שליטה בהגה בפניות,והישארות בנתיב

[לומדת]

היי, אני די מתוסכלת,_כבר שיעור חמישי ולא שולטת בהגה לגמרי. המורה תמיד מזיזה תהגה [את ההגה] איתי. רק עכשיו, בקטנה, מנסה לתת לי לבד לפעמים. זה נורמלי?_באיזה שיעור שולטים בזה?_תמיד היא אומרת לי שכדי להחשאר [להישאר] בנתיב צריך להסתכל הכי רחוק. משום מה לא הבנתי את ההגיון. מילא עשר מטר מרחק, אבל הכי רחוק?

אשמח לעזרה.

תודה.

[discoTD5]

שלום,

כעיקרון כל ילד בן שנתיים שיושב על בימבה ודוחף עם הרגליים מקבל מהר מאוד מושג מה עושה ההגה, ולאן הוא מוליך את הרכב. כל רכב. יכול להיות שעדיין לא קיבלת את התחושה המדוייקת וזה בהחלט מצריך אימון.

לא לומדים נהיגה בהתכתבות, ומומלץ להקשיב למורה לנהיגה ולהבין בדיוק למה היא התכוונה.

כל עצה שתקבלי כאן, היא תיאורטית בלבד, ולא תסייע במאום, אולי להיפך - תפריע.

אם את מרגישה שהמורה שלך לא מסייעת לך להבין - תחליפי מורה.

[eyalkar]

תרגעי, את בתחילת הדרך ללימוד נהיגה.

תסמכי על המורה ללימוד נהיגה.

 

לדעתי הפורום הוא לא תחליף ללימוד נהיגה מעשי.

[לומדת]

הבנתי,תודה רבה.

[eyalkar]

מה יותר טוב משיחה עם המורה לנהיגה.

סביר שלמדו אצלה הרבה תלמידים

ובוודאי לא כולם התחילו את לימודי הנהיגה כנהגים מדופלמים.

[חן ג.]

תמיד היא אומרת לי שכדי להישאר בנתיב צריך להסתכל הכי רחוק..משום מה לא הבנתי את ההגיון..מילא עשר מטר מרחק..אבל הכי רחוק?

 

כן, הכי רחוק לכיוון מורד הדרך. שבפניה זה לא תמיד אומר להסתכל דרך השמשה!

 

תחשבי על זה שהמוח שלך מותח קו מהנקודה שבה את נמצאת ועד לנקודה אליה את מסתכלת, ועל פי הקו הזה את נוהגת. תסתכלי רחוק יותר - הקו יהיה ישר יותר, וכל סטיה קטנה מהקו תתבטא בהסטה יותר משמעותית של המבט מהנקודה אליה את מביטה.

 

גם זה וגם התפעול של ההגה עצמו הם הרגלים נרכשים, ולא בהכרח משהו ש"נוחת" על התלמיד אחרי מספר קבוע של שיעורים. זה לוקח קצת זמן, אבל בסוף זה מגיע.

עריכה אחרונה ב-27 לפברואר, 2018 על ידי חן ג.

[סאפיר]

עצם זה שאמרת שהמורה שלך אמרה לך שצריך להסתכל רחוק, אומר שהיא יודעת על מה היא מדברת. תופתעי כמה מורים בכלל לא מעלים את הנקודה הקריטית הזו.

 

כדי להבין למה זה חשוב, תעשי ניסוי.

שבי מול תמונה, מסך מחשב או כל דבר אחר שאפשר להסתכל עליו. שימי מול העיניים שלך את אחת האצבעות שלך כשהיא מצביעה למעלה (עומדת) ותזיזי אותה מימין לשמאל.

תפקסי את העיניים על המשהו -את מצליחה להבין מה את רואה בתמונה/מסך/משהו אחר, אבל האם את רואה גם מה המצב של האצבע, לאן היא זזה ומה היא עושה?

עכשיו תפקסי את העיניים על האצבע - את רואה את האצבע, אבל האם את מצליחה להבין מה את רואה בתמונה/מסך/משהו אחר?

 

בקיצור - כשמסתכלים רחוק, רואים גם מה שקורה בקרוב. כשמסתכלים קרוב, לא רואים מה שקורה ברחוק. וכדי לסבר את האוזן - כשאת אומר "מקסימום 10 מטר קדימה" תזכרי שמהירות של 50 קמ"ש, את עוברת את ה-10 מטר האלה תוך פחות משניה - וזמן התגובה הממוצע של אדם בריא וקשוב הוא 0.75 שניות. מה שאומר שאם יהיה משהו על הכביש, תהיה לך רבע שניה להגיב. לא מספיק.

 

לגבי השליטה בהגה, לוקח זמן להבין איפה את נמצאת ביחס לרכב (תזכרי שזה לא במרכז) ואיפה הרכב צריך להיות ביחס לכביש, וכמה צריך לסובב את ההגה בשביל לקחת סוגים שונים של פניות. לחלק מהאנשים זה לוקח יותר זמן, לחלק פחות. מה שבטוח, זה שאחרי חמישה שיעורים ממש אין סיבה להתחיל להילחץ.

[חן ג.]

זמן התגובה הממוצע של אדם בריא וקשוב הוא 0.75 שניות. מה שאומר שאם יהיה משהו על הכביש, תהיה לך רבע שניה להגיב.

 

וזה רק הטווח התחתון.

