83' היתה שנה מעניינת - קיצור תולדות האוסטין מאסטרו.

[erand70]

לנו היתה מונטגו סטיישן בצבע ירקרק מטאלי

אני אהבתי אותה מאוד, אני לא יכול להשוות אותה ולתת סיקור מקצועי אבל היה לה מנוע 1600 חזק מאוד, והיא באה כסטנדרט עם צמיגי 185 חתך נמוך שזה היה מאוד לא מקובל בתקופה ההיא (לרוב נסעו על 155-175)

[mishel053]

תענוג אמיתי, אחד הדבסטים

[ofurst]

לנו היתה מונטגו סטיישן בצבע ירקרק מטאלי

והיא באה כסטנדרט עם צמיגי 185 חתך נמוך שזה היה מאוד לא מקובל בתקופה ההיא

 

זכור לי סיפור של צמיגאי כי למכוניות אלה בלבד (מאסטרו ומונטגו) הותאמו צמיגים יחודיים, על חישוק במידות מילימטריות (במקום אינצ'יות, כמקובל).

 

מישהו יכול לאשר את הסיפור?

[חן פרחי]

למאסטרו היו צמיגים במידה 165X13 ולמונטגו 1.6 185X70X14.

הצמיג המילימטרי היחיד היה המישלין TRX שנמכר ביחד עם חישוקים קלים במכוניות פאר צרפתיות - הסיטרואן CX, הפיג'ו 604 והטלבו טאגורה.

על החישוקים הקלים אי אפשר היה להרכיב צמיגים אינצ'יים, למרות שהכל היה נראה תקין, הצמיגים היו סובלים מאיבוד אוויר עקבי.

עד היום צמיגים אלו מייוצרים, בסדרות קטנות כמובן.

[erand70]

למאסטרו היו צמיגים במידה 165X13 ולמונטגו 1.6 185X70X14.

הצמיג המילימטרי היחיד היה המישלין TRX שנמכר ביחד עם חישוקים קלים במכוניות פאר צרפתיות - הסיטרואן CX, הפיג'ו 604 והטלבו טאגורה.

על החישוקים הקלים אי אפשר היה להרכיב צמיגים אינצ'יים, למרות שהכל היה נראה תקין, הצמיגים היו סובלים מאיבוד אוויר עקבי.

עד היום צמיגים אלו מייוצרים, בסדרות קטנות כמובן.

 

מה זה? הצלחת לתקן עצמך לפני שתיקנתי אותך

זכרתי נכון

צמיגים 185

[traka64]

הגריל והצלחות הורסים בוונדן פלאס. הגריל מתאים לסידרה" מה יגידו השכנים" מכונית מחופשת, היו גם לפני כן.

מה שהערצתי אמרתי: ספידומטר שהגיע עד 200.

עדיין יש כמה מרינות שנוסעות בארץ.

אני זוכר ששיווקו מכונית מדברת, הייתי בטוח שזו המאסטרו.אולי שווקו איקס ומכרו ויי? ואולי אינני זוכר נכון.

בודאות אני זוכר רק מבחן השוואתי של מונטגו- פריזמה וכמדומני מאסטרו- רגאטה.

 

אם כבר מזכירים את הסידרה "מה יגידו השכנים" , מהי המכונית המשפחתית של בני הזוג?

נראה כמו מונטגו אבל מאחור כתוב משהו אחר.

[kanfi]

בסדרה כן אדוני השר, הוא נוסע באוסטין פרינסס, האחות הגדולה

 

[חן פרחי]

נשמח גם לקרוא על הזוית האישית ועל האוטו של סבא פרחי

ראשית, זה לא סבא פרחי אלא סבא ניניו, אבא של אימי.

עד שנת 82' לסבי היתה ב.מ.וו 2000 שנת 71' שיובאה ע"י הולנדי ששב לארץ והביא אותה עימו.

לב.מ.וו הזו היה סאנרוף מקורי ורדיו סטריאו של בלאונקפונט.

סבי וסבתי התגוררו בבת ים ברחוב בן גוריון, בקו ראשון לים, מה שאומר שהב.מ.וו החלידה למוות, והגיעה העת להחליפה.

