מי מת מוות טיבעי? כולם מתים מבעיות כלשהם.

[vladclar]

מישהו נתקל בסיטואציה כזאת?

יושבים בתור לרופא משפחה, יש איחור בזמנים של 40 דקות. סוף- סוף מגיע התור שלך, אתה אומר לעצמך - נו זהו, עכשיו אני!

פתאום מגיע בחור עם תיק ונדחף לניך.

הוא אומר לרופא שהוא נציג של חברת התרופות, הרופא מקבל אותו בברכה, ואתה נשאר לחכות 20 דקות נוספות מחוץ לדלת בזמן השיחה של שניהם.

[bagira]

הייתי פותח את הדלת ונותן לשניהם מנה כזו, שהרבה זמן לא ישכחו.

 

מה ההבדל בין זה לבין להגיע לפקידה (בכל מקום שלא יהיה) ולחכות שתסיים את השיחה שבה היא מספרת לחברה שלה על מה הבן שלה עשה אתמול בגן (קרה לי אתמול בבנק).

 

גם היא לא תנהל יותר שיחות אישיות כשאנשים מחכים לה בתור, לפחות לא כשאני מחכה בתור...

[DrorZi]

עזבו, מעדיף לחיות פחות אבל להנות מהחיים עד שאחזיר ציוד.

כן אבל עד רמה מסויימת, יש אנשים שאומרים את זה על עישון למשל, סבבה שעישנת בהנאה עד גיל 65 והסכמת לכל תופעות הלוואי הקלות (יחסית) אבל אז מגלים לך סרטן ריאות ואתה שלוש שנים לא בן אדם ומחובר לבלון חמצן, ורק מת למות אבל זה לוקח עוד שנתיים וככה חמש השנים האחרונות של החיים שלך היו סיוט מתמשך (שלא לדבר על הסביבה הקרובה שגם להם לא קל)

אין שום סיבה לטעמי לחיות רק כדי לשבור את שיא גינס לאדם הזקן ביותר אם לא עשית משהו בחיים האלו.

ניהול סיכונים

 

 

 

 

מישהו נתקל בסיטואציה כזאת?

יושבים בתור לרופא משפחה, יש איחור בזמנים של 40 דקות. סוף- סוף מגיע התור שלך, אתה אומר לעצמך - נו זהו, עכשיו אני!

פתאום מגיע בחור עם תיק ונדחף לניך.

הוא אומר לרופא שהוא נציג של חברת התרופות, הרופא מקבל אותו בברכה, ואתה נשאר לחכות 20 דקות נוספות מחוץ לדלת בזמן השיחה של שניהם.

 

למזלי אני מכיר את החארות האלה והצלחתי לזהות אותה בתור מנסה להידחף אז פשוט נעמדתי ע-ל הדלת של הרופא, איך שזה שלפני ברשימה יצא נכנסתי ופשוט טרקתי את הדלת כמעט בפרצוף של התועמלנית הזו, גם ככה התור שלי היה באיחור של 45 דקות ואת לא תכנסי לזיין את המוח לרופא עכשיו על חשבוני!

 

מהכרות עם אחת, הן מקבלות תגובות שליליות על החוצפנות שלהן לא מעט מחולים וגם מרופאים , אבל זה כמו דואר זבל, אחד לעשר זה מצליח, וזה ה-ר-ב-ה כסף.

 

לבין להגיע לפקידה... ולחכות שתסיים את השיחה שבה היא מספרת לחברה שלה על מה הבן שלה עשה אתמול בגן (קרה לי אתמול בבנק).

 

אנחנו באותו בנק?

25 דקות חיכתי לפקידה החצופה הזו ביום ראשון שגם ככה עובדת 4 שעות ביום.

עריכה אחרונה ב-30 לאפריל, 2015 על ידי DrorZi

[YaronNahum]

הוא מת מקריש דם מהמילה להיקרש ולא כריש דם שזה סוג של דג טורף שחי במחזור הדם.

 

לא ידעתי שיש לי דגים במחזור הדם .

[ניקו פ.]

עוד חודשיים אני בן 24 ואני עדיין הולך לרופאת הילדים שלי [מגיל 8 בערך].

הנה אמרתי את זה.

[bagira]

שבוע אחרי שהשתחררתי מהצבא חטפתי דלקת ראות, עכשיו סחבק מכיר רק רופא אחד, הרופא ילדות שלו, כן,כן, זה שיילד אותי, אז הלכתי אליו.

