Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 7074 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם
דני 66, עם כל הכבוד - אמינות זה לא הכל בחיים.

אם טיבו של רכב היה אמינותו אז השוק בעולם היה נראה כמו שוק הליסינג האפור והמשעמם בארץ.

המכוניות האירופאיות נותנות לנהג איכות חיים טובה יותר, אבזור עשיר יותר ומתלים נוחים יותר מאשר היפניות!

כמובן שיש יוצאים מהכלל (RUNX למשל).

אם זה אומר שתהיה תקלה פה ושם - אז מה לעשות?

 

ולידיעתך, לנו בבית יש יפנית - אמינה אחושרמוטה!

אבל היא לא נוחה בגרוש ולא מעניינת.

 

לא קצת מצחיק, בדיון בו אתה טוען שהיפאניות אמינות יותר מהרכבים הגרמנים אתה טוען שהם איכותיות יותר :shock: . אם הם באמת היו איכותיות יותר והחומרים היו איכותים יותר אזי הם לא היו מתקלקלים יותר. גם לגבי נוחות אתה ממש לא צודק. הבורה והגולף דור 4 מכוילות מאוד נוקשה יש להם מהלך מתלה קצר מאוד שגורם לרכב להיות מאוד לא נוח. רק צמיגים בעלי חתך גבוה (בגרסאות הרגילות) קצת משפרים (בהשוואה לאותם רכבים בדיוק עם צמיגים בעלי חתך נמוך יותר- מנסיון על אותו רכב).

 

לשני חברים שלי היו בורות (נקנו חדשות מהיבואן) שניהן בלטו באמינות נמוכה. הבעייתית יותר (1,6 אוט') נאלצה להחליף גיר באיזור ה100K כאשר במשך תקופה ארוכה הגיר סבל מהעברות הילוכים גסות ולא נעימות, פעמיים הוחלפו החלונות חשמל, הרכב היה מדומם לעיתים בעצירה, אלטרנטור הוחלף ועוד שלל בעיות (כל זה לפני שהרכב צבר 120K). לחיוב צריך לציין שלפחות השרות במוסכים המורשים היה מצוין.

הדלתא חוזרת! (לא הרומנית, האמיתית)

פורסם

נסעתי גם נסעתי. לא יעזור כלום הבורה מכונית נוקשה. בהשוואה למגאן, פוקוס, אימפרזה, 307 הבורה יותר נוקשה ופחות נוחה וזה עוד מבלי לדדבר על המרווח הפנימי המצומצם.

הדלתא חוזרת! (לא הרומנית, האמיתית)

פורסם

רכישת רכב בשוק הישראלי הינה השקעה כספית מעיקה מאוד. נושא האמינות הוא מרכזי מאוד בשיקול הדעת.

בקרב צעירים שחיים על רכבי הוריהם וממומנים על ידם ה"אומץ" המופגן המתבטא בהמלצה לרוץ ולרכוש מכוניות שאמינותן בעייתית(לשון המעטה) איננו מרשים. אפילו טיפה מגוחך. האבא יממן? יתדלק? יתחזק? יסבול...? :-)

בצעירותי חשבתי כך אבל מרגע שאדם מתבגר(מה לעשות..חציתי את גיל 40) עובד(קשה) למחייתו, הצער שבבילוי אינוספי במוסכי שירות, תקלות באמצע נסיעה, והוצאות אדירות של מזומנים בתיקונים חוזרים ונשנים, גורם לאדם לחשוב בצורה שקולה ומאוזנת יותר.בד"כ.

היפניות מעניקות היום אמינות מפליגה לצד בטיחות מתקדמת ונוחות(שלא נופלות מהאירופאיות!) וברור שיש להן יתרונות ברורים.

 

הנאה מנהיגה איננה שוּם כּלוּם אם ההוצאות על תיקונים ועוגמת הנפש כ"כ רציניים. "יפניות משעממות"....אחלה לא ראיתי נהג שמת משיעמום או שהגיש קובלנה לאיגוד המוסכים על כי היפנית שלו לא זוכרת את הדרך למוסך.....

 

אבל בסה"כ הכל ענייןם של טעם/העדפה וכו.....

 

אחלה יום,

 

בריאות לכולנו

 

דני

 

נ.ב שלא תבינו לא נכון.... קיבלתי לפני יומיים את השברולט מאליבו החדשה מהסוכנות (והיא כנראה ממש לא אמינה כחברותיה מהמזרח הרחוק...)

