אופניים חשמליות-לא בושה מחוץ לתל אביב

[alonjp]

לפני מספר שנים עברתי לאיטליה לשנה והתגוררתי בעיר בשם Ferrara.

הדבר הראשון שהדהים אותי שם היה כמות האופניים.

לכל תושב כמעט יש אופניים, ורכיבה על אופניים היא כלי התחבורה הדומיננטי שם (מדובר על אלפי זוגות אופניים, אפילו בחניית האופניים במקום עבודתי שם, במפעל פטרוכימי ענק, חנו כמה מאות זוגות).

כן, יש מכוניות, מוניות, אוטובוסים וגם תשתית רכבות מעולה, אבל בתוך העיר וסביבתה האופניים שולטים (אגב, אין אופנועים).

הדבר הראשון שעשיתי כאשר הגעתי לראשונה לעיר היה רכישה של זוג אופניים (city bike) ויאללה לעבודה.

 

כל יום בבוקר הייתי רוכב לעבודה (6 ק"מ לכיוון), בחורף בגשם (גשום שם כל יום, לפעמים יותר ולפעמים פחות), ובקיץ בחום (35-38 מעלות ו-80% לחות), אחה"צ חוזר לדירה, ובערב יוצא לטייל ברחבי העיר וסביבתה (כמובן על אופניים).

אז נכון, לפעמים לא נעים (בחורף מגיעים לאיזור 0 מעלות ולפעמים מינוס 2-3, בשילוב עם mist ולפעמים גם גשם קל וכביש מכוסה קרח, זה הופך לאתגר..) אך רוב הזמן זה תענוג.

הדרך לעבודה הרבה יותר רגוע, ובמקום להגיע ב-10 דקות בישיבה בקופסאת פח ממונעת) מגיעים תוך חצי שעה ובדרך נהנים משקט, ריחות נעימים, אוויר נקי, נופים (פריחה, שלכת) ובעיקר מתחברים לטבע.

כאן המקום להזכיר כי העיר בנויה לרכיבה על אופניים, ולמעט קטע דרך מאוד קצר, רוב הנסיעה התבצעה על שבילי אופניים.

גם כלי הרכב מתנהגים לרוכבי האופניים במלוא הכבוד, כאשר רואים רוכב אופניים רוכב על הכביש (בתוך העיר) אפילו לא מנסים לעקוף, לא חושבים על לצפצף (באופן כללי, בכל השנה שלי באיטליה, ציפצופים שמעתי רק ברומא, שזה הכי דרומי שהגעתי, ונסעתי שם איזה 7K ק"מ..) ופשוט ממתינים בסבלנות רבה שרוכב האופניים ישים לב אליהם ויפנה את הדרך.

 

בגישה כזו, ההתניידות בעיר וסביבתה על אופניים הייתה פשוט תענוג!

 

כאשר חזרתי לארץ מצאתי לי דירה בכרמל ועבודה באיזור הצ'ק-פוסט.

מיד הבנתי שאת המסורת הזו של רכיבה עם אופניים לעבודה לא אוכל להמשיך, אך החלטתי לנסות לשמור על המסורת "על אש קטנה" ולבצע את המשימה לפחות פעמיים בשבוע.

לאחר שלוש פעמים פשוט וויתרתי על "התענוג".

לא הייתה לי כל בעיה עם המאמץ הפיזי (בתור רוכב מיומן העליות לא הזיזו לי) וגם לא עם הירידות (לא פעם הגעתי ל-70 קמ"ש, דבר אשר מצריך ניסיון וריכוז).

הייתה לי בעיה גדולה עם:

1. חוסר בשבילי רכיבה (לא קיים בכלל בחיפה והקריות)

2. נהגים עצבניים ובשבילם רוכב אופניים הוא מכשול בדרך, כמו מכסה ביוב, כמו פס האטה, כמו עוד בור בצד הכביש..

3. זיהום תחבורתי - עקב עומס מכוניות בכביש היו איזורים שפשוט היה קשה לנשום.