 

הוא נשפך מצחוק כשעליתי לו על מיטת הבדיקה (שמיועדת לילדים) ובלטתי ממנה איזה חצי מטר לכל צד (כן, כולל הצדדים):roflmao:

[Night Driver]

כן אבל עד רמה מסויימת, יש אנשים שאומרים את זה על עישון למשל, סבבה שעישנת בהנאה עד גיל 65 והסכמת לכל תופעות הלוואי הקלות (יחסית) אבל אז מגלים לך סרטן ריאות ואתה שלוש שנים לא בן אדם ומחובר לבלון חמצן, ורק מת למות אבל זה לוקח עוד שנתיים וככה חמש השנים האחרונות של החיים שלך היו סיוט מתמשך (שלא לדבר על הסביבה הקרובה שגם להם לא קל)

אין שום סיבה לטעמי לחיות רק כדי לשבור את שיא גינס לאדם הזקן ביותר אם לא עשית משהו בחיים האלו.

ניהול סיכונים

 

 

 

ברור שצריך להפעיל גם שיקול דעת אבל אתה הולך לסקי למרות שאתה יודע את הסכנות כי זה שווה את הסיכון.

 

אני גם לא בטוח שאם יבדקו את איכות החיים בשלושת השנים האחרונות של ספורטאי ושל מעשן שלספורטאי יהיה יתרון כלשהו. פציעות ספורט והבלאי בגללו באים לידי ביטוי ככל שהגיל עולה.

[DrorZi]

וזה בדיוק ניהול סיכונים, נניח אפילו נהיגה ספורטיבית, במקרה רע מאוד שברת את עמוד השדרה ואתה יוצא נכה לכל החיים, הסיכוי שזה יקרה נגיד הוא 1:10,000 אבל לקבל סרטן ריאות 1:100, אז אתה מחליט לקחת את הסיכון או לא והסיכויים שכתבתי הם המצאה בלבד, אין לי מושג מה הסיכויים אבל אין לי ספק שלעשן מסוכן יותר, אני מכיר מישהו שמעשן קופסה ביום כבר מעל ל40 שנה שאומר לי בשיא הרצינות שהריצות שלי הורסות לי את הברכיים ואני אצטער על זה בעוד 20 שנה, זה תמיד מצחיק אותי מחדש כשהוא אומר לי את זה.

[Night Driver]

הוא מעשן כבר 40 שנה. אחרי 40 שנות ריצה הברכיים שלך יהיו יותר גרועות מהריאות שלו.

 

בכלל מחלות עתידיות זה הימור שאף אחד לא יודע מה תקבל. היה לי דוד שכל חייו עסק בספורט, אכל בריא ולא עישן מעולם ובגיל 35 חטף את התקף הלב הראשון.

[sperial]

אני לא רוצה להכנס לפרטים, אבל יש כמה דברים שלגביהם אין ויכוח: המנעות מעישון, שמירה על משקל אופטימלי ופעילות גופנית סדירה בכמות מספקת.

לגבי כל שאר הבדיקות והטיפולים - בכולם יש שיקולי תועלת מול נזק אפשריים, ואני מדבר על בריאות בלבד, לא כספים. לכן הן הבדיקות והן הטיפולים ניתנים לפי מודלים של סיכון לתועלת וסיכון לסיבוכים. ואת החישוב הזה צריך לבצע לכל אדם באופן אישי, ולקבל החלטה מושכלת על סמך התוצאה.

מישהו הזכיר כאן את הכסף הגדול בסטטינים. היום כבר הרבה פחות נכון מאשר לפני 8-10 שנים, כיון שכל הסטטינים יצואו מפטנט ויש גנריקה זולה. ועדיין יש ויכוחים עצומים, בעקר לגבי הדרך לחשב את הסיכון של אדם מסויים לחלות במחלה זו או אחרת או בסיבוך מתרופה ולכן תמצא שכל רופא מתייחס לטיפולים המונעים בצורה שונה.

ודבר אחרון - התקבעו בציבור כל מיני דעות על בדיקות לגילוי מוקדם של מחלות. בדקות כאלה מקובלות למספר מוגבל למדי של מחלות, וה"בדיקות התקופתיות" למינהן כוללות הרבה מאוד אלמנטים מיותרים לחלוטין, שעלולים לגרום לנבדק בטחון מופרז בבריאותו או להכניסו לסחרחרת של בדיקות וטיפולים מיותרים. לכן צריך להזההר גם בעניינים אלה.

