גיבוב ההודעות. בנצי שוכח. הגיבוב זוכר

[rupni]

תפוחי אכלת ?

[Apple]

11 בבוקר...

יש עוד 3-4 שעות.

[rupni]

אה, חשבתי שערב אצלך

[locomotive]

ג'ימי. מעוניינים להכיר אותו?.

[David32]

ג'ימי. מעוניינים להכיר אותו?.

 

הוא סחבק?

[locomotive]

כן, הוא קצת מתבייש כרגע. הוא יגיע מאוחר יותר.

[rupni]

לא סחבק, מנהיג !

 

מה הוא לוקו ? פיצול של האישיות שלך ? חבר שלך שפתח משתמש ? ארנב ? חילזון ?

[David32]

פיצול של האישיות שלך ?

 

פיצול אישיות נשמע רע, אמור alter ego.

תגיד רופני, באיזה בית ספר למדת?

[rupni]

אני לא אוהב מילים מכובסות, אני אוהב להטיח את האמת מול הפרצוץ.

 

למדתי בריאלי (ועד היום אני לא יודע אם זה בלי 'י' או עם).

[David32]

אני מחזור צ'

אבל מה, כמו כול בית ספר שעזבתי, בדיוק שנה אחרי שעזבתי הבית ספר השתדרג, ובבית בירם בנו כיתות מדעים חדשות.

[rupni]

וואלה ? אז אתה הספקת ללמוד בבירם החדש ?

מאז שיפצו את שני הבניינים האחרים, כבר לא זורקים ביצים (אנחנו זרקנו ממש קצת), שיפצו את הבניין של הי"א (זה זה האמצעי נכון ?), הבניין של י' שופץ גם והפך להיות של י"ב בכלל, וי' לומדים בבירם. זה לפחות מה שהיה שאני עזבתי.

(אני צ"ד).

 

עריכה, בנו גם עוד שתי כיתות מאחורי הצריף, כולם מעשנים במחששה של י"ב והקיוסק (כבר לא קיוסק זה סניף של גרג וסנביץ בר) והעבירו אותו ללפני בירם (אחרי הכחול הזה, מהצד של המגרש והוציאו את כל הדשא מהאזור (בין בירם למגרש).

[David32]

אני לא למדתי בשום ביניין חדש, הכול שיפצו אחרי לסיימתי.

מעניין אם עדיין מעשנים בקפיטריה ובטריבונות מול הביניין י"א (בשיחים שם)?

[rupni]

אתה ממש זקן, כמעט הכל (חוץ מבירם) שופץ, היום כבר אין בניין י' י"א או י"ב, לומדים כמו באוניברסיטה, לכל מורה יש את ה"סביבת למידה" שלו והתלמידים עוברים.

המנהלת (הייתה אילנה בתקופתך לא ?) כבר לא נמצאת במקומה הגיע מנדי שהתעקש לבטל גם את הביצים (שהייתי בכיתה ט' שקשקנו מהעניין) הקפיטריה (קפה באחו) כבר לא קיים במקום זה של מגמת ציור או משהו, מעשנים שם מידי פעם מאחורה אבל זה לא מקום מוצהר (גם את עניין העישון מנדי התעקש לבטל).

בניין וולפסון (שצמוד לפנימיה) היה בניין י', בניין בירם ופרת של י"ב ולנדס של י"א (כל הזמן זה השתנה כי היו שיפוצים ועכשיו זה כבר עם מספרים ולאף אחד אין בניין, הכיתות שייכות למורים כאילו).

היו 3 מחששות נכון ?

זאת שליד הקפיטריה הייתה של י"ב, היום אין שם כלום, בחורשה (מול בניין מדעים בערך) יש את הראלי גן ונשארה רק זאת ליד המגרש (איפה שהעץ חרוב או מה שזה לא יהיה) היום כלום מעשנים שם או בחוץ.

במקום קפיטריה יש גרג וסנביץ בר (ככה זה נראה http://www.gregcafe.co.il/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%9D) ואת כל הדשא שלפני לנדס הורידו ובנו שם רחבה ("כיכר מרכזית" מנדי קורא לזה).

