רכבות מעניינות אותי - מה צריכת דלק ריאלית של רכבת?

[nimrod7676]

שוב, חוץ מאי-קיומו של ריח הדיזל בתחנה, אין שום הבדל בחוויית/נוחות הנסיעה.

הקרונות קובעים את הטון בכל מקרה.

 

בינינו, קטר דיזל זה בסך הכול קטר חשמלי עם גנרטור, כן? אפס וויברציות בזינוק

 

בתחתית להערכתי מגיעים ל-100 קמ"ש בשניות.

 

ברכבת ישראל אתה לא מגיע אפילו ל-60 קמ"ש בין תחנות. (ראשון לציון, בת ים, חולון עד תל אביב אוניברסיטה)

[sperial]

ההערכה שלך לא נכונה. מהירות השיא של התחתית בברלין 72 קמ"ש והממוצעת 30 קמ"ש (חפש בויקיפדיה).

 

מבחינת תאוצות (חיובית ושלילית) הדבר הזה צריך להתאים לנוסעים עומדים, ולא בהכרח בכושר של טירוני גולני - אלא הסבים והבתות שלהם. לכן התאוצות יותר מתונות.

[bjlb]

חלק מהמקומות גם לא מפתחים מהירות גבוהה בגלל החלפת מסילות, שלא יכולה להתבצע במהירות גבוהה

[Pika007]

שוב, חוץ מאי-קיומו של ריח הדיזל בתחנה, אין שום הבדל בחוויית/נוחות הנסיעה.

הקרונות קובעים את הטון בכל מקרה.

 

בינינו, קטר דיזל זה בסך הכול קטר חשמלי עם גנרטור, כן? אפס וויברציות בזינוק

 

והגנרטור פועל בקסם אני מניח?

הקטרים הישראליים מווברצים יפה מאוד, גם בזינוק, גם בעמידה וגם בנסיעה. הגנרטור שעליהם מאסיבי וצריך לספק המון זרם. בקטרים החדשים יותר המצב טוב משמעותית, אבל לא מושלם. סע בכל קו חשמלי בעולם, אתה תרגיש את ההבדל מעולה. בעוד כ 7-10 שנים, שיחשמלו סוף סוף קו כלשהו שהוא לא ירושלים-נתב"ג, תוכל לעשות השוואה גם פה בארץ מול קוי דיזל לקוים מחושמלים.

 

 

אגב, בעניין החשמול- עברתי בירושלים לאחרונה וסוף סוף ראיתי את קו הרכבת. מישהו יכול להסביר למה יש כ"כ הרבה עמודים להחזקת קוי המתח? בהערכה זהירה, הם צפופים פי 3-4 מכל מקום אחר שראיתי בעולם, בין אם במזרח או באירופה. למה צריך עמוד כל 5-7 מטרים?

עריכה אחרונה ב-31 לאוקטובר, 2018 על ידי Pika007

[קורן בן אשר]

לא יודע מה ראית, אבל אין מצב שיש עמודים כל 5-7 מטרים או אפילו קרוב לזה. המפתח הוא בין 50 ל-70 מטרים, לא זוכר במדוייק מהו. בפרוייקט הזה לא המציאו מחדש שום גלגל, עובדים לפי תקנים מוגדרים ולא עושים שום צעד בלי הנחיות חברות ייעוץ בינלאומיות (כמדומני עובדים בשוטף עם חברת הייעוץ של DB).

[Pika007]

את מה שראיתי כולם יכולים לראות-

 

כנראה שהגזמתי עם 5-7, אבל יש פה ללא ספק הרבה פחות מ 50, בוודאי שלא 70

[noogie]

חברת הייעוץ היא PB.

 

לעניין המרחק בין העמודים: לצורך קנה מידה, המרחק בין העמודים במעקה הוא כ 2 מ'.

[קורן בן אשר]

Q6lKXszEckE6i8TeIo8Iy6jd2c4epdfB92RnupTHMaVZSET3O1 6RSwo

 

אני ראיתי 20 או 21 עמודים. אורך הגשר 1100 מטרים.

[hans]

ותוכל לעשות השוואה גם פה בארץ מול קוי דיזל לקוים מחושמלים.

(...)

אגב, בעניין החשמול- עברתי בירושלים לאחרונה וסוף סוף ראיתי את קו הרכבת. מישהו יכול להסביר למה יש כ"כ הרבה עמודים להחזקת קוי המתח? בהערכה זהירה, הם צפופים פי 3-4 מכל מקום אחר שראיתי בעולם, בין אם במזרח או באירופה. למה צריך עמוד כל 5-7 מטרים?

המרחק בין קווי המתח סטנדרטי עד כדי פיהוק. הצילום שהבאת הוא דוגמה מושלמת

ל״השטחה״ של פרספקטיבה המושגת על ידי עדשה ארוכת-מוקד,

אבל זה בכלל שייך לשרשור אחר

האמת, אפילו מהתמונה הזאת אפשר לחשב בקלות - אורך כל קרון כזה של בומברדייה הוא כ-26 מטר,

ואפשר להעריך בצורה מאוד גסה ש-2 קרונות נכנסים לכל מרווח בין עמודי חשמל -

הופ, מצאנו את ה-50 מטר שלנו.