"נשים. אי אפשר לחיות איתן. אי אפשר לשלוח את כולן לקנדה"

(משנתו הסדורה של אל באנדי)

פורסם

קביעתו של העלם שמעלי, שממרום שנות נסיונו היגיע למסקנה המלומדת בדבר עליונות קיסרות השמש העולה, בכל הנוגע לאמינות, נזקקת, להערכת עול ימים כמוני, לניעור קל.

 

אוסף הדיעות הקדומות שמיוצג באופן כ"כ מוצלח בעמדתו, אינו מוכר למשל ע"י מרבית האירופאים שמתעקשים להמשיך ולזרוק כסף במוסכים בלי סוף. שכן, איך תמצא הסבר אחר לעובדה שאחוז היפניות שם, קטן יחסית לישראל למשל, באופן משמעותי.

 

כל סקרי האמינות שמתפרסמים מעת לעת, אינם ממש רלבנטיים, שכן הם נסמכים על חוות דעת של בעלי המכוניות, שהם מוטים פסיכולוגית, בין השאר לסיבה בשלה רכשו את המכונית ( ביפניות - "אמינות" כמובן ). אבל גם ע"כ נכתב לא מעט.

 

מרבית החלקים מיוצרים כיום ע"י קונצרנים בינלאומיים ומשמשים את מרבית יצרני הרכב, יפניים, אירופאיים ואמריקאים באותה מידה. מרבית חלקי האלקטרוניקה, כמו חיישנים, מחשבים וכיו"ב, משותפים לטויוטה ופולקסוואגן כמו אחרים, בכל הנוגע ליצרן.

 

יש דוגמאות לא מעטות המביאות לידי אבסורד את טענת קודמי. כך למשל טויוטה אייגו, סיטראן סי1 ופז'ו 107, לא זו בלבד שהן זהות, להוציא שינויים קוסמטיים זעירים וסמל, אלא שהן מיוצרות בפס יצור אחד. אני משוכנע אגב שאם תערוך סקר אמינות, תגלה שהאייגו תמוקם גבוה מאחיותיה הצרפתיות, מהסיבות שצויינו למעלה.

 

ההבדלים כיום בכל הנוגע לאמינות מזמן הטשטשו, בכל הנוגע לארצות המוצא. מה שעדיין שונה, הוא התפיסה הבסיסית של היצרן והדגשים השונים שהוא שם בתכנון מוצריו. כך נוחות הנסיעה ליצרן צרפתי, מוצקות המרכב וההקפדה על איכות חומרי הגימור ליצרן גרמני, עיצוב מרכב ותחושה ספורטיבית לאיטלקי וכיו"ב.

 

מכל מקום אני מרשה לעצמי לחזור על ההמלצה לחפש בפורום, דיונים לא מעטים בנושא הזה בדיוק, שנערכו כאן לא פעם. לדעתי ניתן ללמוד מהם משהו.

פורסם

בסה"כ נראה שלא נגיע להסכמות. זה בסיידר ואפילו מתבקש.

 

נישאר חלוקים בדעותינו.

 

יחד עם זאת 2 נקודות לציון:

 

1. להבדיל מרועי שמתיימר לאבחן "פסיכולוגית" את הקונים וזאת ללא הכשרה/ידע מקצועי ו/או תימוכין/סימוכין מדעיים, אני מבכר להצניע לכת ומביא את האינפורמציה מתוך 2 כתבי עת מובילים: J.D POWER וה- CONSUMER REPORT שכשלושה עשורים מנהלים מעקב/בקרת איכות באמצעות קליינטים(עשרות אלפים במצטבר). להכליל את כל העונים על סקרים כ"מאותגרי סקר ובעלי עניין אישי משום רכישת רכב מסויים"....זאת היסחפות, לא?

 

2. בעידן של גלובליזציה הכל מיוצר בכל מקום והרכבת השלדות והמכלולים נעשית על פני כל היבשות. למרות זאת, העובדה היא שישנם הבדלים תהומיים אפילו כשמדובר על רכבים הבנויים על אותה פלטפורמה(ראו לעיל את ההשוואה בין הבורה לאוקטביה. לשתיהן אותו "אבא" ובפועל מדובר על שמיים וארץ בכל הקשור לאמינות. תשאלו כל נהג מונית...). יש לזה כל מני הסברים אבל קצרה היריעה....

