גיבוב ההודעות. בנצי שוכח. הגיבוב זוכר

[SlowRide]

תתחדש! כמה אנשים אתה כבר מסיע שאתה צריך את כל הגודל הזה?

[יוסי פרנקוס]

היה לי סופ"ש די מחורבן.

 

החברה שלי רבה עם אמא שלה ומסתבר שעכשיו היא חייבת לעוף מהבית שלהם.

זה לא בעיה אבל יש לי חודש-חודשיים חלשים (המון עבודה אבל שוטף + "כוס אמק"), אז קשה לי להתחייב לתשלומים חודשיים על דירה, שבכל מקרה היא תהיה חרא כי במרכז הארץ חושבים שזה לגיטימי לשלם 3000 ש"ח על יחידת דיור של חדר וחצי.

לעוף מהמרכז לא בא בחשבון כי העבודה שלה נמצאת בתל אביב.

 

אני גם מתוסכל לאחרונה בגלל לקוחות שלא משלמים בזמן.

לאחרונה חיפשתי עבודה מסודרת במקביל לתרגומים כדי לא להמשיך עם מצב כמו עכשיו, שחודש אחד אני עוד 14000 ש"ח ובחודש אחריו רק 830 (זה אשכרה קרה לי).

מכל קורות החיים ששלחתי רק למשרה אחת התקשרו אלי.

הלכתי לראיון ואמרו לי שיקבעו עוד אחד. עברו כמה ימים והתקשרו להודיע שהאחראית בחופש ושיתקשרו אלי לתאם פגישה.

ביום חמישי הודיעו לי שלקחו מישהו אחר.

אמנם זה רק משכורת של 8000 אבל אמרתי לעצמי שאני מעדיף את זה על פני חוסר יציבות ופוטנציאל הרבה יותר גבוה לכסף כל חודש. מסתבר שזה גם לא עובד.

 

בנוסף, הייתה לקוחה שהתקשרה אלי ביום רביעי לפני שבועיים וביקשה תרגום בנושא שאני מתרגם די הרבה.

אמרתי לה שזה קצת גבולי כי אני עסוק אבל היא ממש הייתה צריכה לתרגם הצעת מחקר. בסוף הסכמתי. אפילו לא עשקתי אותה במחיר.

אז כשהיה לי 60% מהעבודה, שלחתי לה את זה כדי שתבדוק. היא אמרה לי שזה לא מקצועי, לא נכון ושהמרצה שלה אמרה לה שאי אפשר להשתמש בזה אפילו.

אחרי ששלחתי את זה לעמיתים לעבודה, כולם אמרו לי את מה שחשבתי, שהמונחים שבהם השתמשתי הם העדפה אישית ושטכנית זה נכון, אבל כנראה המרצה הזו פלצנית מדי ויש לה טעם אחר.

הלקוחה גם מרגישה שדפקתי אותה וגם לא רוצה לשלם לי את ה370 ש"ח שכבר עשיתי.

 

המקרה השלישי ששבר אותי הוא לקוח חדש מחברת תרגומים, שמתקשר אלי ב20:00 ומבקש (כמעט דורש) שאני אתרגם לו דברים דחופים.

אני אומר לו שישלח אבל שאני הולך לישון ב21:00.

ב21:45 הוא מתקשר בשביל לתת לי הוראות.

לך תזדיין! מה אתה מתקשר אלי בשעות כאלו?

הוא עשה את זה 3 ימים רצוף, עד שאמרתי לו שלפני שאני ממשיך לקבל ממנו עבודות, צריך לדבר על ההתנהלות הזו ועל פרוצדורת עבודה.

עכשיו ראיתי שהוא שלח לי מייל ב23:00 וביקש תרגום דחוף של המון דפים מפורטוגזית. אני לא דובר פורטוגזית...

 

בקיצור, שמתי לב שאני חי כיום במדינה שבה לא מעריכים את הכישורים שלי, אלא רק מסתכלים על התואר שלי. אף אחד לא באמת יכול להעריך את מה שאני עושה.

החלטתי פשוט לעבוד כמה שפחות עם ישראל ולהתחיל לעשות לעצמי שיווק לחו"ל באופן אקסקלוסיבי. מי שרוצה לעבוד איתי יצטרך לעמוד בתנאים בסיסיים של לתת לי עבודה בזמן ולא באופן דחוף ולהעביר את הכסף באותו רגע ולא כמה חודשים אחר כך.

 

החלטתי גם להפסיק לחפש עבודה נורמלית במשרד, כי כל מה שיכולים להציע לי מתחיל ממש מלמטה.

