תעלת בלאומילך בראשון

[[פנדוב]

לא ממש הבנתי מה היו הבילויים המקובלים ביום ובלילה.

הנה קצת" נתונים" מלפני זמנך, בטח חלו שינויים.

ימי הולדת מתחת לבניין עם שכנים וחברים. כיום שוכרים מקום, מפעיל והכי חשוב רמקול כי כולם חרשים. חוץ מזה מי ששמח חייב להרעיש, שכולם ידעו. יתכן אף שמהות השמחה היא להפריע לאחרים.

בסוכות בכל בניין סוכה ובלג בעומר מדורה בחולות. לקראת זה, כולם גונבים קרשים אחד מהשני.

נוסעים בטרמפים לים, עדיפות לפלמה דה מחים.

בשיעור מבריזים למשביר לצרכן לראות ולשמוע תקליטים.

בצהריים כדורסל ורגל בבית ספר. אין תיאום, כולם שם.

דיסקוטק אחד בעיר, ליד התחנה הישנה.

מק דויד וכמה פיצריות.

בסוף רוטשילד יש רק פניה שמאלה . אין המשך לתחנה החדשה, שם יש חול ומיטווח.

באותו מקום בית חרושת ללבנים , מוסך שבו ערבים מעזה מטפלים במכוניות צבאיות ופחח עם אוסף מכוניות לשיפוץ.

החורשה שתיארת, אם היא בדרך לקאנטרי זבוטינסקי היתה שדה מלא חיות.

 

בטח היו שינויים עד זמנך כילד. אבל אני מניח שיותר השתנה בהמשך.

יש בעיר הכל ואין בה כלום. יש בה כל רשת מסחרית וכל רשת מסעדות.

אין בה כמעט שום חנות יחודית, מסעדה עצמאית טובה- היתה רנה ונסגרה.

העיר טוענת בכל שנה לאליפות העולם בבינוניות.

עושה זאת בהצלחה בינונית.

[ToMeR]

בילויים אין לי שמץ את ראשון עזבתי בגיל 7, ועדיין מיד לאחר המעבר, אני יכול להגיד לך שרחובות לא הייתה אותו הדבר.

 

רחובות הרגישה הרבה יותר קרה מבחינת הסביבה (למרות שהכרתי את הסביבה עוד לפני המעבר), ברחובות לא היה את הביחד הזה כמו בראשון.

 

עד היום ראשון מבחינתי זה בית ורחובות זה סתם חור, אני גם לא סובל את מערב ראשון (מערבית למעיין).

מה שחבל זה שלא משמרים את ראשון כמו שהייתה פעם, מול היקב היה אולם ענק נדמה לי לגלגליות ורחבת חניה ענקית עם המיני גולף, כל זה נעלם וחבל. אבל עדיין ראשון עיר חיה לעומת רחובות (בית קברות אחרי השעה 8 בלילה)

[michaelbe6]

רק לידיעה, מגרש סקייטפארק גדול נבנה בימים אלו על ציר הרצל קצת אחרי הרכבת ,אם חשקה נפשך לרכב על גלגיליות,סקייטבורד או סתם לראות ילדים ששוברים את הגפיים.

[ToMeR]

אפשר מיקום?

 

אני יודע שאחרי הרכבת שרפו שם את השטח שצמוד לוילות ויש גם תוספת חניה לטובת הרכבת.

[אנלוגי]

לא יתכן אף שמהות השמחה היא להפריע לאחרים.

 

העיר טוענת בכל שנה לאליפות העולם בבינוניות.

עושה זאת בהצלחה בינונית.

 

גאוני!

 

רק לידיעה, מגרש סקייטפארק גדול נבנה בימים אלו על ציר הרצל קצת אחרי הרכבת ,אם חשקה נפשך לרכב על גלגיליות,סקייטבורד או סתם לראות ילדים ששוברים את הגפיים.

 

אם כבר אתה מחייה מילים מתות (גלגיליות), דע לך שהסקייטבורד הוא גלגשת. לגבי סקייטפארק אני אבוד.

[michaelbe6]

גאוני!

 

 

 

אם כבר אתה מחייה מילים מתות (גלגיליות), דע לך שהסקייטבורד הוא גלגשת. לגבי סקייטפארק אני אבוד.

פלפצת

אפשר מיקום?

 

אני יודע שאחרי הרכבת שרפו שם את השטח שצמוד לוילות ויש גם תוספת חניה לטובת הרכבת.

 

יותר קדימה,רמזור אחרי הרכבת מכיוון רחובות לראשון בצד שמאל על הצומת,יש שילוט שקשה לפספס.

בכלל יש הרבה פרוייקטים לטובת פעילות ספורטיבית שנבנים במקומות שונים בעיר,למי שזה באמת מעניין אותו,כנסו לדף הפייסבוק של העייריה ושם יש גם תמונות להמחשה.

