חוזר לישראל ומבקש את עזרתכם בחיפוש עבודה

[falou]

כן, אבל גם השיטות האמפיריות המדוברות משמשות לא רק למדידת יכולות מקצועיות, אלא גם (שלא לומר בעיקר) להתאמה אישיותית לצביון של החברה, שזה קריטריון שלעתים יכולים להיות לא רלוונטי לתפקוד המקצועי.

 

לגמרי.

רק שמדדי אישיות הרבה פחות מדוייקים מבדיקת IQ.

 

בחייאת רבאק, תביא מחקר אמתי. משהו שמוצאים בחיפוש ב-Scholar או ב-ULI. אחרת זה פשוט לא מחקר ראוי לשמו כי אי אפשר לדעת מה אבד ב"תרגום" של המחקר ללשון העם.

 

אתה יכול לחפש ולמצוא, אם זה מעניין אותך (יש קישורים מהוויקי).

[renault5]

תודה דריש.

כן המשרות שיש פתוחות באתר יותר מקצועיות.

אני מחפש משהו זוטר אם אופציה לקידום בחברה כנראה שזה רק דרך כח אדם.

[ניקו פ.]

הפסיכומטרי אינו מבחן IQ והוא לא בודק IQ. יש קורלציה בין IQ גבוה להצלחה בפסיכומטרי, כמו שיש קורלציה בין IQ גבוה והצלחה כמעט בכל תחום בחיים, אבל זו לא מהות המבחן, בכלל.

כל עוד אין שיטה טובה יותר, אנחנו נמשיך להפסיד אנשים טובים במקצועות מסוימים. ההחלטה בידיים של האוניברסיטאות ושלהן בלבד.

זו גם שאלה פרקטית ולא רק חברתית. איך מודדים מנהל טוב? איך מודדים רופא טוב? לשבת, לכתוב, לבחון - כל זה עולה המון זמן וכסף ולאף אחד אין רצון או צורך להתעסק בזה. אז הפסיכומטרי מספק מענה, שלא אופטימלי בכלל, אבל כרגע אין משהו יותר טוב. גם אני הייתי רוצה לראות מיונים תלויי פקולטה ולא תלויי בחינה משותפת, אבל הדרך לשם מאוד ארוכה, קשה ולא בהכרח תהיה יותר יעילה.

קצת לא נעים להגיד, אבל כן, גם בפסיכומטרי יש גבול אחר לכל אדם. תעשה גם מיליון פעמים לא תגיע ל-800. למה? כי לכולנו יש תקרה אחרת בסוגי חשיבה שונים. האונ' בחרו שהם רוצים חשיבה מילולית, כמותית וידע באנגלית.

עריכה אחרונה ב-13 לספטמבר, 2017 על ידי ניקו פ.

[falou]

פאלו, ה-IQ הוא מדד בודד, ולפי מה שצוטט כאן יש לו מתאם להישגים מסויימים של בני אדם.

העניין הוא שה-IQ מנסה לבנות מדד אחד שיסכם את כל היכולות הקוגניטיביות אול, לפחות, כל יכולות הלימוד של אנשים.

 

ומצליח.

הקורלציה בין המדדים השונים של IQ היא 0.9. ככל שה-IQ עולה הפערים בין היכולות גדלים. זה אומר שאנשים חכמים הם חכמים באופן יותר ספיציפי, אבל כל הטיפשים טיפשים באותו האופן...

 

הבעיה היא שלאנשים שונים יכולות בתחומים שונים. האם אדם בעל יכולות פחות גבוהות בתחום הכמותי בהכרח יהיה פחות יצירתי?

 

IQ זה לא מדד של יצירתיות, אם כי יש קורלציה טובה בין מדדים של יצירתיות ל-IQ (כמו שסביר להניח).

 

האם יהיה מנהל פחות טוב? האם יהיה מורה פחות טוב? האם יהיה רופא פחות טוב?

 

מנהל - תלוי מה הוא מנהל וכמה מורכב הניהול מבחינת הצרכים הקוגניטיבים.

מורה - כנ"ל. אם הוא מורה לאומנות, אני מניח שיכולות קוגנטיביות הרבה פחות חשובות. אם מורה למדעים מדוייקים לכיתת מחוננים...

רופא - אני לא בקיא ברפואה, אבל אני מניח שאין רופאים עם IQ ממוצע, ושגם בין ההתמחויות השונות יש פערים ברמת המורכבות.