 

החלק הכי מבאס זה שהייתי במצב שבו אני רק רוצה לבכות אבל לא מצליח, ועוד יותר תסכל אותי שהחברה התעצבנה שאני לא רוצה סקס. גם מבאס שעכשיו 4 בבוקר ואני כן רוצה סקס...

נו טוב, אולי בצהריים.

[ExoduS]

 

איך?

 

מגעילה.

נהגתי על הדגם הזה בארץ, שיעמום (כמובן שהכל תלוי באיזה מנוע).

[ExoduS]

מעניין אותי מי הקב"ט הגאון שהחליט לשקף תיקי חיילים בתחנות הרכבת, כאילו הבן אדם נכנס עם m16 עליו, מה זה משנה מה יש לו בתיק?!

[Apple]

ערב טוב לכולם.

איך שאני עייייייף,הורגים אותי.

יושב במסעדה סינית עם איזה אמריקאי,עובד פה איתי,מחכים להזמין.רעיונות למשהו טעים?

הזמנתי טונה לבנה ובירה

[בנצי]

תלך ל12 כסאות, מסעדה קטנה וחביבה בניו יורק, ממש מסעדה שמזכירה לי את פלורנטין. ויש להם גם גולדסטאר לפעמים.

 

בטח נהגת על ה6 צילינדר.

בזאת יש 8, מי מנחש כמה היא עלתה?

[Apple]

3-4 בערך?

[locomotive]

החיים של כולנו מורכבים מסצינות, הזמן זורם הלאה אל כביש המובן מאליו.

לא את כל הסצינות סגרנו, חלקן נשארו פתוחות בעוד אנחנו זרמנו למערכון הבא.

אני מוצא את עצמי, במיוחד בשנים האחרונות, נכנס למצב של היפנוזה לכמה רגעים ארוכים.

זה יכול לתפוס אותי בכל מקום, כשאני בשיחה עם הבוס, עם אישתי בבית, עם הילדים, כשאני סתם

צועד ברחוב, במהלך נהיגה.

מה שמזמין את אותה הבועה ההיפנוטית יכול להיות ריח מסויים כמו ריח של בושם שייקח אותי לסצינה רחוקה, ריח של מאכל מסויים,זה יכול להיות בד כלשהו, משהו במגע שלו או בצבע שלו

שפתאום יכול להזכיר לי סצינה אבודה, זה יכול להיות סצינה נוכחית שאני נקלע אליה, משהו בתפאורה או באחד הניצבים שבסט.

זה יכול להיות העץ הבודד שיושב בצד הדרך בשדה כשאתה נוסע על כביש 40, זה יכול להיות קטע

משיר מסויים שמתנגן בתפאורה המתאימה.

מהחורים השחורים האלו נולדים הגיבובים.

[Danix60]

על הצרפתייה שלי אני מוכן להתפשר, כל עוד תגיע בצבע אפור/אדום.

[David32]

יופי, עכשיו נכנס לי למח שאני רוצה להגר לניו זילנד.

העצים, היערות, ההרים, הנופים, הטבעות...

 

גם אני רוצה ניו זילנד.

 

תלך ל12 כסאות, מסעדה קטנה וחביבה בניו יורק

 

בעלים רוסים?

[ברווז]

זה לא בעיה אבל יש לי חודש-חודשיים חלשים (המון עבודה אבל שוטף + "כוס אמק"),

זה בהחלט זוועתי.

אז קשה לי להתחייב לתשלומים חודשיים על דירה, שבכל מקרה היא תהיה חרא כי במרכז הארץ חושבים שזה לגיטימי לשלם 3000 ש"ח על יחידת דיור של חדר וחצי.

לעוף מהמרכז לא בא בחשבון כי העבודה שלה נמצאת בתל אביב.

מתי לעזאזל היגרת למרכז?! ולמה לכל הרוחות?!

גם רוב העבודה שלי היא במרכז, אתה לא רואה אותי מצמיח כנפיים ועף לשם.

אני גם מתוסכל לאחרונה בגלל לקוחות שלא משלמים בזמן.

לאחרונה חיפשתי עבודה מסודרת במקביל לתרגומים כדי לא להמשיך עם מצב כמו עכשיו, שחודש אחד אני עוד 14000 ש"ח ובחודש אחריו רק 830 (זה אשכרה קרה לי).

מה תרגמת? את "מלחמה ושלום" משולב עם "שר הטבעות"?

מכל קורות החיים ששלחתי רק למשרה אחת התקשרו אלי.

