29 ימי גשם ואספלט ישראלי מצוי

[Don't Shoot]

שלום לכולם,

 

אתמול בחדשות שמחו להודיע לנו כי נשבר שיא של כל הזמנים מאז קום המדינה של 29 ימי גשם בחודש. בהחלט מבורך שמדינתנו הדלילה בגשמים מתחזקת בתקופה אינטנסיבית של גשם אך מאידך מה קורה מתחת לרגליים שלנו בזמן שהגשם הרב מחלחל לו.

רציתי להציג כמה תופעות גשם שכיחות שלא כולם מודעים אליהן אך בהחלט יכולות להיות מסוכנות ואף קטלניות.

 

האספלט הישראלי המצוי:

מה לעשות? לא אירופה ולא אמריקה ועם תקציב שכולו בטחון וניקוי חובות לא נשאר מספיק כסף גם לאספלט איכותי (פרט למספר מועט של כבישים חדשים כגון חוצה ישראל, איילון ועוד כמה אחרים).

איך זה מתבטא בשטח?

הגשם הרב שיורד מצטבר לכדי שלוליות על האספלט שלנו ואינו מתנקז ואנו מוצאים עצמנו דוהרים עם הרכבים בכבישים המהירים על בריכות של מים.

 

הסכנות:

1. תופעת "הערפל המדומה" - למרות שבחוץ אין ערפל ובתחזית הודיעו על יום בהיר, המים שהצטברו על הכביש מותזים לאחור על-ידי הגלגלים המסתובבים. ככל שהמהירות גבוהה יותר והרכב שנוסע כבד יותר - כמות המים המותזת משמעותית יותר (בהתאם לכמות המים שהצטברו על הכביש). התוצאה היא כפולה:

מצד אחד כמות גדולה של מים מותזים על הרכבים שנמצאים מאחור והנהגים מפעילים את הווישרים ובכך חושבים שיצאו מכלל סכנה. אך האוייב הגדול יותר בתופעה הזאת הוא מיסוך בצורת מים שמתנהג כפי שמתנהג ערפל ובעצם מסתיר מפנינו את המתרחש בהמשך הכביש. התוצאה יכולה להיות רכב שנוסע על כביש 5 במהירות 100-110 קמ"ש ואינו רואה כלל שהרכבים ביציאה בצומת ירקונים נמאים במהירות נמוכה עד אשר הוא קרוב מידי בכדי לעצור בזמן. ולכן לא מספיק ווישרים אלא גם שימוש באורות ערפל אחוריים (במצבים בהם ההתזה היא כבדה אחרת זה רק יסנוור).

 

2. תופעת "הציפה" (בפיזיקה: הינשאות של גוף על פני נוזל) - תופעה זו בהקשר של צמיגים נתגלתה לראשונה בתחום התעופה בשנות ה30 (מהסיבה הפשוטה שבתקופה הזאת רכבים היו כבדים ואיטיים מידי על-מנת להביא לכדי ביטוי את התופעה).

מה שקורה שהצמיג פוגע במהירות רבה בשלוליות מים שנמצאות על הכביש ומים הם חומר בלתי דחיס - כלומר, לא ניתן לשנות את צפיפותם ע"י דחיסה כדוגמת נוזלים אחרים שכן דחיסים.

כתוצאה מכך נוצר גל המקדים את גלגל הרכב ובגלל שלמים "אין לאן לברוח" והם לא ניתנים לדחיסה הם נדחקים אל מתחת לגלגל ומרימים אותו מעליהם. לשם כך נועדו החריצים בצמיגים שלנו, על מנת לתעל את המים לצידו השני של הצמיג. ברוב המקרים הדבר מצליח אך כאשר כמות המים על הכביש עולה על נפח החריצים בצמיג הצמיג "יירכב על הגל" של המים בכביש. התוצאה היא כפי נשמע, חוסר שליטה מלא על כיווניות התנועה של הצמיג. ברוב המקרים פשוט לא תהיה שום תגובת הגה או תגובת הגה מועטה והרכב יברח לאן שהמומנט לוקח אותו בהתאם לכיוון הנסיעה, מהירות הנסיעה וזווית הרכב באותו הרגע. מבחינתנו מפגש של מספר שניות עם שלולית כזאת עמוקה יכול להוביל אותנו לנתיב הנגדי, לשוליים ולקיר ההפרדה או לרכב במסלול שכן.

בהיבט הזה חשוב לזכור כמה דברים:

א) הציפה מושפעת ישירות ממהירות הנסיעה - ככל שהרכב יהיה במהירות גבוהה יותר, כך גם הסיכוי לציפה גבוה יותר ולכן לא מומלץ לסוע מהר כאשר הכביש מוצף.

