מטוסים וטיסה אזרחית/מסחרית - אם לא תשאל איך תדע?

[Pika007]

קלטתי באיחור. אבל התגובה נותת לי תירוץ מצוין להוסיף תמונה של קליע על קולי וגלי ההלם שלו, חבל שאין אפשרות לערוך בפורום מעבר לחצי שעה, אני ממש לא רוצה להספים.

 

עריכה אחרונה ב-11 לאוגוסט, 2020 על ידי Pika007

[Igalz]

פיקה,במקרה הזה אתה האחרון שמספים

[Stav132]

דיון ממש מעניין. 

בתור אחד שלא אוהב לטוס זה מפיג את החשש לא יודע למה. אולי עצם ההבנה על הפעולות בתא הטייס.

אשמח שתרחיב על אופן הכניסה לנחיתה.

 

כשנחתנו בפרנקפורט ראיתי מהחלון מטוסים בגבהים שונים שכנראה חיכו בתור

איך זה מבתצע בפועל?

[Legend]

מה לגבי קרינה שהטייס סופג.

זכורות לי כתבות מאקו שבהן הקרינה שטייס סופג שנייה בעוצמתה/הצטברותה לאסטרונאוט.

מה נכון ומה לא? והמטוס מוגן מקרינת שמש?

 

בן אדם שהתגנב לתא של כן הנסע (כמו בסדרה Into The Night), באמת יכול לשרוד שם טיסה של כמה שעות? או שהטמפרטורה תעשה את שלה?

[Fazer]

בתאריך 10.8.2020 בשעה 10:10, Katom כתב:

איך\במה מתבטא ההבדל בין מטוסי בואינג לאיירבס ?

 

Don't go there....!

 

זה כמו לשאול יהודי חרדי איך מתבטא ההבדל בין היהדות לנצרות ואיזו דת יותר טובה, ואז לשאול כומר נוצרי מאוד מאוד אדוק את אותה השאלה... זה דתות, וכל טייס שייך כנראה לדת אחרת. 

 

כנס לכאן - אולי זה יתן לך תשובה

 

עריכה אחרונה ב-11 לאוגוסט, 2020 על ידי Fazer

[nitch]

בהזדמנות חגיגית זו, רוצה להמליץ על האתר הבא: https://simpleflying.com/

המון המון מאמרים מעניינים וקלים לקריאה על תעופה אזרחית. הסטוריה הווה ועתיד, מטוסים, חברות תעופה, שדות תעופה, טייסים. חברות שמייצרות, מנועים, אוויוניקה ומה לא.

[Fazer]

לפני 19 שעות, shais01 כתב:

מה שנראה לי ממש כיף ואולי אעשה יום אחד זה אולטרלייט,

 

קח את עצמך בשבת בבוקר, סע למגידו, תדאה...

[shais01]

לפני כשעה, Stav132 כתב:

דיון ממש מעניין. 

בתור אחד שלא אוהב לטוס זה מפיג את החשש לא יודע למה. אולי עצם ההבנה על הפעולות בתא הטייס.

אשמח שתרחיב על אופן הכניסה לנחיתה.

 

כשנחתנו בפרנקפורט ראיתי מהחלון מטוסים בגבהים שונים שכנראה חיכו בתור

איך זה מבתצע בפועל?

אני ממש שמח שיש לשרשור הזה תרומה

ננסה להרחיב קצת על פרנקפורט ועל הדרך ללמוד טיפה איך שדה בינלאומי גדול (כמו גם נתבג) עובד בהיבט האווירי.

פרנקפורט שדה גדול ומשמעותי עם נפח תעבורה גדול.

דומה לפאריז שארל דה גול, לסחיפהול באמסטרדם ועוד.

בשעות העומס תראה שתי שיירות של מטוסים מסודרים לנחיתה על שני מסלולים שונים.

בנוסף, בין מסלול המראה אחד לשניים עם תור להמראה לפניהם.