 

אני חושב שהדוגמא עם הגובה והסנטר בכדורסל טובה. אתה לא יכול לקחת מישהו שהוא 1.90 ולהפוך אותו לסנטר. זה לא אומר שכל מי שהוא 2.10 הוא סנטר אוטומטית. צריך עוד תכונות, תלוי באיזה ליגה הוא משחק (רמת התחרות) ועוד ועוד.

אבל גובה זה גובה. זה גנטי, זה מדיד, וזה מה שיש.

 

אני שואל את עצמי את השאלה כיון שאחד הכלים המרכזיים בהם משתשים בארץ לקבלה ללימודים אקדמיים הוא המבחן הפסיכומטרי, שבו למרכיב ה"כמותי" חלק גדול מאד, ומי שאין יכולת גבוהה בסעיף זה נחסם כמעט לחלוטין מלימודים שאינם מדוייקים ביסודם. כמה רופאים או מורים או מנהלים מצויינים אנחנו מפסידים בגלל שיטה זו?

 

מנהלים צריכים לבוא מהמדעים המדוייקים?

 

מורים צריכים פסיכומטרי גבוה?

 

ואין כמעט סיכוי שמישהו יהיה מאוד גבוה בצד המילולי, ולגמרי ממוצע באספקט הכמותי או ההפך. אתה מכיר מישהו שהוא גאון במתמטיקה, אבל לא מסוגל להבין טקסט מורכב (לא מתכוון ברמה הרגשית של המסר, ברמת ניתוח הטקסט).

[חן ג.]

ואין כמעט סיכוי שמישהו יהיה מאוד גבוה בצד המילולי, ולגמרי ממוצע באספקט הכמותי או ההפך.

 

נעים להכיר!

 

יכול (ומתקיים מ) לנתח (ולהצליב) טקסטים מורכבים שנפרסים על פני יריעות ארוכות, לרבות במגוון רחב של שפות זרות, כולל שפות מתות עם מבנה תחבירי מורכב.

 

צריך לחשוב לפני ביצוע פעולות חשבוניות בסיסיות. ובגאווה!

עריכה אחרונה ב-13 לספטמבר, 2017 על ידי חן ג.

[falou]

הפסיכומטרי אינו מבחן IQ והוא לא בודק IQ. יש קורלציה בין IQ גבוה להצלחה בפסיכומטרי, כמו שיש קורלציה בין IQ גבוה והצלחה כמעט בכל תחום בחיים, אבל זו לא מהות המבחן, בכלל.

 

כן... ולא. אם יש קורלציה מובהקת, אז כן. הוא מודד IQ. סוגשל.

אבל לא רוצים להגיד את זה ככה, כי זה לא... נכון, PC.

[falou]

נעים להכיר!

 

יכול (ומתקיים מ) לנתח (ולהצליב) טקסטים מורכבים שנפרסים על פני יריעות ארוכות, לרבות במגוון רחב של שפות זרות, כולל שפות מתות עם מבנה תחבירי מורכב.

 

צריך לחשוב לפני ביצוע פעולות חשבוניות של לוח כפל בסיסי.

 

 

 

כנ"ל. אני חושב שחלק מזה אצלי זה בלוק מנטלי, ועדיין אני בכל זאת מעל הממוצע, למרות שאני מרגיש שמשוואות לא נפתרות אצלי באופן אינטואיטיבי, כמו שטקסטים מקבלים תבנית ברורה או אפילו גרפים. כלומר, יש פער משמעותי.

עדיין, כמה יחידות מתמטיקה עשית ועם איזה ציון?

מה הציון הכמותי שלך בפסיכומטרי?

אתה בממוצע בשניהם?

אני מניח שלא...

[sperial]

פאלו - אני מסתכל כהדיוט, לא כפסיכולוג, בודאי לא כפסיכולוג חינוכי או ארגוני או משהו כזה. אבל, למשל, אמן צריך סט לא פשוט של כלים קוגניטיביים, שלא בהכרח חזק בצד הכמותי.

 

לגבי רופאים - בדוק כמה רופאים מצליחים למרות שהידע שלהם במתמטיקה מסתכם ב-3 יחידות בגרות. אבל זה בדורות קודמים, וכיום הפסיכומטרי מסנן הרבה אנשים טובים, שחלקם אובדים למקצוע, וחלקם פונים ללימודים בחו"ל בלי הסינון של הפסיכומטרי, ואחר כך עושים חיל. כמובן שהרפואה היא דוגמא בלבד.

[Night Driver]

כנ"ל. אני חושב שחלק מזה אצלי זה בלוק מנטלי, ועדיין אני בכל זאת מעל הממוצע, למרות שאני מרגיש שמשוואות לא נפתרות אצלי באופן אינטואיטיבי, כמו שטקסטים מקבלים תבנית ברורה או אפילו גרפים. כלומר, יש פער משמעותי.

