איך לגרום לשכנים להפסיק צעקות של הילדים שלהם?

[Acejin]

דניאל אני איתך כי.....

 

נולדנו באותו יום בהבדל של כמה שנים.

 

כאשר תהיה סבא , תשמח שהנכדים בכלל באים לבקר.

 

למזלך אתה סובל רק בשבת , דמיין שמשפחה כזו חיה מעליך.

 

צא מהבית בשבת , תשטוף את העיניים בחתיכות, שב בבר על בירה, ושים מוזיקה כאשר אתה בבית ותשמע באוזניות.

 

לצערינו חינוך זו מילה גסה היום ולילדים יש רק זכויות.

איזה הגזמה, מה קשור בכלל לחינוך? בסה"כ ילדים קטנים שעושים רעש.. אתה רוצה לגדל רובוטים או בני אדם? גם הכלב של השכן שלי נובח בשעות לא נוחות, זה מעיד על כשל בחינוך של הבעלים?

 

הבחור מגזים בצורה קיצונית, הוא בעצמו כתב שבמשך כל ימות השבוע אין רעש, אז ביום שבת מגיעים ילדים קטנים ועושים קצת רעש, משפחה שמחה זאת לא בעיה בחינוך, ליהפך.

[vadim6385]

לחילופין - נסה לגור בערבה, רק קח בחשבון שלפעמים עוברים שם גמלים והם עושים קצת רעש.

 

בדיוק הייתי לקראת סגירת עסקה על קניית בית שם, והורדת אותי מזה [emoji26]

[hans]

שרשור אדיר. במיוחד התגובות של דיסקו, בלי להמעיט מהשאר

 

כפי שציינו לפניי, יש הבדל בין ילדים צוחקים ורועשים מתוך משחק לבין טריקת דלתות.

את הראשון אין לתקן (וטוב שכך), השני הוא כבר תוצר של חינוך, ובשני המקרים זה לא בשליטתך.

העלו פה כמה הצעות יצירתיות בסגנון הטרמפולינה ושות׳, תחשוב בכיוון הזה.

גם הכיוון האופרטיבי של ישה הוא רעיון נחמד (אתעלם מהסיפא).

 

השנקל שלי:

כדאי לך ללמוד לסנן רעשים. במוח. ברצינות, זה מאוד שימושי.

בימיי העליזים כסטודנט זב-חוטם לפסנתר שימושי, נאלצתי להתאמן באותה קומה

יחד עם עוד 13 פסנתרנים וכמה נגני כלי נשיפה, אמנם בחדרים נפרדים אבל באקוסטיקה לא קיימת.

קקופוניה שלא תיאמן, קשה לתאר, אבל כל אחד מהמוסיקאים, כולל אני, למד עד מהרה

לסנן את הרעשים מסביב ולהתרכז רק במה שבוקע מהפסנתר שלו. אין בררה, חייבים להתאמן.

 

הכול מתחיל בהחלטה ש״זה פשוט לא מפריע לי״. זה רעש. רעש אובייקטיבי/נייטרלי. אפשר לסנן אותו.

אם תתאמן על זה תוכל אולי לגלות שיש באפשרותך לסנן עוד כל מיני רעשים

שנורא מציקים לך בחיי היום-יום.

[SlowRide]

^

זו אבולוציה. רק המסתגל שורד.

[yossy]

אפשר להתרגל להמון סוגי רעש,

כלב נובח,משאיות זבל,מוסיקה רועשת

זוג שותפים קולני בדירה בת''א, ועוד ועוד.....

כן עשיתי סינון פסיכולוגי.

עם ילדים (כולל ילדים שלי) זה קשה לי מאד

אם הם משחקים ושמחים זה בסדר אבל אינני יכול לסנן השתולליות של

ילדים.

מבין לליבו של פות''ש אבל מניסיון,קשה מאד לשנות טבע של ילדים,

זה בלתי אפשרי כמעט בעיקר לסבא וסבתא שיודעים רק לפנק.

[דניאל1983]

שרשור אדיר. במיוחד התגובות של דיסקו, בלי להמעיט מהשאר

 

כפי שציינו לפניי, יש הבדל בין ילדים צוחקים ורועשים מתוך משחק לבין טריקת דלתות.

את הראשון אין לתקן (וטוב שכך), השני הוא כבר תוצר של חינוך, ובשני המקרים זה לא בשליטתך.

העלו פה כמה הצעות יצירתיות בסגנון הטרמפולינה ושות׳, תחשוב בכיוון הזה.

