Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 4871 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

אני עם ליביור,

יש הרבה מאוד אנשים שלא למדו והופ, הם מצליחים בצורה מטורפת, אבל זה שהם לא למדו לא אומר שאין להם כרזימה, ראש חכם, תוכנית ויוזמות.

שזה בערך הדבר הכי חשוב.

אם תיפלט מהמערכת בלי תוכנית או עיסוק מסויים שתוכנן מראש, לדעתי? לא תצליח.

 

 

אבל?

מי אני בכלל אני עוד יותר צעיר ממך :-)

כבר לא בן 12 ועדיין מאמין במפץ הגדול? מזל טוב, גם לך יש תאוריה דמיונית. :-P

פורסם

Car Addict כתב:

sperial - לקחתי לתשומת ליבי את דבריך, תודה (:

 

Liviur - הייתי אומר שהרוב בא מתחושה אישית שלי מאיך שאני מרגיש שאני קולט את הדברים ומעובדה שיש לי תחומי עניין רבים שבנושאים שאני מתעניין בהם יש לי ידע נרחב בהם ואני מתפעל את הידע הזה לתחומים שונים (לדוגמא אני כותב כתבות בכל מיני אתרים, כמה כתבות שלי הופיעו לדוגמא באתר נענע 10 ובאתרים אחרים).

 

אני "נותן עכשיו בראש בלימודים", בעיקר כי אין לי ברירה אבל לאט לאט זה מחלחל שאולי זאת הדרך הנכונה. אני פשוט לדוגמא היום הייתי בבית ספר (תגבורים) ובמשך 5 שעות ישבתי בשיעור ופשוט אני לא מצליח להתרכז בשיעור ולהקשיב למורה ופשוט המוח שלי בורח למקומות אחרים נורא בקלות וכל רעש קטן מסיח את דעתי. ככה שכל הלמידה בבית בעצם מתחילה מ0, וכאן זה מתחיל להיות קשה יותר.

 

Anarchy - אולי זה רק אני אבל אני מאמין שמי שיש לו פוטנציאל הוא יימצא דרך לממש אותו, אני לא חושב שגם תכנית מדוייקת ומסודרת עוזרת במשהו כי היא רק מקבעת אותך בקו מחשבה אחד במקום לאפשר לך לפרוח למקום שהחיים יובילו אותך אליהם.

פורסם

נשמע שכדאי שתעבור אבחון לליקויי למידה בעיקר

אותן בעיות למידה תתקל גם בנושאים שאתה אוהב בלמידה סטנדרטית - מה ששוב לא יביא אותך לתוצאות.

 

לגבי תחושה אישית למהירות למידה, לא הייתי שם את מבטחי בזה.

זה היה אומר שלפחות בכמה נושאים בתיכון שקרובים אל ליבך הייתי מספר לנו על מאיות רצופות.

If living is for learning

Then dying is forgetting

פורסם

כולם פה חולקים סיפוריי הצלחה, אבל מה עם המציאות חברים ?

 

בוא אני אקח אותי כדוגמא. אני בן 22 כיום. אני פשוט שנאתי להגיע לתיכון. הייתי מגיע יומיים בחודש ! וזה מדוד, ספור וכיוצ"ב. לא היו לי בעיות בביה"ס כי מהתחלה הודעתי להם שאני לא מתכוון להגיע. שנאתי כמעט כל רגע שביליתי שם. המורים עם המבטים המעיקים שלהם, עם התגובות שלהם כמו "אתה לא חושב שצריך להגיע לביה'ס ?", "אתה מודע לכך שתהיה בלי בגרות ?", "איפה ההורים שלך בכל הסיפור ?" ... אני לא סבלתי את זה הייתי מגיע ועונה להם תשובות ציניות כי לא היה כוחות להתמודד עם האכילת ראש שלהם. בדיעבד כיום אני מבין למה זה, אחוז הבגרויות בבית ספרי היה מהנמוכים בארץ (סביב ה20%), ואני הייתי תלמיד שהתנדנד בין בגרות ללא, אז הם חשוב שלהציק לי קצת היה תורם. לבסוף יצאתי בלי בגרות, השלמתי לאחר התיכון בהיסטוריה ולשון (באחרון עשיתי קורס קיץ ובראשון ניגשתי כאקסטרני לאחר שלמדתי את המיקודית).

 

עכשיו למה סיפרתי את כל זה ? בשביל להראות קצת שבאמת מערכת החינוך יכולה להיות אטומה. מה זה עוזר לך ? בכלום. זה לא תירוץ וזה לא בטיח, לא פעם ולא פעמיים מורות החליטו להתווכח איתי ולרדת לפן האישי במהלך שיעור מול 40 תלמידים והייתי אומר להם שזאת לא שיחה לפורום כזה אם היא מעוניינת נקבע פגישה. כמובן העיפו אותי מהכיתה וכל זה.. היה מצחיק.