בהנחה וטסת לפרנקפורט מבן גוריון כנראה שהצטרפתם לנחיתה מכיוון דרום מזרח.

בהנחה והמסלולים בשימוש היו 07 (באותה המידה יכלו להיות 25 שזה הכיוון הנגדי) כנראה שביצעתם את התהליך הבא :

 

 

תוכנית הטיסה שלכם הגיעה לנקודה שנקראת SPESA בחלק התחתון ימני של התמונה ומשם טסתם על הנתיב שמסומן בנקודות DF למיניהן ושהביא אתכם למה שנקרא פיינל ארוך למסלול 07R או בעברית 07 ימין.

בשלב שהייתם בכיוון דרום מערב, שמתרחק מהשדה, הבקר תיכנן מתי להפנות אתכם פנימה ובסבירות גבוהה לא הגעתם עד DF644, זו הדרך שלו, דרך גיאומטריה ומשחק במהירות הטיסה להציב את המטוסים בשיירות מסודרות של בערך 2 דקות אחד מאחורי השני.

זה מחייב את הטייס לטוס במדוייק במהירות שנקבעה ולפנות מייד כשמורים לו כדי להתייצב במקום.

נתיב הצטרפות כמו שלכם, מדרום מזרח, יש מכל הכיוונים כך שתנועה לפרנקפורט מכל כיוון בסוף תמצא את עצמה באותו הפיינל.

התהליך מסתיים בנקודה שנקראת ROBSA ושם נעבור לשלב הבא:

 

 

עד עכשיו עסקנו בתהליך ההצטרפות לשדה, הדפית הזו עוסקת בתהליך הנחיתה.

זהו תהליך ILS, הקלאסיקה של תהליכי המכשירים בתעופה אזרחית והיחיד נכון לעכשיו שמאפשר נחיתה אוטומטית.
אפשר לראות חפיפה מסויימת בין התהליכים וגם את התהליך במבט צד והרבה מידע נוסף וחשוב לטייס.

תהליך ILS מסתיים בנחיתה או בהליכה סביב ומכאן מגיע שלב ההסעה, שבשדה לא מוכר הוא מאתגר לא פחות מהטיסה עצמה כי קשה לנווט בין עשרות הקושרות והרחבות ומחיר הטעות גבוה מאוד.

 

זו דפית המסלולים הראשית של פרנקפורט. היא לא כל כך שימושית אבל משמשת להתמצאות כללית ביחוד למי שלא מכיר את השדה :

 

 

בצילום הבא נראה נתיב הסעה אפשרי ומאוד פשוט.

ועדיין חוצים בו מסלול טיסה פעיל אחר ויש לא מעט אפשרויות לבלבול.

 

 

כלהמידע האווירי הזה, של תהליך ההצטרפות מצוי במחשבי המטוס, והטייס פשוט בוחר את הנתיב המבוקש מבין עשרות הנתיבים האפשריים.

תהליך הנחיתה ILS מצוי גם הוא בדאטא בייס, אבל הוא בסוף מבוסס על משדרי רדיו קרקעיים.

[חולגי]

לפני 1 שעה, Legend כתב:

מה לגבי קרינה שהטייס סופג.

זכורות לי כתבות מאקו שבהן הקרינה שטייס סופג שנייה בעוצמתה/הצטברותה לאסטרונאוט.

מה נכון ומה לא? והמטוס מוגן מקרינת שמש?

 

בן אדם שהתגנב לתא של כן הנסע (כמו בסדרה Into The Night), באמת יכול לשרוד שם טיסה של כמה שעות? או שהטמפרטורה תעשה את שלה?

לגבי קרינה - איני יודע.

לגבי טיסה בכן הנסע - סביר להניח שיקפא למוות (אתה יודע איזו טמפ' יש בגובה רב?).

