שאלה: האם גובה הסל"ד יקבע את צריכת הדלק

[shellcase]

ככל שאתה תשאף לנסוע יותר מהר, האוויר יתנגד חזק יותר לתזוזה שלך, ותצטרך להשקיע יותר כוח (=יותר סל"ד)

לא מדוייק - תצטרך ללחוץ יותר על הגז, אבל הסלד ירד ויעלה באופן ליניארי עם המהירות, כלומר נסעת בכביש ישר, ב100 קמ"ש (נניח), פתאום יש עליה בכביש - אם לא תוסיף דלק+אוויר למנוע (כלומר תלחץ על דוושת הגז יותר) הסל"ד והמהירות ירדו.

איך אתה רוצה לנסוע על סל"ד נמוך כשהמצערת לחוצה עד הסוף?

זה לא קשה , נסה להכניס הילוך חמישי ב20 קמ"ש ולתת פול גז

[m3x7r3m3]

לא מדוייק - תצטרך ללחוץ יותר על הגז, אבל הסלד ירד ויעלה באופן ליניארי עם המהירות, כלומר נסעת בכביש ישר, ב100 קמ"ש (נניח), פתאום יש עליה בכביש - אם לא תוסיף דלק+אוויר למנוע (כלומר תלחץ על דוושת הגז יותר) הסל"ד והמהירות ירדו.

 

לא הבנת את הטענה שלי

הטענה היא תיאורטית וכזאת: אם תנטרל כל משתנה אפשרי למעט המהירות (שמהווה את הנתון) והסל"ד (שמהווה את הפונקציה)

הפונקציה היא לא ליניארית, כלומר אם תכניס לפונקציה מהירות 100 קמ"ש ותקבל ערך סל"ד 3000 (לדוגמה), ותכניס לפונקציה מהירות 200 קמ"ש אתה לא תקבל ערך 6000 סל"ד אלא 6000+X סל"ד

 

זה לא קשה , נסה להכניס הילוך חמישי ב20 קמ"ש ולתת פול גז

 

האוטו שלי אוטומטי (מה לעשות, לא הייתה לי בחירה בנושא) אבל ניסיתי בקורסה 96 של חבר, וזה לא נותן להכניס

[aa123]

יחס העברה סופי זה יחס קבוע נוסף ליחסי ההעברה של כל הילוך.

 

אשמח לקבל הרחבה....

[shellcase]

m3xtr3me

אז כיצד אתה מסביר את הסרטון הבא?

http://www.youtube.com/watch?v=g9-3tFXWpJo

(וכן חיפשתי במיוחד )

ב3000 סל"ד הרכב נמצא ב100 קמ"ש, אם היה ממשיך עד 200 - היה מגיע ל6K.

[איציק נ.]

הטענה היא תיאורטית וכזאת: אם תנטרל כל משתנה אפשרי למעט המהירות (שמהווה את הנתון) והסל"ד (שמהווה את הפונקציה)

הפונקציה היא לא ליניארית, כלומר אם תכניס לפונקציה מהירות 100 קמ"ש ותקבל ערך סל"ד 3000 (לדוגמה), ותכניס לפונקציה מהירות 200 קמ"ש אתה לא תקבל ערך 6000 סל"ד אלא 6000+X סל"ד

 

בכלל לא נכון.

שים הילוך אחרון ותראה: אם על 1000 סלד אתה על 35 קמש אזי ב 2000 סלד אתה על 70 קמש וב-3000 סלד אתה על 105 קמ"ש.

 

תבדוק ותראה...

 

איציק

[איציק נ.]

ב300 קמ"ש המנוע עושה נאמר 100 סל"ד, ב100 הוא עושה 50 סל"ד.

כל סל"ד המנוע שורף 1 ליטר. ז"א בנסיעה על 50 סל"ד הוא שורף 50 ליטר לדקה, וב100 סל"ד 100 ליטר לדקה.

אז בנסיעה על 300 קמ"ש נסעת 60X100 = 6000

בנסיעה על 100 קמ"ש נסעתי 180X50 = 9000

כמובן שהחישוב לא הגיוני ולא מתחשב באף גורם. אבל נראה לי שזאת הכוונה המקורית.

חייב לציין - אין לי בגרות מלאה במתמטיקה, אז תסלחו לי אם טעיתי

 

ההשוואה תלושה מהמציאות. לפי הדוגמא שלך, אין שום נתון בדוק כמה דלק צורך המנוע ב "300 קמש" וכמה צורך ב "100 קמש". אולי ב 100 קמש הוא צורך 1/3 ממה שצורך ב 300 קמש ולא 1/2 ?

בקיצור - רד מזה.

 

הלאה;

היצרן עושה בדיקות ביחס להתנגדות הרכב (ועוד משתנים) ובהתאם לכך קובע את סלד השיוט שלו.

ככל שהמנוע חזק יותר ויעיל יותר - יהיה אפשר, תאורטית, להוריד את סלד השיוט.

אם סלד השיוט לא מתבצע על ליטוף דוושת הגז - הלכה צריכת הדלק... אחרת, אם לוחצים קצת יותר מזה (בשביל לשייט בלבד) מערכת ההזרקה תזריק יותר דלק בשביל לשמור על סיבובי המנוע ומהירות הרכב.

 

דוגמאות !