עדיין, כמה יחידות מתמטיקה עשית ועם איזה ציון?

מה הציון הכמותי שלך בפסיכומטרי?

אתה בממוצע בשניהם?

אני מניח שלא...

פאלו, אשתי גרדה את ה 60 ב 3 יחידות מתימטיקה במבחן השלישי שעשתה אחרי לימודים בתיכון ושני קורסים בבתי ספר אקסטרניים אבל יש לה יכולות ניתוח טקסטים ויכולת כתיבת מאמרים ששמה אותי עם ה 97 בחמש יחידות שלא הכנתי שיעורים פעם אחת בכיס הקטן ( היא קיבלה ממוצע 97 בתואר ראשון ו 95 בתואר שני המדעי החברה).

[ישה]

ספריאל

 

יש 500 ( מספר לדוגמה )מקומות לימוד לרפואה בארץ.

 

יש 5000 מבקשים ללמוד.

 

צריך לעשות מיון ולבחור את ה 500

 

החליטו שמבחן X יקבע את 500 המצטיינים מבין ה 5000 הטובים מאוד.

 

עדיף מיון על פי צבע שערם או השתייכותם הפוליטית?

[ניקו פ.]

כן... ולא. אם יש קורלציה מובהקת, אז כן. הוא מודד IQ. סוגשל.

אבל לא רוצים להגיד את זה ככה, כי זה לא... נכון, PC.

 

לא...וכן. קורלציה היא לא דרך למדוד, כי גם מי שאין לו איי קיו מאוד גבוה יוכל לקבל ציון מאוד גבוה, לעומת מבחן איי קיו ששם אין מנוס. אז יש קשר בין איי קיו והצלחה במבחן, כמובן, אבל הוא לא הכרחי (כמו עם סנטר וגובה).

 

פאלו - אני מסתכל כהדיוט, לא כפסיכולוג, בודאי לא כפסיכולוג חינוכי או ארגוני או משהו כזה. אבל, למשל, אמן צריך סט לא פשוט של כלים קוגניטיביים, שלא בהכרח חזק בצד הכמותי.

 

לגבי רופאים - בדוק כמה רופאים מצליחים למרות שהידע שלהם במתמטיקה מסתכם ב-3 יחידות בגרות. אבל זה בדורות קודמים, וכיום הפסיכומטרי מסנן הרבה אנשים טובים, שחלקם אובדים למקצוע, וחלקם פונים ללימודים בחו"ל בלי הסינון של הפסיכומטרי, ואחר כך עושים חיל. כמובן שהרפואה היא דוגמא בלבד.

היום אין משהו יותר טוב. יש היום גם פסיכומטרי, גם בגרות, גם מבחנים לא קוגניטיביים (כולל סימולציות, ראיונות, מבחן ממוחשב, שאלון אישיות, שאלות קבלת החלטות ושיפוט). זו מסכת ייסורים שלמה, שמוכיחה את עצמה. האינטליגנציה משתנה, העולם הרפואי משתנה, אם פעם היה מספיק 3 יחידות להיות רופא טוב, היום זה מניב מקסימום רופא בינוני. לא באמת, אבל זו הדרך להמחיש שהדרישות משתנות והמקצוע משתנה (אתה בטוח יודע יותר טוב ממני). כל דור נוסף שמגיע יותר טוב מהקודם, כי הוא נשען על כל הידע שהבנה הקודם ובונה עליו עוד וכן הלאה. התחרות עולה, הביקוש עולה = הדרישות עולה.

שוב, אין ספק שיש אבדן מוחות, אבל זה כי אין לאף פתרון יותר טוב. כשיהיה, סביר שיאמצו. בינתיים אין. הסתכל על אחוזי נשירה מלימודי רפואה, לא קיימים בערך. לעומת זאת הלימודים הופכים ליותר קשים ויותר תובעניים מפעם ואז כן היו אחוזי נשירה/כישלון.

[sperial]

ישה, אני מודע לחלוטין לבעית המיון.

 

השאלה היא האם המבחן הפסיכומטרי הוא אכן הכלי הטוב ביותר לחיזוי הצלחה בלימודים ואחרי כן בעבודה בכל מקצוע, או שיש כלים טובים ממנו (שוב, תויי מקצוע). מהמעט שאני קורא יש מוסדות שמתחילים להרהר הרהורי כפירה בכלי הזה ומכניסים גם מסלולי קבלה עוקפי פסיכומטרי.

