מבקש לדעת האם למישהו מדיד CO שאוכל לבצע אופטימיזציה לכיוון קרבורטור והסבר על התהליך

[yonatanalman]

פיז'ו 309 1991 1600 ידני עם 168 אלף ק"מ.

הרכב עבר הרבה + שיפוץ קרבורטור ולאחורנה כיוון כדי לעבור טסט.

לפני הטסט הרכב כוון לפליטה של 2.6 CO בסרק שמותר עד 3.5 אחוז.

לאחר רפרוף בספר היינס ראיתי שהספר ממליץ על טווח של 1-2 אחוז, סיבובי סרק מומלצים 700.

2 שאלות:

1) למישהו יש מדיד שאוכל להשתמש בו לצורך הכיוון?

אם לא אאלץ לקפוץ למי שעשה את הכיוון הראשוני.

2) כיצד התהליך עובד?

אני מבין שהבורג שמשפיע על התערובת הוא בעצם מחט עם הברגה שקידום והרחקתה מאפשר ליותר ופחות דלק לעבור.

מה ההבדל לצורך העניין בתגובת הבעירה עבור קבלה של 2.5 אחוז ל1 אחוז בסרק, כאשר הרכב בנסיעה?

האם עלי לשאוף תמיד שהCO יהיה כמה שפחות כדי שהרכב יהיה כמה שיותר חסכוני ובעצם פחות מזהם?

 

כשהרכב הכשל בטסט הרכב היה על 7.5 % CO אך עדיין התקבלו צריכות דלק של 14 ק"מ לליטר.

ככשאלתי את הבעל מקצוע לגבי שיפור בצריכה הוא אמר שאולי קטן לזכרוני הוסבר לי שהכיוון משפיע יותר על מצב הסרק ולא בנסיעה.

 

בקיצור אשמח לקבל הסבר\ הבהרה בעניין.

אני כן מבין את הכימיה שמדובר בתגובת שריפה סטוכיומטרית לא מלאה של דלק על בסיס פחמן ולכן יש CO כתוצר.

[Igalz]

כשאתה אומר "מדיד" אתה מתכוון מכשיר 4 גזים?

 

הבורג אכן מכוון תערובת בעומס נמוך, ההשפעה שלו הכי גדולה בסרק ומורגשת בערך עד הרבע הראשון של הפדל.

על מנת לכוון את שאר התחומים צריך להחליף דיזות בקרבורטור.

[adddiaz]

הבורג מכוון/מוסת יחסתערובת במצב סרק (כאשר שסטום פרפר סגור) וכמעט לא משפיע על הצריכת דלק בנסיעה.

יחס תערובת בנסיעה תלויה מגובה המצוף וגודל הדיזות.

[yonatanalman]

לא יודע על מכונת 4 גזים אני מעוניין למדוד רק CO.

אם כך אין כל כך טעם להתעסק עם זה כי ההשפעה תהיה זניחה הרכב לא מבלה הרבה בסרק.