ב) במקרה של ציפה חשוב לא לנסות לשחק עם ההגה ולהשתמש בABS על-מנת להאיט את הרכב ולחזור לשליטה. הסיבה היא שסיבוב ההגה (מתוך תגובת פניקה) יכול להיות חריף וביציאה מהשלולית/מצב הציפה הרכב יפנה בפראות לכיוון שאליו ההגה מסובב.

 

3. תופעת בורות "תמימים" - מים הם חומר מחלחל ומפרק בטבע והם עושים את זממם גם לאספלט האיכותי שלנו. התוצאה הראשונית היא סדק או בקע קל אך ימים מרובים של גשם ושחיקה ע"י רכבים רבים יכולים להוביל להיווצרות של בורות גדולים ועמוקים ממה שהרכבים שלנו אמורים להתמודד מולם.

ביום רגיל ויבש אין שום בעיה כי אנו יודעים לזהות ולברוח מהבורות בקלות רבה אך כאשר הכביש מוצף בורות אלו מתמלאים במים ונראים לנו רדודים או אפילו כמו עוד שלולית חסרת משמעות על הכביש הרטוב. כניסה לבור עמוק שכזה במיוחד לרכבים רגילים או ספורטיביים שלא בנויים למהמורות ולבורות (בניגוד לרכבי שטח למינהם) יכולה להוביל לשבירה של הג'אנט, פנצ'ר בגלגל, נזקים בתחתית הרכב וכתוצאה מכך גם איבוד שליטה.

לצערי העצה היחידה שאני יכול לתת היא לנהוג לאט ובזהירות באזורים מרובים בשלוליות כי הרבה אי אפשר לעשות מעבר לכך.

 

 

זהו, מקווה שהמודעות לתופעות תוביל לנהיגה אחראית יותר ובטוחה יותר בימיה הרטובים של המדינה שלנו

[ramir8]

תודה רבה, למדתי משהו חדש בנושא "הציפה".

ולדעתי הדבר החשוב ביותר בימים כאלה הוא להאט ולשמור מרחק גדול יותר מבד"כ.

כמה חבל שהרבה נהגים ממשיכים לנהוג גם בימים גשומים מאוד, שבקושי ניתן לראות בבירור מספר מטרים קדימה, כמו חראות חסרי אחריות. והכל כדי להגיע הביתה 5 דקות מוקדם יותר.

[B.D.B.]

ב) במקרה של ציפה חשוב לא לנסות לשחק עם ההגה ולהשתמש בABS על-מנת להאיט את הרכב ולחזור לשליטה. הסיבה היא שסיבוב ההגה (מתוך תגובת פניקה) יכול להיות חריף וביציאה מהשלולית/מצב הציפה הרכב יפנה בפראות לכיוון שאליו ההגה מסובב.

 

 

בשום פנים ואופן אין לבלום או להאיץ או לסטות עם ההגה במצב של ציפה (hydroplaning / aquaplaning), יש להחזיק את ההגה באותו מצב שאיתו נכנסתם לשלולית ולהתנגד למשיכה שלו ולבצע תיקונים קלים באם יש צורך. יש לבלום, ובחוזקה, רק כאשר ברור שתאונה היא בלתי נמנעת.

בלימה או האצה במידה ורק צד אחד של הרכב נמצא במצב של ציפה ישפיע רק על הצד שבמגע עם הכביש ועלול לגרום להחלקה ואיבוד שליטה.

[eran.yablonski]

תודה, השכלתי.

אם הבנתי נכון ככל שצמיג הרכב רחב יותר תופעת הציפה משמעותית יותר.

[Don't Shoot]

תודה, השכלתי.

אם הבנתי נכון ככל שצמיג הרכב רחב יותר תופעת הציפה משמעותית יותר.

 

הבנת נכון. הצמיג הרחב יותר מחלק את המשקל על שטח פנים רחב יותר בכך מאפשר ציפה בפחות משקל, מהירות ועומק.

 

לגבי הבלימה: ברוב הרכבים החדשים מערכת הABS או ESP ייכנסו לפעולה מיד בתחילת הציפה בין אם לחצתם על דוושת הבלם או לא.

אני מסכים שבלימה חזקה יכולה לזרוק אתכם אם קיימת ציפה על צד אחד של הרכב (נדיר אבל קורה) אבל חשוב גם להבין שהדרך היחידה לצאת ממצב זה היא להאיט את מהירות הרכב.

