גולף 2.0 שנת 2001 - סיקור/סיכום שנה + טור אישי

[Golf_91]

ערב טוב,

בחלוף שנה מאז שרכשתי את הרכב הנוכחי שלי, פולקסווגן גולף שעוד מעט תחגוג 18 שנים, החלטתי לכתוב לכם סיקור, וגם טור אישי על הדגם.

 

* אם ברצונכם לדלג אל הסיקור, גללו למטה אל התגובה הראשונה

 

הקדמה, וקצת עליי

אני די אנונימי בפורום, אז אספר על עצמי בקצרה. שמי יובל, בן 28, רווק, וסטודנט למחשבים מרמת גן. חיידק המכוניות התחיל אצלי בגיל מאוחר יחסית - 21, כאשר הוצאתי את רישיון הנהיגה. מאז אני מחובר באינפוזיה לקארספורום (בעיקר קורא ופחות כותב).

בשנותיי הלא רבות כל כך, נהגתי על לא מעט רכבים. ניצלתי כל הזדמנות שהייתה לי לקחת לסיבוב רכב של חבר / בן משפחה / מכר / כל אדם אחר שלא חשד בשפיותי

אחרי כל זה, אין ספק שהמכונית שהשאירה עליי את החותם העמוק ביותר היא הגולף של פולקסווגן. במרוצת הזמן נהגתי על כל הדגמים החל מהדור ה-4 ועד הנוכחי. לכולם יש DNA משותף. מהו בדיוק? על זאת אנסה לענות בהמשך.

 

מורשת החיפושית

טוב, אז אי אפשר להתחיל לספר על הגולף לפני שמדברים על האם הרוחנית שלה - החיפושית.

למי שלא מכיר את הסיפור: החיפושית נולדה בגרמניה בשנות ה-30 של המאה העשרים. היזם של הפרוייקט היה לא אחר מאשר אדולף היטלר, שחזונו היה לייצר מכונית עממית ופשוטה, שיכולה להכיל משפחה בת חמישה נפשות, מהירה מספיק בשביל לשייט בכבישים מהירים ב-100 קמ"ש, להיות בעלת מנוע מקורר אוויר וכמובן שמחירה יהיה שווה לכל נפש. "רכב לכל פועל".

במרוצת השנים הפרוייקט שהחל בידיהם של אנשי תעשיית הרכב הגרמנית (ובראשם פרדיננד פורשה) הועבר לחברה חדשה שהוקמה לצורך המשימה, ושמה, בטח כבר ניחשתם - "פולקסווגן". מכונית העם.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ייצור המכונית הופסק, והמפעל בוולפסבורג ניזוק קשות במהלכה. כשהסתיימה המלחמה, נדמה היה שהסיכוי להחזיר לסדרו את ייצור ה"חיפושית" שואף לאפס. כנגד סיכויים אלו, קצין בריטי צעיר ומוכשר בשם איוון הירסט, הצליח לשקם את המפעל ולחזיר אותו לפעולה. ב-1949 המפעל הועבר לידי ממשלת מערב גרמניה.

ובכן, היום ניתן לומר שהחיפושית לא הייתה רק אחת המכוניות הנמכרות ביותר בכל הזמנים, עם 21 מיליון יחידות שנמכרו עד שנת 2003, אלא גם סמל שנחקק היטב בעולם הרכב ובתרבות המערבית.

*אתם מוזמנים לקרוא את הסיפור הזה בהרחבה בעמוד הפודקאסט הזה של "עושים היסטוריה" שתומלל בשלמותו.

 

 

לידתה של הגולף

ב-1970 החיפושית כבר הייתה מיושנת למדיי ובפולקסווגן החלו לתכנן את בואה של היורשת. אין ספק שאלו היו נעליים גדולות למדיי להיכנס אליהם. למשימה הם שכרו את את המעצב האיטלקי ג'ורג'טו ג'וג'ארו, וזה ישב אל שולחן השרטוטים ויצר את הגולף. עיצוב הרכב התאפיין בקווים חדים המזכירים קיפולי נייר - סגנון שהיה חותמו האישי של ג'וג'ארו.

