גיבוב ההודעות. בנצי שוכח. הגיבוב זוכר

[v.michael]

אחחח, אני מתגעגע לימים שבהם הפרטיות שלי הייתה חשובה לי.

כיום בתור בעל עסק הפרטים שלי נמצאים all over the place.

 

כנ"ל.

מעניין הוא שהשבוע מצאתי שהשם שלי בגוגל מפנה לדף עם השם המלא, כתובת עיר וטלפון ביתי ישן וכבונוס כתוב שם שאני שופט כדורגל

באמת הייתי רק שזה נגמר ב-2005.

אבל כבוד הוא לי שהשם שלי גם מקפיץ להודעת תודה למרשלים במירוץ ראלי, היו זמנים...

[ניקו פ.]

היד מתפקדת באופן מלא, קצת הגבלת תנועה בקצה הטווח אבל לא משהו שמפריע לכלום, ונמצא בגדר הנורמלי (אפילו יותר טוב מנורמלי לדעת הפיזותרפיסט שלי). אני משתדל להעביד אותה קשה, כדי שלא תנוח. עדיין מתרגל פיזותרפיה כשאני זוכר. החלמתי מהר מהצפוי, באמצעות עבודה קשה ומחשבה חיובית (בשיא הרצינות, הגישה משפיעה המון).

 

לא כואב, לפעמים מורגש באופן מוזר, בעיקר בימים קרים מאוד. לא מצפצף בגלאי מתכות לצערי. לא מתמגנט, ברור שבדקתי.

 

טוב לשמוע. זה אומר שכבר חזרת לרכב על אופניים?

[ברווז]

כנ"ל.

מעניין הוא שהשבוע מצאתי שהשם שלי בגוגל מפנה לדף עם השם המלא, כתובת עיר וטלפון ביתי ישן וכבונוס כתוב שם שאני שופט כדורגל

באמת הייתי רק שזה נגמר ב-2005.

אבל כבוד הוא לי שהשם שלי גם מקפיץ להודעת תודה למרשלים במירוץ ראלי, היו זמנים...

 

אני חושב שאני אחד מ-2 אנשים שמעולם לא חיפשו את השם שלהם בגוגל

האמת שפעם אחת כן חיפשתי, אבל שוב- רק בגלל העסק.

חבר לעבודה (הקודמת) חיפש אותי פה ושם בגוגל, כי היה לו מאד מוזר שמעולם לא חיפשתי את עצמי

עוד יותר מוזר שהוא היה מעל גיל 50

[SlowRide]

בגללך בדקתי עכשיו, בעברית השם שלי מפנה לאיזה זמר מסריח שבחיים לא שמעתי עליו ואיזה מומחה לקבלה

באנגלית זה באמת מוצא אותי, אבל לא בתוצאה הראשונה.

[ברווז]

איזה זמר מסריח?

תגיד, יש מצב שהיית לא מזמן עם קטינה בטעות?!

ותגיד תודה שלא נפלת על אורן זריף. אני הייתי מאד נעלב אם חיפוש שמי היה מפנה אותי אליו.

[יוסי פרנקוס]

זה בסדר, לי עדיין מופיע שקניתי דירה וירטואלית בCybertown ב1996.

[אנלוגי]

טוב לשמוע. זה אומר שכבר חזרת לרכב על אופניים?

 

זה אומר שאני יכול אם אני רוצה

אני עצלן מדי בזמן האחרון.

 

אני מופיע כ״כ הרבה בגוגל שזה מביך. אני גם מחפש את עצמי לפעמים, זה עוד יותר מביך. אני גם משנה איות של השם בכל האפשרויות (כתיב מלא כתיב חסר שם פרטי ומשפחה וטעויות נפוצות), ואין יותר מביך מזה. תודו שניצחתי בקלות.

