רום כרמל טנדר - הגשמת חלום - יומן מסע ושיפוץ

[און יעקבסון]

און,

אין שום דרך לשפץ את הדשבורד? הוא נראה די גמור ולדעתי לא מתאים למראה החדש שהענקת לרכב.

 

חוץ מזה תענוג להיכנס לפה ולהתעדכן.

 

תודה על המילים הטובות!

לגבי לוח המחוונים: "גמור" זו מילה קצת גדולה עליו, אחרי הכל הוא עבר שיפוץ וחיזוקים ויכול למשוך ככה שנים. יחד עם זאת, אל לך לשכוח כי למעשה השיפוץ של הלוח הזה טרם הסתיים. כלומר, בשעתו, כאשר חיזקתי אותו, היה ברור לי שאאלץ לשנות את תא הכפפות, כמו גם לשנות את מיקום המשנק ומפסק התאורה, שלא לדבר על הפאנל של הרדיו. במילים אחרות, לא היה טעם להשלים את השיפוץ אם ההתאמה של הלוח לא הסתיימה.

אחרי שנסיים את כל ההתאמות הללו, שני כיווני פעולה אפשריים יעמדו בפנינו: האחד, שיוף משטחים בולטים (מהתיקונים) וצביעה איכותית, שתכסה על רוב הבעיות; השני, ציפוי וניל או כל ציפוי אחר שיתאים למטרה. מאחר שגם הקונסולה המרכזית עומדת בפני שינוי צורה מהותי, ייתכן שהפיתרון השני ייכפה עלי, בין אם ארצה בכך ובין אם לאו.

 

בשלב הזה של השיפוץ, ישנם מכלולים שחוזרים למקומם AS IS, זאת במטרה לבדוק התאמה ואת כשירותם. יהיו מכלולים שאחרי שלב "ההרצה" ואישור התקינות הסופי שלהם, יפורקו ויחודשו לקראת ההתאמה הסופית שלהם. לוח המחוונים, שעוד יפורק ויורכב לפחות פעמיים לפני הקיבוע הסופי שלו, הוא אחד "מהקורבנות" הללו.

[Spider-man]

און, שים לב לקישור הבא שמתאר איך מחדשים דשבורד ע"י הדבקת ויניל חם במכונת וואקום פורמינג.

אני מתכנן לבנות מין מתקן כזה אז אולי נשתף פעולה.

 

 

http://www.justdashes.com/dash_resto.html

[און יעקבסון]

און, שים לב לקישור הבא שמתאר איך מחדשים דשבורד ע"י הדבקת ויניל חם במכונת וואקום פורמינג.

אני מתכנן לבנות מין מתקן כזה אז אולי נשתף פעולה.

 

 

http://www.justdashes.com/dash_resto.html

 

 

נשמע ונראה טוב! סיקרנת אותי...

[און יעקבסון]

שלוש מערכות חשמל נפרדות עלינו לשדך בכדי שיעבדו בהרמוניה בטנדר: מערכת החשמל המקורית הבריטית (מתוצרת לוקאס); מערכת יחידת המזגן המקורית (יפנית) ומערכת "ישראלית". זו האחרונה היא זו המרשת את הפעלת המדחס/יוניט חום/מניפה/מייבש - מערכות שנוספו על ידינו - לשתי המערכות האחרות. על מעללי המערכת הישראלית כבר פירטתי בהרחבה לפני כמה עידכונים (ועוד נחזור אליה בשלב השלמת הרילאיים ופיוזים). היום נדבר על המערכת היפנית.

 

כאמור, יחידת המזגן נלקחה כמות שהיא מדייהטסו טריוס וזה אומר גם צמת החשמל שלה. כמובן שהתעורר הצורך להתאים את הצמה לתפקידה החדש, אחרי הכל - למנוע הטנדר הבריטי המיושן אין מחשב מנוע או הזרקת דלק. על זיהוי תפקודי מערכת זו מונה לתפקיד ישראל, שהצליח לזהות ולבודד את כל היציאות החשובות מהצמה וכך הכין אותה לתפקידה. היציאות החשובות: אספקת מתח, מינוס, תאורה, הפעלת מדחס, מניפה, ווסת טמפרטורה וכדומה. כל שנותר לי לעשות בעצם הוא להכין מחברים למערכת זו, זאת לקראת חיבורה עם המערכת הישראלית.

