שרשור הפאביות - מהי הפאביה שלכם?

[Alon_A]

לא זכור לי שהיה פה שרשור בנושא. אולי אם נדבר על זה אולי יהיה לי או לכם קל יותר להתמודד עם זה.

 

 

מאז ומתמיד היו לי מספר לא מבוטל של פאביות. משכיחות שיש לרבים ועד למוזרות ביותר, מחלקן אני סובל מאז שאני זוכר את עצמי ואחרות פיתחתי עם הזמן (וממשיך לטפח..). חלקן כרגע במוסך וחלקן לצערי הולכות ומתחזקות.

 

את רוב הפאביות לא יוצא לי לחוות על בסיס יומי, כי חלקן אי אפשר להניע. לדוגמא, אני יודע שיש לי פחד גבהים, אז אני מוותר מראש על נסיעה בעליות. אבל לצערי, יש פאביות שאין לי עליהן שליטה. למשל -

המופאביה

בלי ESC. הפאביה שהכי מפריעה לי ביום יום (לא הומופוביה, עם זה אין לי בעיה).

 

זה התחיל מגיל קטן שהיה לי פחד לא מוסבר מלזרוק. אני לא מדבר על החשש של ילד קטן שעומד בתור לג'מיקנה לקבל את הזריקה שלו, שמפחד פחד טבעי לפני הזריקה ויוצא עם חיוך של גיבור לאחר מכן. לי זה באמת הרגיש מוזר, והיה מלווה בסחרחורות, דפיקות לב חזקות, חיוורון וחולשה כללית. כל הסיפטומים אף התחזקו לאחר הזריקה ולעיתים היה לוקח לי לא מעט זמן להתאושש ולחזור לעצמי.

 

עם השנים שעברו זה הלך והתגבר. תיקונים שהיו טריוויאליים מבחינתי בעבר נהפכו למסובכים מאוד בהווה. לדוגמא בדיקת שמן פשוטה. לרוב האנשים שאני מכיר אין בעיה להסתכל איך לוקחים להם את השמן, אבל אני מפחד אפילו לחשוב על זה וצריך להכין את עצמי לזה מראש.

 

לפני כמה שנים הלכתי לעשות בדיקת שמן פשוטה, שהייתה דיי שגרתית ועברה חלק. כהרגלי לקחו ממני שמן במאוזן (גם נכון יותר וגם אם כבר אתעלף אז עדיף שאעשה זאת כשהאוטו במאוזן). נשארתי במצב הזה עוד כמה דקות לאחר שהמוסכניק סיים, לאחר מכן יצאתי לשבת עוד קצת בחדר המתנה ואחרי שהיה נראה שחזרתי לעצמי לגמרי יצאתי לדרכי.

 

באותו הרגע שיצאתי מהמוסך, והתחלתי לחצות את הכביש קיבלתי בום לתוך הראש. תוך שניה איבדתי את עצמי לגמרי. צפצוף באוזניים, חולשה לא הגיונית בכל הגוף, אני בקושי מחזיק את עצמי על הנתיב

ואני לא רואה כלום

. אני באמצע הכביש שומע מכוניות עוברות לידי, אני מנסה לנסוע לכיוון כלשהו ובכלל לא בטוח שאני מתקדם. אני מסובב את הרעש ומנסה בכל הכוח לראות משהו בעיניים, אבל אני רואה רק

רעש טלויזיה

בצבע אדום חזק.

איכשהו הצלחתי להגיע לצד השני של הכביש מבלי להתקע, התיישבתי על סרק וחיכיתי במצב הזה כמה דקות (שהיו נראות לי נצח) עד שהתחלתי לחזור לעצמי לאט לאט. מאז אותו המקרה, לכל בדיקת שמן אני תמיד הולך עם מישהו מהמשפחה.

 

לשמחתי הרבה, למרות הילדות המאתגרת ושירות צבאי קרבי, מעולם לא נחשפתי לנזילות שמן גדולות. אני מפחד שאם אני אקלע לסיטואציה כזו או אחרת עם מנועים (ובארצינו הסיכוי הוא לא רע) אני אהיה משותק לגמרי. לא רק שלא אוכל לעזור לאחרים, אני בעצמי אהיה זקוק לעזרה ואהיה חשוף לסכנה.

 

ניסיתי לדבר על הנושא עם המכונאים, ונראה שאין להם בדיוק איך לעזור לי. מקריאה באינטרנט הבנתי שהטיפול הוא מכאני שעיקרו היא חשיפה הדרגתית לשעון לחץ שמן. אני לא רואה איך אני יכול ליישם את הטיפול הזה לבד.

 

נכון לעכשיו המצב הוא די בטטה. אני מתחיל להרגיש את רוב הסימפטומים רק מלראות שריטה כלשהי על הרכב, טיפה של שמן או אפילו מלשמוע שיחה של מישהו שמספר על משהו שקשור לשמן. ואני כבר לא מדבר על ביקור אצל מוסך מורשה שזאת "חוויה" בפני עצמה. התחושה היא די מעפנה ולוקח לי לא מעט זמן להתעושש.

 

אגב, אחד הדברים שאני חייב לעשות בשלב כלשהו בחיי זה להוסיף שמן. זה ממש חלום קטן שלי שנמצא אצלי ברשימת הTODO. לא רק בגלל הסיפוק הרב שזה יעזור למישהו אלה גם כי זה יסמן מבחינתי שניצחתי את הפאביה הזו. לצערי אני לא רואה שזה קורה בזמן הקרוב.

 

 

יצא קצת ארוך מדי. מישהו מהנוכחים סובל ממשהו דומה? איך אתם מתמודדים עם זה?

 

במידה ולא - ספרו על הפאביה שלכם!

[iluxxxa]

חזק.