איך לשמור על זוגיות בריאה בתקופת הקורונה - דיון

[Potato]

כשאתה מציג את זה ככה,אני מסכים.

העובדה שאתה איש פיננסים/הייטק פותחת בפניך אפשרות להיכרות עם בנות זוג פוטנציאליות ברמת ההשתכרות שלך.

 

[SlowRide]

דריש, זה לא קשור לפמיניזם אלא עם איזה סוג של אדם אתה רוצה לקיים חיים משותפים.
 

[Smiro]

או - קיי. סיטואציה שניה - אתה אדם go getter שעובד קשה להתפתח, מציג אי אילו הישגים. מכיר בחורה מתאהב בה. הבחורה לעומתך לא go getter. היא מתאימה לך מכל הבחינות אבל לא מחפשת הצלחה בחיים. לא Gold digger אלא בחורה צנועה שלא מפריע לה לנסוע ברכב פשוט ולגור בבית קטן. אז כל הקטע של אלו שמרגישים ביטחון כלכלי ובלה בלה בלה עף מהחלון. 

מה אתם עושים במצב כזה? אם האישה תכניס בכוונה משכורת נמוכה, אתם תרצו להכניס משכורת גבוהה, או לחלופין אין ברירה כי אי אפשר לחיות על שתי משכורות נמוכות. מה דעתכם במצב כזה? 

 

נב. 

אלו שמתחילים להגדיר את הזוגיות שלי וכן הלאה - chill. אני מציד סיטואציות היפותטיות וכפי שאמרתי יש לי לא מעט כאלה בראש. לא מכניס את הזוגיות שלי לעניין.  אתם יכולים לשפוט את הדעות שלי אבל להגדיר את הזוגיות שלי אין לכם בסיס לכך. 

[dani666]

-- ^ --

או שהאדם התיאורטי שלך התאהב באותה בחורה או לא.

 

אם התאהב - שיקבל אותה כמו שהיא.  הוא ירוויח את שירוויח והיא את שהיא מרוויחה.

 

אם הוא חושב ש"האישה תכניס בכוונה משכורת נמוכה" - כנראה הוא לא באמת התאהב בה.  שילך ויחפש "גו גטרית".

[Smiro]

תיארתי מצב של נקבה שרוצה חיים פשוטים. לא אמרתי שזה משהו רע, אמרתי שזה מה שזה. והזכר רוצה חיים איכותיים רוצה הצלחה (מעצמו). 

[Bob Ross]

לפני 9 שעות, Derish כתב:

~

אני דווקא יכול לראות את ההגיון במה שאומרים בוב וסמירו. נדמה לי שרבים מהמגיבים פה שממהרים לספר על היחסים השוויוניים אצלם בבית ועל איך הם 'יחידה כלכלית אחת' עושים זאת מבלי להבין את ה-bias שלהם. (וסליחה שאני לא זוכר את המילה בעברית)

• מצב א' בין שני אנשים שהכירו בצבא או בלימודים (גיל מוקדם), הפכו לזוג, ואז גדלו והתפתחו אישית ומקצועית והגיעו לדרגות שכר שונות, קל וחומר אם יש ילדים בתמונה.
• מצב ב' בין שני אנשים בוגרים (נגיד שלושים פלוס) שמגיעים למערכת יחסים כל אחד עם הישגים שונים בחיים ועם אישיות מגובשת, וברור להם שאחד תמיד ירוויח משמעותית יותר מהשני.

תגידו מה שתרצו על אהבה, שוויוניות, פמיניזם וכו' - אני לא חושב שמערכת יחסים במצב ב' תחזיק מעמד הרבה זמן, כי לא נכנסתם אליה כשווים. במיוחד אם אין ילדים בתמונה, ואחד מבני הזוג הוא פשוט אמן/מורה/מדריך יוגה/מלצר והשני הייטקיסט/עו"ד/איש פיננסים. במוקדם או במאוחר צד אחד ימצא את עצמו מסבסד את השני, וזה לא תמיד בר קיימא (אם כי יש הרבה אנשים שזה לא מפריע להם).

 

אני למשל מצאתי את עצמי לא פעם בסיטואציה שבה יצאתי עם מישהי ורציתי לסוע לאנשהו/לעשות משהו יחד אבל היא לא יכלה להרשות לעצמה, ושמעתי סיפורים דומים מכמה ידידות שלי שנהיו בכירות בהייטק ומצאו עצמן באותו מצב עם מושא תשוקתן התורן. דווקא לגברים ולנשים ה'שמרנים' שאוהבים את חלוקת התפקידים המסורתית במשפחה זה עשוי להתאים, אבל לאנשים פרוגרסיביים מהדור המילניאלי שבחרו לפתח קריירה ולהישאר רווקים עד גיל שלושים פלוס זה אתגר רציני.

