שרשור פוליטי של אחרי/לפני/באמצע בחירות/מלחמות/שלום/חומוס בדמשק

[SlowRide]

זה לא להראות את הלחי השניה, זה לחסוך לאזרחים התייקרות מיותרות ועוד באמצע מלחמה.

כל מי שרוצה להחרים תוצרת טורקיה יכול לעשות את זה החל מהרגע. 

 

[יובל .מ.]

לפני 4 דקות, עדי-אל כתב:

יש דברים שהם כמעט בלתי אפשריים

כמו שתרצה להחרים תוצרת סין. זה כמעט בלתי אפשרי 

טורקיה היא עדיין לא סין, וכמו שאנחנו "צריכים" אותם הם "צריכים" אותנו. הגיע הזמן לעמוד על שלנו.

[mikyl]

לפני כשעה, farkash7 כתב:

משקללים את שלל מקרי הרצח? כי עם מה שהיה פה בשנה האחרונה בחברה הערבית כנראה שאנחנו לא במקום טוב...
אנחנו לא כזו מדינה בטוחה גם כשבודקים מקרי רצח בלי קשר למעשי טרור.

 

כן משקללים. ואנחנו יחסית לא רע בכלל. 

 

מספר הנרצחים בישראל, בחישוב לפי מספרם לכל 100,000 תושבים, הוא 1.5 לעומת ממוצע של 2.6 בקרב כל 41 המדינות השייכות ל־;OECD כך על־פי הנתונים העדכניים ביותר שדיווחו המדינות

 

 

לפני כשעה, farkash7 כתב:

לא. ההגיון שלי עובד טוב מאוד.

 

לא, לא טוב. לפי הגיון שלך להיות יהודי במקסיקו יותר בטוח מישראל.

 

לפני כשעה, farkash7 כתב:

יהדות ארה"ב היא אחלה מקרה מבחן. יש שם יהודים לפחות כמו פה, כמה מהם מתים בפעולות טרור+סתם מקרי רצח כל שנה? יופי.

 

אתה חייב להסתכל על מספר הנרצחים לכל 100,000 תושבים. לאף אחד לא משנה אם יהרגו אותו בגלל שהוא יהודי או סתם במהלך השוד. לפי זה אפשר לשפוט עד כמה מדינה בטוחה למחיה. וארה"ב נמצאת במקום יותר נמוך מישראל.

 

לפני כשעה, farkash7 כתב:

אני יכול להסתכל על כל העולם פרט לישראל כמקשה אחת, מדינה אחת. כמה יהודים הורגים בכל העולם פרט לישראל בפעולות טרור? כמה פה?
יש בכל העולם הרבה יותר יהודים מפה.

 

סבבה, כל העולם פרט לישראל כמקשה אחת. עדיין מספר הנרצחים לכל 100,000 אנשים, לא יהודים. ואנחנו עדיין במקום טוב.

 

לפני 29 דקות, BoazB11 כתב:

אתה באמת חושב שיש איזו אומה ערבית שהסבל של הפלסטינים באמת מזיז לה?

 

אני מאמין שבלי בעיה פלסטינית כבר היינו בשלום אמת עם מיצרים, ירדן ועוד כמה מדינות ערב נוספות.

 

לפני 29 דקות, BoazB11 כתב:

אם אסד למשל היה כובש וטובח בהם, העולם היה מצקצק קצת בלשונו וממשיך הלאה.

 

כי זה בתוך המשפחה.

[oryo]

אני עוקב אחרי ״אישתון״ כבר מס׳ שנים, אני לא מסכים עם כל דעותיו אבל לגמרי מעריך הן את היסודיות והן את קור הרוח בהתייחסות למצבים מורכבים.
הוא פרסם שני פוסטים לאחרונה: ״סימולציה״ בנוגע לתוצאות המלחמה בעזה ועדכון לאחר מס׳ ימים בין המציאות ואותה סימולציה.
הפוסטים שלו ארוכים, מאוד. רוב מוחלט של אנשים לא יקרא אותם, ובד בבד אני סבור כי התוכן שם חשוב מאוד.
**