4. זיהום תעשייתי - הצחנה שיוצאת מחלק מן המפעלים פשוט מזעזעת, בכל שהותי באיטליה עבדתי באיזור תעשיה פטרוכימי ענק אשר מכיל 11 חברות (ובערך 12K עובדים) ומה שהדהים אותי הוא הנקיון המוחלט ואי זיהום אוויר (אפילו פעם אחת לא יצא לי להריח ריח חריג, לרוב יש שם ריח של פריחה). כך שזיהום האוויר התעשייתי בארץ הוא לא נתון משמיים, אפשר גם אחרת!

5. נופי הדרך - הדרך הייתה פשוט מגעילה (זבל בכל מקום, חוסר בצימחיה, תיעוש בכל כיוון), פשוט לא נהנתי.

 

כרגע אני גר בקריות, וניסיתי לחדש שוב את המסורת.

כרגע אני משתמש בכביש עוקף קריות, כך שהדרך דיי נעימה, קצרה ונטולת סכנות וזיהום, אך ברגע שיפתחו אותו כנראה שהחגיגה תיגמר (או שאמצא מסלול חדש דרך השדות).

 

וכאן הפואנטה (כבר חשבתי שלא תהיה לי כזו),

למה לא חושבים במדינה על אופניים ככלי תחבורה (לפחות לא בחיפה-קריות)?!

המדינה לא מודעת לכך שאופניים עשויים להוות אלטרנטיבה לכלי רכב!

לראיה, כביש עוקף קריות נבנה ללא מסלול אופניים וזאת על אף שאין כל בעיה ובנות אחד בצמוד לכביש ובעלות קטנה יחסית.

כמו כן, בכל חיפה-קריות לא ניתן למצוא שביל אופניים שימושי אחד, אבל העיקר שיש לנו אינסוף קניונים ומרכזי קניות בכל חור..

על המדרכה אי אפשר להתנייד עם אופניים ועל הכביש לא רצוי.

 

לצערי, בישראל רואים באופניים כעוד צעצוע לילדים, או כתחביב למבוגרים לסופי שבוע, אך לא כאמצעי תחבורה, וחבל!

 

עד שלא תהיה כאן תשתית רצינית לאופניים, העיניין הזה של התניידות על אופניים לא יתפוס.

 

 

אגב, מנסיון שלי (אומנם לפני מספר שנים), בת"א היה אפילו יותר מגעיל לרכוב על אופניים.

[NINJMNKY]

בעיניין המיוזע, אני יכול להגיד לך שאני אדם שסובל מחום, אבל במרחק שלי מהעבודה (כ-3 ק"מ) שבהם אני עובר ממקום ממוזג למקום ממוזג, אני יכול להעיד שהגוף (בתוספת הרוח מהרכיבה) לא מספיק להתחמם.

 

אני הולך כ100 מטר מהבית (הממוזג) לרכב ומזיע כמו חמור.

גם ב4 מטר מהחניה בעבודה עד המשרד אני מספיק להזיע.

 

רוסים לא בנויים ל45 מעלות בצל.

[shooter h]

ביציאה מהמזגן, אחרי כמה שות טובות של קירור, בשילוב הרוח, אתה לא תזיע - מנסיון.

[viper05]

אני מופתע מהתגובות, אם רוב הציבור חושב ככה מחירי הדלק יגיעו גם להרבה יותר מ8.3 שח.

4-5 ק״מ, רק בישראל זה נחשב הרבה.

כשאתה על אופניים חשמליות אתה בקושי מזיע.

נכון, זה לא כמו רכב אבל מהיר הרבה יותר מרכב.

ומדובר על נסיעה של 10 דק סך הכל.

בכל אופן כל אחד יעשה את מה שנוח לו.

[shandor]

אני מופתע מהתגובות, אם רוב הציבור חושב ככה מחירי הדלק יגיעו גם להרבה יותר מ8.3 שח.

4-5 ק״מ, רק בישראל זה נחשב הרבה.

כשאתה על אופניים חשמליות אתה בקושי מזיע.

נכון, זה לא כמו רכב אבל מהיר הרבה יותר מרכב.

ומדובר על נסיעה של 10 דק סך הכל.

בכל אופן כל אחד יעשה את מה שנוח לו.

 

מסכים, אני רוב הדרך מתחת לעצים אבל יש חלקים של שמש חזקה על הראש.

נדיר שאני מגיע מזיע לעבודה, ואני סובל מאוד מאוד מחום, הרוח מהנסיעה עושה את שלה.

