הבדלי צריכת חשמל בין הדלקה רציפה לבין כיבוי והפעלה של נורה למישהו שערכו לו את הכותרת

[proxima]

מה צורך יותר חשמל: הבהוב/מיתוג בתדירות מסוימת של כיבויי והדלקה או הדלקה רצופה ?

[razmel]

תלוי במשך ההפעלה ותדירות הכיבוי (משפיע במיוחד על אורך חיי המנורה, ולא רק על צריכת החשמל), ובסוג המנורה - הלוגן / ליבון / כספית / נאון / לד וכו'.

מקד את שאלתך.

[proxima]

כתבתי תלוי בתדירות, החל מתדירות גבוהה מספיק.

לא משנה איזו מנורה או צרכן זרם.

[razmel]

כן משנה.

מנורת הלוגן למשל, מייד מתחממת ומאירה. אם אתה צריך אותה דלוקה רק שעה אחת ביממה - יהיה יותר חסכוני להשאיר אותה כבויה 23 שעות, ולהדליק אותה רק בשעה שאתה צריך.

מנורת כספית לעומתה, שאותה אתה צריך דלוקה 20 שעות ביממה, עם כיבוי של דקות בודדות בין הפעלה להפעלה - יהיה יותר חסכוני להשאיר דלוקה.

[tuval]

לא משנה סוג המנורה ותדירות הכיבוי וההפעלה צריכת החשמל תמיד גבוהה יותר בנורה דלוקה רציף

זה לאחר שראיתי פרק ב"מכסחי המיתוסים" - שבו בדקו את העניין בצורה מדעית וודאית

[proxima]

עוד פעם אתם טועים ואני צודק , חבל.

 

מה שאתם טוענים זה שהתדירות תלויה בצרכן, וכבר כתבתי שהתדירות ספציפית (לתנאים).

שימו לב גם שלא הגבלתי את הדיון למנורה ( הכותרת נערכה לא בהתאמה לשאלה)

אלא לכל צרכן זרם (מנוע חשמלי למשל) שניתן להפעיל ולכבות כרצוני.

[Tzvika-Pick]

אם אתה בטוח בצדקת דבריך מדוע אתה שואל על גבי הפורום?

 

ניסה הרזמל להסביר לך, ובצדק, שהתשובה לשאלך שלך תלויה בסוג הצרכן ובסוג מקום הזרם אליו הוא מחובר (חילופין, ישר וכו'). סוגי הנורות הם רק דוגמא אבל האנלוגיה נכונה לכל סוגי הצרכנים.

[proxima]

אין קשר בין השאלה שבכותרת לבין הסוגיה של התלות בסוג הצרכן.

רזמל טען שסוג הצרכן משנה, אבל הוא משנה רק את העובדה שמדובר בתדירות שונה מצרכן אחר.

 

גם סוג הזרם לא משנה מאחר ומדובר בשניהם בספקי אנרגיה, ואני מעונין במדידת האנרגיה המתבזבזת בין הדלקה רצופה לבין הדלקה וכיבוי מהירים.

מדובר בתדירות של לפחות הרץ 1.

[razmel]

אלא לכל צרכן זרם (מנוע חשמלי למשל) שניתן להפעיל ולכבות כרצוני.

 

מנוע חשמלי, כל מנוע, יהיה יותר חסכוני כשהוא כבוי.

זה עונה לך ?

 

אם לא תמקד את שאלתך - לא תקבל תשובה חד משמעית.

יש צרכנים שזמן הדרוש מרגע ההדלקה - ועד רגע השימוש - הוא ארוך וצורך אנרגייה רבה. צרכנים כאלו יהיה חסכוני להשאיר עובדים, כמובן שתלוי לזמן העבודה שלהם ביחס לזמן הכיבוי. לדוגמא - למרות שלא חסכוני לכבותו - מנוע שעובד שניה אחת במהלך 24 שעות - יהיה בזבזני להשאיר יממה רצופה פועל - רק לצורך הפעלה של שניה.

 

לצבי קפיק - גם נורת נאון מהבהבת בתדירת של כ-200 הבהובים בשניה - והעין לא קולטת זאת.

גם מסך מהבהב - העין לא קולטת זאת, אבל מצלמה כן - ולכן כשרואים בטלויזיה תמונה שבו מופיע מסך מחשב מאחור - רואים אותו מהבהב או מרקד.

[proxima]

מנוע חשמלי, כל מנוע, יהיה יותר חסכוני כשהוא כבוי.

זה עונה לך ?

 

אם לא תמקד את שאלתך - לא תקבל תשובה חד משמעית.

יש צרכנים שזמן הדרוש מרגע ההדלקה - ועד רגע השימוש - הוא ארוך וצורך אנרגייה רבה.

 

זה בדיוק הפרמטר שמענין אותי.

תסביר למה מנוע חשמלי או כל מנוע שמכובה ומודלק בתדירות המירבית האפשרית יהיה עדיין חסכוני יותר ממנוע דלוק ברציפות , זה לא סותר את מה שכתבת אח"כ ?

[razmel]

אם ל"צרכן" יש זמן המתנה ארוך, בו מרגע ההדלקה אי אפשר להשתמש בו עד שהוא מתחמם, ובזמן הזה הוא צורך אנרגיה רבה - אין טעם לכבותו.