אמ;לק? ההתכנות להכרעה צבאית אמיתית, לדעתו וכמשתקף מהנתונים (לצערי - גם לדעתי) הוא אפסי. בשביל להרוג מסה קריטית של חמאסניקים צריך להרוג מסה היסטרית של פלסטינים, וגם אם לא אכפת לנו מכך חשוב לזכור שכשבעלות הברית של ישראל מואסות בכך אז, היסטורית (וטכנית: כלכלית, התחמשותית, פוליטית) מקבלים חדל.
ישנה התייחסות לפתרונות אחרים כמו חיסול החמאס והחלפתו במשטר בובות, כיבוש הרצועה לצמיתות, טרנספר וכו׳. בקצרה: לא יעיל או לא ישים.
באסה.
**

אין כאן הבעה דעה לגבי האם כן או לא מדובר בעניין מוסרי, לצורך הדיון הוא לא מביע יותר מדי דעה מוסרית כי זה בלאו הכי עניין סובייקטיבי גמיש, הדיבור הוא טקטי/פרגמטי. אני מסכים עם הגישה שלו, דיבורים על מוסר הם בגדר זריקת בוץ - זה חסר תכלית.

מצ״ב כמה פסקאות מהפוסט הראשון:

״ כאשר רעיון השלום מועלה בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ימנים ואפילו שמאלנים ציוניים נוטים לקשר אותו פעמים רבות אל רגש השלום – הדחף האמוציונלי שלא לפגוע או להפגע. אנשים התומכים ברעיון שכזה מוצגים, בצדק עבור חלק ניכר מהם, כ"יפי נפש"; אנשים שכוונתם טובה ואולי יש בהם מידה גבוהה של אמפתיה, אך לא רואים את הדברים נוכחה והרגש שלהם מעוור אותם. אני לחלוטין מקבל את הביקורת הימנית הזאת, שיש הרבה שמאלנים שניגשים אל רעיון השלום מפרספקטיבה רגשית שכזו ושגישה זו פסולה. אך זו אינה הגישה שאני מגיע ממנה ולי יש את אותה הביקורת, רק כלפי אנשים בימין ובשמאל הציוני שמגיעים עם אותו הבסיס הרגשי אל רעיון ה"הניצחון" או "הכרעה". דהיינו, אנשים שיש להם דחף אמוציונלי לפגוע כדי לא להפגע, אשר אינו נטוע באיזו תאוריה ונתונים ברורים להיתכנות של הרעיון שלהם.

ה"פתרונות" שהתקשורת וההנהגה הבטחונית והפוליטית של ישראל משווקים לנו על "חיסול חמאס", "אנחנו ננצח" או "הכרעת הסכסוך", הם פתרונות בלתי-ריאליסטיים במובן הכי אובייקטיבי שאפשר לחשוב עליו: הם פשוט כמעט אף פעם לא עובדים (בנסיבות כמו אלו של ישראל). מציגים לנו רעיונות שיש להם סיכוי מקסימלי של 5% להצלחה ושהכלי הנדרש כדי להשיג אותם – חיסול החמאס והחלפתו במשטר בובות כלשהו – גם כן מדגים אחוזים בודדים של הצלחה בלבד. לוקחים את שני אלה, שהסיכוי המשולב שלהם להתממש הוא פחות מאחוז אחד, ואומרים לנו שזה "הפיתרון" ושזה "ריאלי". לעומת זאת, סיום בהסכם, האופן שבו כמעט כל הסכסוכים (שלא נכבים מעצמם) מסתיימים, מוצג כאיזו פנטזיה אוטופיסטית מנותקת מהמציאות. המציאות היא מה שקרה בה בפועל, לא מה שאנו מרגישים לגביה ומה שקרה בה בפועל, זו הסטטיסטיקה שהצגתי מעלה.