 

3. אני מסכים עם רועי לגמרי שצריך להתייעץ, לסקור את הפורום בדקדקנות ולא מזיק להציץ בירחוני רכב מובילים בעולם ו/או מכוני סקרים גדולים וכו'....

"נשים. אי אפשר לחיות איתן. אי אפשר לשלוח את כולן לקנדה"

(משנתו הסדורה של אל באנדי)

פורסם

יפניות משעממות? אולי כי רוב היפניות בארץ מה לעשות הן משפחתיות היצרן תיכנן אותן מהתחלה להיות מכונית משפחתית עם ביצועים סבירים ולהגיע ממקום A למקום B בביטחה וכדי להוביל את המשפחה אז ברור שהן לא יהו מהנות לנהיגה אבל לעומת זאת גם לא כל היפניות משעממות לנהיגה וגם לא כל האירופיות מהנות לנהיגה . לדוגמא בורה לא יותר מעניינת ממשפחתית יפנית אחרת לא חסרות המון מכוניות יפניות שמשלבות הנאה ביצועים ואמינות גבוה לדוגמא מאזדה מיאטה, ניסן סילביה, ניסן 350Z ,אימפרזה טורבו, מיצבושי איבו ,הונדה S2000, סובארו B4 ולא חסרות עוד ועוד דוגמאות . בנוסף הנוחות של המכוניות היפניות טובה בהרבה מבעבר והן לא נופלות מהאירופיות גם בסעיף הזה , אם נשווה מנועים אז לפי דעתי ליפנים יש מנועים טובים יותר והם מוצאים מהם הכי הרבה הספק ביחס לגודל כמעט תמיד היפנים הוציאו יותר הספק באותה קטגוריה של מנועים תראו לדוגמא את המנועים החכמים של הונדה וכמה כוח הם מוצאים מכל מנוע קטן שלהם. אבל אם חושבים על זה כולן נהנים אם קונים מכונית אירופאית ופולסווגן בפרט אתם נהנים מהנהיגה וגם בעל המוסך מוסיף לעצמו לבנתיים עוד קומה על חשבונכם אז למה לא בעצם?

פורסם
אוסף הדיעות הקדומות שמיוצג באופן כ"כ מוצלח בעמדתו, אינו מוכר למשל ע"י מרבית האירופאים שמתעקשים להמשיך ולזרוק כסף במוסכים בלי סוף. שכן, איך תמצא הסבר אחר לעובדה שאחוז היפניות שם, קטן יחסית לישראל למשל, באופן משמעותי.

 

יש לכך מספר סיבות:

 

1) גאווה לאומית - מה יגיד עליי השכן אם אני אביא לחנייה של הבית אוטו יפני ולא גרמני/צרפתי/איטלקי?

2) הרגל של דורות - אירופאים פשוט מורגליםם לרכבים שלהם

3) קבוצת מחירים - רכבים יפניים עדיין לא תפסו מקומם כרכבי יוקרה, באירופה הם עדיין רכב משפחתי בינוני, למרות שיש כבר נסיונות לא רעים כגון LEXUS LS, אך עדיין אין את הנישה הזאת שתופסת MERCEDES 500 / AUDI A6 / BMW7 וכד'

4) שרותי מוסך - רכבים "מקומיים" יותר זולים לאחזקה וחליפים, וישנה דעה כי רכבים יפניים יותר יקרים להחזקה לאחר תום האחריות. זה קצת דבילי האמת, כי כל רכב גרמני מציע שנתיים אחריות בלבד לאומת יפנים או קוריאניים שמציעים הרבה יותר: בין 3 ל-7 שנות אחריות.

 

בגדול הרכבים היפניים עדיין לא חדרו לתודעת האירופאית, למרות שהם מצליחים יפה בארה''ב ובעולם בכלל.

כאן בישראל, אנחנו רואים את הדברים בצורה מאוזנת, אין לנו רכבים מקומיים, הכל מיובא. לכן אנו יכולים לראות כמה עולה לנו כל רכב, מה רמת האמינות שלו, ולצערי קיים גם שיקול של "כמה אצטרך להשקיע ברכב וכמה אוכל לקבל עליו כמשומש", ובזאת היפני מנצח בגדול ולא סתם, זה התחיל בסובארו DL שעדיין נוסעות ומסרבות להתקלקל.