 

לפני שנתיים שנסעתי בכביש 2 עם land crusier חוויתי ציפה ועברו יותר מ5 שניות שבהם הרכב היה ללא שליטה ובהן סטיתי 3 מסלולים.

המזל היה שהכביש היה פנוי. בסוף הצלחתי לחזור לשליטה רגע לפני פגיעה בקו ההפרדה.

אם הייתי בסיבוב או בזווית זה היה נגמר אחרת...

[Kreios]

תודה רבה, לגזור ולשמור.

ממליץ לכל נהג לקרוא את השרשור הזה בכל יום במהלך החורף.

אולי יחשבו יותר על צורת הנהיגה בימי גשם.

[חן ג.]

מה לעשות? לא אירופה ולא אמריקה ועם תקציב שכולו בטחון וניקוי חובות לא נשאר מספיק כסף גם לאספלט איכותי (פרט למספר מועט של כבישים חדשים כגון חוצה ישראל, איילון ועוד כמה אחרים).

 

קבל שלילי. דווקא בארצות הברית יש כבישים נוראיים, עם "קוליסים" של גלגלי המכוניות (כן, אני מדבר על כביש אספלט) שהופכים לבריכות בימי גשם, כבישים שמזיעים זפת או מקיאים מים, ועוד. הנקודה היא שיש כבישים טובים ורעים בכל מקום, והפתרון הוא לא בתלונות אלא בהתאמת אופן הנהיגה.

 

1. תופעת "הערפל המדומה" - למרות שבחוץ אין ערפל ובתחזית הודיעו על יום בהיר, המים שהצטברו על הכביש מותזים לאחור על-ידי הגלגלים המסתובבים. ככל שהמהירות גבוהה יותר והרכב שנוסע כבד יותר - כמות המים המותזת משמעותית יותר (בהתאם לכמות המים שהצטברו על הכביש).

 

שמו של הילד הוא רסס כביש והפתרון אינו בהפעלת אורות ערפל, אלא פשוט בשמירת רווח מכובד מלפנים, שיאפשר יותר מרווח לטעות אנוש כלשהי וגם לשיפור שדה הראיה.

 

2. תופעת "הציפה". מבחינתנו מפגש של מספר שניות עם שלולית כזאת עמוקה יכול להוביל אותנו לנתיב הנגדי, לשוליים ולקיר ההפרדה או לרכב במסלול שכן. במקרה של ציפה חשוב לא לנסות לשחק עם ההגה ולהשתמש בABS על-מנת להאיט את הרכב ולחזור לשליטה. הסיבה היא שסיבוב ההגה (מתוך תגובת פניקה) יכול להיות חריף וביציאה מהשלולית/מצב הציפה הרכב יפנה בפראות לכיוון שאליו ההגה מסובב.

 

ציפה תלויה בעוד הרבה דברים. בין השאר יש להזכיר את שחיקת מדרס הצמיג (רצוי לפחות 4 מילימטר), לחץ האוויר, מצב הבולמים ובעיקר מהירות הנסיעה. במהירויות שיוט נורמליות של 110-120 קמ"ש יכולה לעתים להיווצר ציפה גם בכביש שאינו מוצף בשלוליות! הפתרון הוא בהתאמת המהירות גם בכביש הפתוח, וברגש לתחושות המועברות מן ההגה והשלדה.

 

אבל הפתרון האמתי אינו ברגע הציפה עצמה, אלא לפני כן: בשעת ציפה, השליטה ברכב אינה מתאפשרת, גם בעזרת ABS ואפילו בקרת יציבות. לכן, הפתרון הוא מראש להביט קדימה ו"לקרוא" את הכביש בחיפוש אחר שלוליות, בורות, שמן, בוץ ושאר בעיות, ולעשות להן "סיכול ממוקד" שבמהלכו מתכננים קו נסיעה סביבם, או (בלית ברירה) כזה העובר עליהן בקו ישר ובמהירות נמוכה ככל הניתן.

 

בכל מקרה, בכניסה לשלולית או למצב ציפה, אין להסתמך על ה-ABS אלא לתת לרכב לעבור דרך השלולית עם הגה ישר (אף על פי סטיה קלה הצדה שאולי תתרחש) ובמקרה של ציפה ממשית - הרפיה קלה מדוושת הדלק מבלי לעזוב אותה, כך שיתאפשר לרכב להאט בעדינות עד שאחיזתו הטבעית בדרך תשוב אליו, לרוב תוך רגע או שניים.

 

3. תופעת בורות "תמימים" - מים הם חומר מחלחל ומפרק בטבע והם עושים את זממם גם לאספלט האיכותי שלנו. התוצאה הראשונית היא סדק או בקע קל אך ימים מרובים של גשם ושחיקה ע"י רכבים רבים יכולים להוביל להיווצרות של בורות גדולים ועמוקים ממה שהרכבים שלנו אמורים להתמודד מולם.