אני לא מתיימר לדעת את כל הפיתרונות. אולי יש לכם רעיון מקורי לסיום הסכסוך או משהו שעבד במקום אחר ואני בור לו. יתכן אפילו שיש פיתרון צבאי מאוד מיוחד שבכל זאת יכול לפתור את הסוגיה ואלי בעוד כמה עשורים דברים שכאלה יהיו ניתנים להכנעה טכנולוגית. אבל טרנספר, רצח עם או התקנת ממשל בובות שיגרום לעם לא להגיב באלימות למשטר צבאי או מצור, אלו פשוט לא פתרונות רציניים, במובן שיש עלות גבוהה לעצם הניסיון שלהם, הסיכון הנלווה להם בצד המבצע הוא גבוה והסיכוי להצלחה, כפי שאנו רואים הן מניסיונות ישראל לבצע דברים שכאלה בעבר והן מניסיונם של אחרים, נמוך ביותר.

אם הייתם, למשל, עובדים באיזה תאגיד בינלאומי ענק והייתם נכנסים אל המנכ"ל עם רעיון עסקי שאומר "נשקיע עשרות או מאות מיליארדים ברעיון שלי, מאות או אלפים מהעובדים שלנו ימותו בתהליך, ויש לרעיון שלי סיכוי של 1% לכל היותר להצלחה", הייתם מפוטרים מיידית אם לא נשלחים לסקירה פסיכאטרית. אבל מפאת שהבעיה שלנו מערבת אלימות ומחנאות, הרגש משתלט ורעיונות שבבירור לא עובדים ולא עבדו גם בעבר, מוצגים גם כרעיונות חדשים וגם ככאלה שיש להם התכנות אם לא ממש וודאות להצליח. וכל זאת עוד לפני שדיברנו על שלל הסיכונים של הרעיונות הללו ומספיק להעיף מבט על כל נושאות המטוסים מסביבנו והזזת הכוחות בכל הגזרות במזרח התיכון כדי להבין: 1,400 הרוגים זה נורא אבל האסטרטגיה שישראל חותרת אליה, מלבד שעתידה להכשל, יכולה גם (בהסתברות נמוכה אמנם) להוביל למלחמה אזורית עם עשרות אלפי הרוגים בישראל (וגם בסופה, הבעיות האזוריות שלנו לא יפתרו ללא הסכם).

ככל שבכל זאת נדמה לישראל כי הבעיה היא פשוט החמאס ובלעדיו ניתן לגשת להסכם, אז אפשר גם לשלב בין שתי האפשרויות. אפשר להודיע שישראל הולכת להסיר את שלטון חמאס ואז מיד תלך להסכם על בסיס גבולות 67'. זה יתן לגיטמציה בינלאומית לפעולה ואף יצמצם את ההתנגדות בעזה, מקרב אלו שהתנגדותם האלימה התבססה על סרבנות ישראל להסכם שכזה (שליש מהעזתים כלל לא תומכים בחמאס וכפי שראינו בסקר מעלה, אפילו 40% מתומכיו עושים זאת רק כל עוד אין אלטרנטיבה של הסכם על השולחן).

אבל כולנו יודעים שזה לא מה שישראל רוצה. יותר סביר שיוקמו מחדש התנחלויות בצפון עזה, מאשר שישראל תסכים לפרק התנחלויות בגדה. לכן מציעים לנו טרנספר כפיתרון לבעיה שנוצרה מטרנספר ולכן מציעים לחסל את הנהגת עזה הנוכחית, שנוצרה מחיסול הנהגת עזה הקודמת. הם בונים על זה שתאמינו ש"הפעם זה יהיה אחרת", שזו הרטוריקה הרגשית עמה אנו מבצעים חיסול ממוקד בעובדות ההיסטוריות; הדרך שבה אנחנו משכנעים את עצמנו שמה שקרה כל פעם, לא יקרה הפעם. זו הסיבה שמנהיגי ישראל יכולים לשווק עשורים את חיסול חמאס, כשם שחמאס יכולים לשווק עשורים את חיסול הישות הציונית. שניהם יודעים שאלו לא תוצאות אפשריות בשדה הקרב, אך שניהם מבינים היטב שאלו אמירות שמניבות תוצאות מצוינות בשדה הקרב הפוליטי. ״

הלוואי והוא טועה, הלוואי והפעם זה יהיה אחרת, הלוואי וכל החטופים יחזרו למשפחותיהם במהרה וכל מחבלי חמאס יגשימו את עצמם ויעברו לשחק באחו של העולם הבא עם החברים המחבלים שלהם.

