נשיא המדינה לשעבר, שמעון פרס, נפטר [לא דיון בפוליטיקה]

[falou]

מכל המילים הגדולות, הכי נחמד לי לשמוע מה אנשים אומרים עליו מחוויותיהם הפרטיות. למשל, מה שדרעי דיבר עליו הבוקר. פתאום זה נותן למהלכים הפוליטיים, ההיסטורים, מגע אנושי. אתה רואה את האדם בתוך המעשה, בתוך הסיפור שאתה קורה את פרטיו בעיתון.

 

פרס עשה הרבה, קיבל הרבה החלטות ורצה, כמו כל פוליטיקאי, להיות במקום בו הוא המחליט.

אתה לא מנהל חיים כאלו 70 שנה בלי לצבור ביקורת, יריבים, טעויות, אבל גם הצלחות ושבחים וידידים.

האיש חי חיים עמוסים, רובם מוקדשים לעשייה ציבורית, ואי אפשר שלא לכבד אדם על כך.

השאיר חותמו.

אי אפשר שלא לכבד את זה.

[חן ג.]

הכרתי את פועלו ואישיותו בעיקר דרך הפריזמה של מדיניות החוץ במזרח התיכון.

 

פרס היה אדם פייסני עד להדהים ולראיה עמד בתכתובת עם מנהיגים ערביים שהקשר עמם היה רחוק מלהיות טריוויאלי, כמו נשיא מצרים דאז דוקטור מורסי וגם עם המלך הסעודי המנוח. זה הישג מכובד בלי קשר לנקודת מבט מדינית כזו או אחרת.

 

אכן אובדנו קשה.

עריכה אחרונה ב-28 לספטמבר, 2016 על ידי חן ג.

[roiei]

יהי זכרו ברוך

[ישה]

די לראות מי מתכוון להגיע להלוויית האיש כדי להבין את גדולתו.

[YaronNahum]

די לראות מי מגיע להלוויה שלו בשביל לדעת איזה פקקים מחכים לנו.

[yossy]

מדינאי בחסד עליון,אהבתי אותו מאד,

לדעתי מר שמעון פרס הוא מתנה למדינה.

יהי זכרו ברוך

[discoTD5]

ת.נ.צ.ב.ה

[Giri Giri]

מבלי להיכנס להיסטוריה ופוליטיקה, פרס חי חיים מרתקים, עמוסים ומלאי עניין, ובאותו הזמן ראה את כל ההיסטוריה של המדינה, ועוד מבפנים. פשוט מדהים.

[natco]

הרגע שמעתי שבכל רחבי ארה"ב ובכל השגרירויות שלה בעולם יורדו מחר הדגלים לחצי התורן.

אותי אישית זה ריגש, כי זו מחווה שלא זכור לי שרבים זכו לה.

מראה כמה משמעותים היו חיו של האיש.

[fizban]

בד"כ כשמנהיג נפטר, אני מנסה לקרוא עליו כמה שיותר.

פרס עשה המון, כמו רבים אחרים, אבל אולי הכתבה היותר מעניינת שקראתי אתמול היתה דווקא על אישתו, סוניה, שנכתבה אחרי מותה ב 2011. מדהים מה שאנשים כאלו עשו לטובת המדינה, לעומתי, שיושב על התחת וכותב בפורומים. :/

http://news.walla.co.il/item/1782882 - מומלץ מאוד.

[bjlb]

מדהים מה שאנשים כאלו עשו לטובת המדינה, לעומתי, שיושב על התחת וכותב בפורומים. :/

+1

נקודה למחשבה.

יהי זכרו ברוך

[נהג מתחיל]

אני מניח שרוב מעשיו של פרס ישארו חבויים מעין הציבור למשך שנים, למעט מפעל הטקסטיל בדימונה שרשום במידה רבה על שמו.

 

פרס הציג גישה מדינית פרגמטית ויונית, שלא עולה בקנה אחד עם דעתו של חלק גדול מהעם, וחבל בעיני (אבל זו כבר דעתי האישית שלא אכפה עליכם).

 

אין היום בישראל מדינאים כמעט בכלל, ובוודאי בקליבר שמתקרב לשלו, ואין לדעתי פוליטיקאי אחד שיזכה לדלת פתוחה אצל מנהיגי העולם, כמו שפרס זכה לה.

 

וזה כבר אובדן של כולנו בעת הזו.

[vadim6385]

אם יש מישהו שבאמת הרוויח את תפקיד נשיא המדינה ביושר, התאים לתפקיד הזה כמו כפפה ליד, והצליח למלא אותו מעל ומעבר, אז זה הוא.

 

Sent from my ASUS_Z00AD using Tapatalk

[פינדר]

הרגע שמעתי שבכל רחבי ארה"ב ובכל השגרירויות שלה בעולם יורדו מחר הדגלים לחצי התורן.

אותי אישית זה ריגש, כי זו מחווה שלא זכור לי שרבים זכו לה.

מראה כמה משמעותים היו חיו של האיש.

אם אני לא טועה, המחווה הזו מתחייבת לפי כללי הטקס האמריקאים, כי פרס קיבל בחייו עיטור מיוחד מנשיא ארה"ב.

[איציק נ.]

ללא ספק, אחרון דור המייסדים. 1923 עד היום - חתיכת היסטוריה שאין כדוגמתא. מהתקופה שלא ממש היו מכוניות או חשמל, אותה התקופה ששאבו מים מהבאר... כל זה וגם מלחמות עולם (ולא רק), הקמת מדינה וצבא, ועד דור האייפונים ואינטרנט.

אחד הכתבים בטלויזיה הגדיר זאת יפה מאוד ואמר (משהו בסגנון): "ישראל נפרדת מחתיכה מנפשה". לדעתי פרס הוא אכן חתיכה מנפש המדינה שאנחנו חיים בה, אפילו שלא היה פוליטיקאי דגול (לדעתי הוא יותר מידי ישר בשביל לעסוק בזבל הזה), אבל מדינאי בחסד עליון שאין שני לו בכל העולם. אדם עם חזון שהגשים חלומות שאחרים באמת רק יכולים לחלום עליהם. הוא אדם שבאמת ובתמים האמין בשלום עם הערבים ויתר מדינות המזרח התיכון.

 

הורדת הדגלים לחצי התורן בכל ארה"ב - גם אם מדובר ב"כלל" בעקבות קבלת עיטור כלשהו - בהחלט מהווה חתיכת כבוד לבן אדם שבאמת, אבל באמת, מגיע לו הכבוד הזה.

 

בנוסף, אני אהבתי מאוד את מה ששלי יחמוביץ' כתבה בפייסבוק שלה על פרס - עם דגש על:

יש פוליטיקאים ומנהיגים שהם קמפיינרים מצויינים. הם רק מריחים בחירות, פנימיות או חיצוניות, והם מתמלאים אנרגיות, חזון, חריצות, סיפורי בדים על עצמם. אלא שבין קמפיין לקמפיין הם בניוטרל ובאפס מעשה.

אצל פרס זה היה הפוך בתכלית, והיתה בזה מידה של טרגדיה: הוא היה דינמו של חלומות והגשמתם, מנוע כביר, עקבי ומתיש את סביבתו של עשייה וביצוע, בקטנות ובגדולות כאחד, אבל כשהיה מגיע קמפיין הוא היה כבה.הלוואי והיו לנו קצת יותר מנהיגים מהסוג שלו. חלשים בקמפיין, חזקים במעשה.

 

יהי זכרו ברוך.

 

איציק