 

 

 

זה לא רק עניין של מי מכניס יותר כסף.דווקא פה אני לא דווקא נגד, העיקר ששני בני הזוג עובדים והנטל לא נופל על מפרנס יחיד . מי שהנטו שלו קצת יותר גבוה מהאחר זה לא כזה משמעותי מבחינתי.

  פבל טוען, שכולנו חיים בעולם אוטופי בו זה בסדר גמור שרק צד אחד בזוגיות ישקיע את רב המאמץ בקשר בעוד שהצד השני לא נותן יותר מדי בעצמו. אינני מבין איך הוא מגדיר את זה כזוגיות בריאה. 

 

כשהנתינה היא לא הדדית ומאוזנת בין בני זוג, זהו קשר לא בריא שאט אט עלול להפוך יותר  ליחסי עובד - מעביד מאשר זוג שבאמת אוהב אחד את השני.

אם אתה ב-א-מ-ת אוהב מישהו וב-א-מ-ת אכפת לך ממנו, אתה לא תיתן לו לעשות כפול ממך בקשר. 

 

 

נ.ב

נדגיש שוב שזו רק דעתי כי  עושה רושם שיש אנשים פה בשרשור שצריכים תזכורת מפעם לפעם שמטרת פורום אינטרנטי זה בין היתר להביע דעות, לחלוק ולקיים דיונים בין אנשים שונים עם השקפות עולם שונות . גם אם אותם דעות לא מתיישבות עם שלהם.

 

 

 

 

עריכה אחרונה ב-14 לאפריל, 2020 על ידי Bob Ross

[sperial]

@Derish יש לך טעות - אתה לא יכול להשוות מצב של "מישהי שאתה יצאת" לבין אשתך. ההבדל הוא במחוייבות לטווח ארוך - אתה יכול לצאת עם מישהי, להנות מהבילויים וכעבור זמן מה - בין אם ערב אחד ובין אם כמה חודשים - להחליט שזה לא זה ולהפרד כידידים. לעומת זאת כאשר אתה נשוי* מדובר בטווחי זמן הרבה יותר ארוכים עם הרבה יותר דינמיקה. דוגמא אישית שלי - אנחנו זוג בומרים שדווקא מתאימים לתאור שלך את המילניאלים, כל אחד הגיע כבר באיזה שלב מקודם של פיתוח קריירה (בכל זאת, בגיל שלושים וקצת אתה עדיין לפני השיא), וכל אחד מאתנו היה צריך לתמוך באחר בקידום הקריירה.

 

*נשוי - לא בהרח ברבנות, אלא בהתחייבות לטווח ארוך מאד, במיוחד אם יש כוונה להביא ולגדל ילדים ביחד.

 

@Smiro - ההתיחסות שלך ממש דוחה. מה זה "נקבה שרוצה חיים פשוטים"? אין "זכרים" חסרי מוטיבציה? לאנשים שונים שאיפות שונות. אני נשוי לאשה חריפה מאד, מהרבה בחינות עולה עלי (ומבחינות אחרות לא מגיעה לקרסוליים שלי). האם זה קל? ממש לא. האם זה טוב? אני לא מוכן להחליף אותה באחרת וברור לי שעם אשה טפשה לא הייתי מסוגל להסתדר יותר מכמה ימים. אז אני התרגלתי לשגיונות שלה, והיא לשלי, ולפני שבועיים חגגנו 30 שנות נישואין מאושרים. צודק @Gosser1860 - בני זוג לא צריכים להיות זהים - הם צריכים להשלים זה את זה. וגם לדעת להתאים עצמם לבני\בנות זוגם.

[Smiro]

הכותבים פה זכרים לכן התייחסתי לנקבה. אם הייתי מנהל את הדיון הזה עם נקבות היתי שואל מה היה קורה אם הזכר. הכוונה היא למין השני. אלא אם יש פה כאלה שמשחקים בשביל אותה קבוצה ואז זה כבר out of my league. 