 

הלוואי.

[laviil]

מניסיון העבר (7 שנים כדייל קרקע).

אז בהתחלה יטוסו הערבים ישראלים. טיסה פה טיסה שם. בעיקר לאנטליה.

תו"כ יטוסו אנשי העסקים עם הקונקשנים ומחירי משמעותית טובים יותר.

לאט לאט יתעורר הצורך לחזור לקלאבים, כי בקפריסין יעלו מחירים ואין להם גם ככה מספיק מקום לכולם. יוון יקרה יותר.

ואיזה כיף שעשר אגורות זה לירה 1.

האם נחזור לטירוף שהיה בעבר? בערך 20 טיסות ביום לאנטליה. כנראה שכן. אבל לא ב3 שנים הקרובות.

זה יכול להשתנות אם ארדואן יעלם וטורקיה תחזור להיות חילונית ודמוקרטית.

[mikyl]

לפני 13 דקות, יובל .מ. כתב:

טורקיה היא עדיין לא סין, וכמו שאנחנו "צריכים" אותם הם "צריכים" אותנו. הגיע הזמן לעמוד על שלנו.

 

ב- 2022 היבוא של ישראל מטורקיה כ-6 מיליארד דולר מול היצוא כ-2.5 מיליארד.

[farkash7]

לפני 13 דקות, oryo כתב:

הלוואי והוא טועה, הלוואי והפעם זה יהיה אחרת, הלוואי וכל החטופים יחזרו למשפחותיהם במהרה וכל מחבלי חמאס יגשימו את עצמם ויעברו לשחק באחו של העולם הבא עם החברים המחבלים שלהם.

 

הלוואי.

ניתוח יותר מדי מפולפל. העניין הרבה יותר פשוט.
אנחנו חיים בג'ונגל פראי. כל מי שמראה מעט חולשה טורפים אותו.
איך הוא כתב? 1400 הרוגים זה לא הרבה ביחס לפוטנציאל ההרוגים במלחמה כוללת, נכון, אבל מה שבטוח שאם לא תכבוש את עזה ותהרוס אותה עד אפר אתה תקבל עוד כמה חמאסים שינסו לעשות את אותו הדבר.
כל הניתוחים חושבים יותר מדי על העתיד. מנתחים יותר מדי "כן אפשר להשמיד" "לא אפשר להשמיד". בסוף, אם כל עזה תיראה כמו צפון עזה זה לא משנה... הוצאת את החשק לשאר החיות בג'ונגל ל-50 השנה הבאות. אם בסוף המבצע הזה להכנס לעזה יהיה פשוט כמו להכנס לשכם, אז מה זה משנה אם יניפו שם דגל חמאס? תוכל להכנס מתי שאתה רוצה לקחת/להרוג את מי שאתה רוצה. המודיעין שלך יהיה ברמה אחרת. לא צריך להיתפס לקטנות כמו שאומרים, יש מי שחושב שלהשמיד את חמאס אומר שלא יהיו תומכי חמאס בעזה, יהיו, אבל מה שיש שם עכשיו, מפלצת חמאס, זה לא יהיה. לכל היותר יהיה שם פודל רועש שמדי פעם צריך לקבל סטירה, ויגיעו אליו עד הבית ויתנו לו סטירה.
אם למישהו יש פתרון קסם שישים לזה סוף אני מוכן לשמוע. אני כבר השלמתי עם העובדה הפשוטה, נחיה פה על החרב לעד.

עריכה אחרונה ב-15 לנובמבר, 2023 על ידי farkash7

[נקודה טובה]

אותי זה עניין.

כתבה מעיתון ירדני - אלו שבשלום איתנו... - מתורגם.

[SlowRide]

הם בשלום איתנו כי ניצחנו אותם, לא כי הם אוהבים אותנו. מאז שאנחנו פה הם מייחלים שניפול, שום דבר ממה שכתוב שם לא חדש.

 

עריכה אחרונה ב-15 לנובמבר, 2023 על ידי SlowRide

[asix]

לפני שעה, פינדר כתב:

מומחים אומרים שאחרי טראומה צריך לחזור לשגרה.

