מה עושים כשנמאס לסבול את חוסר התרבות במדינה?

[SlowRide]

בחורב החניה בתשלום לא?

בכל אופן זאת הבעיה בחיפה, עליות וירידות שמצריכות רכב.

[sperial]

בחורב החניה בתשלום אחרי שעה או שעתיים. התור בדואר הוא 15 דקות ביום עמוס, בד"כ שליש מזה, ואני הפכתי כבר אורח כבוד, אחרי שאיבדו לי שתי חבילות (לא באשמת הסוכנות).

רוצה שטוח - אין בעיה, יש קריות, עכו, נהריה וסביבתן. מזרחה זה כבר הגליל, דרומה זה הכרמל, והכל גבעי.

[SlowRide]

זה לא רק עניין הגבעות אלא המרחק. אני גר בטבעון שגם יושבת על גבעות, אבל בגלל שהכל קרוב הרכב משמש רק לנסיעות בין עירוניות.

[sperial]

לפני 20 שנה ראיתי דירה בטבעון. דירה גדולה בדו משפחתי שעלתה בערך כמו ברב קומות בחיפה. אבל עם 3 בעיות:

1. מרוחקת מכל מקום, והייתי עם ילדים קטנים. הייתי הופך לנהג מונית.

2. בקרבת מיכלי דלק.

3. זיהום האויר של טבעון, שגרוע משמעתית מזה של חיפה, וגם כך יש לי ילד אסתמטי.

[SlowRide]

זיהום האויר בטבעון שווה ערך ואף נמוך יותר בשעות מסויימות מזה שבקריות, לפי תחנות הניטור של המשרד להגנת הסביבה.

המחירים דומים לקריות, חוץ מהשקט ומהנוף.

אחוז התמותה והתחלואה בטבעון הוא אכן יחסית גבוה לפי הסטטיסטיקה, אבל זה בגלל שטבעון מלאה בבתי אבות והוספיסים.

אין לי מושג מה זה ילדים ומה עושים איתם

עריכה אחרונה ב-17 לאפריל, 2016 על ידי SlowRide

[sperial]

כתבתי חיפה, לא קריות. ולא השויתי לרחוב החשמל.

מכל מקום, כיום המצב הרבה יותר טוב מאשר ב-1996.

ולשמחתי בשנים האחרונות אני גר במורדות המערביים של הכרמל (קודם ליד האוניברסיטה, בדרך כלל מעל הזיהום).

[ישה]

אז למה הראש שלך קטן כזה

[sperial]

טוב. ההורים שלי קנו ב-1956 בנתיב חן, ואז אני נולדתי. הסבר מספק ?

לפחות הבנים שלי ראשים גדולים (ומלאים בתאים הנכונים).

עריכה אחרונה ב-17 לאפריל, 2016 על ידי sperial

[ישה]

נתיב חן

 

לא נתיב ולא חן , וכן ספג את המפרץ במלוא עוזו.

[bagira]

ספר אדיר כשאתה בן 18-21.

ח*א של ספר ככל שאתה (אני בכל אופן) מתבגר.

 

 

לא מזמן התגלגל ליידי ספר קאלט של גיל הנעורים, "ג'ונתן לוינגסטון השחף".

 

פייייי, איזה דראעק, נשגב מבינתי איך פעם הלכתי שבי אחרי כל הממבו ג'מבו הקישקושי הזה.

[sperial]

באותם ימים אבא שלי היה צריך ללבוש את המדים הצחורים עם שלושה פסים על הכתף (חובל ראשון) ולנסוע להשד יודע איזה משרד כדי לקבל אישור לקנות את הדירה, בשיכון שכנראה יועד לקציני צי הסוחר (או אולי לימאים בכלל, אני לא יכול לדעת, הרי טרם נולדתי). מכל מקום גרנו שם 2-3 שנים, אחרי זה עברנו לעיר שכנראה הרבה יותר מזוהמת (לא בארץ) וחזרנו לכרמל הצרפתי, בצד הנכון של הרכס.

כיון שאמא שלי כרגע במבצע של סידור המסמכים שלה אני בכלל לא אופתע אם אמצא את חוזי הקניה והמכירה של הדירה. אפשר יהיה להעלות אותם לשרשור יוקר הדיור, יחד עם חוזה המשכנתא.

[shugiflex]

לא מזמן התגלגל ליידי ספר קאלט של גיל הנעורים, "ג'ונתן לוינגסטון השחף".

 

פייייי, איזה דראעק, נשגב מבינתי איך פעם הלכתי שבי אחרי כל הממבו ג'מבו הקישקושי הזה.

 

לא חסר מזה גם היום, כל כמה שנים יוצא ספר אופנתי בסגנון הזה.

גילוי נאות: בגיל התיכון גם אני חשבתי שריצ'רד באך זה הדבר הכי עמוק שיש.

[discoTD5]

תנסה לקרוא היום את 'יד הנפץ'. אתה נרדם בעמוד השני. מתעורר כי הספר לוחץ לך על החזה מכובד המשקל, מדפדף כמה דפים קדימה לראות איפה האקשן, ואז משעמום פותח ערוץ 1 על שידורים חוזרים של רבקה מיכאלי בשחור לבן.

[sperial]

כבר חשבתי שמישהו יזכיר את ביל קרטר, פטריק קים ודומיהם, או את חוברות סיפורי הזימה המקבילות. מתברר שהסיפורים נכתבו על ידי כמה סטודנטים תפרנים אבל מוכשרים וזריזים בקצב של ספר בלילה או שניים.

 

ד"א - אם רבקה מיכאלי מופיעה ב"ניקוי ראש" אני מוכן לצפות בה ולשמוע אותה ואת החבורה שוב ושוב. מבחינת החריפות לא היו מביישים את "גב האומה", רק הביטויים קצת יותר עדינים, בהתאם לתקופה.

עריכה אחרונה ב-17 לאפריל, 2016 על ידי sperial

[יבגניפ]

התחלתי לקרוא את באך, ונשברתי אחרי חמישה עמודים, מרוב שזה נראה כמו ניסיון פתטי ללמד שאם תאמין בעצמך, אז הכל יהיה מושלם.

מבין שלא פספסתי הרבה בהמשך.