 

בנוגע להשוואות לחו״ל - תרשה לי לנפץ לרגע את האשלייה הקבועה שהדשא של השכן ירוק יותר.

הייתי בשלל רכבות בגרמניה ובשוויץ, ומה שקובע (אני ארשום זאת שוב) הוא איכות הקרון ושום דבר אחר.

נתקלתי בין השאר בקרונות ממש קופצניים, רועשים ולא מבודדים כהלכה בשוויץ - סביר להניח שמאיזה דור קודם, אבל עדיין.

[Pika007]

לא מדובר בהשטחה. אתה מוזמן להסתכל גם כן, בזוית אחרת-

 

אלא אם גובה העמודים הוא 50 מטרים או יותר (...הוא לא), המרחק ביניהם הוא לא 50 מטרים. גם רוחב העמודים נותן מושג יפה לגבי המרחק ביניהם.

[hans]

חבל על הוויכוח, אתה לא יכול לקחת מימד גובה

ולהשתמש בו כדי לחשב עומק בצורה פשטנית.

אתה צריך להשוות לחפץ אחר שגודלו ידוע מראש, באותו מימד. אה, אופס, הנה, יש לך קטר שהוא בדיוק בזווית המתאימה - נא גגל את אורכו וחשב, כפי שעשיתי.

 

ושוב, גם הצילום הזה בוצע עם עדשת טלפוטו שמאוד משטיחה פרספקטיבה.

[Buki]

אין מרחק קבוע בין עמודי הרשת הזאת.

 

על פי מה שקראתי יכול להיות בין 30 ל 70 מטר בהתאם לתנאים גאוגרפיים ורוחות באותו קטע.

 

 

הכבל חייב לעבור במקום מאוד ספציפי, מעל מרכז המסילה בדיוק. אם יש מרחק גדול בין העמודים, כשיש רוח חזקה והכבל זז כמה עשרות סנטימטים ביחס למרכז המסילה, הוא כבר יכול "לפספס" את הפנטוגרף.

[garicho]

נכון. יכול להיות שמרחקי העמודים על הגשר מעט צפופים יותר עקב משטר הרוחות שם, לכיוון ה-50 מטר.

 

כשחשמלו את קו ה-LNER הראשי באנגליה בשנות ה-70 חסכו בעמודים ויש שם מרווחים של עד 80 מטר. התוצאה - ברוחות מעט חזקות יש בעיות ונאלצים לסגור את הקו..

 

 

Sent from my iPhone using Tapatalk

[bobi]

נסעתי לא מזמן פעמיים בקו החדש מירושלים לנתב"ג והוא ממש נחמד.

אבל הוא גם מאוד רועש, בעיקר בתוך המנהרות הרעש ממש חזק. גם על הרציף בתחנת נבון הקטרים עושים רעש מחריש אוזניים, זאת תחנה מאוד רועשת וגם הקרונות, אולי זה ישתפר כשיגיעו הקרונועים החשמליים החדשים של הרכבת שמיועדים לקו הזה.

 

בנוסף היה לי לחץ מאוד גדול באוזנים במשך כל הנסיעה, זה לא קרה רק לי, אלא גם למי שנסע איתי. אולי זה בגלל הירידה המהירה בגובה.

עריכה אחרונה ב-1 לנובמבר, 2018 על ידי bobi

[Pika007]

חבל על הוויכוח, אתה לא יכול לקחת מימד גובה

ולהשתמש בו כדי לחשב עומק בצורה פשטנית.

אתה צריך להשוות לחפץ אחר שגודלו ידוע מראש, באותו מימד. אה, אופס, הנה, יש לך קטר שהוא בדיוק בזווית המתאימה - נא גגל את אורכו וחשב, כפי שעשיתי.

 

ושוב, גם הצילום הזה בוצע עם עדשת טלפוטו שמאוד משטיחה פרספקטיבה.

 

אתה לא יכול לקחת מימד גובה בצורה פשטנית אבל כן יכול לקחת קטר שנמצא מרחק לא ידוע מאחורי העמודים, ולו גודל זויתי שונה?

הפוך גוטה, הפוך.

אוקיי, לא מימד גובה- בוא נלך על מימד בודד, רוחב. בדוק את רוחב העמוד הקרוב אלינו (בפיקסלים), בדוק את רוחב העמוד העוקב, תניח קוטר עמוד אמיתי מגוחך לחלוטין של מטר שלם, ותתחיל למלא לרוחב עמודים באמצע, כאשר רוחב כל עמוד ייקבע לפי אינטרפולציה בין הקרוב אלינו לזה העוקב.

נחסוך לך את המאמץ, לא נכנסים שם יותר מ 20-25 עמודים בלחץ.

 

או יותר פשוט- רואים בתמונה 15 עמודים. אורך הגשר מעל עמק הארזים הוא 975 מ'. כדי לשמור על מרחק סטנדרטי של 50 מטרים, צריך 20 עמודים, כלומר הגשר נגמר ממש מחוץ לתמונה.

בתמונה רואים 6 עמודי תמך של הגשר (7 אם אתה סופר את השביב שממש בקצה), הגשר נישא על 12 עמודי תמך (13 אם אתה סופר את השביב)

כלומר, בתמונה רואים כחצי גשר. מפה והלאה- מתמטיקה.