[ברווז]

לכל המתעניינים בהשחזה, הנה סרטון נחמד לדוברי אנגלית:

http://www.youtube.com/watch?v=mJ3KA9VLRt4 דרך יוטיוב

 

וקישור לא מוטמע למתקשים:

[v.michael]

ברווז, הסרטון ענק. אני הולך לנסות בבית

[rupni]

ברווז יש לי סטול (או סטול או שטול) בבית איך זה ? (לסכין ארקוסט וסכין גרועה מהסופר).

[בנצי]

אחרי חודשיים ומשהו או יותר או פחות, לכבוד הקריסמס המחורבן הזה, הרקסית החליטה לשלוח לי הודעה.

לא משהו מרגש, סתם תמונה עם טקסט, משהו שאומר שהשפעתי עליה כ"כ הרבה ואני חלק ממנה כמו חוט בתוך מחט וכל דבר שהיא תופרת יוצא בצבעים שלי. ראבאק אין לי כוח לשטויות הללו.

 

הסיפור על החבר העקר העלה לי זיכרון מוזר שגם קשור לאקסית ולמעשה הוביל לפרידה שלנו.

 

פעם בגיל מאוד צעיר גיליתי שיש לי בעיה באשכים, הייתי בן 12, קשר בווריד של השמאלי גרם לוורידים להתנפח והיה נראה כאילו יש לי מוח קטן במקום אשך, מה שגרם לימני לעבוד קשה יותר ובקיצור סבלתי מאיזו בעיה שבתור ילד עניינה לי את התחת, הזמן עבר, בינתיים האשכים החליטו לא להתפתח כמו שצריך, כל הטסטוסטרון בגוף הלך על הפרשת אזורי מחייה לשערות צעירות במקום על פיתוח האשכים, זרע היה אבל מעט, משהו כמו יריקה קטנה, לא הזיז לי, הזין עמד, הכל עבד יופי מבחינתי.

עשיתי בדיקות זרע בגיל 16, 90 אחוז מהזרעונים היו סטלנים, ואני אופטימי, 10% זה המון, צריך רק אחד גם ככה.

בגיל 21 התנפח לי האשך השמאלי, החליט שנמאס לו מהזלזול, הלכתי לרופא, שוב בדיקות זרע, שוב אולטרה-סאונד, שוב כל מיני אחיות חביבות מורחות לי שמן על הביצים ושוב אני מצחיק אותם בשאלה אם זה בן או בת.

חזרתי לרופא עם תוצאות, הוא הסתכל עליי ואמר לי שאני מפגר, שאל אם אני רוצה להיות אבא ואמר שאני פשוט אהבל שלא טיפלתי בזה, בקיצור הוא היה קצת תקיף ולי נכנס לראש שזהו, דפקתי את הכל, התעצבנתי עליו כ"כ, זהו אני לא יכול להיות אבא, יצאתי מהמשרד שלו, עליתי על האופנוע, קניתי שישיית בירה ונסעתי לים, ישבתי שם עד שהחשיך, פירקתי שישיה וחזרתי הביתה בבאסה.

שלחו אותי לעוד בדיקה, הפעם דחפו לי מלפפון לתחת, אמרו שצריך לעשות אולטראסאונד או צילום או משהו מבפנים, ואני מגיע למרפאה, יש לי תור לשעה מסויימת, מסדרון ארוך, יש בערך 20 זקנים שיושבים בחוץ ומחכים, אני נכנס, אחות צעירה ויפה אומרת לי להוריד מכנסיים ולשכב על הצד, אני מחייך, מבסוט, היא מורחת לי משחה על התחת (טוב שאני מגובב על זה, חייב לנסות את המשחה על הטחורים) משחת אלחוש מעולה, היא מרימה מכשיר בצורה של זין, אומרת לי תחזיק, היא מוציאה קונדום ומלבישה אותו על המכשיר תוך כדי שאני מתחיל לצחוק כמו מטורף (ככה אני מתמודד עם הכל, כן אני זה שצוחק בהלוויות, בצפירה, כשכואב לו) ויאללה לעבודה, נקרעתי מצחוק, לא יכולתי להחזיק את עצמי בשעה שהאחות החביבה משחקת לי בתחת, יאללה נגמר, אני מתלבש ויוצא, בחוץ כל הזקנים מסתכלים עליי עם חיוך, אני מבין למה הם באים לבדיקות האלו, נתנו לי חיוך של חולקי סוד