גם הכיוון האופרטיבי של ישה הוא רעיון נחמד (אתעלם מהסיפא).

 

השנקל שלי:

כדאי לך ללמוד לסנן רעשים. במוח. ברצינות, זה מאוד שימושי.

בימיי העליזים כסטודנט זב-חוטם לפסנתר שימושי, נאלצתי להתאמן באותה קומה

יחד עם עוד 13 פסנתרנים וכמה נגני כלי נשיפה, אמנם בחדרים נפרדים אבל באקוסטיקה לא קיימת.

קקופוניה שלא תיאמן, קשה לתאר, אבל כל אחד מהמוסיקאים, כולל אני, למד עד מהרה

לסנן את הרעשים מסביב ולהתרכז רק במה שבוקע מהפסנתר שלו. אין בררה, חייבים להתאמן.

 

הכול מתחיל בהחלטה ש״זה פשוט לא מפריע לי״. זה רעש. רעש אובייקטיבי/נייטרלי. אפשר לסנן אותו.

אם תתאמן על זה תוכל אולי לגלות שיש באפשרותך לסנן עוד כל מיני רעשים

שנורא מציקים לך בחיי היום-יום.

 

תודה לך על התגובה הענינית!

 

אני לא מבין את האנשים האחרים שהגיבו בלי להתעמק בבעיה או לברר ממני פרטים נוספים וישר תוקפים.

אתם לא מבינים על מי אתם מגינים. מה יגדל מהילדים האלה עם החינוך שהם מקבלים???

אני לא רוצה לחשוב איך החברה שלנו הייתה נראית אם כולם היו מחנכים ככה את הילדים שלהם.

אחרי שמישהו ידקור אותכם ברחוב בגלל חניה או יצעק אליכם בגלל שטות אחרת אולי תבינו למה " האנשים" האלה חושבים שמה שהם עושים תקין לחלוטין.

הכול מתחיל בחינוך כבר מגיל צעיר.

[Alon_A]

האמת, לאחר שקראתי את כל השרשור, אני מסכים שההתקפה הממוקדת עליך מעט חריפה מדי.

 

מצד אחד ילדים מרעישים, צועקים ואפילו צורחים בבית שלהם ואין מה לעשות.

 

מצד שני, אף אחד לא נמצא שם במקומך ולכן רק אתה יודע במה מדובר.

 

בהחלט יכול להיות שהרעש עובר את גבול הטעם הטוב. טריקת דלתות ללא הפסקה ביום שבת זו בהחלט הגזמה ואפשר להגיד להם משהו - אלו ילדים בסביבות גיל 10 (נכון ?) והם בהחלט יכולים להבין (לא אתה, ההורים\סבים שלהם).

עריכה אחרונה ב-2 לאוקטובר, 2015 על ידי Alon_A

[שביט]

אני מצליח להבין את התסכול של פותח השרשור

תסכימו איתי שהורים רבים לא ממש מתאמצים להשתיק את ה"תכשיט" שלהם, והגישה של "'זדיינו כולכם ואל תגידו לי מה לעשות" מגיעה גם לדרך בה מחנכים את הילדים.

[RK]

יש שלב בחיים, שבו אתה בוחר את הקרבות שלך. פות"ש מתמקד בקרב שגם אם הוא צודק בו, וזה אם לא קטן, הסיכוי שלו לעשות עם זה משהו הוא אפסי. לא חבל על האנרגיה והעצבים?

[דניאל1983]

יש שלב בחיים, שבו אתה בוחר את הקרבות שלך. פות"ש מתמקד בקרב שגם אם הוא צודק בו, וזה אם לא קטן, הסיכוי שלו לעשות עם זה משהו הוא אפסי. לא חבל על האנרגיה והעצבים?

 

כנראה אתה צודק.

להלחם בהם זה כמו להלחם בתחנות רוח....

אבל, כמו שאמר הבעל בית, הם חושבים שהם אריות ורואים בי ארנב אשכנזי קטן.

צריך לא לשבור ישר את הכלים אבל גם לא לוותר ישר.

הוא אמר שצריך לדבר איתם כמה פעמים ולנסות ל"אלף" אותם....

[Alonyam]

דניאל אני איתך כי.....

 

נולדנו באותו יום בהבדל של כמה שנים.

 

כאשר תהיה סבא , תשמח שהנכדים בכלל באים לבקר.