השם שנבחר לרכב היה על שם הזרם הימי "גולף" (Gulf stream באנגלית, Golfstrom בגרמנית).

הגולף הייתה רכב מודרני בהרבה מן החיפושית. היא הציעה מרכב האצ'בק ושלדת מתכת אחודה; הנעה קדמית; מנועי 4 צילינדרים מקוררי מים, תוצרת אאודי; הנפחים שהוצעו (בתקופות שונות, לא כולל דגם ה-GTI): בנזין 1.1, 1.3, 1.5, 1.6 ודיזל 1.5 ו-1.6; ההספקים נעו בין 49 כ"ס במנוע ה-1.1 ל-73 כ"ס במנוע ה-1.6;

תיבות ההילוכים שהוצעו: 4 הילוכים ידניים (מאוחר יותר, 5), ו-3 הילוכים אוטומטיים; בסיס הגלגלים היה 240 ס"מ. זהה לחיפושית, אך המרווח הפנימי גדל משמעותית בזכות המרכב ה"קופסאתי" החדש; משקלה הנקי: 790 ק"ג.

ב-1974 החלו המכירות. במהלך 9 שנות תקופת ייצורו - היה הדור הראשון של הגולף לאחת המכוניות הנמכרות ביותר באירופה.

 

 

מאז ועד היום...

צרה הקורה (או הפוסט) מלהכיל את ההיסטוריה הארוכה של הדגם, דורותיו ותתי הדגמים השונים שלו.

מאז יצאה את שערי המפעל, הגולף הפכה לספינת הדגל של פולקסווגן.

היא איתנו כבר 44 שנים. כבר מזמן שאינה לא רק רכב אהוד, אלא גם אמת מידה משמעותית בסגמנט המשפחתיות הקומפקטיות. כתבי הרכב משווים אליה רבות, ויצרניות רבות מנסות לעלות על הנוסחא הכל כך מוצלחת שלה. ואני לא מדבר על דגמי ה-GTI שיצרו לעצמם מורשת מפוארת משלהם.

גם אני נפלתי בקסמיה. זה לא קרה ביום אחד, האמנם. ביליתי זמן רב בלתהות מהו סוד ההצלחה שלה? מה גורם לנהגים לרכוש אותה שוב ושוב ברחבי העולם? אפילו בישראל, שסוגדת לתוצרת היפנית והקוריאנית, לגולף יש מקום של כבוד בטבלת המכירות (בסקטור הפרטי, כמובן).

 

 

אם תשאלו אותי, ישנם מספר גורמים מרכזיים לכך:

 

(1) - הסטריאוטיפ החיובי של "תוצרת גרמניה". אין ספק שהתוצרת הגרמנית נתפשת בהרבה מקומות בעולם (וגם בישראל) כמדד לאיכות. גם אם בפועל ניתן למצוא אין ספור דוגמאות שיסתרו זאת, לא ניתן לשנות את הדעה הקדומה שהתקבעה היטב בראשם של נהגים רבים.

 

 

(2) - הטכנולוגיה. פולקסווגן עשתה מאמצים (במיוחד בשני העשורים האחרונים) להביא את הטכנולוגיה העדכנית ביותר לגולף. בין אם מדובר במכלולי הנעה, אמצעי בטיחות, אביזרים ומה לא. זה נכון שבשנים האחרונות היא כבר לא ממש חוד החנית בתחום, אך עדיין נהגים רבים כבר התמכרו לשילוב TSI+DSG ולא יהיו מוכנים לוותר עליו.

 

 

(3) - איכות החומרים וההרכבה. הגולף התנערה כבר מזמן מתדמית "מכונית העם" של החיפושית, והחלה להציע בדורותיה המאוחרים "תחושת פרימיום" לבעליה, גם אם אינה ממש מכונית פרימיום בהגדרתה. עצם העובדה ש-VW הינה קונצרן גדול, מאפשר לה לייצר חלקים רבים ברכב במשותף למספר מותגים, וכך להציע ללקוח איכות גבוהה יחסית במחיר נמוך.