 

בורות לרוב יופיעו באותם קטעי כביש שאנו רואים אותם כמטולאים ב"תיקונים" או בעיקר עם שברי "קרוקודיל." גם כאן הפתרון הוא בקריאת הכביש וכן - הורדת המהירות והגברת הקשב - שאינן מלות גסות.

 

ואם כבר אנו מנהלים מלחמה עם גנרל חורף, אז כדאי לזכור את הפרטים הקטנים (שבהן נחבאת האמת) ולהימנע מנהיגה עם מגפיים כבדים, סוליות בוציות או לבוש מכביד: עבור הסוליות יש לשמור ברכב סמרטוט קטן ולנגב את הסוליות לרגע לפני נסיעה; ביגוד עבה הוא מיותר בכל מקרה הודות לאפשרות להפעיל את החימום ברכב, ואפילו פוגעים ביעילות חגורות הבטיחות ולכן יש להסיר אותם לפני הנסיעה.

[aribrukman007]

תודה רבה, באמת שהשכלתי

 

ד"א, זה בא מתואם עם ynet:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4183997,00.html

[itire.co.il]

יפה מאוד!

 

 

[חן ג.]

שימו לב שבתמונות של YNET רואים מצוין את סדקי ה"קרוקודיל" אשר, כפי שמורה שמם, נראים כמו העור על גבו של תנין. אלו למעשה סדקים שנגרמים מעייפות החומר בשכבות הפנימיות של הכביש ובעזרת רכבים כבדים ו\או גשם - חלק מהחתיכות "מתקלפות" ונוצר בור.

[Don't Shoot]

תודה רבה, באמת שהשכלתי

 

ד"א, זה בא מתואם עם ynet:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4183997,00.html

 

זה בא בעקבות נסיעה שגרתית לאריאל היום בבוקר שגרמה לי לתהות עד כמה אנחנו במדינה מכירים מה זה באמת חורף

[D1winner]

אחלה כתיבה, השכלתי.

תודה

[djyakini]

תודה רבה על המידע. באמת נתקלתי בציפה בתחילת החורף באיזו שלולית ענקית.

 

סעו לאט..

[שומאכר]

יפה שאתה משתף את הפורום בנושא הזה. בכל אופן, איילון הוא גם חרא של כביש כאשר יש גשם בלי הפסקה. הכביש היחיד שעוד סביר הוא 431.

[hwgeek]

לצעיר גם אני שמתי לב לתופעה, רוב הכבישים ממש מוצפים במים! סכנת נפשות בכבישים המהירים.

 

ועם בנושא הגשמים עסיקינן אתמול ליקראת שעה 11 בלילה ניצלתי בנס מפירוק לגורמים של גרוטאה בת 20! טימטום של נהג כזה עוד לא ראיתי!

 

אני נוסע בנתיב ימני באילון דרום שכולם מסביבי ב100+ למרות שמאוד גשום ואני סביב ה85 -כי גשום (עליית מחירי הדלק משפיעה לרעה על הסטודנטים )

ואני רואה שבהמשך יש מכונית תקועה בשול, אני לא אוהב לעבור קרוב לידם לכן התחלתי להיתרחק שמאלה עד הקו של הנתיב שלי(היו מיקרים שהם פותחים דלתות וכו בלי לשים לב שהם כמעט על הכביש!)

ושאני מיתקרב עוד יותר לרכב התקוע אני קולט עוד רכב קטן אחריו ושאני ממש עובר ליד הרכב אני קולט שנהג הרכב השני קופץ באלכסון!!! לנתיב שלי ובנס הצלחתי להגיב ולישבור הגה בעדינות וליסטות שמאלה ולהיתחמק מימנו! (מזל שאני אוהב לישמור נתיב שמאלי לידי פנוי לכל צרה)

הדביל ניסע לעלות לנתיב של מכוניות ב100+! בלי להיסתכל ועוד באלכסון!!! כאילו אם חס וחלילה הייתי פוגע בו הייתי ניכנס לו בדלת הנהג!!! אתם קולטים באיזה צורה מפגרת הוא קפץ לכביש??

 

מזל שאני נוהג לאט ובזהירות במיוחד בגשמים ושומר מרחק כי אם היה מישהו אחר שהיה עובר ב100 לידו הוא היה מפרק אותו!

 

אנשים סעו בשלום ושימרו על עצמכם מהמפגרים שבטעות קיבלו רישון !