[itaysamurai]

לפני 2 שעות, Smiro כתב:

אתה אדם go getter שעובד קשה להתפתח, מציג אי אילו הישגים. מכיר בחורה מתאהב בה. הבחורה לעומתך לא go getter. היא מתאימה לך מכל הבחינות אבל לא מחפשת הצלחה בחיים. לא Gold digger אלא בחורה צנועה שלא מפריע לה לנסוע ברכב פשוט ולגור בבית קטן

צריך להפריד בין אדם צנוע לאחד בלי ממש שאיפות, ראש קטן. אפשר להצליח ולהישאר צנוע ואפשר להיות פגי באנדי.

אישית הטיפוס השני היה מכבה אותי כבר אחרי חצי דייט, אבל תמיד יהיו אנשים שיחליטו שיש לאותו אדם תכונות אחרות שמפצות על זה.

 

[Smiro]

יש אנשים שרוצים זוגיות, חיים קונים ורגועים, ולא אכפת להם מרכב יקר או בית גדול. זה לאו דווקא פגי באנדי, ולאו דווקא ראש קטן. אבל השאלה מה קורה אם שני אנשים כאלה נפגשים. אחד שאפתן רוצה הצלחה והשני רוצה חיים שקטים וצנועים וחיי משפחה. פחות מעוניין בקטע החומרני. שזה דוב, to each its own וזה לא בהכרח רע. אבל מה עושים שניים כאלו זו דוגמה ושאלה נוספת. 

[zvit]

בדרך שניים כאלה לא יתקשרו בקשר זוגי כי הרצונות שלהם לא יעלו בקנה אחד, או שהקשר לא יחזיק מעמד. אלא אם מראש כל אחד מהצדדים הסכים למתווה של השני וחי אתו בשלום ובהרמוניה.

[SlowRide]

קשה להאמין שמישהו שרוצה חיי משפחה צנועים ופשוטים ירצה לחיות עם מישהו שרוצה לחיות בגדול ולכבוש את העולם. אלה דברים סותרים.

 

[zvit]

לא בהכרח - יש זוגות שזה הסטטוס קוו שלהם. אחד כובש את העולם, השני (בדרך כלל השניה) יושב בבית ומגדל את הילדים, וכל אחד נהנה ממה שהוא עושה, ומפרגן לשני.

[Gosser1860]

מה זה אומר הצלחה? להגיע לדרג גבוה בחברה בינלאומית? לפתוח עסק מוצלח ולהיות הבוס של עצמך? "סתם" להרוויח הרבה כסף?

חיי משפחה צנועים ושקטים לאו דווקא סותרים את הרצון של האחר להצלחה. מצד שני אם הצלחה זה אומר חיי ראוותנות ו"טרפת" אז זה כנראה פחות יעבוד.

 

בד"כ זה לא נוחת כרעם ביום בהיר (סטייל קורונה), או שנכנסים לזוגיות כשהדברים האלה ברורים ומוסכמים (בתקווה), או שלאורך הזמן הצדדים "מפתחים" רצונות ושאיפות שעלולות להיות מנוגדים.

[Derish]

לפני 4 שעות, Smiro כתב:

או - קיי. סיטואציה שניה - אתה אדם go getter שעובד קשה להתפתח, מציג אי אילו הישגים. מכיר בחורה מתאהב בה. הבחורה לעומתך לא go getter. היא מתאימה לך מכל הבחינות אבל לא מחפשת הצלחה בחיים. לא Gold digger אלא בחורה צנועה שלא מפריע לה לנסוע ברכב פשוט ולגור בבית קטן.

 

זו לא רק תיאוריה, אלא פרקטיקה עצובה בספרד למשל. לרוב המוחץ של האנשים פה יש מנטליות של פקידים ושאיפות די נמוכות - להגיע לתואר, עבודה יציבה, בית ואוטו, הכל בפרקי זמן מוגדרים פחות או יותר. אבל אוטו יותר מהיר? בית יותר גדול? עבודה יותר מכניסה שאשכרה תעניין ותאתגר אותך מדי יום? הגזמת.... וזה ממש מדכא לראות את כל הבחורות הנאות פה (או הבחורים למי שבקטע) ולהבין שזה פשוט לא ילך ביניכם בטווח הארוך. או במקרה שלי גם בטווח הקצר, כי אני נוטה לאבד עניין מהר מאד כשאני קולט שנפלתי על נציגה של האוכלוסיה הזאת.

 

לא אומר את זה לרעתם, אם זה עובד והם מאושרים אז שיהיה להם לבריאות, אבל למישהו שמגיע מתרבות שאפתנית ו'רעבה' יותר להיות מוקף בבינוניות זה בעיה אמיתית.