[ברווז]

הגעתי לכותרת בזכות עצמי, מגניב! אני מרגיש שהגעתי למשהו בחיים!

[אנלוגי]

אני גאה בגיבוב כאילו היה קשור אלי איכשהו. סחתיין עליכם מגובבים.

 

גיבוב רכב, בכל זאת, הפורום מחייב מדי פעם:

 

שבת. בוקר. יום קריר ויפה. אני מנומנם למדי, הקפה לא עובד. מתלבש, ומגלה שנשר הכפתור ממכנסי העבודה. מוציא ערכת תפירה ומתחיל לתפור כפתור. קשה לכם לקום בבוקר? תתפרו. הריכוז שזה מצריך מעיר לגמרי. העיר עוד ישנה, אני מניע את היאריס של אחי, נדלקת מנורת טמפרטורת נוזל קירור נמוכה. רשמית החורף כאן. מושך ליציאה מהשכונה, אין כלב בחוץ. שקט ורגוע, מתאים לי.

עולה לאיילון צפון, הוא די ריק. אני מתייצב על מה שמתבררת המהירות הטבעית שלי ושל היאריס להיום - 95. הכיוון - יער חורשים. נכנס ליער, חלונות פתוחים, ריח של גשם ושל אורנים רטובים. שמש נעימה ושאריות גשם. עבודה וזה, שטח וכאלה (עם דימקס, הטנדר עם השם הכי רוסי), חומוס בגל׳ג׳וליה ואני מתפנה לחזור הביתה. אבל למה בעצם? מה רע לי ביער? ממשיך לשוטט עם היאריס. אני נוסע לאט רוב הזמן, אבל לא יכול להתאפק בפניות. אני מטורף על דרכי כורכר עם פרייבטים. היאריס נהנית מזה, אני מרגיש. לא מתעלל בה, נוסע רגוע, רק קצת משחק בפניות. אני מכיר את השבילים האלה מצויין, נהגתי בהם בפרייבטים, ברכבי שטח ורכבתי באופנועי שטח. יודע איפה אפשר להיכנס לפניה על הצד ואיפה כדאי להיזהר. גשם מתחיל לרדת, אני חותך לכביש. יש שם פניה אחת, גאונית. יוצאים מכיכר, 100 מ׳ כביש ישר ופניית 90 מעלות ימינה, כביש די רחב עם שטח הפרדה מצוייר בין הנתיבים. ים של מרווח ביטחון ואין שם אף אחד. אני פונה ימינה בכיכר בהחלקה קלה, נכנס לפניה בהחלקה יותר חזקה. פרסה, ושוב. ושוב, ושוב. כמו ילד מפגר. איזה כיף לשחק ב-60 קמ״ש. עזבו אותי מהירות, תנו לי רק פניות חלקות ושבילי כורכר כבושים.

 

מפנה את חרטום היאריס לכיוון ת״א. 85-95 כל הדרך, נתיב ימני, שירים עבריים של שבת ברדיו. מסביבי הפסיכים הרגילים, אני מאושר עד הגג באוטו, שר בקול וממציא מילים מפגרות לשירים. הרוגע הזה, של שבת נהדרת, עם עבודה שלא מרגישה כמו עבודה וטיול שמרגיש כמו טיול בן זונה - בשביל זה צריך לחיות. כל השאר זה גיבובי ביניים.

 

מחנה את האוטו במרכז ת״א, מצאתי חניה מתחת לבית של אחי. היה לי ברור, יום כזה יכול להסתיים רק בחנייה המושלמת. מוציא את הטבק, יש לי פילטר אחרון. קלאסי, סיגריה בדרך לתחנת האוטובוס והביתה. איך הכל יכול לפעמים להסתדר בול? עולה לאוטובוס, מעביר הרב קו, לא עובר. נגמר לי הכסף בו. אופס, אין עלי שקל. הנהג ידידותי אבל לא מוכן שאסע בחינם עד הבית (10 דק׳ נסיעה), אך כן מוכן לקחת אותי תחנה אקסטרה בשביל שארד ליד כספומט. מוציא כסף, מחכה לאוטובוס הבא. שולף את שקית הטבק, וואלה יש עוד פילטר אחרון. שיחקתי אותה.