הפסיכולוגית בסה״כ מיישמת את ההמלצה.

בכנות, איך אנשים לא מתפוצצים על זה? הפיצו על בנט ששיפצו לו את הבית ב 50 מיליון שקל. נניח שזה נכון ( זה לא אבל נניח).

לראש הממשלה משפצים את המעון ואת 2 הבתים הנוספים שעל שמו במשך שנים וממה שקראתי רוצים לאבטח ולתחזק את הבית של החבר שלהם שמארח אותם. אין גבול לחזירות ולחוצפה? למה הוא לא גר בבתים שהמדינה מתחזקת לו? אם המעון בשיפוץ יש לו עוד 2 בתים. למה הוא לא גר שם?

במדינה מתוקנת עם ניהול נכון זה מעולם לא היה קורה. 

אני באמת לא מבין איך אף אחד בכנסת המעפנה שלנו לא דופק על השולחן ועוצר את הביזיון הזה.

[SlowRide]

איך יעצרו את זה? הם עסוקים מדי בללקק לו את התחת.

[MiniMiz3r]

לפני כשעה, oryo כתב:

הוא פרסם שני פוסטים לאחרונה: ״סימולציה״ בנוגע לתוצאות המלחמה בעזה ועדכון לאחר מס׳ ימים בין המציאות ואותה סימולציה.
הפוסטים שלו ארוכים, מאוד. רוב מוחלט של אנשים לא יקרא אותם, ובד בבד אני סבור כי התוכן שם חשוב מאוד.

 

הוא כותב הרבה שטויות שמבוססות על, ובכן, כלום. כמוך, הוא נותן לשטויות האלה נופך רציני על ידי זה שהוא כותב פסקאות על גבי פסקאות של אוויר - הערכות, תאוריות, פרשנויות והסתייגויות שאין להן שום מטרה חוץ מלהוסיף מילים לפוסט.

הוא כתב כמעט 1,500 מילים על "כמה אנשי חמאס באמת נהרגו" מבלי שיש לו שמץ של מושג על המספרים - גם כי צה"ל לא מפרסם את הנתונים האלה (למרות שכל יום נהרגים מחבלים בהתקלויות, לפעמים עשרות) וגם כי צה"ל ממילא לא יודע בוודאות מה המספר האמיתי.

אפשר להדפיס את הפוסט שלו ולשים ישר במגרסה.

[Gosser1860]

לפני כשעה, יובל .מ. כתב:

מה שנקרא - להראות את הלחי השנייה כדי שהטויוטה קורולה שהזמנו תגיע בזמן.

אבל הוא קנה יונדאי..

 

לפני כשעה, oryo כתב:

אין כאן הבעה דעה לגבי האם כן או לא מדובר בעניין מוסרי, לצורך הדיון הוא לא מביע יותר מדי דעה מוסרית כי זה בלאו הכי עניין סובייקטיבי גמיש, הדיבור הוא טקטי/פרגמטי. אני מסכים עם הגישה שלו, דיבורים על מוסר הם בגדר זריקת בוץ - זה חסר תכלית.

אני חייב לציין שהתייחסות טקטית ופגרמטית בלבד היא טובה אולי לעולם העסקי/מדעי אבל לא בטוח שזה נכון במקרים גיאו-פוליטיים, ובפרט בסכסוך טריטואילי עם ניחוח דתי ובתיבול אתני עתיק יומין כמו במקרה של הסכסוך ישראלי-פלסטיני/ערבי.

 

לפני כשעה, oryo כתב:

הלוואי והוא טועה, הלוואי והפעם זה יהיה אחרת, הלוואי וכל החטופים יחזרו למשפחותיהם במהרה וכל מחבלי חמאס יגשימו את עצמם ויעברו לשחק באחו של העולם הבא עם החברים המחבלים שלהם.

 

הלוואי.