 

למזלך אתה סובל רק בשבת , דמיין שמשפחה כזו חיה מעליך.

 

צא מהבית בשבת , תשטוף את העיניים בחתיכות, שב בבר על בירה, ושים מוזיקה כאשר אתה בבית ותשמע באוזניות.

 

לצערינו חינוך זו מילה גסה היום ולילדים יש רק זכויות.

מסכים עם כל מילה. במיוחד בחינוך - אין היום לאף אחד.

 

דניאל, אתה צודק. כל אדם אמור לעשות את המקסימום שביכולתו על מנת למנוע הפרעה לאדם אחר. כך גם אני חונכתי.

בשורה התחתונה קיבלת מגוון עצות. החשובה שבהן היא שזה לא בשליטתך. אני הייתי מנסה מה שאפשר, ואז עובר לשרשור המלצות על אטמי אוזניים איכותיות.

 

בהצלחה

[Alon_A]

דווקא מאנשים מבוגרים הייתי מצפה לפחות למעט התחשבות ולא לליגלוג מיידי.

 

אני יודע שאצלי לפחות, אם היו באים להורים שלי ואומרים להם שהנכדים שלהם מפריעים, הם בטוח לא היו צוחקים לאדם בפרצוף (או בטלפון), יש בזה לא מעט זלזול.

 

שוב, אני לא יודע מה רמת הרעש שם, אבל במידה והוא אכן עונה על התיאור - לצחוק כשמבקשים לנסות להתחשב זה בהחלט מכוער.

[ניקו פ.]

אלון, הזכרת לי שכשהייתי קטן שיחקנו הרבה כדורגל בשכונה. השכנה באה להורים ואמרה שאנחנו מפריעים לה. ההורים שלי אסרו עלינו לשחק בין 2 ל-4 ואחרי 4 רק עד 7 בערב, או עד שהחניה מתחילה להתמלא ברכבים. כלומר, אנשים מגיעים הביתה מהעבודה. בזמן ששיחקנו סבא שלי היה מוודא שאנחנו לא רועשים מדי, אחרת היה לוקח לנו את הכדור. פעם התבאסנו, פעמיים כעסנו ובפעם השלישית כבר שמרנו על השקט כמה שאפשר גם בשבילנו וגם כשילדים אחרים הרעישו. כשהגיע שכנה אחרת גם הסידור הנוכחי הפריע לה [חוץ מכשהילדים שלה שיחקו], וזה הגיע למצב ששאר השכנים בבניין, כולל זו שהתלוננה מראש, הסבירו לה שזה מה יש ושתלך לחפש. בסוף צריך להיות איזה שהוא גבול ושני הצדדים צריכים להתחשב אחד בשני. אין צורך בקיצוניות לא לפה ולא לשם.

[Alon_A]

מסכים ב 200 אחוזים עם מה שרשמת. זה בדיוק מה שהולך לאיבוד בחברה שלנו, ההתחשבות, עמק השווה ואיזון הפכו להיות מילות גנאי במקום דרך חיים.

 

ד"א, גם אני גדלתי בחינוך דומה של תעשה מה שבא לך אבל עשה הכל כדי לא להפריע לאחרים - היום אני עומד בתור, לא צופר למי שלא שם לב שהתחלף הרמזור (מהבהב באורות זה מספיק, לא מבין את הצפירות של אנשים, אפשר לחשוב מה קרה).

 

יש עדיין הרבה אנשים שחינוך וערכים בין אדם לזולת חשובים להם, אבל לפעמים (ולצערי זה הופך להיות יותר ויותר שכיח) אני אומר לעצמי "וואוו, איך לעזאזל חינכו בנאדם שמתנהג בצורה כזו".

[discoTD5]

כ

אבל, כמו שאמר הבעל בית, הם חושבים שהם אריות ורואים בי ארנב אשכנזי קטן.

 

הוא אמר שצריך לדבר איתם כמה פעמים ולנסות ל"אלף" אותם....

 

לפעמים אני בעדך. לפעמים לא.

 

עולה ריח מאוד רע של גזענות מהסגנון והתגובות שלך, כשמאוד נוח לך לצטט את בעל הבית, ואתה מרגיש עם ההגדרות שלו בסבבה.

 

אתה אשכנזי. הילדים הם חיות (שחורות? שווערצע?) שצריך לאלף.

 

אני חוזר ואומר שאני שמח שאינך שכן שלי.

 

לסיכום - זה מה שאתה צריך:

https://youtu.be/VH5560Ds5ek