[ToMeR]

אני אבדוק, לפי ההסבר שלך זה ליד הגימנסיה

 

http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/172/878.html

 

משנת 2010...

[elibaba]

המוסך הזה היה בדיוק מתחת לבית הילדות של אשתי...

[SuperBamba]

הכי מצער שהורידו את המזרקה במדרחוב, זה ממש הילדות שלי

 

של כולנו. אני עדיין מסרב להסתכל לשם.

מבחינתי עוד יש שם מזרקה!

[locomotive]

מגרש החנייה השכונתי ,

היינו משחקים כילדים את המשחק " מחבואים אבנים" -

במרכז המגרש מעמידים שבעה אבנים אחת על השנייה ובאמצעות כדור מפילים אותם ,

כולם מתפזרים להתחבא מאחורי הרכבים ( ברנדות, אודי 80 וגם 100,אסקורטים ,סובארו 600 והמסחרית הקטנה שלה )

העומד היה צריך לערום את האבנים בחזרה ולשמור שאף אחד מהמתחבאים לא יצוץ ויפיל אותם בחזרה.

 

השכנים המודאגים היו יוצאים מהחלונות וצועקים שנתרחק מהרכבים - מתוך דאגה לרכבם .

 

היום,המותגים התחלפו עם מדבקות ההייטק והם כבר לא שייכות לשכנים,

אז אפשר לשחק חופשי. אבל עם מי ? אולי יש אפליקציית "מחבואים" שווה ?

[uri_s]

אגב אם כבר הזכרת סרט אז זכורה לי אטרקציה מהילדות שצילמו סצנה מהסרט שוד הטלפונים הגדול עם בומבה צור ברוטשילד בדיוק בקטע שעומד היום הבנק הבנלאומי,וזכור לי שעמדנו וראינו איך נהג פעלולים עשה שם רוורס קטלני בעלייה וחארקה.

[[פנדוב]

אורי. איפה הבינלאומי? באשר לסרט, חשבתי שאני היחיד שזוכר. לא ידעתי שצולם שם. סרט חביב, אני תוהה מה היה התירוץ לסצינה של ג'וזי כץ.

ערן, לא יכולתם לשחק הפלות בדשא ולהרוג אחד את השני כמו בני אדם, בלי לפגוע ברכוש?

אחרי כן יושבים על ספסל. מעיינים במגזין רכב ומשוים הפורשה מהמגזין לסובארו, לאסקורט ולפיאט החולפות.

במבה, בעיר היה גם מיפעל לבנים וגם"רכבת" עם קרון אחד כבר לפני עשרות שנים.

באבא, שאל אותה אם היא מכירה את מקס , המוכתאר הבלתי מעורער. אם לוא, היא מבניין סמוך. במקרה זה שאל אותה על ארטיק טנא נוגה מהחלבייה ליד ספרי פז.

מבחינה מוטורית , החנויות ספרי פז וצעצועי גיל קדמו למוסך- שם רכשתי ירחוני רכב ולפני כן, דגמי מטצ'בוקס ומאז'ורט.

למעשה, יתכן שהצאתי את שיטת הליסינג וגלגול כספים: מדי פעם, כדי לרכוש דגם חדש, מכרתי לסבתי את דגם המיני מיינור. זה חזר אלי במוקדם ומאוחר ומכרתי שוב. עד היום הדגם בידיי. לפני שנה הוספתי לו אח, עוד מיני מיינור של מצ'בוקס אך מייצור סיני ומתבנית אחרת.

באותן חנויות נרכשו גם דגמי מטוסים להרכבה. במטוסים הגרמניים, יד נעלמה- של המפיץ כנראה, מחקה צלבי קרס על העטיפה וגזרה את המדבקות עם צלב זה שבתוך הקופסא.כיום דגמים להרכבה בעיקר ברשת, לא בחנויות.

כיום שריי ישראל נושאים בבמוו.אנשים גם לא מבינים מה פסול בזה, גם בגרמניה לבעל תפקיד רשמי, גם במותרות שזה משדר. פעם, היו מבינים.

אבל זה כבר משיק לשרשור האחר שלי.

[sperial]

אני תוהה מה היה התירוץ לסצינה של ג'וזי כץ.

 

רייטינג. עוד לא היה אינטרנט. רק "גמד" ו"העולם הזה".

 

דגמי מטצ'בוקס ומאז'ורט.

למעשה, יתכן שהצאתי את שיטת הליסינג וגלגול כספים: מדי פעם, כדי לרכוש דגם חדש, מכרתי לסבתי את דגם המיני מיינור. זה חזר אלי במוקדם ומאוחר ומכרתי שוב. עד היום הדגם בידיי. לפני שנה הוספתי לו אח, עוד מיני מיינור של מצ'בוקס אך מייצור סיני ומתבנית אחרת.

