בהשראת שירשור הרובוטריקים הגדול

[ToMeR]

לאשכנזים אין חתכים, יש סימנים אדומים מהמכות שהם היו מקבלים.

[ישי]

ילד קטן מופרע ואשכנזי זה מופרע מהסוג הגרוע ביותר.

 

זה להיות פרא אדם ועוד עם מוח... מסוכן מאוד.

 

 

יאשה, רואים שהאשכנזים האמיתיים היו שחורים מחדרה.

 

לברוח מקפיץ של מיטה ? לזרוק אום ובורג שמתפוצצים רחוק ? יא חבורת סיסיז.

 

אצלנו היינו לוקחים פטיש, קודחים בו עם מקדחה תעלה, ממלאים ב"אדום של הגפרורים", לוקחים מסמר בגודל התעלה. וקדימה לדפוק על הקיר.

 

יש לי כמה חברים שמאז לא יכולים יותר למחוא כפיים.

[מקלארן F1]

אם אתה זוכר ת'שיר אז איך אתה קורא לו מוש הפר ,ולא מוש השור?

למה אתה נתקע על קטנות?

.

יאלה יא זקנים, צוחקים על צעירים הא?

תביאו את המקלות סבא, ואת הקטטר.

 

[יאשה והפיצפוצים]

לברוח מקפיץ של מיטה ? לזרוק אום ובורג שמתפוצצים רחוק ?

אתה יודע מה מצחיק ?

 

שפינו כבר חברים ( ואני לא צוחק ) לבית חולים ועדיין היינו ממשיכים , כאילו על הזין שלנו...

 

בחים אני לא אשכח איך באחד הפעמים שזרקו את הבורג על קיר המכולת בשכונה אני פתאום קולט משהו עף לעברי , אז התכופפתי וואז שמעתי צרחה

 

זה שזרק קיבל את זה במצח...

 

לא קרה לו כלום מלבד סימן אדום ובלוטה במצח אבל מה זה לעומת זיכרון כזה אצל כולם שאפילו איזה כמעט 20 שנה אחרי יכתבו על זה באיזה פורום שלא קשור לכלום מבחינת אותו בורג ואותו "מישקה"...

 

כבוד.

 

מהקפיץ נפתחה לחבר השפה ועד היום יש לו צלקת קטנה .

 

עוד משהו , היינו עושים רמפות לסקייטבורד ולאופניים... אז פעם אחת חשבנו "מה יהיה" וחלק מהילדים הוזיזו את הבלוקים בצד אחד של הרמפה .

 

אותם שני ילדים ( שבגללם צחקנו כל כך הרבה ) מימנו תיקון 2 שיניים קידמיות לאותו נער .

 

ואוו , זה לא נגמר , אבל אני אפסיק . הרי התבגרנו מאז...

 

טוב , אני אז להכין פיתה עם שוקולד .

[ToMeR]

תכין שוקו עם פתי בר. רצוי פתי בר של האחים גטניו

[אומי5]

היום הילדים רגישים ותאמת גם אנחנו נהיינו כאלה,

אתמול ישבתי עם חברים מהפנימייה ונזכרנו בכל מעללנו, פריצות ליליות לחדר האוכל, קפיצה מחלון של קומה שניה בלי נזק, קפיצה מגג עם רולר בליידס.

כשאתה ילד אתה לא ממש חושב שיכול לקרות לך משהו או לפחות ככה אנחנו חשבנו.

זה לא נראה לנו מסוכן לקשור צמיג לחבל ארוך שמחובר בקצהו השני לטרקטור ואז לעשות סקי בוץ בפרדסים, מלחמת תפוזים בפרדס, איזה כואב זה לקבל תפוז בראש מהשמיים...

והייתה תקופה שהבאנו לפנימייה איזה 25 אופניים מכל מיני גינות של רמת פולג, ולא חשבנו שהמדריכים ישימו לב איך פתאום לכולם יש אופניים. הרשימה ארוכה, היינו ילדים מפגרים, אחרת איך אפשר להסביר את ההליכות שעשינו בכיתה ה' מאבן יהודה עד לחוף הים של נתניה בשביל להיות שם חצי שעה ולחזור.

 

ואם בפלאפון עסקינן אז כמה ניסיונות שכפול הייתי מבצע בלייט שהיה לי (דור אחד לפני העלית, אותו דבר אבל צג שורה אחת) fcn,00.**,83,78,66,33.sto מי זוכר את הקוד טכנאי הזה, מקישים 55 לאחר מכן ואז את המספר של הטלפון שאתה רוצה להעתיק. זה לא ממש היה משכפל אבל 2 המכשירים היו מצלצלים בו זמנית.