הלכתי לראיון ואמרו לי שיקבעו עוד אחד. עברו כמה ימים והתקשרו להודיע שהאחראית בחופש ושיתקשרו אלי לתאם פגישה.

ביום חמישי הודיעו לי שלקחו מישהו אחר.

אמנם זה רק משכורת של 8000 אבל אמרתי לעצמי שאני מעדיף את זה על פני חוסר יציבות ופוטנציאל הרבה יותר גבוה לכסף כל חודש. מסתבר שזה גם לא עובד.

משכורת של 8K?! איך? איפה? במה ניסית לעבוד?

 

בקיצור, שמתי לב שאני חי כיום במדינה שבה לא מעריכים את הכישורים שלי, אלא רק מסתכלים על התואר שלי. אף אחד לא באמת יכול להעריך את מה שאני עושה.

בוקר טוב אליהו לפחות לך יש תואר. לי אין גם את זה.

החלטתי פשוט לעבוד כמה שפחות עם ישראל ולהתחיל לעשות לעצמי שיווק לחו"ל באופן אקסקלוסיבי. מי שרוצה לעבוד איתי יצטרך לעמוד בתנאים בסיסיים של לתת לי עבודה בזמן ולא באופן דחוף ולהעביר את הכסף באותו רגע ולא כמה חודשים אחר כך.

 

החלטתי גם להפסיק לחפש עבודה נורמלית במשרד, כי כל מה שיכולים להציע לי מתחיל ממש מלמטה.

 

החלק הכי מבאס זה שהייתי במצב שבו אני רק רוצה לבכות אבל לא מצליח, ועוד יותר תסכל אותי שהחברה התעצבנה שאני לא רוצה סקס. גם מבאס שעכשיו 4 בבוקר ואני כן רוצה סקס...

נו טוב, אולי בצהריים.

יוסי, החיים לא דפקו אותך מספיק שאתה עוד רוצה סקס?

 

הזמנתי טונה לבנה ובירה

כאילו שיש טונה שחורה.

החיים של כולנו מורכבים מסצינות, הזמן זורם הלאה אל כביש המובן מאליו.

כמה שאני מתחבר למה שכתבת, אין לך מושג.

להכל, לא רק לחלק המצוטט. מכיר את ההרגשה הזו, את ההישאבות במנהרת הזמן לרגע אחר בחיים, טוב או רע.

[locomotive]

מה שחשוב הוא כיצד אני מעצב את הסצינה הנוכחית

למען גיבוב עתידי.

[Guy_25]

מעניין אותי מי הקב"ט הגאון שהחליט לשקף תיקי חיילים בתחנות הרכבת, כאילו הבן אדם נכנס עם m16 עליו, מה זה משנה מה יש לו בתיק?!

 

זה הוראה מהצבא. יש מכת גניבות של אמל"ח מבסיסים אז פשוט סורקים לכולם את התיקים בשביל לתפוס מישהו שהבריח רימון או איזה טיל לאו. היה איתי אחד כזה ביחידה שנתפס

 

הכנסתם אותי למצב רוח גיבובי, אך הבעייה היא שאני מגבב בעיקר עם עצמי בראש.

לקחתי אתמול לחברה שלי את המכשיר פדיקור (מכשיר כזה שמחברים אליו ראשים מחוספסים בשביל לשייף עור יבש מהרגל) ועשיתי התאמה מאולתרת לשופין והתחלתי לשייף חתיכת עץ שנחה לי במרפסת כבר הרבה זמן, בדיוק בשביל הסיבה הזו. יצא מגניב ונהניתי לשבת במרפסת, עם כל הירוק של הקיבוץ וגשם יורד מסביבי, ואני יושב כמו הילבילי ומגלף עם הלדרמן איזו צורה מאולתרת בקרש ומשייף את הכל עם הפדיקור של החברה לקבלת גימור חלק.

החברה התעוררה והתעצבנה עלי, ואני התחלתי לחפש מכשיר שיוף כלשהו ברשת שאני יכול לגובב איתו קרשים.

יש למישהו המלצה? ברווז?

[Black Joker]

מגעילה.

 

המורה נהיגה שהיה לך, לא לימד אותך שלא אומרים על מרצדס "מגעילה"?

[ExoduS]

לוקו, הגיוני.

 

ג'וקר, לדעתי זו המרסדס היחידה שאני לא אוהב, יאמר לזכותה שהסלון שלה כל כך גדול שעריית נתניה תנסה לגבות ממך ארנונה.

 

ברווז, אם תמצא דרך הגיונית להגר לניו זילנד, תעדכן.

תוך שניה אני מבטל את כל החלומות הקנדים.