אגב, לשאלה איך קשורה המערכת המקורית לשתיים הללו, התשובה פשוטה. אספקת-מתח-אחרי-סוויץ' מפעילה רילאי שמפעיל בתורו את המערכות החדשות, שמקבלות את המתח ישירות מהמצבר - ולא דרך המערכת הבריטית הרעועה. את המתח הזה מקבלים מאותו חוט שסיפק במקור מתח ליחידת החימום המקורית של הטנדר. חוט אחד קטן, שאחראי לכל כך הרבה מערכות...

 

1. יחידת הפקדים המקורית של הטריוס.

2. צמת החשמל המקורית של יחידת המזגן. כבר מקובעת למקומה. שימו לב לחוט צהוב אחד, המשתלשל שם מאחורי הצמה העבה. חוט זה הוא נקודת החיבור לתאורה המקורית של הטנדר.

3. עוד שישה חוטים מפעילים את כל הצמה הזו. עבור ארבעה מהם - כבר יש מחבר.

4. עכשיו נותרו עוד שני חוטים שצריך להתאימם. אז ראשית, חושפים את קצה החוט.

5. מתאימים חיבור מהסוג הידוע יותר בכינויי: "זכר".

6. ומתאימים מחבר מתאים. שני המחברים האמורים, ישודכו עם המחברים תואמים שיגיעו מצד תא המנוע.

7. ואלו הם הרילאיים המקוריים של צמת החשמל, שאף מחוברים למקום המקורי אליו הם היו אמורים להתחבר.

 

אז זהו, הצד הזה של המתרס, מערכת החשמל מוכנה. עכשיו צריך לסיים לבנות גם את המערכת הישראלית.

ועל כך - בקרוב.

[און יעקבסון]

בעצם, לא דייקתי בסוף העידכון הקודם. רשמתי שסיימתי בצד הזה של המתרס, אבל שכחתי עוד דבר אחד קטן: להתקין את ה-"פלאשר" של מערכת האיתות.

לא סיפור. אם זוכרים איפה הנחתי את ה-"בית" של היחידה הזו... לך תזכור, כמעט שנה וחצי אחרי שפירקתי את החלק הקטן הזה מהאוטו. אז מזל שיש את תורמת החלקים. שם הוא עדיין מורכב במקומו. קצת חלוד ומבויש, אבל לא משהו שקצת עבודת ניקיון וצבע לא יעזרו. ומה שיפה הוא שכאשר סיימתי את המלאכה, מצאתי את הבית המקורי של היחידה, בדיוק במקום בו הוא אמור היה להיות: בארגז שצפן בחובו את מערכת החשמל של האוטו...

 

1. בית הפלאשר הישן והחלוד.

2. אל תטעו בו, הוא לא מקומט, חלילה, הוא קפיצי. אותה קפיציות היא זו שמחזיקה את הפלאשר במקומו.

3. אחרי ניקוי יסודי עם מברשת פלדה - להסיר כל עקבות חלודה ולכלוך - צובעים.

4. וככה זה נראה לבסוף.

5. ולכאן אמור הבית הזה להיכנס. בחור הנראה בתמונה, מימין לידית פתיחת מכסה המנוע.

6. והנה הוא במקומו...

7. ביחד עם הפלאשר אותו הזמנתי מאנגליה (כבר ציינתי שזה נחמד שרום כרמל הסתמכו על מערכת החשמל של טריומף, כך שגם היום עוד ניתן להשיג הכול?).

8. עכשיו ניתן לחבר את חוטי החשמל, אחרי שהצמה עוגנה למקומה באמצעות חבק תואם.

 

עוד סימון V על משימה בדף ה-טו-דו-ליסט, שנראה שאינו נגמר, אבל בעצם מתחיל להצטמצם.

[און יעקבסון]

כן, שוב... פעם בכמה זמן, צריך לעשות גם את זה.

 

הפעם - צמת חשמל אחורית. אמנם כבר העברתי אותה בשעתו למקומה, אבל טרם עיגנתי אותה לדופן השלדה, שלא לדבר על מספר חיבורי החשמל בדרך שטרם חוברו. מאחר שגם זה ברשימה - אז קדימה, לעבודה!