 

ניקו - בשביל להיות רופא אתה צריך מעט מאד מתמטיקה. נכן שבלימודי היסוד בפיזיולוגיה יפגיזו אותך במשואות דיפרנציאליות, אבל בפרקטיקה מה שאתה צריך הוא להבין את המונחים הסטטיסטיים שמאחורי הפרסומים המדעיים (כדי שסוכני התרופות לא יסובבו אותך על האצבע יותר מדי בקלות). מעבר לכך רק ארבע פעולות או הצבה בנוסחאות פשוטות.

 

לגבי אחוזי הנשירה - ברור שכאשר יש סלקציה מאד קפדנית יש נשירה נמוכה. צריך להסתכל גם על הנשירה אחרי הלימודים, כמה רופאים פורשים מהמקצוע ועוברים ללמוד משפטים או מדמ"ח, או לעסוק בכל מיני מקצועות אחרים בלי הכשרה פורמלית. הבעיה העיקרית היא להגדיר מה התכונות הנדרשות מה"תוצר" של הפקולטה (רפואה או אחרת) ובחירת הכלים המתאימים לצורך קבלת המעמדים בעלי האופק הטוב ביותר. ולי יש תחושה, שכמובן אינה מגובה במשהו מבוסס, שלמקצועות מסויימים הפסיכומטרי רחוק מלהיות הכלי המתאים. או שהוא מצריך התאמה לפי הפקולטה המבוקשת (ויש ניצנים גם לדבר הזה, עם מתן 3 ציונים לפסיכומטרי: כללי, כמותי ומילולי).

עריכה אחרונה ב-13 לספטמבר, 2017 על ידי sperial

[falou]

פאלו - אני מסתכל כהדיוט, לא כפסיכולוג, בודאי לא כפסיכולוג חינוכי או ארגוני או משהו כזה. אבל, למשל, אמן צריך סט לא פשוט של כלים קוגניטיביים, שלא בהכרח חזק בצד הכמותי.

 

לגבי רופאים - בדוק כמה רופאים מצליחים למרות שהידע שלהם במתמטיקה מסתכם ב-3 יחידות בגרות. אבל זה בדורות קודמים, וכיום הפסיכומטרי מסנן הרבה אנשים טובים, שחלקם אובדים למקצוע, וחלקם פונים ללימודים בחו"ל בלי הסינון של הפסיכומטרי, ואחר כך עושים חיל. כמובן שהרפואה היא דוגמא בלבד.

 

אתה מבלבל כישורים שונים ומשונים עם IQ.

אני מבטיח לך שכל מי שמסוגל לסיים לימודי רפואה, מסוגל גם ללמוד מתמטיקה ברמה גבוהה מ-3 יחידות.

 

בכל מקרה, ההצהרה שלך בפסיקה האחרונה לא מבוססת בעליל. המסננת של הפסיכומטרי היא בהתאמה של הביקוש להיצע, לא בקביעת מינימום לקבלה. כדי להוכיח את מה שאתה טוען אתה צריך להוכיח שכאלו שלמדו בחו"ל, כי לא התקבלו, עושים חיל כמו אלו שלמדו בארץ. אני בספק. אפילו ברמה הארצית, בוגרי אונ' שיותר קשה להתקבל אליהם, מצליחים יותר.

 

בכל מקרה, סינון מועמדים הוא לא עניין להדיוטות.

[ניקו פ.]

ישה, אני מודע לחלוטין לבעית המיון.

השאלה היא האם המבחן הפסיכומטרי הוא אכן הכלי הטוב ביותר לחיזוי הצלחה בלימודים ואחרי כן בעבודה בכל מקצוע, או שיש כלים טובים ממנו (שוב, תויי מקצוע). מהמעט שאני קורא יש מוסדות שמתחילים להרהר הרהורי כפירה בכלי הזה ומכניסים גם מסלולי קבלה עוקפי פסיכומטרי.

עניתי לך. הוא לא. ביחד עם בגרויות ומבחנים נוספים, הוא עדיין לא, אבל הוא הכי טוב שיש כרגע.

ניקו - בשביל להיות רופא אתה צריך מעט מאד מתמטיקה. נכן שבלימודי היסוד בפיזיולוגיה יפגיזו אותך במשואות דיפרנציאליות, אבל בפרקטיקה מה שאתה צריך הוא להבין את המונחים הסטטיסטיים שמאחורי הפרסומים המדעיים (כדי שסוכני התרופות לא יסובבו אותך על האצבע יותר מדי בקלות). מעבר לכך רק ארבע פעולות או הצבה בנוסחאות פשוטות.

כתבתי שלא באמת מתמטיקה. סתם להעביר נקודה.