 

 

(4) - התדמית הויזואלית. הגולף אף פעם לא הציגה מראה פורץ גבולות או עוצר נשימה. בכל זאת, רבים מתאהבים בה בקלות בזכות העיצוב הזה, דווקא בגלל היותו שמרני ומאופק. הוא מצליח להישאר אופנתי לאורך שנים רבות, הוא אלגנטי, סולידי ומכבד את בעליו באשר הוא - וזוהי סגולתו. צורת המרכב של הגולף שגורמת לה להיראות קטנה מבחוץ, ולהציע מרווח מכובד בפנים - מהווה יתרון גדול.

 

 

אבל... זו דעתי בלבד. מה אתם חושבים?

 

 

 

טל"ח - אם מצאתם טעות בפוסט, אשמח אם תוכלו לציין זאת בפניי, ולנהוג בסלחנות

 

* הסיקור יעלה בתגובה הראשונה - בתוך כמה דקות.

[Golf_91]

גולף MK4, נעים להכיר

יש משהו אייקוני בעיצוב של הגולף הזו. האלמנט הראשון שיבלוט מולכם הוא הפנסים הקדמיים שלה, שזיכו אותה בשבחים ופרסים כשהוצגה. אך עדיין, אני חושש שרוב האנשים דווקא לא יתרשמו עמוקות - ויגידו על המראה שלה שהוא מרובע מדיי, משעמם, חסר מעוף.

ומה אני חושב? לדעתי זה טעם נרכש. רק כשנישאתי לכלה התחלתי לראות את הצדדים היפים שבה, ויש בהחלט כאלה. זאת לא אהבה ממבט ראשון ולא סטוץ - זוהי מערכת יחסים לחיים.

 

 

 

אז נתחיל מתעודת זהות זריזה:

הגולף הזו נמכרה בישראל בין 1998 ל-2004.

היא מבוססת על פלטפורמת PQ35 של הקונצרן, ששימש בזמנו גם את הג'טה (אז נקראה בישראל בורה), ה-A3, האוקטביה, הלאון ועוד כמה חברות מועדון.

המנועים שהגיעו לארץ (בתקופות שונות): בנזין בנפח 1.4 ל', 1.6 ל', 1.8 ל' (בדגם ה-GTI) י, 2.0 ל' וגם 2.3 ל' (בגרסה החמה V5, שהגיעה לאחר מספר שנים), כמו כן מנוע דיזל TDI בנפח 1.9 ל'.

הלקוח הישראלי יכל לבחור בין תיבת הילוכים ידנית 5 הילוכים, או אוטומטית 4 הילוכים.

כמו כן היו מספר רמות גימור, כאשר הנפוצות היו: Generation, Comfortline ו-Highline שהגיעה ב-V5.

בסיס הגלגלים: 251 ס"מ.

נפח תא מטען: 330 ליטר.

משקל: 1190 ק"ג.

 

תודה ל-"אוטו של פעם".

 

 

 

הרכישה

לפני קצת יותר משנה החלטתי להחליף את ה-307 XSI שלי לרכב קצת יותר "מיושב". סיבה נוספת להחלפה הייתה המיאוס במרכב 3 דלתות שהיה פחות נוח בסופי שבוע, כאשר הסעתי אנשים ברכב.

ידעתי מיד לאן מועדות פניי. לאחר בדיקה בלוחות הבנתי שהדור ה-4 הכי יתאים לי לכיס. סיבה נוספת נוספת לבחירתי בדגם הזה - בפסקה האחרונה.

אז כן, מדובר ברכב די מיושן. אבל בכל זאת משהו בו קסם לי מאוד. כמו כן, התרשמתי שמדובר במכלולי הנעה אמינים יחסית, ואני מתכוון לדגם האוטומטי עם המנוע 2.0 ל', עליו ארחיב בהמשך.