 

1. הטנדר עולה מחדש על הליפט.

2. נחמד לראות אותו מזוויות קצת שונות, מאשר המראה הרגיל בפינתו הקבועה, בו הוא קצת מוסתר ומבוייש.

3. את החלק של הצמה הזו, היורד באזור זה על קיר האש (לא רחוק מצנרת הפליטה, חשוף לפגעים, לכלוך ושמן יותר מאשר שאר צמה), החלטתי לעטוף בשרשור פלסטיק. בדיעבד, הייתי צריך לעשות כך לכל הצמה ולכל אורך האוטו. לא נורא, ישאר משהו לשיפוץ הבא...

4. זו נקודת הפיצול של הצמה האחורית לכיוון מתג אור נסיעה לאחור.

5. מתג זה מחובר על זנב תיבת ההילוכים. אז עד לכאן הצמה מנותבת ומחוברת. אפשר להמשיך הלאה.

6. עוד לפני נקודת הפיצול הבאה של הצמה - צריך לעגן אותה לדופן השלדה.

7. מאחר שאין שום סיכוי שאני קודח עוד חורים מאשר המקוריים בשלדה, אותו חור ובורג "מקוריים" ישמשו הן לעיגון צמת החשמל והן לצינור הבלם האחורי. הנה, ככה זה נראה.

 

עד עכשיו הגענו פחות או יותר לאמצע השלדה, בלי הרבה דרמות. בחלק האחורי של השלדה, העניינים מתחילים להיות מעניינים.

אל תלכו. נצא להפסקת פרסומת ותיכף נשוב...

[JuniorGT]

נשמע ונראה טוב! סיקרנת אותי...

זה מצריך תהליך ארוך של הכנות ומכשור

ראשית צריך להכים תבנית (רק את ה"זכר") ולהכין בו נקודות שאיבה לחומר העוטף - בקיצור - תהליך של Vacuum forming כמעט כמו בתעשיה - לא פשוט - ושאיבה של שואב אבק לא צספיק - צריך לדאוג למשהו מתאים

[און יעקבסון]

זה מצריך תהליך ארוך של הכנות ומכשור

ראשית צריך להכים תבנית (רק את ה"זכר") ולהכין בו נקודות שאיבה לחומר העוטף - בקיצור - תהליך של Vacuum forming כמעט כמו בתעשיה - לא פשוט - ושאיבה של שואב אבק לא צספיק - צריך לדאוג למשהו מתאים

 

האמת היא שאין לי שמץ של מושג מה הם התהליכים. מבין את הרעיון ואת ההיגיון, אבל טרם התנסתי.

[און יעקבסון]

אופס, הפסקת פרסומת ארוכה, או, בעצם - סליחה, תקלה...

 

חוזרים לליפט ולצמת החשמל האחורית והולכים איתה עד הסוף. טוב, כמעט עד הסוף:

 

1. ממשיכים את המסע במעלה השלדה, לכיוון נקודת המפגש הבאה.

2. נקודת הפיצול הבאה בצמה - היציאה למיכל הדלק וכבל מינוס.

3. אז אחרי הפיצול המיועד מקבעים את הצמה למקומה ומחברים את מינוס הצמה לשלדה.

4. חיישן גובה הדלק. נראה מלוכלך ומוזנח, אבל לא כך הם פני הדברים. החיישן נבדק על ידי סיגל מאוו ספידומטרים, ביחד עם מחוון הדלק ושאר המחוונים - ונמצא תקין.

5. אז כל שנותר הוא חיבור פשוט של שני חוטים ו... זהו.

 

מסענו מסתיים בקצוות החוטים ההולכים לאחור - שהם בעצם התאורה האחורית. כאן אין לעת עתה מה לחבר, כי הפנסים יוחזרו למקומם רק בסיום העבודות, אחרי הצביעה.

 

בינתיים - נמשיך להתקדם במישורים אחרים.

[און יעקבסון]

בין לבין, עד שיינון החשמלאי ימצא את הזמן לסיים את חיווט כל החוטים לריליאים והפיוזים, אני מוצא זמן להשלים הרכבת מערכות אחרות במכונית.