את שאר הדברים שקשורים לפלאפונים לא אספר אבל מי שרוצה סליל מדבקות אחריות של יורוקום בתוקף עד 98 מוזמן לבקש...

את מה שעשינו בפנימיה קשה לתאר במילים (אבל לא היה נחשב נועז כש4 היו בכנרת 3 באילת ו7 חתכו לחוף רשפון (הפנימיה הייתה ברעננה ).

תיפוס על מגדלים ישנים היה יום יומי,והכי כיף היה להפוך רכב נטוש.....מהאלה השרופים בפרדסים.

אוספים אל כל הכיתה ובקריאות שלוש ארבע ו.... ועוד כזה ובסוף זה הפוך......

השיאים היו סופה (שהיית שרופה על שביל כך שזה היה שירות לציבור ),וונדורה שהייתה מאוד כבדה....

לסקי בוץ/חול /אדמה ,ע"י טרקטורים קראנו סחי ,זה התפתח למזרון מאחורי איסוזו בדיונות.

את שאר מה שעשינו עם טרקטורים באמת אסור לתאר ,רק נרמוז שנלחמנו בחוקי הפיזיקה השונים...

עד היום יש לי שלוש צלעות חצי שבורות וחור מאוחה בריאה........אבל זה כבר סיפור אחר.....

[אורן 16V]

ברגים וזה זה בקטנה.. אנחנו היינו לוקחים קליע של רובה, חוט מכל צד , ככה שהוא יתלה בצורה מאוזנת, שמים נר מתחת, ויש לך דקה שלמה להתחבא , יתרה מכך, היינו שמים את זה מול קיר, עם קרטון ומטרה , ומנסים לכוון לאמצע בעזרת קיצור\הארכה של החוט

 

אה, ואני אשכנזי.

[romer-]

אני הרגע חזרתי מטיול רגלי קצר בגבעות נס ציונה - לעסתי חמציצים - ככה סתם, בשביל הנוסטלגיה.

[Lotus Omega]

בטח השתינו עליהם.....

 

 

אור.

[בנצי]

תכולם עכולים לברבר, אין כמו ילדות בפנימייה....

אני יודע שיותר מ400 איש שתו את הפיפי שלי ושל כמה חברים אחרי שהשתנו במגדל המים...

 

ראיתים פעם מלחמת נודים מקרוב? מה קורה כשאחד נרדם והשני מוריד מכנסיים ומכוון לו לפנים ובמקום נוד יוצא מר-ניגובי קטן.

 

אומי 5, כלי רכב וילדים משועממים זאת הנאה צרופה, הייתה תקופה שהיינו רצים על מכוניות, מדרדרים וכד', השיא היה כשחבר שלי השתין ברכב של המדריך, על המושב ההגה, הדש-בורד. וכל זה 2 דקות לפני שהמדריך מתיישב באוטו.

 

הזכרונות הכי מתוקים והחברים הכי טובים שאפשר.

הייתי בפנימייה מכיתה ד'. כל השריטה שלי משם.

[silver.d]

אחחח... ילדות קשה...

גם אצלנו בפנמיה היו מקרים מגעילים וקורעים מצחוק יחדיו, חוק ההתיישנות עוד לא חל עליהם וכן יפה להם השתיקה.

[דניאל]

אני הייתי בונה לגו ולא היו לי חברים כמעט בכלל.

[ofir]

עוד משהו , היינו עושים רמפות לסקייטבורד ולאופניים... אז פעם אחת חשבנו "מה יהיה" וחלק מהילדים הוזיזו את הבלוקים בצד אחד של הרמפה

הזיזו!

[יאשה והפיצפוצים]

הזיזו!

ככה זה כשכותבים מהר...

 

תחשוב מה קורה אילו הייתי גודש גם כאן

[Opel Astra GSI]

הזכרתם לי ל"ג בעומר כשהיינו קטנים ומפגרים ושרפנו כל דבר אפשרי ועמדנו והרחנו את כל הפלסטיקה נישרפת.

מכירים באתרי בנייה יש כבלים עבים חלולים מפסטיק/גומי קשיח? האלה שכשמדליקים אותם במדורה הם בוערים יפה ומטפטפים חתיכות בוערות של פלסטיק/גומי? אז ל"ג בעומר אחד כל אחד תפס כזה דבר ורץ לאחרים לגנוב כל דבר אפשרי, בדרך כולם השאירו את זה על האדמה ושרפנו חצי פרדס