הקורולה של ששון מהמכולת משייטת על 3000 סל"ד ב 100 קמ"ש. בזמן הזה מערכת ההזרקה דואגת להזרים מינימום דלק! קצב זמן ההזרקה עומד על 5 מילישניות לכל פעימת יניקה. כל זאת הודות לתיכנון מתאים שמאפשר למנוע מינימום מאמץ במהירות הזאת - בהתאם ליחס ההעברה בגיר.

לעומת זאת, הקורולה המשופרת של ארנון, מהמכולת ממול, משייטת על 150 קמ"ש ב 4500 סל"ד. ממש ככה. ליטוף של דוושת הגז והאוטו נעמד על 4500 סלד ו 150 קמ"ש. ארנון שיפר את אוירודינאמיות הרכב והמנוע לא צריך להתאמץ בכלל גם ב 4500 סל"ד. הקורולה של ארנון היא בעלת מנוע זהה לזה של ששון. זמן ההזרקה אצלו הוא גם כן 5 מילישניות לכל פעימת יניקה - בזכות העובדה שהמנוע, תאורטית למקרה זה, לא מתאמץ כלל.

לשני החבר'ה מעלה, תאורטית, יש אותה צריכת הדלק (רק שהאחרון יגיע הרבה יותר מהר ליעדו).

 

בעולם האמיתי זה לא ככה. בעולם האמיתי יידרש הרבה יותר כוח ב 150 קמ"ש, גם אם המנוע יעמוד על 4500 סלד, בשביל להחזיק את המהירות הזאת. איך זה יבוא לידי ביטוי ? בלחיצה קצת יותר נדיבה על דוושת הגז. אותה לחיצה *מעט יותר נדיבה* תגרום למערכת ההזרקה להזרים הרבה יותר דלק למנוע. סדר גודל של פי 2, אם לא יותר - ודיי בקלות !. איך זה בא לידי ביטוי ? אם הרכב ב 100 קמ"ש יצרוך 14 ק"מ לליטר, ב 150 קמ"ש זה יכול להגיע גם ל 7-8 ק"מ לליטר במכוניות עם הילוכים ארוכים ומנוע קטן). בפועל, במנועים חזקים יותר, בגלל שהמנוע מספק יותר כח בסלד יותר גבוה (אבל באופן טבעי הסלד הגבוה יגרום לעליה מסויימת בצריכה) זה לא תמיד מגיע לרמה של "פי 2" אבל בהחלט מוריד כמות אדירה של קילומטרים ביחס לליטרים שהמנוע לוגם.

 

דוגמאות נוספות: הגעת לעליה על 100 קמ"ש ב 3000 סל"ד. עד עכשיו שייטת בקלות תוך כדי ליטוף הדוושה.

העליה מצריכה ממך ללחוץ לחיצה נדיבה מאוד על הגז בשביל לשמור על המהירות.

מערכת ההזרקה מכפילה, אם לא משלשת (ואף יותר !) את כמות הדלק.

סתם לדוגמא: אם בשיוט על 3000 סלד לגמת 10 מ"ל דלק בכל פעולת יניקה, עכשיו המנוע ילגום 20 (פי 2) או 30 מ"ל (פי 3) יותר דלק בכל פעולת יניקה - בזמן העליה התלולה - ויכול להיות שגם יותר מזה.

אם הורדת הילוך לרביעי והסלד עלה ל 4000 - והצלחת לשמור על ליטוף הדוושת תוך כדי טיפוס העליה - המנוע ילגום את אותם 10 מ"ל דלק אבל בקצב גבוה יותר של 33% (זו התוספת בסלד). תוריד להילוך שלישי (נניח 5000 סלד) ועדיין לא תגיע לצריכת הדלק שהיית עלול להגיע אליה אם היית נשאר על הילוך חמישי וסוחט את דוושת הגז.

במילים אחרות - יהיה עדיף להוריד הילוך ולשמור על ליטוף הדוושה ולא לסחוט אותה בהילוך גבוה. לא לפחד על המנוע - בשביל זה הוא קיים

 

איציק

[m3x7r3m3]

בכלל לא נכון.

שים הילוך אחרון ותראה: אם על 1000 סלד אתה על 35 קמש אזי ב 2000 סלד אתה על 70 קמש וב-3000 סלד אתה על 105 קמ"ש.

 

תבדוק ותראה...

 

איציק

 

 

 

ניקח 2 מקרים:

מקרה 1: התחלנו את הבדיקה בנסיעה במהירות 200 קמ"ש, ואנחנו רוצים לשמור על המהירות הזו

מקרה 2: התחלנו את הבדיקה בנסיעה במהירות 100 קמ"ש, ואנחנו רוצים לשמור על המהירות הזו

 

(לא סתם לקחתי את המהירויות הנ"ל)

 

 

החלק החשוב הוא המודגש

בין 35, 70 ו-105 קמ"ש יש הבדלים יחסית זניחים שקשה לשים לב אליהם (היה אפשרי אם הספידומטר והטכומטר היו דיגיטליים)

בין 100 ו-200 לעומת זאת יש הבדלים גדולים שאפשר לראות בקלות גם בטכומטר

 

 

http://en.wikipedia.org/wiki/Drag_%28physics%29#Drag_at_high_velocity

 

תסתכל על המשוואה

v זה למעשה המהירות של הרכב יחסית למה שהוא מנסה לנוע בו (האטמוספירה במקרה שלנו)

שים לב ש-v בנוסחה הוא בחזקת 2

[gsi16v]

אשמח לקבל הרחבה....

 

google it

 

final drive ratio