 

מה שכן, בפניות בסביבה עירונית (שבהן תלמידי הנהיגה - ורוב הנהגים - נוסעים רוב הזמן) המהירות היא כזו אפסית שזמן התגובה אינו העניין העיקרי. המבט פשוט עוזר לקחת את הפניה כמו שצריך.

עריכה אחרונה ב-27 לפברואר, 2018 על ידי חן ג.

[לומדת]

מה יותר טוב משיחה עם המורה לנהיגה.

סביר שלמדו אצלה הרבה תלמידים

ובוודאי לא כולם התחילו את לימודי הנהיגה כנהגים מדופלמים.

הגיונית אתה צודק, אבל היא חסרת סבלנות שכבר מעדיפה לשאול רק מה שחייב ממש.

[avargel]

אם היא חסרת סבלנות תיפרדי ממנה כמה שיותר מהר

 

היא עובדת אצלך, לא את אצלה

 

לא הביישן למד, ואין הקפדן מלמד

[itaysamurai]

חסרת סבלנות? תחליפי מורה.

היא אמורה לספוג כל תלמיד בכל שאלה ואת אמורה להרגיש נוח לשאול כל דבר כי זה מה שבסופו של דבר יעביר אותך טסט ויעשה ממך נהגת בסיסית.

בכל מקרה, את בהתחלה, זה לגמרי לגיטימי עדיין להתרגל לרכב ולכביש ולעצמך בתור נהגת. בהצלחה.

עריכה אחרונה ב-27 לפברואר, 2018 על ידי itaysamurai

[Taipan]

אל תלחמי בזה, תני למורה שלך לעשות מה שאת משלמת לו לעשות ותתרכזי בנהיגה. לדעתי עד שיעור 20 תשכחי מהבעיה.

[Dark Muse]

המבט למרחק זה לא רק בשביל "להסתכל ולראות הכל ביחס למהירות". המוח שלנו פועל כך שהעיניים מכוונות את התנועה. זה יכול להיות גם לטווחים הכי קצרים שיש.

 

הרבה למשל לא יודעים שכאשר מבצעים לחיצת חזה עם מוט על ספה, לא כדאי להסתכל על המוט. הדבר גורם לתנועה לא רצונית של הידיים וסטייה מהקו הישר שהמוט צריך לנוע בו. ההנחיה המקצועית היא לתפוס נקודה בתקרה ולהביט בה ולכוון את המוט לשם, מבלי להוריד מבט אל המוט עצמו. עיקרון הנהיגה הוא אותו דבר - המוח מכוון אותנו לנקודה בה העיניים צופות בהן ומאחר ואנו נוסעים יחסית מהר, התנועה צריכה להיות יציבה ועקבית.

[sperial]

בואי נתחיל בכך את התחילת הדרך. יש לך ניסיון של שעתיים וחצי בנהיגה, בערך מה שנהג ממוצע נוהג ביום. אז אל תצפי שהכל "יזרום" כבר כעת. יש דבר שנקרא עקומת למידה, והיא אינדיבידואלית. בודאי לגבי פעולה כל כך מורכבת כמו נהיגה. אנשים אינם מודעים לכך, אבל נהיגה מצריכה ריכוז עצום של החושים והשרירים. זה נכון לתלמיד המתחיל, וזה נכון לנהג המקצועי שנוהג 500 ק"מ ביום כבר 50 שנה.

 

היכן למקד את המבט? ואו. התשובה הרבה יותר מורכבת מכפי שנאמר כאן. אמנם העיקר צריך להיות ביעד הנהיגה המיידי - הטווח של מספר שניות, אבל את צריכה ללמוד לסרוק גם את הסביבה, לאתר מכשולים ואיומים, לתכנן את הצעדים הבאים. לכן צריך להציץ גם יותר רחוק, גם לצדדים, גם במראות. כרגע זה נראה מסובך, אני מקוה שהמורה שלך תלמד אותך כיצד לחלק את הקשב נכון.

 

לגבי תפעול הרכב (וזה לא רק ההגה) - כאמור, הנהיגה אינה דבר טריויאלי. יהיה עלייך ללמוד את תגובות הרכב שבו את נוהגת. יתרה מזאת, לא סתם לומדים ונבחנים על אותו רכב. כל רכב מתנהג קצת אחרת, ולוקח זמן, קצר או ארוך, להתרגל אליו. יש לי ניסיון קטן בנהיגה - כמעט 41 שנה (לא כולל תקופת הלימוד) - ובכל פעם שאני נכנס לרכב שלא הכרתי אני צריך להתרגל למשוגותיו: מימדים שונים, משקל, מומנט והספק שונים, הגה, דוושות ומנופי תפעול שונים.

 

בקיצור - קודם כל - סבלנות. 28 שיעורים הם זמן קצר מאד ללימוד הדבר המסובך הזה שנקרא נהיגה ברכב מנועי. אני כמעט מאחל לך להכשל בכמה טסטים, כדי שתהיה לך הזדמנות לקבל עוד הדרכה מקצועית. ואין תחליף למורה מקצועי שרואה את הנהיגה שלך ומתקן אותך.

 

בואי נקבע פגישה בשרשור הזה בעוד כחודש כדי שתספרי לנו אין את מרגישה מאחורי ההגה.

[mrraz]

אין לך מה לדאוג

עוד 20 או 25 שעורים תלמדי לשלוט בזה היטב.

זה בסה"כ עניין של נסיון וצריך זמן