החיפוש היה קצר מאוד, כי במהרה מצאתי את האקזמפלר הנבחר: שנת 2001, יד ראשונה, רמת גימור Comfortline, מצב מכני לא רע ורושם טוב מצד הבעלים שגם הסכימה למחיר שהצעתי. ידיים נלחצו, תשלום הועבר באפליקציה, והופ! התחדשתי ברכב ישן.

 

 

יישור קו

המצב הקוסמטי של הרכב היה סביר ולא יותר. לאחר התלבטות קצרה החלטתי לתקן שני שפשופים שהפריעו לי מאוד. העלות - 700 ש"ח. בפנים - המצב יותר טוב. עם זאת, לא היה ניתן להימנע מתיקון ריפוד הגג שצנח מן התקרה (תופעה נפוצה) בעלות של 500 ש"ח. טסה אחת הייתה חסרה, לכן החלטתי להזמין רביעייה חדשה ב-180 ש"ח.

שבוע לאחר הרכישה הגעתי למוסך רון ליישור קו וטיפול. בתחילה בוצעה נסיעת מבחן עם אופיר, שבמהלכה הוא התרשם כי הרכב די שמור מבחינה מכנית.

לרכב בוצע טיפול גדול + החלפת תותבים.

 

 

 

 

ועכשיו - הסיקור:

 

 

מאחורי ההגה: אז איך היא נוסעת?

נסיעת המבחן הייתה מאירת פנים. המנוע הרגיש מלא חיים, והאיץ בחן וללא מאמץ. זה בהחלט הפתיע אותי.

אז בואו נכנס מעט לפרטים הטכניים: מנוע זה ידוע בשם APK, נפחו 2.0 ליטרים וההספק שלו צנום במיוחד: 115 כ"ס. לא נשמע מלהיב במיוחד, נכון? אז זהו, שסגולתו של המנוע הזה הוא הממונט המקסימלי של 17 קג"מ שמגיע ב-2400 סל"ד בלבד (!). ואני מזכיר, זהו מנוע אטמוספרי. המשמעות - כוח זמין במעט מאמץ, יחסית.

עוד דבר שאני אוהב ברכב הזה, זה את דוושת הדלק. היא מגיבה כמעט מיד, ללא כל השהיה. לפי דעתי מדובר במצערת מכנית, אך אולי אני טועה. בכל אופן, זה בהחלט מוסיף לחוויית הנהיגה.

תיבת ההילוכים פחות הצטיינה כאן. מדובר בתיבה פלנטרית העונה לשם 01M ולה 4 הילוכים. היא אמנם עושה את עבודתה בצורה טובה, אך יש חבטות מדי פעם (בעיקר בהאצה מהירה) והייתי שמח אם היה עוד הילוך או שניים - כי במהירות שיוט של 120 קמ"ש, הסל"ד כבר נושק ל-3500.

המתלים רכים למדיי (ובוודאי התרככו עוד יותר במהלך שנותיו של הרכב) ולא מדובר כלל ברכב דינמי. תקיפת פניות לא מומלצת כאן בכלל. עם זאת, נדמה שהם מגיעים לסגירה לעיתים תכופות מדיי. לא כיף, אבל מתרגלים.

 

 

נוחות נסיעה, מרווח ובידוד רעשים

המושבים של הרכב מעט נוקשים אך תומכים בגב לא רע. לא הרגשתי עייפות מיוחדת או אי נוחות בגב לאחר נסיעות ארוכות. הבעיה מתחילה בשיוט במהירות גבוהה. החל מ-120 קמ"ש המנוע מייצר הרבה רעש וחסרונו של בידוד הרעשים מורגש מאוד. ב-140, רעשי הרוח והמנוע יחדיו יכולים להיות מאוד לא נעימים והפתרון היחיד לכך הוא להפעיל מוזיקה. למזלי, אני לא מרבה לנסוע מחוץ לעיר.

נסיעה מנהלתית בתוך העיר היא דווקא די נעימה. המנוע שקט יחסית (כל עוד הרגל לא כבדה על הדוושה) ואפשר לשקוע בתחושת נינוחות וליהנות מן הדרך.

