הsupermoon הגדול ביותר מזה 86 שנים, נקודות תצפית?

[maxcher]

אהלן

http://www.sciencealert.com/we-re-about-to-see-a-record-breaking-supermoon-the-biggest-and-brightest-in-nearly-70-years

אתרי שונים טוענים למספרים שונים (אחד 86, אחד כ70), אבל כולם אומרים שיהיה פה supermoon גדול ויפה

אני רוצה ללכת לצלם קצת ולצפות, גר בפ"ת, עובד למחרת.

המליצו על נקודות תצפית בבקשה

[Mr.Z]

העם דורש נקודות תצפית במרכז!

[amosbmw]

בניגוד לכוכבים או מטאורים, ניתן לצפות בירח מכל מקום, גם בתוך העיר.

כמה שהירח נראה גדול בעין, זאת אשליה אופטית. הוא יוצא מאוד קטן בצילום.

כאשר משתמשים במצלמת פול פריים גודל הירח במ"מ על החיישן הוא 1/50 מאורך המוקד של העדשה, כלומר 10 מ"מ עם עדשה 500 מ"מ.

על מנת למלא את הפריים בגלגל הירח יש צורך באורך מוקד 1000 מ"מ לערך.

התמונות המעניינות ביותר מתקבלות כאשר משלבים נוף קדמי, בין אם אלה בניינים או נוף טבעי כגון עצים והרים.

חלון ההזדמנויות הנכון לצילום הוא כשהירח נמוך, קרוב לזריחה או השקיעה שלו. כשהוא גבוה בשמיים קשה לעשות צילום מעניין.

בדוק את שעות הזריחה והשקיעה של הירח ופרסם כאן לטובת הציבור.

[tzvipper]

מי שהולך לצלם את הירח, מומלץ להשתמש במצלמה על מצב MANUAL ופוקוס ידני מכוון לאינסוף. לשים ISO 100, זמן חשיפה 1/125 וצמצם 11. כמובן כדאי מאוד לעשות BRACKETING (או עם המצלמה או ידנית על ידי מספר תמונות ושינוי חשיפה, נניח מצמצם 5.6 עד 16). אופציה נוספת לשים את המצלמה על מצב SPOT METERING ולכוון את הנקודה של מדידת אור לירח (מצריך אורך מוקד ארוך למדי, לפחות כ300ממ בFF). לצלם על חשיפה אוטומטית ירח, התמונה תצא שרופה, הירח יסנוור, לכן מי שרוצה שגם הרקע יצא, מומלץ לעשות HDR (כלומר לצלם מספר חשיפות: שמתאימות לרקע וגם ירח).

והכי חשוב, לא לשכוח חצובה

 

כדי שהירח "יצא" באמת צריך אורך מוקד גדול מאוד, כמו שציין עמוס מעלי. אין טעם לצלם עם עצמית זוית רחבה, 50ממ או משהו דומה. מינימום לFF זה משהו כמו 200~300ממ כדי שבכלל יהיה אפשר לראות משהו (זה יוצא קטן מאוד).

 

איך עכשיו בא לי על קנון 600ממ. יש לי רק200ממ

 

למי שאין עצמית שעולה כמו מכונית, דווקא עם מצלמה קומפקטית "הרבה" זום, ייתכן שייצא משהו יותר מענין מאשר עם DSLR ללא עצמית טלה גדולה ויקרה מאוד.

עריכה אחרונה ב-9 לנובמבר, 2016 על ידי tzvipper

[falou]

הירח יהיה גדול בכמה אחוזים מהרגיל ובעיקר בהיר יותר. לא משהו דרמטי.

[tzvipper]

14% זה לא "כמה אחוזים", זה הבדל מאוד משמעותי בגודל.

[yuvk]

הכל יחסי.

זה 14% יותר מהנקודה הכי רחוקה, שהיתה באפריל השנה. ורק כמה אחוזים בודדים יותר ממה שנצפה לאחרונה.

[maxcher]

זריחת הירח 16:10

שקיעת הירח 4:27

לפי:https://www.timeanddate.com/astronomy/israel/tel-aviv

אני רואה שגם יום שני יהיה יום טוב

תודה על הטיפים לצילום

[סאפיר]

ופוקוס ידני מכוון לאינסוף.

לא אינסוף, אלא קצת לפני. מעבירים לפוקוס ידני, מושכים עד הסוף ואז לוקחים טיפה אחורה.

ב-DSLR אפשר לחלופין לעבור למצב Live view, לעשות זום במסך ולתת למצלמה להתפקס לבד, ואז להעביר חזרה לפוקוס ידני.

[tzvipper]

למה קצת לפני אינסוף? בlv אם אתה לא על ידני, אז הירח יסנוור את המצלמה.

[סאפיר]

כי כשאתה על אינסוף עם עדשה שהיא לא אולטרה רחבה הירח והכוכבים לא בפוקוס. לא יודע למה, זה פשוט ככה...

ב-LV התכוונתי שכן תהיה עם חשיפה נכונה על ידני, עם פוקוס אוטומטי.

[ALÞћÃ]

לא יודע למה, זה פשוט ככה...

 

יש לכך סיבה - יצרני העדשות לוקחים בחשבון מקדם "בטחון", בעיקר כשנעשה שימוש בעדשה בתנאי חום/קור קיצוניים. כפי שצויין, בתנאי שימוש רגילים הזזת טבעת הפיקוס עד לסוף במרבית המקרים תניב תוצאה לא טובה.

[amosbmw]

בכל עדשת טלה נקודת האינסוף מצוירת על גלגל המיקוד במקום הנכון בסימן האינסוף שנראה כמו הסיפרה 8 שוכבת.

סוף מהלך גלגל המיקוד הוא מספר מילימיטרים אחר כך, באמת בכדי לפצות על שינויים של מקדמי השבירה בעדשות extra dispersion בתנאי טמפרטורה קיצוניים.

בדרך כלל די קל למקד (ידנית) על הירח בעדשה ארוכה אם כי הוא מעט מסנוור. על כוכבים קשה.

אם רוצים למצוא את האינסוף, הכי פשוט למקד ידנית על בניין או הר רחוק, ולאחר מכן לא להזיז את גלגל המיקוד כשמכוונים על גרמי השמיים.

[amosbmw]

משהו כאן לא ברור: במאמר שהביא פות"ש כתוב שהירח המלא יהיה ביום שני בערב, בעוד שלפי הלוח העברי הירח המלא הוא בשלישי בערב.

[ran]

יש המלצות צילום עם רחפן?

פנטום 3 אדוונס.

 

Sent from my G7-L01 using Tapatalk