באותן חנויות נרכשו גם דגמי מטוסים להרכבה. במטוסים הגרמניים, יד נעלמה- של המפיץ כנראה, מחקה צלבי קרס על העטיפה וגזרה את המדבקות עם צלב זה שבתוך הקופסא.כיום דגמים להרכבה בעיקר ברשת, לא בחנויות.

 

יש לי עדיין אוסף שלם של מצ'בוקס (בעצם - נמצא אצל הורי) - בקופסאות המקוריות בצהוב וכחול שנתנו למותג את שמו. צריך פעם לאסוף אותן ולהביא הביתה.

והדגמים - גם אני הרכבתי כאלה, אם כי העדפתי אניות. אז בניתי דגם של ה-Tirpitz שפאר את חדרי משך די הרבה שנים. לא הפריע לאבא שלי שברח מברלין הנאצית ב-1939. ואחרי הטבעת אח"י אילת דגם מנייר של סטי"ל מצרי "אוסה" שהופץ בדפים האחרונים של "מערכות ים" בטאון חיל הים שהוקדש למשחתת. וכמובן שהיו היו גם דגמי מטוסים, מפלסטיק ומנייר (תודה לבטאון חיל האויר).

[[פנדוב]

חלק מהמצבוקס יש לי. אוהב מאוד.אך האוסף ה"חדש" שלי כמבוגר. גדול יותר.

נרשמתי לפורום כדי למכור חלק מימנו. ללא הצלחה. נשארתי בשביל השרות.

בילדותי היתה לי ההוד. לא מזמן הרכבתי טירפיץ גדולה.

הרכבתי גם דגמים מפלסטיק ומבטאון. נותרו כמה מנייר שאני מנסה למכור.

בניתי בעבר דגמים רבים של מערכות ים- כולל אוסה, קומאר ועוד. בניתי גם את מפות הדגם המוקטנות.

אשמח אם תוכל לספר לי עוד על מערכות ים ועל הדגמים.

אגב, מענין ששנינו זוכרים הסצינה. עוד הבדל בין אז להיום.

[sperial]

בתקופת הזוהר של צה"ל בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 (וגם עוד אחרי 1973) קראתי בשקיקה את שני הבטאונים (חיל האויר וחיל הים) ואף אספתי אתם, והרכבתי את הדגמים. אלה של "מערכות ים" היו מוצלחים, אלה של בטאון חיל האויר בדרך כלל יצאו קצת עקומים, גם בגלל הקושי ביצירת הגלילים וגם כיון שהשרטט לא הביא בחשבון את עוביים של שובלי ההדבקה.

 

גם אני הרכבתי את ה"דגמים המוקטנים" שהיו המפות להרכבת הדגמים הגדולים. על הכוננית בחדרי היה צי שלם של ספינות מקרטון ופלסטיק - החל בדגמים של ספינות פיניקיות, דרך ה"סנטה מריה" של קולומבוס ועד סטי"לים ישראליים ומצריים. היו גם כמה דגמים של אניות מודרניות (לאותם ימים) ממתכת שאבי הביא פעם מאנגליה. וכמובן גם מטוסים רבים, איני זוכר את כולם אבל הגדול שבהם היה דגם עצום של B47 (תוצרת Revell). ואיזה טיסן שבניתי במסגרת גדנ"ע אויר.

 

מכל הדגמים שהרכבתי לא נותר זכר. חלקם נשבר עם הזמן ואיני יודע מה עלה בגורל השאר. מכל מקום, היום אשתי לא היתה מאפשרת לי לאסוף חפצים צוברי אבק בדירה הצפופה ממילא שלנו. נדמה לי שבחדר הילדים נותרו עוד 1-2 דגמים להרכבה אבל הם לא מגלים עניין. כמו שמישהו הזכיר "אפליקציה למחבואים" כנראה שהם מעדיפים מטוסים וירטואליים. בני הבכור התחיל את הקריירה שלו עם FS-9 והתקדם משם - כעת הוא על סף סיום החובות האקדמיים לתואר מהנדס אוירונאוטיקה.

 

כיון שאנו בפורום רחב והזכרת את מצ'בוקס ומאג'ורט - היו לי דגמי מכוניות משל יצרנים אלה אבל גם מעוד שני מקורות. האחד היה "לגו" שייצר דגמי מכוניות זעירים שהתאימו ל"רחובות" שעליהם בניתי בנינים ולדגמים של מוסכים וסוכנויות מכירה (היה לי דגם של סוכנות פולקסואגן, כנראה נרכש בגרמניה) וגם יצרן ישראלי - "צעצועי גמדא" שדגם של אוטובוס "ליילנד טייגר" בצבעי "אגד" מתוצרתו שימש אותי למשחק הרבה שנים.