דווקא מטרות המבצע הישראלי נשמעות סבירות, בטח ביחס למתקפה שישראל עברה. מיטוט היכולת השלטונית של חמאס ברצועה, והשמדת היכולת הצבאית שלו. התוצאה עליה מדברים כעת היא משהו שדומה לגדה המערבית מינוס התנחלויות. האם נצליח לחסל כל חמאסניק? כנראה שלא. אבל פגיעה משמעותית עד כדי החלפתו כשלטון מרכזי? אנחנו רואים את זה כבר עכשיו, לפחות ממה שמגיע לתקשורת.

 

אני חושב שהסתכלות בלעדית מתוך פריזמה של תאגיד בינלאומי היא בעייתית. כן, יש חלקים בשלטון מרכזי/מקומי שעדיף שיהיו מנוהלים כמו עסק ויש חלקים אחרים שצריכים להתנהל אחרת. 

 

אם לשפוט מתוך מה שצירפת, וזה אולי חוטא למצב אז אני מתנצל מראש, אבל הכותב שוזר בצורה כזו או אחרת הנחות (התנגדות עזתים תרד אם נלך לפתרון 67', הבעיה נוצרה מטרנספר) שהן לאו דווקא התבוננות טקטית/פרגמטית במיוחד. 

--

 

אפשר לשפוך קיתונות של מלל על הסכסוך ישראלי-פלסטיני, ועשינו את זה לא מעט בשרשור. בעיקר לגבי הגדה אבל מידי פעם גם על עזה. בד"כ בלי להגיע לאיזו מסקנה מעניינת ובעיקר נתקענו בויכוחים מעגליים ( @יבגניפ ). סכסוך אלים שאורך עשרות שנים זה לא משהו חדש בעולם, ואני לא בטוח אם למישהו יש פתרון ישים לבעיה (לפני ששני הצדדים יבינו שאף אחד כנראה לא עומד לעזוב). אבל כל זה לא גורר דבר לגבי חמאס שזו תנועה שצריך להילחם בה עד חורמה. 

[yd b-4]

לפני שעה, oryo כתב:

אני עוקב אחרי ״אישתון״ כבר מס׳ שנים, אני לא מסכים עם כל דעותיו אבל לגמרי מעריך הן את היסודיות והן את קור הרוח בהתייחסות למצבים מורכבים.
הוא פרסם שני פוסטים לאחרונה: ״סימולציה״ בנוגע לתוצאות המלחמה בעזה ועדכון לאחר מס׳ ימים בין המציאות ואותה סימולציה.
הפוסטים שלו ארוכים, מאוד. רוב מוחלט של אנשים לא יקרא אותם, ובד בבד אני סבור כי התוכן שם חשוב מאוד.
**

אמ;לק? ההתכנות להכרעה צבאית אמיתית, לדעתו וכמשתקף מהנתונים (לצערי - גם לדעתי) הוא אפסי. בשביל להרוג מסה קריטית של חמאסניקים צריך להרוג מסה היסטרית של פלסטינים, וגם אם לא אכפת לנו מכך חשוב לזכור שכשבעלות הברית של ישראל מואסות בכך אז, היסטורית (וטכנית: כלכלית, התחמשותית, פוליטית) מקבלים חדל.
ישנה התייחסות לפתרונות אחרים כמו חיסול החמאס והחלפתו במשטר בובות, כיבוש הרצועה לצמיתות, טרנספר וכו׳. בקצרה: לא יעיל או לא ישים.
באסה.
**

אין כאן הבעה דעה לגבי האם כן או לא מדובר בעניין מוסרי, לצורך הדיון הוא לא מביע יותר מדי דעה מוסרית כי זה בלאו הכי עניין סובייקטיבי גמיש, הדיבור הוא טקטי/פרגמטי. אני מסכים עם הגישה שלו, דיבורים על מוסר הם בגדר זריקת בוץ - זה חסר תכלית.