עריכה אחרונה ב-30 לאפריל, 2015 על ידי sperial

[bagira]

מסכים עם רוב מה שכתבת, רק אציין שגם בנכסי צאן ברזל כמו "שמירה על משקל אופטימלי" יש כל הזמן כרסום של החברות הפרמצוטיות ומי שלפני 20 שנה נחשב סבבה לחלוטין, נקרא היום אוביס.

 

שמנמן של לפני 20 שנה הוא היום כבר מורבידלי אוביס.

 

אני 180 על 90 ק"ג, בטח לא חטוב, אבל אין רופא שלא מעיר לי על המשקל ושלא תחשבו חו"ח שהוא מודאג ורוצה להמליץ לי על דיאטנית ופעילות ספורטיבית, "יש היום כדורים נפלאים שאתה לא צריך לעשות כלום בשביל לרזות".

 

שאלתי אותו אם יש לו מדבקה של הרבלייף על האוטו.

קשה למצוא היום אטיקה גם בקרב חלק מהרופאים.

 

היפוקרטס מי?

[Smiro]

אני חושב שהפתרון הטוב ביותר הוא פשוט לחיות את החיים ולא לחשוב איך אני משפר את הבריאות שלי, איזה בדיקות עליי לעשות, איך לגרום לעצמי להגיע לגיל 70 בריא כמו שור.

וכמו שנאמר, הגוף הוא מכונה שהמכלולים הולכים ונהיים בלואים יותר ויותר. עם הזמן הגוף לא מצליח לתפקד ולהתגבר על מחלות. מ שציין פותח השרשור שהלב פשוט יפסיק לפעום, זה התקף לב. אז אין דבר כזה שאתה פשוט הולך לישון ולא מתעורר.

בת'כלס, שרשור מדכא.

[bagira]

איך לגרום לעצמי להגיע לגיל 70 בריא כמו שור...

 

70 היום זה ילד!

 

אני רואה את הוריי בני 75, פעילים, ריקודי עם, קאנטרי קלאב, טיולים ברחבי הארץ, טיולים בעולם וכו'

[eladns]

א

בת'כלס, שרשור מדכא.

 

שאספר לך על מניין הגופות שראיתי בתפקידי בירושלים בשנים 2001 -2004? שיא הפיגועים.

[sperial]

מסכים עם רוב מה שכתבת, רק אציין שגם בנכסי צאן ברזל כמו "שמירה על משקל אופטימלי" יש כל הזמן כרסום של החברות הפרמצוטיות ומי שלפני 20 שנה נחשב סבבה לחלוטין, נקרא היום אוביס.

 

שמנמן של לפני 20 שנה הוא היום כבר מורבידלי אוביס.

 

אני 180 על 90 ק"ג, בטח לא חטוב, אבל אין רופא שלא מעיר לי על המשקל ושלא תחשבו חו"ח שהוא מודאג ורוצה להמליץ לי על דיאטנית ופעילות ספורטיבית, "יש היום כדורים נפלאים שאתה לא צריך לעשות כלום בשביל לרזות".

 

שאלתי אותו אם יש לו מדבקה של הרבלייף על האוטו.

קשה למצוא היום אטיקה גם בקרב חלק מהרופאים.

 

היפוקרטס מי?

קבל כמה תיקונים:

1. נושא המשקל האופטימלי בעייתי ביותר בגלל הרבה גורמים שמשפיעים על המשקל, אבל לפחות מעירים על כך.

2. לפני כ-15 שנה היתה מעין אופנה של תרופות להרזיה, דומני שכולן נעלמו מהשוק כיון שגרמו תופעות לואי בלתי נסבלות, אף חולה לא החזיק מעמד איתן. השוק הזה של התרופות מת לגמרי.

3. הגדרות ההשמנה לפי BMI לא השתנו כבר הרבה מאד שנים. מה שכן הוסף זה הנושא של היקף הבטן\מתניים.

4. עניני האתיקה מאד וריאביליים. בחוגים שאני מכיר אומרים יפה שלום לסוכנת, לוקחים את חבילת הטישו המודפסת ורושמים את התרופה שנראית מתאימה, ואם יש כמה כאלה מחלקים את העוגה בין היצרנים. יש גם שינוי מדיניות מאד קפדני, עם כללים מאד נוקשים לגבי קשר עם חברות התרופות. זה לא אומר שלא מקבלים צ'ופרים, אבל זה חייב להיות תחת ביקורת קפדנית, וכמובן שמושחתים יש, כמו בכל מקום.