 

וזהו, קבעו לי תאריך זריז לניתוח, שם פתחו לי את הבטן ומשכו את האשך החוצה, עשו לי צנתור לאשך. סגרו הכל, התעוררתי, התפנקתי על מורפיום וקיבלתי הוראה מהרופא לשכב במשך שבועיים לפחות.

אבל בנצי גיבור, ביום למחרת, עדיין תחת השפעת המורפיום, מחליט לעשות טיול על אופנוע לטבריה, תפרים טריים, תחבושת על הבטן ומעיל צמוד.

כשחזרתי הביתה התחבושת הייתה ספוגה בדם, הלכתי לישון.

בקיצור אפחלו את זה לא עשיתי כמו שצריך, התפר נפתח ואני הדבקתי אותו לבד, יצא ששמתי צד אחד מהחתך על הצד השני וככה הכל התחיל להתרפות, בינתיים נהייתה לי בועה מתחת לתפר, גם את זה הוצאתי לבד בהתחלה, כהכל התחיל להגליד הלכתי לרופא שהוציא את המוגלה עם מזרק, ממש גיבור. את התפרים הוצאתי לבד, אהבתי את הלדרמן הישן שלי, הוא היה כלי מצויין לניתוחי שדה, אפילו עקרתי שן איתו פעם.

 

הייתי צריך לעשות בדיקות שוב, ביקורת או איך שהם לא קרו לזה, מפה לשם עזבתי את הארץ.

ומאז לא עשיתי כלום.

האשכים השתנו קצת, עדיין כואב כשאני צובט אותם.

 

ואיך זה מגיע לאקסית ?

 

מפה לשם דברים היו לא משהו בתקופה האחרונה שבילינו ביחד, למי שזוכר נפרדנו למשך חודשיים וקצת בשנה שעברה, אני קניתי E550 מהבאסה, חזרנו כי היא התקשרה אליי בוכה אחרי שראתה תמונה שלי עם איזו בלונדה בפייס בוק, תמונה שצולמה ב14 לפבואר, היא התחילה להגיד לי שאני רע שאני מעלה תמונה כזאת (לא מבין בנות, עושה לך רע? אל תיכנסי לפייסבוק שלי), והדברים שאני רושם בCARSFORUM ממש פוגעים בה (כן היא פה, בטח גם קוראת את זה עכשיו), מפה לשם היא הייתה שבורה, שעתיים בטלפון ונסעתי אליה, אז דיברנו, אהבתי אותה, דיברנו על הטעויות במערכת היחסים, על הדברים הלא נכונים, על ההיגיון מול הרגש, דיברנו על הכל, באותו הלילה אמרתי לה שאי אפשר לעשות דברים בשביל לפגוע, היא אמרה שהיא יודעת איפה היא הייתה לא בסדר, חזרנו, אני התחלתי לעבוד על מערכת היחסים הזאת, ממש לעבוד, לפני הפרידה לא הייתה לי סבלנות, היא מתעצבנת אז אני מתעצבן גם, היא אומרת לי משהו פוגע, אז אני נושך בחזרה.

באמת שהתבגרתי, הפכתי להיות ספוג.

נתתי מעצמי, התחלתי לפתח את העסק, היא לקחה חלק חשוב מאוד בהתחלה, פינקתי אותה, הקשבתי לה, והיא תמיד התפוצצה עלי בצורה מזלזלת. אבל... אני נשארתי רגוע, היא קוראת לי שמות, מקללת? יופי, אני עונה לה יפה ואומר לה שזה לא בסדר.