בשנת 82' סבי החליט לקנות מכונית חדשה, ועקב זכרונות טובים מהמוריס מיינור שהיתה לו, הוא החליט להשאר נאמן לתוצרת הממלכה המאוחדת.

נגשנו ביחד לסוכנות ששכנה בדרך פתח תקווה, היכן ששוכן היום אולם התצוגה של UMI, ומטרו 1.3S זהובה הוזמנה.

המחיר היה 9,000$, וסבא הוציא מהמזרון של כסאות הנוח חבילת שטרות ירקרקים שהגיעו היישר מארצו של הדוד סם, ואלו הועברו לאחר כבוד לידיו של איש המכירות.

המטרו שירתה אותו בנאמנות כמעט 3 שנים, וסבא החליט להשתדרג.

השנה היתה 85', ובחברת המזרח החלו להרהר באפשרות יבוא ה MG מטרו טורבו, והתחלנו אני ובן דודי לשכנע את סבא לשדרג את המטרו שלו בעוד 30 כ"ס.

אולם הסתבר שלמכונית לא היתה עדיין תקינה ישראלית, וזה יקח כמה חודשים.

אז הוחלט "ללכת" על המאסטרו.

גם מבחן הדרכים הלא כל כך חיובי שהופיע אז במגזין טורבו ז"ל לא שכנע את סבא לנסות לחפש מכונית ראוייה יותר.

סוכן המכירות הסביר לו שדגמי 85' שונים מאלו שהופיעו במבחן, ואם הוא מחליט עכשיו הוא מקבל ממנו רדיו טייפ רודסטאר !

דמי קדימה הועברו חיש קל, ותוך שבועיים סבא קיבל מאסטרו 85' חדשה ונוצצת בצבע אדום דובדבן.

כבר ביום המסירה סבא הבחין שהרדיו אינו קולט טוב, וחיפש את האנטנה.

היתה כמובן אנטנה, רק שהיא היתה בצד ימין, כמו גם ידית פתחית מכסה המנוע, כיאה לאנגליה אמיתית.

השנה הראשונה עברה בשקט, ולקראת השנה השנייה החלה "מערכת פיקוד הדלק האלקטרונית" להשתגע קלות.

המשנק גילה עצמאות מפתיעה, מה שאומר שבבקרים קרים הוא לא נכנס לפעולה, ובימים חמים הוא נכנס לפעולה, וגרם לחנק וכיבוי המנוע.

במוסך המרכזי ניסו להתנער מהבעיה, שהסתבר שכל (מעט) רוכשי המאסטרו סבלו ממנה, ורק פניה לכלבוטק זירזה את פתרון הבעיה.

כל המערכת האלקטרונית, מתוצרת לוקאס, כמובן, פורקה, והותקן משנק ידני.

מיומה הראשון נקודת ההפרדה של המצמד היתה גבוהה מידי, והסתבר שאין אפשרות כיוונון, נשמע מוזר אבל אמיתי לחלוטין.

בסוף 86' הוצאתי רישיון נהיגה ןאחת המכוניות הראשונות בהן נהגתי היתה המאסטרו, כמובן.

זכור לי מנוע נחמד, ביצועים לא רעים, אחיזת כביש טובה מאד והיגוי מחורבן ברמות שלא יתוארו - כבד, מסורבל וחסר רגישות לחלוטין.

כמובן שאיכות הייצור המשובחת של האנגלים התבטאה בריפוד גג שקיבל צורה של אוהל בדואי, גומיות שנשרו ממקומן ואין ספור קירקושים.

למרות זאת לא היו שום תקלות מכאניות עד שנת 93', בה סבי, שהיה חובב הטיפה המרה (שם מכובס לאלכוהוליסט) היה במצב טעינת יתר של עארק, והמאסטרו סיימה את חייה בתוך עץ ברחוב סלמה..

סבא, שהיו 19 נשמות, יצא ללא פגע מהתאונה, ומהמאסטרו נשארו רק זכרונות.

למרות שהיא היתה מכונית רעה לתפארת, יש לי זכרונות טובים ממנה, בעיקר בשל המושבים הקדמיים הנוחים שהיו ניתנים להטייה מלאה..

[XOFIRX]

חן תודה על המידע,

יש חברות שאני לא עצוב שנעלמות.