בסיס הגלגלים של הרכב, כמו שצויין קודם, הוא 251 ס"מ בלבד - קטן במעט מזה של הפולו החדשה, שהיא להזכירכם, סופר-מיני. אולי בסטנדרטים של לפני שני עשורים זה היה מספיק, אך היום בטוח לא. העניין מתבטא בעיקר במרווח ברכיים צנום למדיי לנוסעים מאחור. עם זאת, מרווח הראש מצויין, וגם שדה הראייה.

 

 

 

אבזור ובטיחות

אז נתחיל מן הנושא החשוב, שהוא הבטיחות. במבחני הריסוק המחמירים של NCAP בזמנו, הרכב קיבל 4 כוכבים. לרכב 4 כריות אוויר, ABS ו-ESP. בסה"כ לא רע לתקופה. היום? הרבה פחות.

רשימת האבזור די קצרה כאן לצערי, ומסתכמת ב-4 חלונות חשמל (אחד אוטומטי), נעילה מרכזית, כיוון מראות חשמלי, בקרת אקלים, משענת יד, וסך שמש קטן וחביב מעל המראה המרכזית

תאי האחסון ברכב לוקים בחסר. כנראה שהמכונית הזו פשוט לא רוצה שיאחסנו בה הרבה דברים.

ועוד דבר: בתא המטען של הרכב, בתוך תא ייעודי בצד, גיליתי להפתעתי מטף כיבוי. אם רציתם לדעת אז כן, בדקתי והוא תקין.

 

 

צריכת דלק - אני מצטער, אך את הנתון הזה מעולם לא מדדתי. יש לזכור שמדובר ברכב בעל מנוע מיושן ורב נפח, כך שאני לא מצפה לבשורה בעניין הזה, וזה גם לא כל כך מעסיק אותי, למען האמת.

 

 

אמינות - ובכן, אני מחזיק את הרכב רק שנה, אך בכל זאת אומר: מאז היישור קו שבוצע אחרי קניית הרכב, אני ורון לא התראינו. הרכב נסע כ-10,000 ק"מ בשנה זו. בעוד כמה שבועות אקפוץ לטיפול השנתי - מקווה שלא יהיו הפתעות.

 

 

 

ועכשיו, עוד כמה מילים לקראת סיום.

 

 

למה אני "ברוגז" עם דגמי הגולף המאוחרים?

הסיבה לכך טמונה ב-DSG. שלא תבינו אותי לא נכון, מדובר בתיבת הילוכים מעולה - כל עוד הרכב אינו במצב של זחילה בפקקים. לצערי, אני מבלה לא מעט זמן בפקקים. המצמדים של הגיר פשוט לא אוהבים שהרכב זוחל. הם "מתבלבלים", מייצרים חבטות, נשחקים מהר, ואז, לאחר זמן מה, מתחילות הרעידות. זה לא מתאים לי. לכל אחד אחר אולי כן, לי לא. תנו לי גיר פלנטרי קלאסי שעושה את העבודה, גם אם אינו מהיר ויעיל כמו אחיו הרובוטי. ברגע שייצרו גולף אוטומטית ללא DSG (אולי תבוא הבשורה מן הגולף החשמלית), אהיה הראשון בתור לרכוש אחת.

 

 

 

טל"ח - אם מצאתם טעות בסיקור, אשמח אם תוכלו לציין זאת בפניי, ולנהוג בסלחנות

[windows]

נשמע לי שאתה שאתה מאד מחבב את הרכב. לא יודע אם אני אחדש לך אבל גרסת הR אם אני לא טועה הגיע עם DSG מהדור הראשון. לגבי בטיחות ב2001, ESP היה קיים כזכור לי היה לרוב במכוניות יוקרה ובעצם רק מ2010 הגיע חובת הגעה של רכבים עם ESP. עד אז הגיעו לא מעט ללא המערכת. גולף 4 לטעמי האישי אחת המכוניות העממיות הכי פורצות מבחינת עיצוב חדשנים לתקופתו וגם ביחס לתקופה שעדיין לא מעט נסעו לא מעט רכבים הרבה יותר מיושנים באופן יחסי.