הפכתי להורה של נערה מתבגרת, והאהבה הגדולה שלי גרמה לי לוותר על המון דברים בי, כמו כבוד עצמי לדוגמא.

אז היא ואני חיים כמו זוג נשוי, אצלי אין חצי דרך, יש כל הדרך.

היא לא מפסיקה לחפש אותי, אם היא שואלת שאלה והתשובה שלי לא הכי החלטית, אני שקרן, אני זבל, אני חרא.

טוב נו.

וככה קרה שבמריבה שהיא יצרה (היא אפילו הודתה בזה שאני לא מתחיל מריבות או אפילו וויכוחים, וואו איזה סמרטוט נהייתי)

היא אמרה לי שהיא הולכת ליצור קשר עם לקוחות שאני עומד להחתים על פרוייקט מאוד גדול ולאמר להם שאני שקרן.

כאן אני התחלתי להרחיק אותה מהעסק, וזאת לא הייתה הפעם האחרונה שהיא התנהגה ככה.

דברים זזו, הזמן זז, שמתי לב שאני השתנתי והיא לא משנה כלום בעצמה, היא עדיין מזלזלת בקשר, מאוד קל לה לזרוק הכל לקיבינימט, אנחנו בסופר מרקט, היא ביום חופש אני בא מהעבודה, עושים קניות ליום שישי, ממלאים עגלה, יין, חלה לשבת, מסתובבים ביחד, בוחרים פרחים, ממש חלום, אני מתכופף להרים משהו והיא ראתה שהמכנס שלי ירד נמוך והקצה של התחתון ביצבץ לו החוצה, היא התחיל לקלל אותי באמצע הסופר, עזבה את העגלה ויצאה החוצה.

כזאת שטלתנתית ואני הייתי כזה מטומטם.

וככה יצא שאני מנסה לתקן משהו שאי אפשר לתקן כי בעיניה היא מושלמת, היא הרי רופאה משכילה, 27 שנים היא שרפה בלימודים, ומי אני? אני סתם HANDY MAN, היא הורידה אותי לקרשים, ומה שהחזיק אותי זה הרגעים היפים שלנו, השיחות העמוקות, האהבה של שנינו לאומנות, אוכל, מוזיקה, יופי. רגעים שהפכו קטנים יותר ויותר. וכמובן על זה יש להוסיף את העובדה שאני לוחם אמיתי, לא מוותר ולא מרים ידיים. פשוט דפוק.

 

היא נסעה לחתונה בהוואי ואני נשארתי בלוס אנג'לס בגלל עבודה, שם היא החליטה להתהפך עלי יום אחד, עבר.

חוזרת הביתה, ובערב הטלפון מצפצף, אני מרים ורואה הודעה ממישהו ששואל אם היא חזרה מהוואי.

פה התחיל הבלאגן, זה בחור שהיא אמרה לי שהיא הכירה כשהיינו בנפרד ושכלום לא קרה, סתם זה חסר משמעות.

בחור ישראלי, התקשרתי אליו, אמרתי לו שיפסיק כל קשר איתה, הייתי עצבני, וחכם.

ניתקתי את הטלפון אחרי שדיברתי איתו בעברית ואמרתי לה שאני בשוק ושהוא סיפר לי הכל.

מפה לשם גיליתי שהוא לא היה כזה חסר משמעות והם הזדיינו.

אבל אנחנו כבר כמה חודשים ביחד, ומה אני אתעצבן על העבר? במיוחד כשאמרתי לה שפותחים דף חדש, אני לא צבוע, אמרתי שהפרידה לימדה אותי כמה אני רוצה את הקשר הזה.

 

המשכנו, והיא הפכה להיות יותר נוראית, השפלות, קללות, אומרת שהיא צריכה גבר ככה וככה ואני מתעצבן, כשאני בא לעזוב היא לא נותנת לי, ועדיין לא לומדת כלום.