[farkash7]

קרינה יש. בת הזוג שלי הזכירה את זה בתקופה שעבדה כדיילת. אם אינני טועה יש גם הגבלה לצוותי האוויר כמה קרינה הם יכולים לספוג.
טיסה בכן נסע, כנראה ימות, אבל היו מקרים ששרדו את זה כולל טיסות ארוכות (מקובה לספרד למשל יש מקרה מתועד).

עריכה אחרונה ב-11 לאוגוסט, 2020 על ידי farkash7

[Night Driver]

זה שיש יותר קרינה בחוץ זה ברור. השאלה אם יש מסנני קרינה בחלונות.

[Pika007]

לא, כי סינון קרינה קוסמית זו בעיה לא קטנה אם רוצים להשאיר את החלונות שקופים (וגם כי אפילו עם מתכת קצת קשה לעשות את זה)

בטיסת short haul בינונית (3-4 שעות) נחשפים ל 2-3.5mrem פחות או יותר, אם להשוות לפעולות שאנחנו מכירים- רנטגן לחלק גדול בגוף (נגיד, רנטגן חזה) זה בין 8 ל 13, סריקת סי טי ממוצעת היא בסביבות 1000.

כלומר, 4 טיסות קצרות או 2 ארוכות= צילום רנטגן, בערך. לא מה שצריך ממש להדאיג את הנוסע הממוצע.

גם בכל הנוגע לטייסים זו לא כזו קטסטרופה, אבל חלק ממה שצריך לשקול שבוחרים במקצוע.

[guya72]

כפי שענה פיקה, בום על קולי נוצר משינויי לחץ בין אזורים שונים במטוס.

הסבר מדעי :   https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/physics/מהו-בום-על-קולי-ערן

 

לגבי סנט אלמו פייר (בתרגום לשפת הקודש : אש אלמו הקדוש), אני יודע שזה אפקט שקיים בספינות בזמן סערה.

הסבר מויקיפדיה (אינני יודע עד כמה הוא מדוייק, אךעל פניו ההסבר נראה נכון) : https://he.wikipedia.org/wiki/אש_אלמו_הקדוש

 

גילוי נאות : אינני קשור לתחומים אלו בכלל, אלא מתוך ידע כללי

עריכה אחרונה ב-11 לאוגוסט, 2020 על ידי guya72

[Night Driver]

גם אתה וגם פיקה מסבירים למה גוף שנע במהירות באויר יוצר גלי הלם (רעש) אבל אם אותם גלי הלם היו הבום העל קולי היינו שומעים סידרה של בומים הולכים ונחלשים עד שהמטוס היה מתרחק (כל גל הלם=בום).

 

מצאתי הסבר דווקא בויקי שמסביר: מטוס (או חפץ אחר) שעובר דרך האוויר גורם לשינויי לחץ הנובעים מגלי קול ומכל הפרעה לא סדירה בזרימת האוויר, שמתפשטים לכל הכיוונים במהירות הקול (שאינה מהירות קבועה). גלי קול שמגיעים יחד לנקודה מסוימת נשמעים כרעש בעוצמה גבוהה. ייתכן מצב שבו אוסף של גלי קול מגיע בבת אחת לנקודות מסוימות בסביבתו של המטוס, והם מהווים את הבום על-קולי החזק שנשמע בנקודות אלו. מטוס שנע במהירות על-קולית יכול ליצור אוסף גלים כזה על הקרקע מאחוריו.

[Pika007]

הגופים הנעים עצמם הם ההפרעה לזרימת האוויר, זה לא ש "הפרעות בזרימה על הגוף" גורמות לסיפור הזה. בטבע אין דבר כזה זרימה על קולית. שאתה דוחף גוף במהירות על קולית דרך האוויר... הוא נאלץ לזרום במהירות הזו. אתה גורם לכל מיני שינויי לחץ שמאוד לא נוחים לו.