מצ״ב כמה פסקאות מהפוסט הראשון:

״ כאשר רעיון השלום מועלה בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ימנים ואפילו שמאלנים ציוניים נוטים לקשר אותו פעמים רבות אל רגש השלום – הדחף האמוציונלי שלא לפגוע או להפגע. אנשים התומכים ברעיון שכזה מוצגים, בצדק עבור חלק ניכר מהם, כ"יפי נפש"; אנשים שכוונתם טובה ואולי יש בהם מידה גבוהה של אמפתיה, אך לא רואים את הדברים נוכחה והרגש שלהם מעוור אותם. אני לחלוטין מקבל את הביקורת הימנית הזאת, שיש הרבה שמאלנים שניגשים אל רעיון השלום מפרספקטיבה רגשית שכזו ושגישה זו פסולה. אך זו אינה הגישה שאני מגיע ממנה ולי יש את אותה הביקורת, רק כלפי אנשים בימין ובשמאל הציוני שמגיעים עם אותו הבסיס הרגשי אל רעיון ה"הניצחון" או "הכרעה". דהיינו, אנשים שיש להם דחף אמוציונלי לפגוע כדי לא להפגע, אשר אינו נטוע באיזו תאוריה ונתונים ברורים להיתכנות של הרעיון שלהם.

ה"פתרונות" שהתקשורת וההנהגה הבטחונית והפוליטית של ישראל משווקים לנו על "חיסול חמאס", "אנחנו ננצח" או "הכרעת הסכסוך", הם פתרונות בלתי-ריאליסטיים במובן הכי אובייקטיבי שאפשר לחשוב עליו: הם פשוט כמעט אף פעם לא עובדים (בנסיבות כמו אלו של ישראל). מציגים לנו רעיונות שיש להם סיכוי מקסימלי של 5% להצלחה ושהכלי הנדרש כדי להשיג אותם – חיסול החמאס והחלפתו במשטר בובות כלשהו – גם כן מדגים אחוזים בודדים של הצלחה בלבד. לוקחים את שני אלה, שהסיכוי המשולב שלהם להתממש הוא פחות מאחוז אחד, ואומרים לנו שזה "הפיתרון" ושזה "ריאלי". לעומת זאת, סיום בהסכם, האופן שבו כמעט כל הסכסוכים (שלא נכבים מעצמם) מסתיימים, מוצג כאיזו פנטזיה אוטופיסטית מנותקת מהמציאות. המציאות היא מה שקרה בה בפועל, לא מה שאנו מרגישים לגביה ומה שקרה בה בפועל, זו הסטטיסטיקה שהצגתי מעלה.

אני לא מתיימר לדעת את כל הפיתרונות. אולי יש לכם רעיון מקורי לסיום הסכסוך או משהו שעבד במקום אחר ואני בור לו. יתכן אפילו שיש פיתרון צבאי מאוד מיוחד שבכל זאת יכול לפתור את הסוגיה ואלי בעוד כמה עשורים דברים שכאלה יהיו ניתנים להכנעה טכנולוגית. אבל טרנספר, רצח עם או התקנת ממשל בובות שיגרום לעם לא להגיב באלימות למשטר צבאי או מצור, אלו פשוט לא פתרונות רציניים, במובן שיש עלות גבוהה לעצם הניסיון שלהם, הסיכון הנלווה להם בצד המבצע הוא גבוה והסיכוי להצלחה, כפי שאנו רואים הן מניסיונות ישראל לבצע דברים שכאלה בעבר והן מניסיונם של אחרים, נמוך ביותר.

אם הייתם, למשל, עובדים באיזה תאגיד בינלאומי ענק והייתם נכנסים אל המנכ"ל עם רעיון עסקי שאומר "נשקיע עשרות או מאות מיליארדים ברעיון שלי, מאות או אלפים מהעובדים שלנו ימותו בתהליך, ויש לרעיון שלי סיכוי של 1% לכל היותר להצלחה", הייתם מפוטרים מיידית אם לא נשלחים לסקירה פסיכאטרית. אבל מפאת שהבעיה שלנו מערבת אלימות ומחנאות, הרגש משתלט ורעיונות שבבירור לא עובדים ולא עבדו גם בעבר, מוצגים גם כרעיונות חדשים וגם ככאלה שיש להם התכנות אם לא ממש וודאות להצליח. וכל זאת עוד לפני שדיברנו על שלל הסיכונים של הרעיונות הללו ומספיק להעיף מבט על כל נושאות המטוסים מסביבנו והזזת הכוחות בכל הגזרות במזרח התיכון כדי להבין: 1,400 הרוגים זה נורא אבל האסטרטגיה שישראל חותרת אליה, מלבד שעתידה להכשל, יכולה גם (בהסתברות נמוכה אמנם) להוביל למלחמה אזורית עם עשרות אלפי הרוגים בישראל (וגם בסופה, הבעיות האזוריות שלנו לא יפתרו ללא הסכם).