כמה לא דיברתי איתה, כמה "אני מצטערת" שמעתי. כלום לא הכין אותי לבומבה הענקית שקיבלתי ממני.

 

כשהחלטתי כבר לעזוב, ולעזוב יפה, מרפי התערב.

ביום חמישי אחד, היינו בבית, היא רבה איתי התלבשה ויצאה, אני נשארתי לראות טלוויזיה, הלכתי לחדר אורחים, כבר כמה ימים שישנו בנפרד, ב4 בבוקר היא נכנסת ברעש רב, כל הסנטר שלה דם, היא שיכורה ברמות, אני שואל מה קרה והיא אומרת שהיא הייתה באיזה מועדון עם חברות והיא נפלה בדרך לאוטו, אני מסתכל על השעון ורואה 4, אין היגיון, בשעה 2 סוגרים את הכל.

תיקח אותי לבית חולים היא אומרת, ואני אומר לה איפה החברות שלה היו כשהיא נפלה ולמה הן לא לקחו אותה.

מפה לשם אני מתחיל עם שאלות של היגיון, ואז היא מספרת לי שהיא הלכה לאיזה בר, הכירה שם כמה אנשים והלכה אליהם הביתה למסיבה.

אני לא מניאק, לקחתי אותה למטבח, ניקיתי את המקום, הדבקתי לה פרפר ושמתי תחבושת והכנסתי אותה למיטה.

לא הלכתי לישון, ב7 יצאתי לעבודה, בהחלטה שזהו, אני עוזב סופית.

יום שישי, היא מתעוררת וכועסת עליי שאני לא מוכן לעזוב את העבודה ולקחת אותה לבית החולים. יופי לה.

בצהריי היום אני מקבל טלפון ממנה, אני עם לקוח\חבר באיזה חנות, והיא מודיעה לי שהיא בהריון.

ניתקתי את הטלפון והייתי בשוק, אמרתי לבחור שאיתי - היא בהריון, והוא שידע מה הולך, אמר לי שאולי עכשיו היא תתעורר על עצמה, התרגשתי מאוד כי אין דבר שאני רוצה יותר מלהיות הורה, אבל גם פחדתי ממנה.

הגעתי הביתה, היא על הספה, כל הסנטר תפרים, מכורבת בשמיכה.

התחלנו לדבר, אמרתי לה שאנחנו צריכים לחשוב על הכל בסופ"ש, שאני פה בשבילה.

אמרתי לה שתנוח והלכתי למסעדה להביא לנו ארוחת ערב.

למחרת היינו צריכים לנסוע לנאפה וואלי, החברה הכי טובה שלה השכירה אוטובוס לימוזינה בשביל טיול יומולדת לייקבים.

אני כולי מתנהג כאילו יש לי אישה בחודש ה9, בדרך לנקודת המפגש היא אומרת לי שהיא לא תשתה כלום ושפשוט נהנה היום.

נכנסים, כולם חגיגיים, יוצאים לדרך, תחנת עצירה אחרי שעה, כולם יורדים לעשן, אני שואל אותה אם היא רוצה לבוא לעשן והיא אומרת "לא", שואל אם אני יכול ללכת לעשן לבד "לא" היא אומרת... וכאן התחיל השיגעון...

לא הלכתי, נשארתי איתה, גם לא שתיתי כלום, בקבוקים של דום פרמיניון נפתחים בזה אחר זה ואנחנו מסרבים.

הנסיעה מתחילה שוב והיא צובטת אותי ואומרת לי "אני לא יכולה לחכות לעשות הפלה ולמצוא גבר אחר שיכניס אותי להריון" ואז היא מתחילה לשתות והסיוט שלי מתחיל, מוקפים בחברות שלה ובני זוגם ואני רק מקבל ארס, לא עונה לה. קם, עומד בקצה של האוטובוס ומסתכל על הנוף.