האחד - סוויץ' חדש. לא פגשתי רום כרמל שבה לא משתלשלים חוטים ומתגים נוספים מלוח המחוונים ומתחתיו, שנועדו לחפות על מגעים שרופים כתוצאה מעומס יתר של יחידות שונות. לא פלא, בהתחשב בכך שכל המערכות "הכבדות" הופעלו ללא ריאליים שיקלו על המגעים העדינים של מערכת חשמל בריטית רעועה. חלק ממערכות אלו (מתנע) הופעלו על ידי אותו סוויץ' וחלק על ידי מנופי האיתות ובמיוחד האורות.

אז את כל סבך החוטים המיותר הסרנו, החוטים עצמם נבדקו ונמצאו תקינים וללא קצרים וכול שנותר הוא לתקן את הסוויץ' וידיות האיתות והמגבים. אז זה הראשון היה הרוס ושבור בשתי המכוניות אשר ברשותי. לשמחתי ניתן להשיג חלקים כאלו חדשים באנגליה - וכך אכן עשיתי. ובכדי למנוע עומסים עתידיים מיותרים, כבר הרחבנו הודות שורת הרילאיים שיפחיתו עומסים.

יחידה שניה - הן ידיות האיתות והמגבים. מאלו היו לי כמה תקולות, אותן אספתי בשקית גדולה והעברתי לישראל, שמכל הג'אנק הזה הצליח לשקם בהצלחה סט אחד.

 

אז זהו, הקדמה ארוכה להרכבות פשוטות (לשם שינוי...).

 

בבקשה:

 

1. טוב, זה לא קשור, אבל נציין את הרכבת גומיית המעבר על קיר האש, מעל צינורות הגז של מערכת המיזוג.

2. מוט ההגה. הקליפס הזה הוא מה שמחזיר את ידית האיתות למקומה בגמר פניה.

3. וביחד עם ידיות האיתות והמגבים - גם הגה (אחר).

4. ומהזווית הזו, משתקף גם לוח המחוונים. ולגבי ההגה, אל תתטעו - ציוד מקורי בכל רום כרמל צבאית בשנת 1981 (ואולי גם לפני כן. לא בטוח).

5. הסוויץ' החדש מורכב למקומו.

6. החוטים טרם חוברו, אבל סדר ההרכבה שלהם ידוע (לישראל, לא לי. לכן לא הרכבתי אותם...)

[און יעקבסון]

בעקבות השינויים והתוספות (יחידת המזגן הגדולה) בתא הנוסעים, עוד בשלב ההתאמות הראשוני היה ברור לי שהקונסולה המרכזית תאלץ ללכת או לעבור ניתוח כריתה והוספת איברים.

חיפוש אחר תחליפים העלה חרס, ועלה רעיון לייצר קונסולה מרכזית חדשה באמצעות פיברגלס. אלא שלפני שחקרתי את הכיוון הזה, החלטתי להמר על הקונסולה המרכזית המקורית. לא יודע, למדתי לאהוב אותה ומאחר שיש לי אחת חלופית, הסיכון של לאבד אחת לטובת המדע, לא נראה נורא כל כך. במיוחד שבזכות העובדה שהקונסולה הזו עשויה מפלסטיק מסוג ABS, עבודות שינויים, התאמות והדבקות קלה יחסית.

 

השינויים הנדרשים:

א. הרחקה מיחידת המזגן - בכדי שיהיה מקום לפתחי האוורור המרכזיים.

ב. הרחבה של החלק המרכזי - בכדי שיהיה מקום ליחידת הפקדים המקורית של הטריוס, זאת מבלי שאאלץ לפרק את שלושת הפקדים ולהרכיב אותם בנפרד.

 

אז הנה, ככה זה נראה:

 

1. הקונסולה המרכזית במצב הצבירה המקורי שלה - אחרי סתימת חורי האוורור המקוריים והרדיו. חורי האוורור יקבעו במקום אחר ואילו הרדיו ימוקם ככל הנראה על לוח המחוונים עצמו.

2. את כל החלק האנכי של הקונסולה - צריך לחתוך ולשנות.

3. וזו אחת הסיבות. החלק הזה קרוב מדי ליחידה וצר מדי מלהכיל את הפקדים של המזגן.