זה תלוי גם ב:

1. אם הוא לא יעיל בזמן ה"התחממות שלו" - אין טעם לכבותו (לדוגמא מנורת כספית שלוקח לה מספר דקות להגיע לעצמת הארה). אם אתה צריך אותה מאירה מיידית - לא תכבה אותה, אפילו אם זה חסכוני, כי אז היא לא יעילה.

2. אם בזמן ההתחממות שלו הוא צורך אנרגיה רבה - וזמן ההתחממות ארוך מהזמן שבו אתה רוצה לכבות אותו.

3. אם כיבוי והדלקה שלו גורמים לו / לסטרטר בלאי רב, שתיקונו גבוה מעלות צריכת החשמל שלו.

4. אם אתה צריך להשתמש בצרכן לפרק זמן קצר - שהוא זניח לעומת הפעלתו רצוף (לדוגמא שניה בשנה) וכו'.

 

לשאלתך - אין סתירה במשפט שלי שציטטת. מנוע כבוי חסכוני יותר ממנוע עובד. אבל לפעמים צריך להפעיל אותו. הוא נועד לשימוש, לא להשאר כבוי.

ומה לעשות, יש מנועים שעד שמגיעים לטמפ' עבודה צורכים הרבה אנרגיה - ומבזבזים יותר - כמו משנק / צ'וק או הזרקה עשירה של דלק. זה בזבוז חיוני להפעלת המנוע.

 

עד שלא תציין מה המקרה - לא תקבל תשובה חד משמעית.

אם אין לך מקרה - ואתה סתם מחפש דיונים תיאורטיים - אולי כדאי שנפסיק לך את הכתיבה באוף טופיק (במקום לאשר לך ולחסום אותך כל פעם מחדש). במקרה הזה עדיף להשאיר את ההרשאה לאוף טופיק כבויה לצמיתות, במקום להדליק מידי פעם.

[proxima]

המקרה במקור היה האיתות ברכב.

אני מחפש נוסחה כללית לתדירות בה המיתוג הופך לבזבזני יותר מהדלקה רצופה (בהנחה שהוא צורך אנרגיה רבה יותר בהדלקה מאשר במצב דלוק ).

 

במקרה הזה ראית כמה אנרגיה בוזבזה? לא משתלם.

[Tzvika-Pick]

לצבי קפיק - גם נורת נאון מהבהבת בתדירת של כ-200 הבהובים בשניה - והעין לא קולטת זאת.

גם מסך מהבהב - העין לא קולטת זאת, אבל מצלמה כן - ולכן כשרואים בטלויזיה תמונה שבו מופיע מסך מחשב מאחור - רואים אותו מהבהב או מרקד.

 

א. נורת ניאון שונה באופן פעולתה מנורה פלורנסטית. נורת ניאון פועלת ע"י תגובה אלקטרו-כימית שגורמת לפליטת אור נראה בגוונים שונים של צבע בהתאם לסוג הגז שנמצא בתוכה (למשל ניאון, יש גם גזים אחרים לצבעים אחרים).

נורה פלורסנטית פועלת ע"י תגובה אלקטרו-כימית שגורמת לפליטת אור בלתי נראה. האור הזה פוגע בחומר פלורסאנטי שפולט בתגובה אור לבן.

לחומר הפלורסנטי שבתוך הנורה לוקח זמן לפלוט את כל האנרגיה שהתקבלה ולכן גם בזמן שמתח הכניסה יורד לאפס הוא ממשיך לפלוט אור. אמנם בעוצמה נמוכה יותר, אבל עדיין פולט אור.

 

ב. מתח החשמל הביתי בישראל הוא מתח חילופין שמבצע 50 מחזורים בשניה אחת. בכל מחזור כזה הוא מתאפס פעמיים ולכן מדובר ב100 הבהובים בשנייה.

 

ג. רק מסכי CRT מהבהבים בצילום וידיאו. מסכי LCD או פלאזמה לא יהבהבו.

[razmel]

המקרה במקור היה האיתות ברכב.

 

 

הבהוב האיתות ברכב לא נובע מצרכי חסכון.

הבהוב מושך את העין יותר מאשר אור דולק רציף.

[אביב]

אתם מנסים להתחכם קצת יותר מידיי לגבי הכדאיות של ההדלקה והכיבוי ולא עונים לו ישירות על השאלה.

גם אתה מנסה להתחכם יותר מידיי ולהחיל כלל מסויים על כל דבר. זה לא תמיד תופס במציאות.

 

בצרכן פשוט (הכוונה לצרכן שניתן למדל אותו בקירוב טוב כנגד, נורת להט היא דוגמה טובה בהקשר הזה) בזבוז האנרגיה יהיה יחסי לזמן העבודה. אם אתה ממתג אתה תשלם רק על הזמן ON.

 

בצרכנים יותר מסובכים- למשל מנוע יש צריכת זרם גבוהה יותר בזמן ההתנעה. לכן אם תניע אותו ואיך שהוא יתפוס את המהירות תכבה אותו, תחכה שהוא יעצור, תניע אותו שוב וחוזר חלילה אתה עשוי להפסיד לעומת מצב עבודה רצוף. מי יצרוך יותר תלוי בפיזיקה של מכשיר ואכן שינוי זמני ה-ON וה-OFF עשוי להעביר אותך בין המצב בו הפעלה ספולסים בזבזנית יותר לבין המצב בוא הפעלה רציפה בזבזנית יותר.

 

ספציפית למקרה של וינקר- הפעלה רצופה בזבזנית יותר באנרגיה.

עוד שאלות?