 

אם אני הייתי גר באירופה והיה לי כסף פנוי בטח הייתי קונה איזה AUDI ןמחליף כל שנתיים בלי לחשוב פעמיים. אבל האמת שה-LEXUS LS זה חלום רטוב. רכב מתקדם, דור העתיד.

Seat Leon FR 2.0 (190bhp) DSG 2019

פורסם
בסה"כ נראה שלא נגיע להסכמות. זה בסיידר ואפילו מתבקש.

 

נישאר חלוקים בדעותינו.

 

יחד עם זאת 2 נקודות לציון:

 

1. להבדיל מרועי שמתיימר לאבחן "פסיכולוגית" את הקונים וזאת ללא הכשרה/ידע מקצועי ו/או תימוכין/סימוכין מדעיים, אני מבכר להצניע לכת ומביא את האינפורמציה מתוך 2 כתבי עת מובילים: J.D POWER וה- CONSUMER REPORT שכשלושה עשורים מנהלים מעקב/בקרת איכות באמצעות קליינטים(עשרות אלפים במצטבר). להכליל את כל העונים על סקרים כ"מאותגרי סקר ובעלי עניין אישי משום רכישת רכב מסויים"....זאת היסחפות, לא?

 

2. בעידן של גלובליזציה הכל מיוצר בכל מקום והרכבת השלדות והמכלולים נעשית על פני כל היבשות. למרות זאת, העובדה היא שישנם הבדלים תהומיים אפילו כשמדובר על רכבים הבנויים על אותה פלטפורמה(ראו לעיל את ההשוואה בין הבורה לאוקטביה. לשתיהן אותו "אבא" ובפועל מדובר על שמיים וארץ בכל הקשור לאמינות. תשאלו כל נהג מונית...). יש לזה כל מני הסברים אבל קצרה היריעה....

 

3. אני מסכים עם רועי לגמרי שצריך להתייעץ, לסקור את הפורום בדקדקנות ולא מזיק להציץ בירחוני רכב מובילים בעולם ו/או מכוני סקרים גדולים וכו'....

1. כל הכבוד על הצניעות המופגנת. הסקרים אותם הבאת כדוגמה, הם הסקרים אליהם אני מתייחס. הסקרים קובעים ממצאים שהם אוסף התייחסויות סוביקטיביות של בעלי רכב. הואיל והדיעה שלך בדבר ה"אמינות" היפנית העדיפה, אינה לצערי שלך בלבד, מרכיב חשוב בשיקולי הרכישה של רוכשי היפניות, היא אותה "אמינות" בדיוק. אדם באופן טבעי לא יכיר על נקלה בטעות שעשה. מכאן שהסיכוי לגלות בעלי יפניות רבים שמבלים במוסכים, ע"פי עדותם, אינו רב. מקרה מבחן פנטסטי יהיה אכן מיקום ה "אייגו" מול

ה C1 וה 107, כפי שכבר כתבתי למעלה.

2. הדוגמה שהבאת בדבר הבדלי האמינות שבין הבורה לאוקטביה מצביעה בברור על השתרשות אותה דיעה קדומה, אליה התיחסתי. מדובר בפרוש בשתי מכוניות זהות לחלוטין מבחינה מכנית. הואיל והאפשרות שהיצרן השתיל במכוון "באג" בגרמנית, שיהפוך את חיי בעליה לעתירי סיוטים, אינה סבירה, הרי שהמסקנה הבלתי נמנעת הינה שהמדובר בסוג של "אגדה עירונית".

3. יש כאן משתתף נוסף שמחרה, מחזיק אחריך בהמשך בתוספת מיני נימוקים משונים, כמו לוקל פטריוטיות אירופאית, או מחירי אחזקה גבוהים יותר ליפניות (?! ), או העובדה שהיפנים טרם הצליחו לתקוע יתד בפלח מכוניות היוקרה ( מה הקשר? ) כדי להמחיש, בין השאר לי, מדוע האירופים רוכשים מעט מכוניות יפניות, למרות "אמינותן" המופלגת. מפאת כבודו, ארשה לעצמי שלא להתייחס מעבר לכך.

×
×
  • תוכן חדש...