זה היה יום כ"כ מחורבן, כמות החרא שיצא לה מהפה, אם בקול רם או בלחישות.

היא אמרה לי בשלב מסויים שביקשתי לעשן בלעדיה כי החברות שלה מעשנות ואני רוצה לזיין אותן. כמה חסרת ביטחון עצמי את יכולה להיות שאת פוחדת לאבד אותי אבל עושה הכל להרחיק אותי!

זה התחיל ככה, נגמר מאוד מאוד רע.

הדברים ששמעתי ההתנהגות המפלצתית, הכל היה פשוט סיוט. ואני ? שמרתי על קור רוח, השבתי עם שפה יפה ובצורה מכובדת. אני זוכר את המבטים המרחמים שקיבלתי.

באחד היקבים היא הסתובבה וסיפרה לכולם כמה כייף היה לה פעם ביקב הזה עם בעלה לשעבר ואיזה גבר מקסים הוא היה.

באותו הלילה הודעתי לה שבבוקר אני עוזב, הלכתי לישון על הספה.

ב2 בבוקר התעוררתי להמון רעש, היא התחילה לצעוק עליי כמו מטורפת, מקללת אותי, עדיין שיכורה מהכמות הלא נתפסת שהיא שתתה לאורך היום, נותנת לעצמה מכות בבטן ופשוט מפחידה אותי, אומרת לי - תצא לי כבר מהחיים !!! אני שונאת אותך!

אמרתי לה - בסדר, אני אעזוב עכשיו, קמתי להתלבש והיא.....

 

 

המשך יבוא בהתאם לביקוש.

 

 

 

ד"א זה בשבילה, כי היא אוהבת לקרוא פה.

 

,Hi Dear, i will save you from google translate with some english

thank you so much for your shitty ways, for waking me up, i was madly in love with you

and it was tragic, like a Shakespeare play, i thank you for the lesson, i will never put another before me, and i am capable of loving endlessly, i just have to find the one that will appreciate the small beautiful things that makes life worth living.

you are a fake, sad, immature and evil, i will always remember you as something that i have to

avoid.

[David32]

אוחחח ולהרביץ לנשים זה לא מוסרי...

 

תשמע בנץ , אני לא אלוף במערכות יחסית , ממש לא, ממש גרוע אבל מה? FUCK EVERYBODY , בת זונה מתחילה לעצבן? שתלך לחפש מי יענענע אותה, זה בטוח לא יהיה אני. אבל שוב, זאת הראייה המעוותת שלי שעושה לי בעיות.

 

ואתה עדיין אוכל עליה כאפות מדי פעם? צריך שאיזה חבר פורום (לדעתי יש פה מישהו שלא מגובב שנמצא בקאלי, לא בטוח) יבוא ויוריד לך כמה סטירות שתתאפס. מגיע לך יותר ולא כקלישאה פשוט צריך להיות עם בן אדם שנותן לך כבוד מינימלי ולפי הסיפור שלך לא קיבלת לא מינימלי ולא נעליים.

 

טוב הגיע הזמן להתכונן לישון. כול העור שלי החליט להתייבש ביומיים האחרונים וזה ממש מציק , חוץ מזה שחרא בעבודה , יצא שביזבזתי מלא ימים בלשפר משהו וזרקו את מה שעשיתי לפח, לדעתי זה בגלל ש"מישהו" מרגיש שבגלל שחשבתי על משהו יותר טוב ממנו הוא פחות טוב או משהו בסגנון ושאיך יכול להיות שפישר קטן כמוני בלי בגרות עושה דברים יותר טוב מ"מר גאון העולם". פאק זה מעצבן , במיוחד שבאמת עשיתי טוב והגיוני.