שנה שעברה היו אולי גג 20 ימי עבודה שוויתרתי על הקורקינט לגשם.

 

אני מאמין שאם בכל בית יהיה כלי חשמלי כזה או אחר לנסיעות קצרות נחסוך כמות לא קטנה של דלק, כסף על חניונים, ודוחות על מהירות...

[St. Bob]

למה לא חושבים במדינה על אופניים ככלי תחבורה?!

המדינה לא מודעת לכך שאופניים עשויים להוות אלטרנטיבה לכלי רכב!

 

יותר אופניים = פחות הכנסות ממס בלו על הדלק = פחות כסף לנערי האוצר = not gonna happen

[razmel]

אפשר לחשוב כמה ימי גשם כבר יש בשנה

בתור מי שחי באנגליה 4 שנים, אפשר ללכת בגשם. לא מתים מזה...

נקודה מעניינת.

אומנם בתל אביב בשנה ימי גשם ספורים, אבל אין להשוות את עוצמתם לזרזיף בלונדון (אינני יודע איפה גרת באנגליה).

הגשם שהלכת בו באנגליה לא משתווה לגשם התל אביבי.

כמה שזה יישמע מוזר, זה נכון. אתן לך שיעורי בית - בדוק מה ממוצע המשקעים השנתי בתל אביב - מול הממוצע השנתי בלונדון. תופתע.

[איתמר]

לצערי, בישראל רואים באופניים כעוד צעצוע לילדים, או כתחביב למבוגרים לסופי שבוע, אך לא כאמצעי תחבורה, וחבל!

 

לא מסכים בכלל.

בארץ אנשים מפונקים, לא אוהבים לעבוד קשה ולכן מעדיפים רכב פרטי על פני הליכה, אופניים או תחבורה ציבורית.

אני גר בבאר שבע כבר 4 שנים. העיר מפוצצת בסטודנטים רכובים על אופניהם ובשנה האחרונה האוניברסיטה הוסיפה כמה מאות (!) עמדות לקשירת אופניים.

למרות שיש לי רכב הוא עומד בחנייה, ממקום למקום אני הולך ברגל או רוכב על האופניים. אפילו את הקניות בסופר אני עושה עם האופניים וארגז תרומת תנובה היושב על הסבל.

רוב הערים בארץ הן מישוריות באופן יחסי ומזג האוויר אידאלי ברוב ימי השנה לרכיבה על אופניים. זה שאנשים לא עושים את זה זה בגלל טיפשות ועצלנות. אז שישלמו.

 

איתמר.

[MiKa_P]

אני כבר שנה נוסע כל בוקר הלוך וכל ערב חזור מהעבודה על קורקינט חשמלי.

 

אפשר לתחקר אותך קצת לגבי הקורקינט? עקב מעבר דירה אני בדיוק בשלב של התעניינות באופניים חשמליים (כתוספת לרכב), למרות שמה שבאמת מדליק אותי זה הקורקינטים, רק ששאלת החוקיות שלהם מטרידה אותי, וגם אחריות וטיפולים בהם. עם אופניים אני יותר רגועה, אני יודעת מה חוקי, וכבר "סימנתי" לי חנויות עם המלצות וביסוס. בקורקינטים ההרגשה היא שהכל פרוץ ושאין אמא ואבא.

אז אשמח לדעת גם באיזה קורקינט אתה מתנייד (אני מכירה גו-פד, אקסטרים, טרקר וקופר), גם נושאים של חוקיות אם אתה מתמצא, וגם שאלת הפדיחה, שהרי כאן בארץ קורקינטים נתפסים כמשחק של ילדים, ולא ככלי תחבורה של בחורה בת 32 שמשתרעת על 180 ס"מ... יש לי בכלל מה לחפש על הדבר המדליק הזה?

[MadCat_LE]

נקודה מעניינת.

אומנם בתל אביב בשנה ימי גשם ספורים, אבל אין להשוות את עוצמתם לזרזיף בלונדון (אינני יודע איפה גרת באנגליה).

הגשם שהלכת בו באנגליה לא משתווה לגשם התל אביבי.

כמה שזה יישמע מוזר, זה נכון. אתן לך שיעורי בית - בדוק מה ממוצע המשקעים השנתי בתל אביב - מול הממוצע השנתי בלונדון. תופתע.

