קיצור תולדות ה-RS (או דגמי הסקודה הספורטיבים)

[פבל]

יום חמישי, ה-3-9-2015, עדר עיתונאים, בינהם מספר ישראלים וגם נציג מטעמינו, יפקוד את מסלול המרוצים הזה:

 

 

שנקרא, סלובקיה רינג, לחווית ספורט מוטורי מבית סקודה בנהיגה על 230 octavia RS סדרתית וסקודה פאביה R5, כזו שמוכנה למסלולי מרוצים:

 

 

אנחנו מכירים דיי הרבה אנשים שירימו גבה לנוכח ההצהרה הזו, אבל לסקודה יש היסטוריה של מכוניות מעניינות עוד מהימים שהקונצרן לא שלט בה והדיקטטורה היתה באופנה.

 

אז לרגל הארוע, סקירה קצרה על סקודה ועל הדרך שבה נולדה ה RS הראשונה

 

 

מאת, חן פרחי:

 

 

חברת סקודה הוקמה ב 1895 על ידי וואצלב לורן וואצלב קלמנט, והחלה דרכה, כמו רבים מיצרני המכוניות של זמננו, כיצרנית אופניים.

המכונית הראשונה שייצרו הוואצלבים הוצגה ב 1905, אך ב 1924 נקלעה לקשיים כלכליים והתמזגה עם סקודה וורקס, תאגיד תעשייתי צ'כי גדול.

בתקופת מלחמת העולם השנייה הולאמו מפעלי החברה וייצרו ציוד צבאי עבור הצבא הגרמני, שכבש את צ'כוסלובקיה.

לאחר מלחמת העולם השנייה הפכה צ'כוסלובקיה למדינה קומוניסטית ולכן הופרדה חטיבת המכוניות של סקודה מחברת האם ושבה לייצר מכוניות, כשקהל היעד העיקרי היו מדינות הגוש הקומוניסטי, שצ'כוסלובקיה הפכה לאחת מהן, לצערם הרב של הצ'כים.

 

סקודה ייצרה מכוניות ברמה סבירה למדי, למרות שהיו מיועדות לקהל שבוי, שנושאים כמו איכות ייצור, אמינות או פרטיות לא היו ממש רלוונטיות עבורו.

המכונית החדשה הראשונה של סקודה הוצגה ב 1964, והיתה ה MB100 שהיתה בעלת מנוע והנעה אחורית:

 

 

 

ה MB100 ומחליפותיה במהלך השנים היו מכוניות די בינוניות, אם כי יחסית לתוצרת המזרח אירופאית בת תקופתן, הציעו איכויות ניהוג סבירות בהחלט.

המהפך בסקודה הגיע ב 1984, אז הוצגה הראפיד 136 קופה:

 

מכונית קופה קטנה שהיתה בעלת מנוע אחורי, אך השיפור העיקרי היה במעבר למתלה אחורי נפרד לחלוטין ומודרני, ששיפר לעין ערוך הן את נוחות הנסיעה והן את התנהגות הכביש.

למרות הספק צנוע למדי של 58 כ"ס, היתה הראפיד קופה מכונית מהנה לנהיגה, בעיקר בשל היותה מכונית במבנה לא שגרתי.

הראפיד קופה זכתה להצלחה מכובדת, בעיקר בשל מחיר זול, תחזוקה זולה ופשוטה ופוטנציאל השיפורים הגדול.

אמנם הראפיד יכלה להיחשב כמכונית הספורטיבית הראשונה של סקודה, אולם הספק מנועה הצנוע (מדי) גרם לה להתחרות במכוניות הסופר מיני האירופאיות הבסיסיות.

ב 1987 הוצגה הפייבוריט, מכונית קומפקטית קטנה, שהיתה המכונית המודרנית הראשונה של סקודה מכל הבחינות.

עיצובה היה מודרני, המפרט הטכני היה מערבי והתמחור היה בקצה התחתון של פלח השוק שלה.

הפייבוריט זכתה להצלחה גדולה ונמכרה היטב, וכשנפל מסך הברזל והתמוטט הגוש הקומוניסטי, החליטה ממשלת צ'כוסלובקיה למכור את סקודה.

 

בשל ההיצע האטרקטיבי יחסית והמיכון המודרני והמתקדם במפעל ההרכבה במלאדה בולסלב, היו מיתעניינים רבים, אך לבסוף הרוכשת היתה פולקסווגן הגרמנית, שרכשה 4 שנים קודם לכן את סיאט הספרדית, וכך הפכה ליצרן גדול, במהלך שתוכנן היטב על ידי קרל האן, מנכ"ל קבוצת פולקסווגן-אודי באותה תקופה.

