Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 5195 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

יהי זכרם של כל הנופלים במערכות ישראל ברוך,

מי יתן שמשפחותיהן לא ידעו עוד צער.

במותם, הם ציוו לנו את החיים.

מישהו מכיר סרטים דוקומנטריים טובים, מהסוג שמביא סיפור של חייל כזה או אחר ומשפחתו?

אני מרגיש שזה עושה לי טוב לשמוע את הסיפורים הללו,

הסיפור של רס"ן רועי קליין זכרונו לברכה לדוגמה הוא אחד כזה,

אתמול שמעתי בפעם הראשונה מה הוא עשה ברמת פרטי הסיפור, אכן, חור בהשכלה ואני מצר על כך.

התמלאתי גאווה בכך שעוד ישנם אנשים כאלו בעם ישראל.

אני רוצה להיחשף לעוד סיפורים שמספרים "מה קרה שם",

הלוואי ונצליח לקחת מאנשים כאלו רק מעט דוגמה אישית.

HARD WORK BEATS TALENT WHEN TALENT

DOESN'T WORK HARD

1353594600_28_1_USD_7_dark.png

פורסם

דווקא היה אתמול סרט מדהים בטלויזיה שמאוד התרגשתי ממנו. קוראים לו "סלוקי". אחת הסצנות שטלטלו אותי היתה שבה אמא של חייל אתיופי שנהרג מפצעיו כמה ימים אחרי הפעולה (שהעברית לא שגורה בפיה) מבקשת בדמעות שינציחו את הבן שלה בבית הכנסת. אחד מאנשי הצוות של הסרט דאג לכך שנדבן יהודי מארה"ב יתרום ספר תורה לעילוי נשמת החייל. בסצנת הסיום הראו את האמא עם חברי הפלוגה והורי החללים ומפקד הפלוגה (שנקטעה לו רגל) הולכים יד ביד לבית הכנסת מלווים בשירה ובריקודים.

×
×
  • תוכן חדש...