[Muzic4Ever]

מתחבר לכל מה שרשמת וגם אצלי היא תופסת מקום של כבוד (היתה בבעלותי אחת כחולה עם מושבי קרם מנוע 2.0 המדובר ותיבה ידנית. ש"י 2002).

תיכננתי להחזיק אותה המון שנים אך היא נגנבה לצערי ומאז לא הצלחתי למצוא אקזמפלר דומה עד שהתייאשתי.

אכן, המומנט שלה מאוד מספק ומאז הבעלות על הגולף ההיא, בכל פעם שאני עומד מול רכישת רכב זה הנתון הראשון שאני מסתכל עליו. כמה שיותר מומנט ושיגיע בסל"ד נמוך. היום נוהג על לנד קרוזר שבהחלט נותנת מענה לא רע לדרישה. אך ללא ספק המודעות לנושא הזה הגיעה מהגולף.

נראה לי אגב שפעם מישהו נתן כאן בפורום בצורה דיי משעשעת את ההבדל בין הספק למומנט שכן ההספק של הגולף דיי צנום, אך כמובן שהמומנט מפצה על כך רבות.

המשפט היה משהו כזה:

"כוח סוס = המהירות שהרכב יוכל להכנס בקיר. מומנט = המרחק שהרכב יקח את הקיר איתו".

בהחלט היה נעים להיזכר.

כתיבה יפה. תודה על הפוסט. ישר כוח!

 

Sent from my PH-1 using Tapatalk

[davemustaine87]

גם מקסימום מומנט במינימום סל"ד זה לא תמיד הכי טוב.

 

כבר נסעתי על מנועי טורבו דיזל עם מומנט/סל"ד יפה מאוד שנחנק ברגע שעוברים את ה-3000 סל"ד.

[menir1]

פותה"ש, אתה בטוח שהדגם שלך ברמת גימור Comfotline ולא Trendline?

למיטב זכרוני, ב-Trendline הבסיסית ידיות הדלתות ומגיני הדלתות היו בצבע שחור אך ברמות הגימור הגבוהות יותר הן היו בצבע הרכב.

[Golf_91]

אכן קומפורטליין. גם אני הופתעתי שהמגינים בצבע שחור ולא בצבע הרכב.

 

[dorsht]

יופי של סיקור, נהניתי לקרוא.

 

האבזור היום אמנם לא מאוד מרשים,

אבל צריך לזכור שמדובר ברכב משנת 2001, למצוא בקרת אקלים ברכב עממי בן שני עשורים כמעט, זה לא משהו טריוויאלי.

גם האבזור הבטיחותי מאוד מרשים לזמנו, 4 כריות אוויר, ABS ו-ESP, לקורולה שהייתה לנו מ-2007 עד 2010 לא היה ESP!

אולי לרנו מגאן באותה תקופה היה אבזור בטיחות דומה, אני לא בטוח שאפילו המגאן מהדור הראשון הייתה זמינה עם ESP.

[ari C5]

V5 בשתי גרסאותיה הייתה בעיקר שתיינית אבל לא הייתה מעולם "חמה".

" חמה", אם כבר הייתה הv6 4motion, וכמוה נמכרו לא רבות (וגם היא הייתה בעיקר חזקה, ולא ממש חמה או מרגשת).

ולעניין איכות הייצור, ההתרשמות שלי היא ששנת 98 הייתה השנה האחרונה שבה vw/Audi ושות היו מה שהיו. ושאחכ איכשהו הן רק המשיכו להראות איכותיות אבל בפועל היו ונותרו הרבה פחות

[Pavlik]

נהניתי לקרוא.

גם לי יש הרבה אבזור ביחס לשנה.

[ABSULUTT]

אגב יש גם גולף שנת 99, צורה כמו שלך, מנוע 1800 לא GTI, היא 125 כ''ס.