הגרמנים טיפלו בנקודת התורפה הבולטת של מכוניות סקודה עד אותה העת, איכות ייצור וגימור, והשיפור ניכר בהחלט.

בסוף 1994 הוצגה הפליסיה, המכונית הראשונה של סקודה שתוכננה ויוצרה בעת שסקודה היתה בשליטת קונצרן VAG, ואכן השיפור מהפייבוריט היה ניכר, ולראשונה הופיע מנוע של חברת האם במכונית - גירסת ה 1.6 עשתה שימוש במנוע גרמני.

למרות היכולת הטובה והפוטנציאל הדי גבוה, נמנעו סקודה מהצגת גירסה ספורטיבית למכונית, בעיקר בשל המיצוב של סקודה כיצרנית מכוניות זולות ופשוטות - את התדמית הספורטיבית ייעדו לסיאט הספרדית.

באותה תקופה עמלו בפולקסווגן על פיתוח מחליפת הגולף III, והפעם הוחלט שכל מכוניות הקונצרן מאותו הסגמנט יעשו שימוש בפלטפורמה משותפת.

בשנת 1996 הוצגה האוקטביה, משפחתית חדשה לחלוטין, שהחייתה שם ישן של סקודה.

האוקטביה התבססה באופן מוחלט על מיכללי פולקסווגן, והיתה המכונית הראשונה שהשתמשה ברצפה החדשה של הקונצרן, שיועדה לשמש את הגולף IIII, יורשת הטולדו המיושנת של סיאט וקומפקטית חדשה של אודי.

האוקטביה היתה מכונית מודרנית, נאה, שימושית מאד ובנוסף הציעה יחידות הינע מודרניות יחסית.

הצלחת האוקטביה השכיחה מקהל הלקוחות עד מהרה את דגמי העבר של סקודה, מה שהפך את המכונית לתחרותית מאד.

יכולת הכביש הגבוהה של האוקטביה גרמה למנהל סקודה להרהר בפיתוח גירסה ספורטיבית, לראשונה אחרי שנים ארוכות.

חברת האם, פולקסווגן, לא כל התלהבה מהרעיון, מאחר וכאמור תחום זה נשמר עבור סיאט, שיחד עם מחיר זול, אמור היה להיות נקודת המשיכה העיקרית של החברה הספרדית.

לבסוף התרצו מנהלי פולקסווגן, ובשנת 1998 הוצגה גירסת ה RS של האוקטביה.

 

 

 

ה RS הונעה ע"י מנוע ה 1.8 המוגדש של פולקסווגן, בעל ראש מנוע שכלל 5 שסתומים לבוכנה.

אמנם בלוק המנוע שלח שורשיו לתחילת שנות ה 70', אולם הספק מירבי של 150 כ"ס סיפק ביצועים מצויינים ששולבו בהתנהגות כביש טובה מאד.

בלמי התוף האחוריים הוחלפו בבלמי דיסק והמיתלים הוקשחו, ונוספו חישוקים קלים עם צמיגים רחבים.

השינויים החיצוניים היו מינוריים למדי, וכך יצרו סקודה מכונית שהיתה זאב בעור כבש.

בנוסף, היתה ה RS שימושית כמו כל גירסאות האוקטביה, ונהנתה מתא מטען ענק ומרווח פנימי טוב, בנוסף לאיכות ייצור מצויינת ואיבזור עשיר.

הצלחת גירסת ה RS היתה הרבה מעבר למשוער, ובמתיחת הפנים שנערכה בה בשנת 2000 נוספה גם גירסת סטיישן ספורטיבית.

מכוניות סטיישן ספורטיביות היו די נדירות, ופלח שוק מאד קטן זה שלטו בעיקר וולבו ואודי, שהציעו מכוניות יקרות בהרבה.

ה VRS הציעה מרכב נאה ושימושי מאד, ובנוסף צויידה במנוע 1.8 שהספקו עלה ל 180 כ"ס מכובדים.

 

 

 

הביצועים בגרסה זו היו מצויינים, ולמרבה הפתעת מנהלי VAG הצלחתה לא באה על חשבון הגולף GTI.

באמצע שנת 2004 הוצג הדור השני של האוקטביה, שהחליף את הדור הראשון (על אף שכמה גרסאות של הדור הראשון נותרו בייצור עוד שנים לאחר החלפתה).

גם כאן היתה סקודה חלוצה בהצגת רצפה ופלטפורמה חדשה שהיתה אמורה לשמש את הגולף, דגמי סיאט שונים וה A3 של אודי.

השינוי העיקרי, מלבד הקשחת המרכב והארכת בסיס הגלגלים, היה בצגת מיתלה אחורי חדש, נפרד לחלוטין, שאמור היה לשפר הן את נוחות הנסיעה והן את התנהגות הכביש.