 

מה אני רוצה לספר לך ? שמח ששאלת. בסוף כיתה י' החליטו כארבעה מחבריי לפרוש מהלימודים. למה ? כולם מסיבה כזאת או אחרת, זה לא משנה. כולם יצאו לעולם החופשי. מה עושים היום ? בדיוק מה שרציתי לומר לך. אז ככה:

שניים מהם עבדו בעבודת מינימום וחיו כמו מלכים. הם הרוויחו בגיל 16 כ4 אלף והיה להם מה שהם רוצים. גם בצבא הם לא החזיקו הרבה. כיום הם בני 22 ומרוויחים.. כ4K. יפה שמעת.. הם מרוויחים שכר מינימום מגיל 16 עד היום ולא הצליחו להתקדם. אחד עדיין עובד בEND DEAD JOB, מאז ועד היום לא התפטר כי העבודה שלו רגל על רגל. אבל הוא מרוויח 4 אלף ללא אופציות קידום, וזאת המציאות בה הוא חי. השני כל כמה חודשים מחליף עבודה ולא מצליח לשמור על עבודה לאורך זמן.

ה2 האחרים שכן התגייסו, שירתו כפקידים בקיריה והמשיכו בעבודה שלהם. השתחררו, עשו מועדפת, קיבלו אותה וכיום אחד מהם עובד במפעל. הוא קורע את עצמו, מגיע כמו אדם מת הביתה ומראשון עד חמישי אין עם מי לדבר. הוא אולי עושה משכורת יפה, הוא עובר את ה6 נטו אבל הוא חסר חיים, למזלו חברה שלו עדיין בצבא והיא עושה חמשושים. השני עובד כסוכן באורנג', אולי עבודה נקייה אבל גם כן עבודה סתמית לחלוטין. אין קידום, כל היום אוכלים לו את הראש, המנהלים מציקים לו והוא תקוע בתא המטר על מטר שלו בקניון.

 

אבל, זה מה יש. אם לא תלמד ולא תתחיל להתנסות וללמוד מקצוע שיש לו ביקוש או תלך ללמוד אלו הם יהיו חייך. לך לסופרים, לך לקניונים, לך לאזור תעשייה ותראה כמה אנשים נורמטיבים, בני 30+ עובדים בעבודות בהן הם מרוויחים גג כ7K נטו. אתה תוכל לפרנס משפחה עם הסכום הזה ? אני מטיל ספק..

 

אתה עוד מעט בן 16, תתחיל להיות גבר ותיקח אחריות על המעשים שלך. תמיד לא מזיק להתייעץ, לשמוע, לחוות אבל זאת האמת. דרכי הקסם וסיפורי הצלחה מבחינתי לא קיימים. המזל שלך כ"כ טוב שתוכל לעשות משהו שיהפוך אותך לארגז מהלך ? לאבא שלך יש עסק ? אתה בא ממשפחה שיושבת על הרים של כסף ? במידה ולא, אני רואה 2 דרכים: 1. ללמוד, ללמוד וללמוד.. אחרי כל זה לעבוד. 2. לעבוד, להתקמצע, ולהמשיך לעבוד.

 

בהצלחה

כולם בכפר עם AK ורק אתה עם קפצונים ?

 

זה לא קצת דפוק ?

פורסם

אני מכיר לא מעט אנשים שהגיעו לאותן גבורות גם עם תעודת בגרות מלאה, זה עניין של אופי ולא של דלתות שנסגרו בגיל צעיר. הפואנטה היא שהמצב יכול להשתפר רק אם בן אדם כזה מוצא משהו שהוא טוב בו ומקבל מוטיבציה להמשיך ולהתפתח. אם הוא לא אדם שאפתן מטבעו ואינו שואף להתמקצע בשום דבר, גם תעודת בגרות לא תיקח אותו רחוק אלא מקסימום תתן לו שכר קצת יותר גבוה באותו מפעל. עכשיו בגיל צעיר יחסית ועם רשת הבטחון של הצבא יכול לדעתי להיות זמן טוב להתנסות בכל מיני דברים ולראות אם יש משהו מעשי שהוא יכול להיות טוב בו, את הבגרויות תמיד אפשר להשלים אח"כ ובאווירה תומכת יותר.

 

אבחון לקויות למידה זה רעיון טוב, אבל כרגע שהוא כבר בישורת הסופית של התיכון זה עלול להיות מעט מדי מאוחר מדי. לא בטוח גם אם חיפוש מסגרת לימודים אלטרנטיבית בגיל הזה תתן תוצאה חיובית או שלילית בטווח הרחוק. אם יש אפשרות כלכלית לנסות זאת - סבבה, אבל לא צריך לצפות לניסים.

 

נקודה אחרונה - הגישה שעולה פה מדי פעם של "קח את עצמך בידיים וותחיל ללמוד" היא נאיבית ומראה על חוסר הבנה של המצב. תופעות כמו שהוא מתאר אינן נובעות בד"כ מעצלנות, חוסר משמעת עצמית וכד', אלא מכך שתכנית הלימודים מוגשת בפורמט הלא מתאים לאנשים כאלה. למעטים שמורה היכולת להסביר לאותם ילדים שאין בהם משהו פגום אלא הם פשוט צריכים תכנית ומסגרת שונה. זו אחת הרעות החולות של מערכת החינוך מאז ומעולם (לא רק בארץ), ואם ההורים או הילד עצמו לא תופסים על כך שליטה בשלב מוקדם, הנזק עלול להיות בלתי הפיך.