שים לב, רעש הוא לא גלי הלם! רעש הוא תנודה או סדרה של תנודות באוויר. גל הלם כשמו הוא, משהו חד ופתאומי. לפניו יהיה לחץ נמוך ואחריו לחץ גבוה, הוא נוצר בדיוק בגלל זה, הזרימה "רוצה" להשתוות שוב ללחץ הסביבה לאחר שהכרחת אותה בחוצפתך לזוז מהר ובלחץ כל כך שונה. במהירויות תת קוליות מכיוון שיש העברה של "מידע" בין מולקולת אוויר למשנתה, יש כמה מנגנונים שזה יכול לקרות בהם בהדרגה. מהירות הקול היא המהירות המקסימלית שאוויר יכול "להעביר מידע" לאוויר שלפניו, ולכן התוצאה היא מעבר פתאומי. גל הלם.

העלית נקודה טובה בנוגע לסדרה של בומים, מהסיבה הלא נכונה. אם תשים לב- זה אכן מה שקורה. שאתה שומע בום על קולי ממטוס שעובר מעל במהירות אתה לא שומע בום, אתה שומע "בו-בום". רוב מטוסי הקרב מהדור הקודם בגיאומטריה נפוצה יפיקו 2 בומים, הנוכחיים יפיקו אחד חזק ואחד חלש יותר, קליעים למשל יפיקו בום אחד, השני יהיה חלש בהרבה עד לרמה שלא תשים לב אליו. (גיאומטריה, אמרנו?)

 ראה שניה 4 בסרטון, אדגיש שאין לזה קשר לעובדה שהוא בדיוק חוצה את מהירות הקול- הסיפור נשאר זהה.

שים לב לתמונה ששמתי בעמוד הקודם ולאיזורים השחורים שבה, אלו הנקודות שבהן אתה שומע את הבום. אתה תמשיך לשמוע רעש נוראי כל עוד אתה בתוך הקונוס (לא משנה אם של הגל הראשון או השני) והמטוס לא רחוק מספיק.

 

אחזור שוב על הנקודה שאני מנסה להעביר: לא משנה אם יש לך מנוע שואג משנות ה 60 או מנוע חלל עתידני שדוחף את המטוס שלך למאך 5 ומפיק 0 דציבל, גל הלם בהחלט יהיה שם, במלוא הדרו. במנועי סילון על קוליים דוחפים גל הלם עומד אל מחוץ לנחיר הפליטה, רק שלא אותו אתה שמוע, וצורת ההתפשטות שלו קצת שונה (מעורבות בעניין גם מניפות התפשטות.... תסבוכת אחרת)

בכל הנושא של גלי הלם וזרימה הוצא את המושג "רעש" מהלקסיקון, הוא לא רלוונטי. במידה ומשהו מפיק תנודות שישפיעו על הזרימה, אתה גם תדע וגם תראה את זה.  אם אתה רוצה אלוף עולם שיסביר לך את זה, פנה לד"ר בני צ'וקורל מהפקולטה לאווירו, המעבדה לטורבו-מכונות ומעבר חום. הוא בחיים לא ידחה סטודנט שרוצה לדעת, והוא ללא ספק יוכל להסביר את זה יותר טוב ממני.

בנוסף, אם תרצה אוכל להעביר לך חומר מהקורס "זרימה על קולית, כונסים ונחירים" שיסביר לך מה הם גלי הלם, מניפות התפשטות, ואיך משחקים עם הסיפור הזה לטובתנו. לא אמור להיות שם משהו שיהיה לך קשה להבין, הנוסחאות לא מתוסבכות ואם תזכור שמאך מקומי זה שורש של גאמא*R*T הכל שיגעון.

 

*אם אתה שם לב לנימה קלה של תסכול בכתוב, זה לא בגלל ש "אתה לא מבין", זה בגלל שאני לא מצליח להסביר את זה בצורה פשוטה ומובנת מספיק.

 

 

 

 

 

עריכה אחרונה ב-11 לאוגוסט, 2020 על ידי Pika007