לגבי אחוזי הנשירה - ברור שכאשר יש סלקציה מאד קפדנית יש נשירה נמוכה. צריך להסתכל גם על הנשירה אחרי הלימודים, כמה רופאים פורשים מהמקצוע ועוברים ללמוד משפטים או מדמ"ח, או לעסוק בכל מיני מקצועות אחרים בלי הכשרה פורמלית. הבעיה העיקרית היא להגדיר מה התכונות הנדרשות מה"תוצר" של הפקולטה (רפואה או אחרת) ובחירת הכלים המתאימים לצורך קבלת המעמדים בעלי האופק הטוב ביותר. ולי יש תחושה, שכמובן אינה מגובה במשהו מבוסס, שלמקצועות מסויימים הפסיכומטרי רחוק מלהיות הכלי המתאים. או שהוא מצריך התאמה לפי הפקולטה המבוקשת (ויש ניצנים גם לדבר הזה, עם מתן 3 ציונים לפסיכומטרי: כללי, כמותי ומילולי).

אז אני שוב חוזר לנקודה שכתבתי בהודעה הראשונה בנושא. הפסיכומטרי לא מושלם, רחוק מכך, אבל הוא הכי טוב שיש כיום. כשיבוא מישהו עם רעיון וביצוע יותר טובים, יקבלו אותו. האונ' ישמחו לקצץ עלויות למרכז הארצי לבחינות והערכה (למרות שהוא מיסודן) ולגרוף את כספי המיונים לעצמן באופן ישיר. כרגע זה לא קיים.

לגבי רפואה, תפקידה של האונ' הוא להכשיר. ברגע שרופא פורש אחרי שסיים לימודים בהצלחה זה כבר לא עניין של סינון ואין קשר לפסיכומטרי או כל שיטת קבלה אחרת. רופא שמפסיק עבודתו אחרי שהוא כבר רופא, היה מפסיק ללא קשר לדרך שבה התקבל.

המדד היחיד לסינון של אונ' הוא שיעור בוגרים בהצלחה ובפקולטות לרפואה, היום בהשוואה לעבר, המצב יותר טוב.

יש הרבה יותר רופאים שרוצים לעבוד ולא יכולים (כי אין תקנים להתמחות) מכאלו שעוזבים את המקצוע. כל המחסור ברופאים שמפמפמים לנו בתקשורת זה סימפטום למחלה האמתית שהיא חוסר תקנים. אני לא יודע אם בגלל חוסר תקצוב של רפואה ציבורית או בגלל ניהול לא נכון של בתי החולים. מאמין שצריך שניים לטנגו.

גם אם תכפיל סטודנטים לרפואה בכל שנה זה לא יעבור, זה רק יוסיף עוד חותמים בלשכה שממתינים לתקנים.

חזרה לפסיכומטרי, שוב, לא הכי טוב שיש ובטח שלא לכל הפקולטות. אבל למי יש פתרון טוב יותר? לא רק רעיונית אלא גם ביצועית. לאף אחד.

 

 

אתה מבלבל כישורים שונים ומשונים עם IQ.

אני מבטיח לך שכל מי שמסוגל לסיים לימודי רפואה, מסוגל גם ללמוד מתמטיקה ברמה גבוהה מ-3 יחידות.

 

בכל מקרה, ההצהרה שלך בפסיקה האחרונה לא מבוססת בעליל. המסננת של הפסיכומטרי היא בהתאמה של הביקוש להיצע, לא בקביעת מינימום לקבלה. כדי להוכיח את מה שאתה טוען אתה צריך להוכיח שכאלו שלמדו בחו"ל, כי לא התקבלו, עושים חיל כמו אלו שלמדו בארץ. אני בספק. אפילו ברמה הארצית, בוגרי אונ' שיותר קשה להתקבל אליהם, מצליחים יותר.

 

בכל מקרה, סינון מועמדים הוא לא עניין להדיוטות.

 

בדיוק.

בדיוק 2.

עריכה אחרונה ב-13 לספטמבר, 2017 על ידי ניקו פ.

[ישה]

ספריאל

 

לכן כתבתי מבחן X

 

שהגורם המבין יבחר את המבחן המתאים לו לצורך המיון.

 

בגילי היו מבחנים קראו להם סקר ( אלה שקבעו אותם היו אנאלפביתים ) כי לא ידעו שיש גם אות ש = שקר .

 

לפי זה נקבעו גורלות של הילידים

 

אתה מתאים לתיכון עיוני אתה מתאים לבית ספר מקצועי.

 

כל תקופה יש מולך אחר.