פורסם

זו לא המציאות. הרוב לא מגיעים ל 7 נטו וגם עבור זה הם עובדים 12 שעות ביממה.

 

צריך להבין שאף מעסיק לא ישלם יותר ממה שהוא חייב וככל שתהיה עם פחות כישורים מיוחדים יהיו לך יותר מתחרים והשכר שלך יהיה יותר נמוך.

 

אני לא אומר שלא ניתן להצליח בלי לימודים פורמליים (וניתן להצליח יופי) אלא שלא ניתן להצליח בלי ידע או כישרון מיוחד כלשהו ויכולת למנף אותו. גם אם תהיה הטייס הכי טוב בעולם אף אחד לא יתן לך מטוס בידיים בלי רישיון טייס או ניסיון מוכח.

תודה לשרת התחבורה מירי רגב על קירוב הפריפריה למרכז.

פורסם

כמו כמה שכתבו לפני, גם אני לא הכי רציתי ללמוד, רוב השנים לא הבנתי בכלל למה זה טוב. הרי עם או בלי בגרות בכרך כלל זאת אותה משכורת. בחופשת פסח של כיתה י"א מצאתי את העבודה הראשונה שלי: טאטוא ערמת עפר ענקית-שאריות של בפכנו של מפעל שנשרף. ה"חוויה" הזאת הפכה את ההשקפת עולם שלי 180 מעלות, פתאום "יהיה בסדר" או "נעבוד קשה ונתקדם" לא הספיקו בשביל לגרום לי להרדם בשקט בלילה.

 

בסופו של דבר, בגרות זה לא עירבון לכלום, זה אפילו לא נותן לך שום דבר שאתה יכול להשתמש בו מיד. זה נותן לך רק דבר אחד: פותח את הדלת ללימודים גבוהים, ההימור הכי טוב שלך לעתיד שבו תוכל לחיות כמו בן אדם נקי. אחרי הכל כמעט כל בחירה היא הימור. אלה שפורשים מהלימודים גם מהמרים, חלקם זוכים-רובם מפסידים. הלימודים רק משפרים את הסיכויים לזכות בג'ק פוט.

 

אלה שהציעו השלמת בגרויות כנראה לא התנסו בתהליך(למען האמת גם אני לא, רק יצא לי לדבר עם לא מעט אנשים שזכו ל"תענוג" הזה), קודם כל בלי 12 שנות לימוד קריירה צבאית הוא לא יפתח, ההשלמת 12 שנות לימוד ויחידות לימוד דרך הצבא לא כולם זכאים. מדובר בחוסרים ספציפיים ויש הרבה הגבלות, שלא לדבר על יחידות שעושות טרור לחיילים רק שלא יצאו לקורסי לימודים.

 

השלמת בגרות יכולה להתבצע גם בתור מכינה באוניברסיטה, נמשכת שנתיים. 16 אלף ש"ח כל שנת לימודים לא כולל כלי כתיבה/דמי רווחה+שמירה/נסיעות ובעצם כל דבר שצריך בשביל ללמוד ולחיות. בחשבון גס התיכון חוסך לך בערך 50K שקלים חדשים. רק בשביל הסיכוי שתרצה ללכת ללמוד מתישהו בעתיד זה שווה לסיים עם בגרות טובה.

 

אתה מבין מה לא בסדר, זה החלק הכי חשוב של התיקון. עכשיו תתחיל לתקן. לך יש פדגוגים שמוכנים לעזור, אותי הפדגוגים ניסו לדפוק ובצדק, כיסחו אותי בכל המגנים ועדיין יצאתי עם ממוצע בגרות יותר מסביר.

 

קצת חפרתי, תיכננתי שזה יצא יותר קצר וקולע. יש לי עוד הרבה מה לפרט בעניין אבל בשורה התחתונה או שאתה מבין בשביל מה החתיכת נייר הזאת חשובה ואז אתה תמצה את הפוטנציאל שלך, או שאתה לא מבין ואז זה תלוי אך ורק ברמת עצלנות שלך.

ולגבי הרמת קושי... אני מצטער לאכזב את מערכת החינוך הנהדרת שלנו אבל הבגרויות בכלל לא קשות, לא מדובר על באמת הרבה חומר ולמען האמת בשביל להכשל צריך אשכרה לרצות להכשל. אנשים עם נתוני פתיחה גרועים משלך לומדים סיימו בגרויות עם ציונים גבוהים.

 

נ.ב.

אני יודע כמה זה נשמע מפתה לרוץ ישר לתואר אקדמי, הבעיה היחידה היא שאין לך הרגלי למידה, ולא משנה כמה חכם אתה זה יכשיל אותך בוודאות. לרוץ לתואר בשבילך כרגע זאת קפיצה מעל הפופיק.

כמובן שזה מתאר את המצב כמו שהוא נשמע מההודעה שפרסמת בהתחלה, יכול להיות שאני טועה.

×
×
  • תוכן חדש...