קבל בדייהטסו שרד נהרס/מפסיק לעבוד כול שבוע

[yuvk]

למה לא? כל מתח שמתפתח על הסליל הראשי, מתפתח גם על המשני, מוכפל ביחס הליפופים.

[danniel]

כי במשני מתרחש הניצוץ וזה למעשה מה שרואים בסקופ, את מתח הפריצה ואת זמן הניצוץ. לאחר שנגמרת האנרגיה של הסליל לקיים את הניצוץ מופיעות אוסצילסיות מתח שמועברות בין הסליל המשני לראשוני ורואים אותם בשני הגרפים של הסקופ (במע' הצתה רגילה עם פלטינה, גם הקבל משתתף בתהליך הזה של סיום הניצוץ).

[אביב]

למה לא? כל מתח שמתפתח על הסליל הראשי, מתפתח גם על המשני, מוכפל ביחס הליפופים.

 

רחוק מאד מהמציאות. בצורה הפשטנית ביותר זה אולי כך. בפועל מה עם ההשראות ההדדית? הפסדים אוהמיים? הפסדים מגנטיים? הפסדים דיאלקטריים?

 

תסתכל על צורות גלים של מערכת הצתה ותראה שהראשוני והמשני לא זהים. כמובן שיש קורלציה.

[yuvk]

ברור שיש הפסדים, אבל זה לא מבטל את העובדה שאוסצילציות LC בראשי ובקבל יוצרות מתח מושרה במשני, שיכול להביא להמשכות הניצוץ/ניצוצות נוספים.

 

חשבתי גם על השפעת הקבל ברגע הניתוק של הפלטינה. נכון שהוא ממתן את שינוי הזרם ולכן מקטין את המתח המושרה בראשי ובמשני, אבל מצד שני הוא מאריך את זמן השינוי ולכן את משך הזמן בו מושרה מתח גבוה במשני, כלומר את משך הניצוץ. כלומר, מתקבל ניצוץ ארוך יותר על חשבון עוצמתו המקסימלית.

[danniel]

אבל זה בלי שום קשר לקבל, תמיד שיש מתח פריצה גבוה, זמן הניצוץ מתקצר. זה נכון לכל בעיה שיש בהצתה כמו למשל חוטי הצתה לא תקינים, מצתים תקולים וכדומה.

זה קורה אגב גם כאשר מערכת הצתה תקינה, למשל בזמן האצה.

[Dan-idin]

רחוק מאד מהמציאות. בצורה הפשטנית ביותר זה אולי כך. בפועל מה עם ההשראות ההדדית? הפסדים אוהמיים? הפסדים מגנטיים? הפסדים דיאלקטריים?

 

תסתכל על צורות גלים של מערכת הצתה ותראה שהראשוני והמשני לא זהים. כמובן שיש קורלציה.

אפדר להתסכל על הסימלון שלך כי זה נראה כמו סקופ הצתה של המישני...

[אביב]

אתה טועה

 

זו תמונה של של אלקטרוקרדיוגם (הידוע בכינויו א.ק.ג.) תקין.

כנראה שהאדם לא המציא את הכל...

[עמי12345]

תכוון פלטינות עם מד דואל ולא לפי מרווח ואז הקבל ישרוד.

 

תודה על התשובה .

מה זה מד דואל ואיך משתמשים בו ?

[Dan-idin]

מד דואל ניתן למצוא כחלק מרב מודד אוטומטיבי כמו פלוק 88 למשל.