4. אז מתחילים! החלק העליון מנוסר ממקומו וישונה ואילו החלק התחתון ישאר ללא שינוי.

 

הפסקת הסבר/תירוץ: בשלב הזה נכנסתי בלהט העבודה ולחץ הזמן ופשוט שכחתי לצלם את התהליכים... אז קפיצה קטנה בזמן - לכיוון התוצאה (כמעט) הסופית:

 

5. קבלו את הקונסולה המרכזית המחודשת, בשלבי הגיבוש הראשונים שלה. כבר יושבת במקום, עם הפקדים מורכבים (באופן ארעי).

6. עוד זווית - קצת יותר מקרוב - עוד לפני עיבוד והחלקת פינות (תרתי משמע) של היחידה.

7. בחלק העליון - המקורי - יחתכו הפתחים לפתחי האוורור. עקב השימוש בפלסטיק במרקם שונה מאשר המקורי, ככל הנראה ציפוי היחידה באיזשהו סוג של ריפוד יהיה הכרחי.

[drsubaru]

מדהים מדהים מדהים.

כיף לראות איך הדמיון עובד שעות נוספות בכל מה שנוגע לרכב הזה.

 

חבל שהפועלים המקוריים שעבדו על הרכב לא זוכים לראות את זה.

[naorn]

היי און הג-און . .

 

כיף לעקוב אחרי כל התפתחות קטנה כגדולה . .

וכמובן לראות את רמת הביצוע - פשוט מושלם .

שאלה קטנה שכבר ענית עליה בעבר אבל אני לא כ'כ מצליח להבין למה הרכב לא עבר פחחות / צביעה לפני כל התהליך?

האם המצב של הבודי לא הצריך טיפול מקדים?

ואם הרכב אכן מיועד לפחחות וצביעה לא היה עדיף ו/או נכון לעשות זאת לפני כל ההתקנות הקבועות ?

בכל מקרה אני סומך עליך שהגימור הסופי יראה כאילו יצא מהמפעל ויותר מזה!!!

תמשיך לגרום לנו עונג צרוף .8)8)

[און יעקבסון]

מדהים מדהים מדהים.

כיף לראות איך הדמיון עובד שעות נוספות בכל מה שנוגע לרכב הזה.

 

חבל שהפועלים המקוריים שעבדו על הרכב לא זוכים לראות את זה.

 

 

תודה ידידי. הדימיון והחירות להתאים את המכונית כרצוני - זה מה שכאמור משך את תשומת ליבי בשיפוץ הזה. אולי בבוא העת, בתום השיפוץ, נמצא כמה פועלים מהתקופה ההיא ונביא אותם לבחון את העבודה

 

כיף לעקוב אחרי כל התפתחות קטנה כגדולה . .

וכמובן לראות את רמת הביצוע - פשוט מושלם .

שאלה קטנה שכבר ענית עליה בעבר אבל אני לא כ'כ מצליח להבין למה הרכב לא עבר פחחות / צביעה לפני כל התהליך?

האם המצב של הבודי לא הצריך טיפול מקדים?

ואם הרכב אכן מיועד לפחחות וצביעה לא היה עדיף ו/או נכון לעשות זאת לפני כל ההתקנות הקבועות ?

בכל מקרה אני סומך עליך שהגימור הסופי יראה כאילו יצא מהמפעל ויותר מזה!!!

תמשיך לגרום לנו עונג צרוף .8)8)

 

שוב, תודה, אבל אתה מפספס משהו. גלול אחורה, יותר משנה אחורה, בשרשור ותגלה כמה עבודה הושקעה על הבודי הזה, בכדי להביא אותו למצבו דהיום.

קטונתי מלקבוע את סדר הפעולות שנקבע, כי הוא נקבע על ידי גדולים ממני בתורת אמנות הפחחות והצבע, אבל המצב נכון לעכשיו הוא שהמכונית בשלב טרום צבע סופי. כל השלבים המוקדמים כבר נעשו מבעוד מועד. השלב האחרון יעשה בגמר העבודות על תא המנוע ותא הנוסעים. האמת היא שיש בשיטה זו הרבה היגיון. אחרי הכל, בשנה האחרונה כל כך הרבה עבודה נעשתה בתא הנוסעים ובתא המנוע ולעשות כן על צבע סופי היה פוגע בו ללא ספק. אפילו בשלב זה, טרום צבע, יש פה ושם נגיעות קלות בבודי שנעשו בלהט העבודה. בשלב הזה, התיקון שלהם הוא עניין של מה בכך. אותו תיקון אחרי צבע סופי, הוא עניין של עגמת נפש.