 

האמת הופתעתי

בדקתי עכשיו בוויקיפדיה.

ת"א ממוצע: 533.

פריז: כ-528 מ"מ בשנה.

לונדון: כ-612 מ"מ בשנה.

ברלין: כ-580 מ"מ בשנה.

מוסקבה: כ-575 מ"מ בשנה.

ליסבון: כ-708 מ"מ בשנה.

[shandor]

אפשר לתחקר אותך קצת לגבי הקורקינט? עקב מעבר דירה אני בדיוק בשלב של התעניינות באופניים חשמליים (כתוספת לרכב), למרות שמה שבאמת מדליק אותי זה הקורקינטים, רק ששאלת החוקיות שלהם מטרידה אותי, וגם אחריות וטיפולים בהם. עם אופניים אני יותר רגועה, אני יודעת מה חוקי, וכבר "סימנתי" לי חנויות עם המלצות וביסוס. בקורקינטים ההרגשה היא שהכל פרוץ ושאין אמא ואבא.

אז אשמח לדעת גם באיזה קורקינט אתה מתנייד (אני מכירה גו-פד, אקסטרים, טרקר וקופר), גם נושאים של חוקיות אם אתה מתמצא, וגם שאלת הפדיחה, שהרי כאן בארץ קורקינטים נתפסים כמשחק של ילדים, ולא ככלי תחבורה של בחורה בת 32 שמשתרעת על 180 ס"מ... יש לי בכלל מה לחפש על הדבר המדליק הזה?

 

אני אומנם לא 1.80 אני 1.72, הקורקינט נוח לי גם בעמידה וגם בישיבה.

הדגם שקניתי הוא טרקר, סוללות רגילות מסיבה אחת, הוא מספק את מה שאני צריך, ויש חנות שעובדת 6 ימים בשבוע במקרה של בעיות.

את הטרקר הנוכחי ( חדש מהחנות 5000 ש''ח) קניתי בפבואר שעבר, מאז היו לי בהתחלה בעיות כיוון פרונט קטנות, פאנצר, ובקרוב אחליף רצועה ב120 שקל..

הבנתי שאסור לקנות ממקומות של חאפרים ושווה לשלם מעט יותר בשביל שירות אמין וטוב.

אני נוסע רבע שעה גג 20 דקות לכל כיוון ולא מטעין בין לבין ואני על סוללה רגילה שצריך כל שנה וחצי להחליף ( אלה אם בא לך להטעים בעבודה שזה דבר הגיוני).

הכלי בגדול עושה תעבודה נוסע על סביבות ה25, הוא אינו חוקי, אבל קרה לי עשרות פעמים שנסעתי ליד פקחים\משטרות תנועה או שוטרי תנועה בלי אף הסתכלות לכיוון שלי.

 

לסיכום בחרתי בטרקר בגלל במחיר\ השירות , האמינות והאיכות הלא רעה של הכלי.

מומלץ!

[Bersi]

בושה? להפך לפי דעתי.

תראה, אני בחור שאוהב סטייל, מותגים ואת נפלאות החיים המודרנים. אני לא גר במרכז ואין באפשרותי להתנייד ללא כלי תחבורה משלי. כל פעם שאני במרכז, תל אביב, גבעתיים, רמת גן. אני רואה אנשים מתניידים על חשמליות. אני מסתכל עליהם בהערצה!! אני ירוק מקנאה שהם יכולים להתנייד ככה!!! זה כל כך פרקטי לפי ונוח. אני רואה אנשים עם ילדים, יותר מזה נשים עם ילדים ומושב תינוק. לא כולם אפילו על חשמליות.

אני רואה אנשים לבושים אלגנטי על אופניים... זה פשוא אדיר!

יחד עם זה יש לי מלא חברים שמכיעים גם לפבים/מסעדות רכובים על חשמליות. תחשבו, אפשר לשתות בכייף, אין צורך בחנייה, אין עצבים של פקקים, הכל כל כך ברוגע... פשוט עדיר לפי דעתי! עם העבודה שלי היתה במרכז, ללא שום ספק היתי גר שם ומתנייד בצורה כזאת.

אשרך, זכיתה שאתה יכול! אל תתבייש!