 

עריכה: פאק, אני מנסה לא לחשוב על זה אבל מחר אני צריך לקחת את הקרוז המחורבנת , ללכת לעבודה , לעשות דברים שסותרים את ההגיון ולנקות (מטאפורית) אחרי מישהו אחר שחושב שהוא דגול ולא נותן לי את הכבוד הראוי לי , להתווכח על הרכב הבא שלי אם איזו "נסיכה" ואז לחזור הביתה , להיתקע בפקקים ואז להשתעמם בבית שוב כי לא בא לי לעשות שום דבר. וכול זה במקרה הטוב, אה כן צריך גם לזכור לקבוע שיעור אופנוע למחר בצהריים , מסיבה מסויימת ה"בית ספר" (השכרת אופנועים ל40 דקות ) לנהיגה לא כול כך רוצה כסף, שזה מפתיע ואני לא יודע איך אבל כבר שבועיים שאני מנסה לקבוע שיעור ואו ש""מלא"" או שהמערכת לא עולה או שיחזרו אלי ולא חוזרים אלי.

[DJI]

בנצי, אתה רוצה להגיד לי שזאת האחת שאתה מגובב עליה כל כך הרבה ומתגעגע?

 

תן לעצמך שתי סטירות, היא לא האישה שבאמת רצית, היא האישה ששיחקה את האישה שרצית.

זה סוג ה(א)נשים שחיות בלהלה לנד שלהן, עולם של שקר, היא שיקרה לך ושיחקה אותה נורמלית, היא משקרת לעצמה שהיא רוצה אותך, היא מחפשת את הגבר שיגרום לה להרגיש נערצת ושהיא תוכל לגמד אותו לידה כי את עצמה היא לא מצליחה לתקן.

לבד היא תשאר עצמה, איתך היא יכולה להסוות את עצמה ולהיות כל מי שהיא רוצה להיות.

 

היא צריכה אותך יותר משאתה צריך אותה. שתמשיך לחפש.

 

 

 

ולחשוב שסופסוף רציתי לכתוב גיבוב אמיתי על היום הנורא שהיה לי ועל זה שאני לא מוצא את עצמי חלק מהמדינה הזאת יותר, אני לא יכול להתעלם כשמשהו כזה מעצבן אותי ועכשיו אני כבר לא במוד לרחמים עצמיים.

 

אז תודה לך בנצי, מקווה שהצלחתי לחזק אותך בחזרה.

לילה טוב.

[David32]

ולחשוב שסופסוף רציתי לכתוב גיבוב אמיתי על היום הנורא שהיה לי ועל זה שאני לא מוצא את עצמי חלק מהמדינה הזאת יותר, אני לא יכול להתעלם כשמשהו כזה מעצבן אותי ועכשיו אני כבר לא במוד לרחמים עצמיים.

 

יאללה חביבי רוצים לשמוע.

 

בנצי , היא במקרה צורכת קוק?

[ברווז]

ברווז, הסרטון ענק. אני הולך לנסות בבית

על אחריותך בלבד... אני מעולם לא ניסיתי, האמת. יותר מדיי ציוד ייעודי

ברווז יש לי סטול (או סטול או שטול) בבית איך זה ? (לסכין ארקוסט וסכין גרועה מהסופר).

זה מקביל לשאלה "יש לי מכונית עם מנוע, איך היא?".

הכל תלוי במה מצב הסכינים לפני שאתה משחיז אותן. לא יזיק לדעת מה רמת איכות השטול (אני לא יכול לכתוב סטול. זה מזכיר לי ספסל במקרה הטוב וגוש במקרה הרע), אם כי זה קצת פחות חשוב.

פלוס, צריך גם לדעת מה רמת ההשחזה שלך

הרקסית החליטה לשלוח לי הודעה.

האם זו דרכך המעודנת לקרוא לה "כלבה"?

מצטער, אבל אני לא יודע איך אפילו לנסות לומר לך מילות עידוד- פשוט נשארתי בלי מילים.