 

לחסוך לך את החיפוש, קבל תקציר הפרקים הקודמים:

 

1. הבודי במצבו המקורי, אחרי עשרים שנים של אחסנה ורק ניקוי חיצוני קל.

2. כל שכבות הצבע הורדו בשיוף סזיפי ומורט עצבים.

3. השלב הבא היה מילוי ותיקון חורים, שברים, החלפת פיסות מתכת מושתלות בפיבר וכדומה. ממש לפני צביעה עבר הבודי לפחח שעשה יישור קו אחרון לפני צביעה.

4. בכדי לשפר את איכות הצביעה והגימור, כוסה הבודי מספר שכבות של פוליאסטר - כשלב מקדים לצבע יסוד.

5. השלב הבא היה לצבוע את תא המנוע, זאת לקראת ולפני השידוך בין הבודי לשלדה.

6. אחרי ביקורת, מילוי פגמים וחורים קטנים שפיספסנו בשלבים הקודמים - הגיע זמן צבע היסוד.

7. עכשיו אפשר להכין גם את ספי הדלתות ופנים מכסה המנוע ופנים הדלתות עצמן שכבר נצבעו בצבע הסופי.

 

בסיום העבודות, תחזור המכונית (בנסיעה הפעם...) למחלקת הצבע, שם תעבור את השלב האחרון - צביעה חיצונית.

אבל יש סדר מסויים: אי-אפשר להחזיר שמשות לפני צבע סופי ואי-אפשר להחזיר שמשות לפני שלב הריפודים.

[און יעקבסון]

מה שאני הולך לעשות עכשיו יעלה הרבה אמוציות...

אחרי שהייתי גמור ומנוי עם אישתי לגבי הצבע החיצוני ולפיכך תא המנוע, משקופים ופנים הדלתות נצבעו בכחול הכהה הזה - שאני מאוד אוהב, אגב, התחלתי לפקפק בכיוון המיועד. הרעיון היה צביעה דו-גוונית. אותו כחול כהה בחלק העליון ומעין קרם (שהשתנה לאפור בהמשך הדרך) לאורך החלק התחתון. השילוב צבעים הזה יפה בעיני וניתן לראות דומה לו במיצובישי מאגנום וגם פה ושם בג'יפים אחרים.

אז מה הבעיה? שהכחול הכהה הזה "בולע" אור שמש. ומה זה אומר? שלמרות שהמדובר בטנדר עבודה, יש לו עיצוב מוקפד, במיוחד לאורך הדופן אשר בה יש כארבע זוויות שונות. כאשר הצבע בהיר (כמו בתמונות המצורפות), הקווים הללו ברורים כשמש. החשש שלי הוא שהצבע הכהה יעשה עוול למכונית.

אז נכון שתא המנוע, כמו גם משקופי הדלתות כבר צבועים. את אלו האחרונים אין בעיה לשנות, אם אשתכנע. את תא המנוע - זו כבר בעיה אחרת, אבל לא כזו קריטית.

 

הנה כמה תמונות להמחשה:

 

1. שילוב הצבעים "המקורי". בינתיים השתנה הכיוון ובחלק התחתון הצבע המיועד הוא אפור.

2. גם קו החיבור בצביעה לא יהיה במקום הזה, אלא גבוה יותר, זאת על מנת לשמר את קו "השבירה" האמצעי המקורי של הדופן.

3. הנה, כאן, ניתן לראות בזכות שבירת קרני השמש את הקווים השונים ואת קימורי העיצוב בדופן המכונית.

4. וזו דוגמא נפוצה לשילוב הצבעים כחול-אפור. הרעיון הוא, כאמור, שהאפור יתפוס חלק גבוה יותר מהדופן מאשר בדוגמא זו.

5. הגובה המשוער הוא פחות או יותר בקו ידית הפתיחה.

6. אפשר לראות בגוון הכחול סביב הצבע עד כמה הוא בולע אור.