[igold]

לפני מספר שנים עברתי לאיטליה לשנה והתגוררתי בעיר בשם Ferrara.

הדבר הראשון שהדהים אותי שם היה כמות האופניים.

לכל תושב כמעט יש אופניים, ורכיבה על אופניים היא כלי התחבורה הדומיננטי שם (מדובר על אלפי זוגות אופניים, אפילו בחניית האופניים במקום עבודתי שם, במפעל פטרוכימי ענק, חנו כמה מאות זוגות).

כן, יש מכוניות, מוניות, אוטובוסים וגם תשתית רכבות מעולה, אבל בתוך העיר וסביבתה האופניים שולטים (אגב, אין אופנועים).

הדבר הראשון שעשיתי כאשר הגעתי לראשונה לעיר היה רכישה של זוג אופניים (city bike) ויאללה לעבודה.

 

כל יום בבוקר הייתי רוכב לעבודה (6 ק"מ לכיוון), בחורף בגשם (גשום שם כל יום, לפעמים יותר ולפעמים פחות), ובקיץ בחום (35-38 מעלות ו-80% לחות), אחה"צ חוזר לדירה, ובערב יוצא לטייל ברחבי העיר וסביבתה (כמובן על אופניים).

אז נכון, לפעמים לא נעים (בחורף מגיעים לאיזור 0 מעלות ולפעמים מינוס 2-3, בשילוב עם mist ולפעמים גם גשם קל וכביש מכוסה קרח, זה הופך לאתגר..) אך רוב הזמן זה תענוג.

הדרך לעבודה הרבה יותר רגוע, ובמקום להגיע ב-10 דקות בישיבה בקופסאת פח ממונעת) מגיעים תוך חצי שעה ובדרך נהנים משקט, ריחות נעימים, אוויר נקי, נופים (פריחה, שלכת) ובעיקר מתחברים לטבע.

כאן המקום להזכיר כי העיר בנויה לרכיבה על אופניים, ולמעט קטע דרך מאוד קצר, רוב הנסיעה התבצעה על שבילי אופניים.

גם כלי הרכב מתנהגים לרוכבי האופניים במלוא הכבוד, כאשר רואים רוכב אופניים רוכב על הכביש (בתוך העיר) אפילו לא מנסים לעקוף, לא חושבים על לצפצף (באופן כללי, בכל השנה שלי באיטליה, ציפצופים שמעתי רק ברומא, שזה הכי דרומי שהגעתי, ונסעתי שם איזה 7K ק"מ..) ופשוט ממתינים בסבלנות רבה שרוכב האופניים ישים לב אליהם ויפנה את הדרך.

 

בגישה כזו, ההתניידות בעיר וסביבתה על אופניים הייתה פשוט תענוג!

 

כאשר חזרתי לארץ מצאתי לי דירה בכרמל ועבודה באיזור הצ'ק-פוסט.

מיד הבנתי שאת המסורת הזו של רכיבה עם אופניים לעבודה לא אוכל להמשיך, אך החלטתי לנסות לשמור על המסורת "על אש קטנה" ולבצע את המשימה לפחות פעמיים בשבוע.

לאחר שלוש פעמים פשוט וויתרתי על "התענוג".

לא הייתה לי כל בעיה עם המאמץ הפיזי (בתור רוכב מיומן העליות לא הזיזו לי) וגם לא עם הירידות (לא פעם הגעתי ל-70 קמ"ש, דבר אשר מצריך ניסיון וריכוז).

הייתה לי בעיה גדולה עם:

1. חוסר בשבילי רכיבה (לא קיים בכלל בחיפה והקריות)

2. נהגים עצבניים ובשבילם רוכב אופניים הוא מכשול בדרך, כמו מכסה ביוב, כמו פס האטה, כמו עוד בור בצד הכביש..

3. זיהום תחבורתי - עקב עומס מכוניות בכביש היו איזורים שפשוט היה קשה לנשום.

4. זיהום תעשייתי - הצחנה שיוצאת מחלק מן המפעלים פשוט מזעזעת, בכל שהותי באיטליה עבדתי באיזור תעשיה פטרוכימי ענק אשר מכיל 11 חברות (ובערך 12K עובדים) ומה שהדהים אותי הוא הנקיון המוחלט ואי זיהום אוויר (אפילו פעם אחת לא יצא לי להריח ריח חריג, לרוב יש שם ריח של פריחה). כך שזיהום האוויר התעשייתי בארץ הוא לא נתון משמיים, אפשר גם אחרת!