ככל שבכל זאת נדמה לישראל כי הבעיה היא פשוט החמאס ובלעדיו ניתן לגשת להסכם, אז אפשר גם לשלב בין שתי האפשרויות. אפשר להודיע שישראל הולכת להסיר את שלטון חמאס ואז מיד תלך להסכם על בסיס גבולות 67'. זה יתן לגיטמציה בינלאומית לפעולה ואף יצמצם את ההתנגדות בעזה, מקרב אלו שהתנגדותם האלימה התבססה על סרבנות ישראל להסכם שכזה (שליש מהעזתים כלל לא תומכים בחמאס וכפי שראינו בסקר מעלה, אפילו 40% מתומכיו עושים זאת רק כל עוד אין אלטרנטיבה של הסכם על השולחן).

אבל כולנו יודעים שזה לא מה שישראל רוצה. יותר סביר שיוקמו מחדש התנחלויות בצפון עזה, מאשר שישראל תסכים לפרק התנחלויות בגדה. לכן מציעים לנו טרנספר כפיתרון לבעיה שנוצרה מטרנספר ולכן מציעים לחסל את הנהגת עזה הנוכחית, שנוצרה מחיסול הנהגת עזה הקודמת. הם בונים על זה שתאמינו ש"הפעם זה יהיה אחרת", שזו הרטוריקה הרגשית עמה אנו מבצעים חיסול ממוקד בעובדות ההיסטוריות; הדרך שבה אנחנו משכנעים את עצמנו שמה שקרה כל פעם, לא יקרה הפעם. זו הסיבה שמנהיגי ישראל יכולים לשווק עשורים את חיסול חמאס, כשם שחמאס יכולים לשווק עשורים את חיסול הישות הציונית. שניהם יודעים שאלו לא תוצאות אפשריות בשדה הקרב, אך שניהם מבינים היטב שאלו אמירות שמניבות תוצאות מצוינות בשדה הקרב הפוליטי. ״

הלוואי והוא טועה, הלוואי והפעם זה יהיה אחרת, הלוואי וכל החטופים יחזרו למשפחותיהם במהרה וכל מחבלי חמאס יגשימו את עצמם ויעברו לשחק באחו של העולם הבא עם החברים המחבלים שלהם.

 

הלוואי.

 

קראתי את כל 2 הפוסטים שלו.

לפי הנחת היסוד שלו לניצחון - אין שום היתכנות לשום צבא בעולם לנצח בכל מלחמה כלשהי.

 

והמציאות מראה אחרת.

 

אין צורך להרוג את כל אנשי החמאס (יש אולי רצון לא צורך) צריך פשוט למוטט את הארגון . ברגע שמנגנוני ההפעלה שלו יושבתו אז חלק ניכר מחייליו יתפרק מנשקו לא כי הוא רוצה. כי הוא יבין שכל משימה תהיה התאבדות ללא שום ייעוד.

 

כרגע אין להם שום מנגנון משטר יעיל/מנגנון כלכלי מושבת כנראה. 

 

אם נתמיד בלחץ הזה לכמה חודשים הארגון יתפרק מעצמו.

 

כדוגמא כבר כעת היכולת הרקטית (האיום שבפועל מטריד את העורף ומשתקת לנו את הכלכלה) שלהם נפגעה מאוד. 

[MiniMiz3r]

לפני 26 דקות, yd b-4 כתב:

כדוגמא כבר כעת היכולת הרקטית (האיום שבפועל מטריד את העורף ומשתקת לנו את הכלכלה) שלהם נפגעה מאוד. 

 

בנוסף ישראל כבשה למעשה את החלק הצפוני של רצועת עזה כולל העיר עזה עצמה. החמאס ברח משם (מי שלא ברח, נהרג).