין זאת ? אני רק תוהה... תיזהר שלא תדיח אותך רק , ותזהר, ואינני צוחק)

 

אתה טועה.

 

אנשי מכירות הם הרבה פעמים אינדיווידואליסטים, בלשון המעטה, וחמדנים. זה חלק ניכר מהמוטיבציה של מי שנמצא במקצוע. מנהל טוב יודע לנתב כל אחד למקום בו הוא יעיל, ולתחום אותו מלהגיע למקומות בהם הוא לא.

עובד כזה לא יהיה מנכ"ל, אבל הוא יכול להרוויח יותר ממנו בעמלות... וזה יכול להספיק. רק צריך שהרווח שלו לא יבוא על חשבון יעדים ארוכי טווח (קרי, שלא יימכור מה שאין ויכניס את העסק להתחייבויות לא רווחיות).

[edan82]

אתה לא חייב להשתכנע ידידי, אפשר להסכים על כך שאין הסכמה.

 

ובכל זאת, תבין שבכל מדינה ובכל ענף יש התנהלות שונה בענייני עבודה.

אתה כנראה צודק באומרך שעברו הימים של קריירות בנות עשרות שנים באותה חברה, יחד עם זאת, יש מדינות, בהן הונג קונג שסובלות מבעיה שנובעת מפערי תרבות:

 

הונג קונגי ממוצע יכול בקלות להחליף 5-6 עבודות בשנה (אני מדבר על עבודות במשרה מלאה וקבועה).

לצערי בניגוד לישראלים שבגיל 18 הולכים לצבא ומשתחררים ממנו באיזור גיל 21 בוגרים ועם שאיפות לפתח קריירה, ההונג קונגים לא הולכים לצבא ולא חווים את ההתבגרות המזורזת שלנו הישראלים, תצרף למשוואה את העובדה שהם מטבעם מאוד ילדותיים ולפעמים מנותקים מהמציאות (פאקינג אישה בת 40 שהדבר הכי יקר לליבה זו בובת הלו קיטי מפגרת, סיפור אמיתי ולא מקרה בודד).

התוצאה היא כח אדם שכאמור לא רואה איזושהי חשיבות או צורך למצוא עבודה רצינית ולהתקדם בחיים, הוא מדלג בין עבודות לפי מצבי רוח ויוצר בעיה אמיתית למצוא כח אדם איכותי (אם אספר לך בפחות מ-3 שנים כמה אנשים העסקתי שרובם לא שרדו בטווח של כמה חודשים בודדים לפני שבעיית אותם מתוך הבנה שאי אפשר לבנות עליהם לטווח ארוך, כולל כוכב אחד ששבר שיא ושוחרר על ידי כעבור 3 ימים...).

 

לכן אתה משתדל כן לטפח את הצוות שלך, והצוות שלי חי טוב, בד בבד אתה גם מנסה למזער נזקים פוטנציאלים מעובדים מתנדנדים.

לגבי העובדת, כל אחד והשיקולים שלו, במסגרת השיקולים שלי ולאור זה שהבעיות שלה מסתכמות באופי שגורם לה לקבל החלטות מטומטמות בחייה הפרטיים וללא פגיעה בפן המקצועי (או אז היא היתה מקבלת בעיטה ללא היסוס) אני קיבלתי החלטה שאני בהחלט לא מתחרט עליה.

בוא לא ניתמם, אני מנהל עסק כלכלי למטרת רווח (אם לדייק- הרבה רווח), בוודאי שאני רודף אחרי כסף, החברה לא משקיעה את כל המשאבים העצומים האלה כדי להיות הומנית ולהחזיק רק עובדים נחמדים, הבחורה הזאת סופר נחמדה ולקוחות מתים עליה ויש כאלה שלא יהיו מוכנים לעבוד עם איש מכירות אחר כי היא בדיוק בראש שלהם, יש לה אופי חרא שפוגע בה בחיים האישיים שלה אבל בתחומי הגדרת התפקיד שלה היא פשוט כריש מכירות.

היא לא פוגעת בצוות שמסביבה, היא לא פוגעת או משבשת תוכניות עתידיות, היא מבצעת כל הוראה, אני רוצה לומר לך שאם הייתי מוצא עוד איזה 2 נוספות כמוה הייתי מעסיק אותן ללא כל התלבטות.

הבחורה הזאת הודות לתוצאות שלה יושבת על משכורת שמנהלי מכירות אחרים פה בעיר יכולים רק לחלום עליה, וזה עוד לפני בונוסים, היא גם מבינה את זה ולכן מקפידה שחלילה לא תיהיה לה פגיעה בעבודה.

בלי קשר, מנהלת משרד היא לא תיהיה ולא יכולה להיות (זה ענף שרואה ערך עליון בכך שמנהלי משרדים (בכל העולם) יהיו ״משלנו״, בחברות בלגיות לרוב תמצא מנהלים בלגיים, חברות ישראליות ינוהלו על ידי ישראלים וכן הלאה, כמובן שיש יוצאים מן הכלל, אבל כאמור- הם יוצאים מן הכלל.

 

לגבי העניין של תשלום שכר בתקופת הצינון אכן לא ציינתי אבל הוא גם מובנה בהסכם (בלי להכנס לפרטים מיותרים, בגלל אופי החברה בה אני עובד אנחנו מחוייבים לעבוד על פי הספר ללא דופי וכך אכן נוהגים.