5. נופי הדרך - הדרך הייתה פשוט מגעילה (זבל בכל מקום, חוסר בצימחיה, תיעוש בכל כיוון), פשוט לא נהנתי.

 

כרגע אני גר בקריות, וניסיתי לחדש שוב את המסורת.

כרגע אני משתמש בכביש עוקף קריות, כך שהדרך דיי נעימה, קצרה ונטולת סכנות וזיהום, אך ברגע שיפתחו אותו כנראה שהחגיגה תיגמר (או שאמצא מסלול חדש דרך השדות).

 

וכאן הפואנטה (כבר חשבתי שלא תהיה לי כזו),

למה לא חושבים במדינה על אופניים ככלי תחבורה (לפחות לא בחיפה-קריות)?!

המדינה לא מודעת לכך שאופניים עשויים להוות אלטרנטיבה לכלי רכב!

לראיה, כביש עוקף קריות נבנה ללא מסלול אופניים וזאת על אף שאין כל בעיה ובנות אחד בצמוד לכביש ובעלות קטנה יחסית.

כמו כן, בכל חיפה-קריות לא ניתן למצוא שביל אופניים שימושי אחד, אבל העיקר שיש לנו אינסוף קניונים ומרכזי קניות בכל חור..

על המדרכה אי אפשר להתנייד עם אופניים ועל הכביש לא רצוי.

 

לצערי, בישראל רואים באופניים כעוד צעצוע לילדים, או כתחביב למבוגרים לסופי שבוע, אך לא כאמצעי תחבורה, וחבל!

 

עד שלא תהיה כאן תשתית רצינית לאופניים, העיניין הזה של התניידות על אופניים לא יתפוס.

 

 

אגב, מנסיון שלי (אומנם לפני מספר שנים), בת"א היה אפילו יותר מגעיל לרכוב על אופניים.

הסיבה היחידה לדעתי שלא משקיעים בתשתיות לאופניים ושלא מפתחים את התחום הזה כתחליף למכוניות המזהמות היא שאם יעברו לאופניים, יצרכו פחות דלק..

חלק גדול מאוד מתקציב המדינה מגיע ממיסים על דלק ועל מכוניות

[viper05]

הבעיה בארץ היא שהישראלי הממוצע עצלן ולא לרמה שלו לנסוע באופניים חשמליות או משה דומה לזה.

כשהתרבות פה סובבת סביב משהו כמו אני אעבוד בעבודה שתכניס לי 7 אלף בחודש, אצא כל שבוע למועדון ואזמין בקבוק גרגוס, אקח הלוואה לרכב שאין לי איך

לתחזק אותו,אקנה פעם בחודש חולצה של בוס וגינס של דיזל ואצא עם אותם הבגדים כל החודש אז ללא ספק שלקנות אופניים חשמליות זאת

ירידה ברמה לערס המצוי שמנסה לשחק אותה כל שבוע מחדש שהוא עבריין כבד מהעולם התחתון.

אגב ככה כולם מנסים להיראות, אני מכיר אנשים שאתה רואה אותם במועדון בפוזה של מינימום כמה מליונים בעובר ושב , בפועל המינוס חוגג.

לאשאני איזה אשכנזי טהור אבל בכל זאת באתי להמחיש איך הציבור בארץ רואה את הנסיעה באופניים חשמליות ותאמיני לי שזה נכון.

[יוסי פרנקוס]

בתקופה שהייתי בבית הספר הייתי נוסע כל יום 11 קילומטר לכל כיוון באופניים (לא חשמליים).

 

זה היה בסנטיאגו, עיר של 6 מליון איש עם עליות וירידות תלולות מאוד ובלי תשתית בכלל לאופניים.

 

הסיבה הייתה להימנע בכל מחיר מתחבורה ציבורית, שמזעזעת מאוד.

 

לנסוע באופניים בארץ זה יותר טוב ולהיות מוכן להיות שעה בפקק כשאפשר לנסוע בלי בעיה באופניים חשמליים, זה סתם פינוק.