[shakedi]

מאוד נהנתי לקרוא את הסקירה, סחטיין!

גם אני בעלים של mk4 אבל שלי מנוע 1.6 16v ידנית.

היא אצלי כבר 100 אלף ק״מ וכמעט חמש שנים.

עד כה מדובר ברכב אמין ביותר, לא היו שום בעיות מהותיות ולא היתה פעם אחת שהוא לא הניע לי בבוקר - בשביל רכב בן 17 עם 240 אלף ק״מ זה מרשים מאוד לדעתי.

בכל מקרה, מפתיע אותי עד היום כל פעם שיוצא לי לנהוג ברכבים חדשים שרובם לא מרגישים לי מהותית יותר נעימים / חזקים / מאובזרים מהגולף (כמובן מדבר על רכבים מהצד היותר זול של הסקאלה [emoji846])

ד״א החלפתי לגלגלים וצמיגים 16״ ובנוסף החלפתי את בולמי הזעזועים, אין ספק שעדיין לא מדובר בקארט בפניות אבל המצב שהשתפר משמעותית ולרכב יש אחיזה גבוהה (אין ספק שהחלפת קפיצים תשפר את המצב עוד קצת...)

בנוסף אשמח אם תוכל לכתוב איפה תיקנת את ריפוד הגג ואם אתה מרוצה מהעבודה?

 

 

 

 

Sent from my iPhone using Tapatalk

[רועי5]

אכן קומפורטליין. גם אני הופתעתי שהמגינים בצבע שחור ולא בצבע הרכב.

 

[ATTACH=CONFIG]518641[/ATTACH]

באותן שנים גימור הקומפורטליין העניק ידיות ופסי פגושים בצבע הרכב רק לבורה, בשביל לקבל את זה בגולף היה צריך לעלות להייליין.

[teyal]

בין שלל הגולפים הייתה לי גם כזו ברמת גימור ג'נריישן.

עד היום אני משתמש בה מעת לעת (נמכרה לשכן...).

האוטו אכן מצוין (אם כי בעל צריכת דלק מזעזעת) אבל אלו שהחליפו אותו אצלי

2.0 FSI ולאחר מכן 1.4TSI (שתיים) טובים ממנו לאין ערוך כולל בעניין הגיר...

[Golf_91]

מאוד נהנתי לקרוא את הסקירה, סחטיין!

גם אני בעלים של mk4 אבל שלי מנוע 1.6 16v ידנית.

היא אצלי כבר 100 אלף ק״מ וכמעט חמש שנים.

עד כה מדובר ברכב אמין ביותר, לא היו שום בעיות מהותיות ולא היתה פעם אחת שהוא לא הניע לי בבוקר - בשביל רכב בן 17 עם 240 אלף ק״מ זה מרשים מאוד לדעתי.

בכל מקרה, מפתיע אותי עד היום כל פעם שיוצא לי לנהוג ברכבים חדשים שרובם לא מרגישים לי מהותית יותר נעימים / חזקים / מאובזרים מהגולף (כמובן מדבר על רכבים מהצד היותר זול של הסקאלה [emoji846])

ד״א החלפתי לגלגלים וצמיגים 16״ ובנוסף החלפתי את בולמי הזעזועים, אין ספק שעדיין לא מדובר בקארט בפניות אבל המצב שהשתפר משמעותית ולרכב יש אחיזה גבוהה (אין ספק שהחלפת קפיצים תשפר את המצב עוד קצת...)

בנוסף אשמח אם תוכל לכתוב איפה תיקנת את ריפוד הגג ואם אתה מרוצה מהעבודה?

 

Sent from my iPhone using Tapatalk

 

תודה לך

 

את הריפוד סידרתי אצל גבי גרין בפ"ת. הוא פירק את דיפון התקרה בשלמותו, התקין עליו ריפוד חדש (בצבע זהה לקודם), והחזיר למקום. העבודה נעשתה באופן מקצועי מאוד ואני מרוצה בהחלט.