לאור הצלחת האוקטביה RS בדור הראשון, אך טבעי היה בגם הדגם החדש יכלול גירסה ספורטיבית, וז אכן הוצגה ב 2005, כשנה לאחר הצגת שאר הגרסאות.

גירסת ה VRS עשתה שימוש במנוע ה 2.0 בעל הזרקת דלק ישירה ומגדש טורבו, וההספק עמד על 200 כ"ס שהעניקו למכונית ביצועים מרשימים בכל קנה מידה.

המכונית הוצעה עם תיבה ידנית בת 6 הילוכים או רובוטית כפות מצמדים (DSG).

גם בדור השני הציעה הגרסה הספורטיבית מראה מאופק ושימושיות רבה, ולכן זכתה להצלחה גדולה.

גירסה מעניינת של VRS היתה הדיזל, שהיתה בעלת מנוע 2.0 ומגדש טורבו בעל גאומטריה משתנה, כשההספק עמד על נתון מעולה של 170 כ"ס ו 35 קג"מ בסל"ד נמוך.

גירסת הדיזל הציעה ביצועים מעולים ותאוצות ביניים מהירות להפליא, משולבות בחסכון בדלק.

את הפליסיה החליפה שנת 1999 הפאביה החדשה, שהתבססה על שלדת הפולו של פולקסווגן והאיביזה של סיאט.

כמו באוקטביה שהופיעה 3 שנים לפניה, גם כאן ההתבססות על מכלל חברת האם היתה מוחלטת, למעט מנוע ה 1.4 הבסיסי שהיה הגדלה של מנוע האלומיניום של הפייבוריט.

הגרסה הספורטיבית של המכונית, ה VRS, הופיעה רק ב 2003, ועשתה, באופן מפתיע, שימוש במנוע הטורבו הדיזל המתקדם של פולקסווגן.

 

 

 

הספק המנוע בגרסה זו עמד על 130 כ"ס, והביצועים היו מצויינים.

גם האיביזה של סיאט הציעה גרסה דומה, וכך הפכו שניהן למכוניות הספורטיביות הראשונות שהיו בעלות מנוע דיזל.

הדור השני של הפאביה, שהוצג ב 2007, הציע גרסת RS שהוצגה רק במתיחת הפנים שעברה המכונית ב 2010, וכלל שימוש במנוע ה 1.4 בעל זוג מגדשים והספק של 180 כ"ס.

למרות שמכוניות סקודה תוכננו להיות דגמי הלחם והחמאה בקונצרן VAG, הצלחת הגירסאות הספורטיביות תרמה רבות לתדמית החברה, והיום איש לא זוכר את עברה הקומוניסטי והאפור, וזה הישג ראוי לשבח.

 

 

עריכה אחרונה ב-1 לספטמבר, 2015 על ידי מערכת CarsForum

[חן פרחי]

למרות שלפייבוריט ולפליסיה לא היו גירסאות ספורטיביות, הן הפכו למכוניות ראלי זולות ופשוטות שהתחרו במירוצים מקומיים בצ'כיה, תוך ניצול הפוטנציאל הבסיסי הטוב והמנועים הקלים לשיפור.

[Nakamichi]

הלו!!! זה שקודה! לא סקודה!

שלא תעשו פאדיחות שמה, יגידו ישראלסקי פרימיטיבסקי... [emoji6]

 

חן, סקירה מעניינת ומעולה כרגיל - תודה.

 

מחכים לתגובות ותמונות של הפאביה שפורט האמתית

[SHAI-SPORTWAGON]

שינוי מרענן ומבורך שכל הטקסט בגוף ההודעה ולא מופנים לקישור.

תודה, אכן סקירה מעניינת.

[ניקו פ.]

חן, פשוט מעולה. תודה רבה על הכתבה.

[Ahbarony]

החכמתי! תודה רבה.

אולי תכתוב משהו על אחותה הסלובקית טאטרה?

זה מותג שתמיד ריתק אותי.

[iluxxxa]

כתבה מעניינת!

 

חבל שאצלינו נמכרו אוקטביות VRS בודדות. רכב שאני מאוד מחובב.

[KoM]

סקירה מגניבה, וחברה שאני מאד מאד אוהב. ה-RS סטיישן הראשונות, וההמשך שלהם בדמות ה-VRS Combi עושות לי את זה!

[Mr_Shankly]

מעניין מאוד!

יצא לי לבקר במפעל של סקודה בצ'כיה, היה שם סרטון על ההיסטוריה של המותג אבל לא על הדגמים הספורטיביים.

תודה על השיתוף, החכמתי

[In Flames]

תודה רבה! מאוד מעניין.

מה פירוש הRS או VRS אצל הצ'כים?